Peah
Daf 14a
משנה: מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים. בֵּית שַׁמַּאִי אוֹמְרִין פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִין מֵאַחַת עַל הַכֹּל. מוֹדִין שֶׁאִים הָיוּ רָאשֵׁי הַשּׁוּרוֹת מְעוּרָבִין שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מֵאַחַת עַל הַכֹּל. הַמְנַמֵּר אֶת שָׂדֵהוּ וְשִׁייֵר קְלָחִים לַחִים רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Traduction
Quant aux carrés de blé (166)Littéralement: en forme de briques, oblongs., qui sont plantés entre les oliviers (ou tous autres arbres), il faut, selon l’école de Shammaï prélever la pea sur chacun d’eux; d’après l’école de Hillel, il suffit d’un seul prélèvement pour le tout. Mais les premiers reconnaissent que si les extrémités des diverses plantations se touchent (167)P. ex. si ce champ est entouré d'une double rangée d'arbres., un seul prélèvement suffit pour le tout. Celui qui coupe les parties mûres de son champ (170)Littéralement: qui le t'achète comme la peau du tigre, en enlevant certaines parties. Comp. Menahot 71b., et laisse debout les épis trop verts doit, selon R. aqiba, prélever la pea pour chaque fois; d’après les sages, un seul prélèvement suffit pour le tout. Toutefois ceux-ci reconnaissent, comme R. aqiba, que celui qui sème de l’anet (171)Pour ce terme, Maïmonide a un mot que le Kamous traduit par: Anetum graveolens., ou de la moutarde (sénevé, senapa), en trois endroits différents, devra donner la pea autant de fois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מלבנות התבואה שבין הזתים. ערוגות מרובעות של תבואה ומפני שהן עשויין כדפוסי הלבנים קרויין מלבנות:
שבין הזתים. בגמ' מפרש מ''ש דבין הזיתים דנקט:
בש''א פאה מכל אחד ואחד. מכל מלבן ומלבן דהואיל והערוגות עומדות פסקי פסקי ואין מתערבות זו עם זו קסברי ב''ש דמפסקי זתים אבל היכא דראשי שורות מעורבין זה עם זה מודו דלא מפסקי ובזמן שהאילנות רחוקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא מקום נ' אמה על נ' אמה אין בו עשרה אילנות מודים ב''ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות ובזמן שהאילנות רצופין ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים ב''ש שנותן פאה אחת על הכל לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בתוך בית סאה:
מתני' המנמר את שדהו. מלקט שדהו מקומות מקומות דמחזי כמנומר מל' ונמר חברברותיו שקצר את התבוא' שנתבשלה ראשון ראשון ושייר קלחים שלא נתבשלו:
שבת. אניט''ו בלע''ז:
בשלשה מקומות. וכך היא הנוסחא הישנה במשנה:
שהוא נותן פאה לכל או''א. לפי שאין דרך לזרוע מהן שדה אחת אלא ערוגות ערוגות וכל אחת מהן כשדה חשיבא. ושבת וחרדל חייבים בפאה ואע''פ שאין פאה לירק משום דהני לזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי והלכה כחכמים:
הלכה: אֲנָן תַּנֵּינָן שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים. תְּנָיֵי דְּבֵית רִבִּי שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לִדְבֵּית רִבִּי וּדְבֵית רִבִּי צְרִיכָן לְמַתְנִיתִן. אִילּוּ תַנֵּינָן אֲנָן וְלָא תַנּוֹן דְּבֵית רִבִּי הֲוֵינָן אָֽמְרִין לֹא אֲמַרְנָהּ אֶלָּא שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים דָּבָר שֶׁהוּא חַייָב בְּפֵיאָה. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא פְּטוֹר פֵּיאָה אַף בֵּית שַׁמַּאי מוֹדִין שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. הֲוֵי צוּרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּרִבִּי. אוֹ אִלּוּ תְּנָיֵי דְּבֵית רִבִּי וְלָא תַנֵּינָן אֲנָן הֲוֵינָן אָֽמְרִין לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁבֵּין הָאִילָנוֹת דָּבָר שֶׁהוּא פְּטוֹר פֵּיאָה. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא חַייָב בְּפֵיאָה אַף בֵּית הִלֵּל מוֹדֵיי שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. הֲוֵי צוּרכָה לְמַתְנִיתִן וְצוּרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּב͏ֵי רִבִּי.
Traduction
Pourquoi, d’après notre version (168)Celle des derniers rédacteurs de la Mishna., est-il question de blés plantés entre les oliviers; et, selon l’enseignement de l’école de Rabbi, peuvent-ils être plantés au milieu de n’importe quels arbres? Les 2 versions sont utiles: celle de la Mishna a besoin de celle de Rabbi, et celle de Rabbi se complète par la Mishna; or, si nous n’avions eu que notre version, et non celle de Rabbi, nous eussions cru que Shammaï ne conteste l’avis de Hillel (et ne tien compte de la séparation légale des carrés pour imposer l’obligation de la pea séparée) qu’à l’égard des oliviers; parce qu’ils sont eux-mêmes assujettis au devoir de la pea, ils constituent une séparation; mais pour tout autre arbre dispensé de ce prélèvement, on aurait pu croire que Shammaï reconnaît, comme Hillel, qu’il suffit de donner une fois la pea pour le tout; donc, il faut compléter notre version par celle de Rabbi. De même, si nous avions eu seulement la version de Rabbi, non la nôtre, on aurait pu croire que Hillel est d’un avis contraire à celui de Shammaï (et que, selon lui, une pea suffit pour tout), à l’égard des arbres ordinaires qui ne forment pas une séparation pas plus qu’ils ne sont assujettis à la pea; mais s’ils l’étaient, Hillel reconnaîtrait qu’il faut donner séparément la pea pour chaque carré. Donc, il faut la version de la Mishna et celle de Rabbi.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן. במתני' מלבנות התבואה שבין הזתים ובברייתא דתני בבית רבי שבין האילנות וקאמר הש''ס דלא פליגי אלא דתרווייהו צריכי ומה דלא שמעינן מחדא שמעינן מחבירתה:
אילו תנן אנן. אי ממתני' לחוד הוה אמרינן דבין הזתים דוקא קתני משום דב''ש דהואיל והוא דבר שהוא חייב בפאה שמפורש בכתוב כי תחבוט זיתיך לא תפאר אחריך הלכך הזית מפסיק בין מלבן למלבן לפאה אבל דבר שהוא פטור פאה כגון שאר אילנות שאינם מפורשים בתורה לחיוב פאה אלא שלמדין מן הזית כדאמרינן בפ''ק בהלכה ד' יצא זית ולימד על כל האילנות פאה ואי לאו דשמעינן להאי ברייתא דבית רבי ה''א למטעי גם בהא ולומר דזית דוקא כתבה התורה אבל שאר אילנות הן פטורין מפאה ואף ב''ש מודו בהו שאין מפסיקין בין מלבן למלבן ונותן פאה אחת על הכל הלכך אצטריך לדבית רבי וקמ''ל דשאר אילנות שוין הן לדין דזתים:
או אלו תניי דבית רבי. וכן אי מדבית רבי לחוד הו''א למטעי אליבא דב''ה דהייתי אומר שאר האילנות הן פטורין מפאה ובהא קאמרי דאין מפסיקין אבל בזתים שהוא מפורש בתורה לחיוב פאה אף ב''ה מודו דמפסיקין הן ונותן פאה מכל מלבן ומלבן הוי דצורכה לתרוייהו ולאשמעינן דבין בזתים ובין בשאר אילנות פליגי ב''ש וב''ה:
מַה נָן קַייָמִין. אִי בִּמְרוּוָחִין אַף בֵּית שַׁמַּאי מוֹדֵיי שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. אִי בִּרְצוּפִין אַף בֵּית הִלֵּל מוֹדוּ שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בִּנְטוּעִין מַטַּע עֶשֶׂר לְבֵית סְאָה. בֵּית שַׁמַּאי עָֽבְדִין לוֹן כִּמְרוּוָחִין. וּבֵית הִלֵּל עָֽבְדִין לוֹן כִּרְצוּפִין.
Traduction
Dans quelle situation supposons-nous les plants d’arbres? Si l’on parle d’un champ où les oliviers sont éloignés les uns des autres (et rares), Shammaï devra reconnaître également qu’il suffit de donner une pea pour le tout (la séparation étant illusoire); si au contraire les arbres sont rapprochés (nombreux), Hillel de son côté devra admettre que la séparation est réelle et qu’il faut donner la pea pour chaque carré séparément. De quelle hypothèse s’agit-il donc? D’une plantation ayant dix arbres par chaque espace de la valeur d’un saa: selon Shammaï, on les considère en ce cas comme rapprochés (et les carrés, étant délimités, exigent autant de fois la pea); selon Hillel, au contraire, on les suppose espacés.
Pnei Moshe non traduit
שאין דרך בנ''א. אם רוצין לזרוע שדה אחת אין מכניסין הזרעים במקום שיש אילנות ולזרוע ביניהן וכיון שזה זרע בין האילנות דעתו היה לעשות כשדה שדה בפני עצמה ולפיכך זרע מלבנות מלבנות:
אתיא דב''ש כר' יוסי. דלקמן בפרקין דס''ל מלבנות הבצלים שבין הירק נותן פאה מכאו''א וכמו דטעמיה דר' יוסי לפי שאין דרך להיות מכניסין הבצלים בין הירק והלכך הירק כזרע אחר דמי ומפסיק בין מלבן למלבן כך ס''ל לב''ש הכא לפי שאין מדרך להכניס זרעים בין האילנות ומש''ה מפסיקין הן בין המלבנות:
מסתברא וכו'. כלומר אע''פ שאמרנו דאתיא דב''ש כר' יוסי מסתברא היא דב''ש ודאי הן שמודים להא דר' יוסי דאם אמרינן שאין מדרך להכניס זרעים לבין האילנות מכ''ש דאמרינן שאין מדרך להכניס הבצלים בין הירק דהבצלים מכניסן לקיום וירק אין דרכו להכניסו לקיום ומסתמא זורעין דבר שמכניסו לקיום בפ''ע אבל ר' יוסי לא יודי לב''ש דאע''פ שאין מדרך להכניס בצלים בין הירק מ''מ בזרעים אנו רואין שכן דרך בנ''א להיות זורעין בין האילנות:
אם ברצופין. הרבה וקרובין זה אצל זה א''כ הדבר ניכר שמפני האילנות שהן תכופין היה צריך לעשות התבואה מלבנות מלבנות ובהא אף ב''ש מודו שהוא נותן פאה מאחד על הכל דכולהו כשדה אחת חשיבא וע''כ היה צריך לזרוע מלבנות בשביל האילנות:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בנטועין האילנות מטע עשר לבית סאה דב''ש עבדין להון כמרווחין דהא מיהת אינם תכופים כל כך זה לזה ומפני מה זרע התבואה מלבנות מלבנות אם לא לעשות לכאו''א כשדה בפני עצמה.
וב''ה עבדין להון כרצופין דהרחק של עשר אילנות לבית סאה לאו הרחק חשיבא ומפני האילנות זרע את התבואה מלבנות מלבנות והלכך כשדה אחת היא.
מַה טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מַכְנִיסִין זְרָעִים בֵּין הָאִילָנוֹת. אַתְיָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּרִבִּי יוֹסֵי. כְּמָה דְּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מַכְנִיסִין בְּצָלִים בֵּין הַיֶּרֶק. כֵּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מַכְנִיסִין זְרָעִים בֵּין הָאִילָנוֹת. מִסְתַּבְּרָא דְבֵית שַׁמַּאי יוֹדוּן לְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹסֵי לֹא יוֹדֶה לְבֵית שַׁמַּאי. בֵּית שַׁמַּאי יוֹדוּן לְרִבִּי יוֹסֵי שֶׁכֵּן אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מַכְנִיסִין בְּצָלִים בֵּין הַיֶּרֶק. רִבִּי יוֹסֵי לֹא יוֹדֶה לְבֵית שַׁמַּאי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מַכְנִיסִין זְרָעִים בֵּין הָאִילָנוֹת.
Traduction
Le motif de Shammaï est que l’on n’a pas l’habitude de semer des légumes verts au milieu des arbres (aussi, chaque arbre doit être pris comme limite d’un carré). Il y a conformité entre l’opinion de Shammaï et celle de R. Yossé; c’est ainsi que, selon R. Yossé (§ 4), l’on n’a pas l’habitude de planter des oignons au milieu des légumes verts, de même que Shammaï pense qu’il n’est pas d’usage d’introduire des semences de légumineux au milieu des arbres. R. Yossé adopte-t-il l’avis de Shammaï? -Non; bien que Shammaï adopte l’avis de R. Yossé (pour les légumineux), celui-ci n’admet pas l’opinion de Shammaï. Ce dernier reconnaît l’avis de R. Yossé en ce que l’on vient de dire des légumineux: mais R. Yossé n’admet pas celui de Shammaï, car il croit au contraire que l’on plante de la verdure entre les arbres.
Pnei Moshe non traduit
היה שם גדר. בין המלבנות:
כמאן דהוא אילן היה שנים. כלומר כמו בשדה אילן דהגדר מפסיק ועושה אותן כמו שהיו שנים כדתנן בפ' דלעיל ולאילן אינו מפסיק אלא גדר וה''נ במלבנות כן:
הָיָה שָׁם גֶּדֶר כְּמָן דְּהוּא אִילָן. הָיוּ שְׁנַיִם.
Traduction
S’il y a une haie (en dehors des 9 arbres par saa), elle est considérée comme arbre (et sert de séparation). S’il y a 2 haies et 8 arbres, est-ce un champ séparé (169)La question n'a pas été résolue.?
Pnei Moshe non traduit
עד כדון במעורבין מכאן ומכאן. אסיפא דמתני' קאי. דקתני ומודים שאם היו ראשי השורות מעורבות שהוא נותן פאה מא' על הכל והשתא בעי דעד כאן לא שמענו ממתני' אלא אם היו מעורבין מב' הצדדין דהכי משמע אם היו ראשי השורות מעורבות זו עם זו.
הרי שהיו מעורבין מצד אחד מהו. שראש מלבן אחד הגיע לחבירו ואינם מעורבים הראשים כאחד זע''ז. א''נ ע''כ לא שמענו אלא שהיו מעורבין מכאן ומכאן בין כל אילן ואילן אבל הרי שהיו מעורבין מצד אחד להאילנות ומצד השני והיינו בצד שהוא בין אילן לאילן לא היו מעורבין ומהו הדין וקאמר דבזה הרי הוא כהך דשנינו בפרק דלעיל בהלכה א' גבי בור וניר וזרע אחר דבשדה בינונית שיעורן בג' תלמים של פתיח לענין הפסק בשדה וזרע אחר הוי הפסק אפי' בכל שהו ובשדה קטנה שיעור כולן בג' תלמים של פתיח וה''ה הכא נמי כן או דשיעור להפסק הוא בג' תלמים של פתיח או אפי' כל שהוא דאילן כזרע אחר דמי:
עַד כְּדוֹן בִּמְעוּרָבִין מִכָּן וּמִכָּן. הֲרֵי מֲעוּרָבִין מִצַּד אֶחָד אוֹ בִשְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פַּתִּיחַ אוֹ אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא.
Traduction
– On sait par la Mishna que s’il y a un contact entre les extrémités des diverses plantations, de côté et d’autre (des 2 parts), une seule pea suffit; mais cela suffit-il si le contact n’a lieu que d’un côté? Et faut-il qu’il y ait mélange sur 3 sillons de culture, ou suffit-il d’un très petit espace? (on ne répond rien).
14a קָצַר הַגִּיזְבָּר חֲצִי חֶצְייָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לִקְצוֹר אֶת הַשְּׁאָר עַד שֶׁפָּדָה אֶת כּוּלָּהּ מַפְרִישׁ מִן הַקָּצִיר עַל הַקָּצִיר. וְכָל מַה שֶׁנִּקְצָר בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ כְּבָר נִפְטָר.
Traduction
– Si le trésorier des saintetés a recueilli la moitié du demi-champ consacré et qu’avant d’achever la récolte du reste, on ait racheté toute la moitié, on est tenu, en rachetant, de prélever la pea pour ce qui reste à moissonner; mais ce qui a été cueilli sous l’autorité des saintetés (la demie de la moitié) en est dispensé par son caractère sacré.
Pnei Moshe non traduit
קצר הגזבר חצי חציה. דבמתני' תנן והקדיש חציה הפודה הוא נותן לכל דאילו קצר הגזבר כשהיא הקדש פטור מפאה והשתא קא מבעיא ליה אם קצר הגזבר החצי של אותה חצי השדה שהקדיש זה ולא הספיק לקצור את השאר עד שפדה אחד את הכל מן ההקדש הקציר שקצר הגזבר והקמה הנשארת מהו אם צריך להפריש עכשיו מן הקציר של הקמה הנשארת גם על חלק הקציר שקצר הגזבר משום שפדה גם לאותו חלק הקציר:
וכל מה שנקצר ברשות הקדש כבר נפטר. או דלמא דאמרינן דכל מה שנקצר ברשות הקדש כבר נפטר הוא ואינו מפריש אלא על הקמה הנשארת בלבד ולא איפשיטא:
הדרן עלך ואלו מפסיקין
Peah
Daf 14b
14b הַמְנַמֵּר שָׂדֵהוּ כו'. כְּהַדֵּין נִימְרָה. מָקוֹם הַזְּבָלִין עוֹלִין תְּחִילָּה נִמְרָה קְרִיי לָהּ.
Traduction
Reprise: Celui qui coupe les parties mûres de son champ (170)Littéralement: qui le t'achète comme la peau du tigre, en enlevant certaines parties. Comp. Menahot 71b., et laisse debout les épis trop verts doit, selon R. aqiba, prélever la pea pour chaque fois; d’après les sages, un seul prélèvement suffit pour le tout. Toutefois ceux-ci reconnaissent, comme R. aqiba, que celui qui sème de l’anet (171)Pour ce terme, Maïmonide a un mot que le Kamous traduit par: Anetum graveolens., ou de la moutarde (sénevé, senapa), en trois endroits différents, devra donner la pea autant de fois. Le champ est comparé à une peau de tigre: lorsque le sol produit hâtivement par places où il est bien fumé, on lui donne ce nom.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כהדין נימרה. ל' המנמר הוא דמפרש כנמר הזה שהוא נראה חברבורות חברבורות אף השדה זו שקוצר אותה מקומות מקומות ומפני שמקום הזבלין עולין תחלה מקום שהוא מזדבל יפה עולה ומתבשל בתחלה ולכן נימרדה קרי לשדה כזו לפי שקוצרין את המתבשל מתבשל מקודם ומניחין מקום הלח עד שיתבשל:
עַד כְּדוֹן כְּשֶׁהָיָה יָבֵשׁ מִכָּן וּמִכָּן וְלַח בְּאֶמְצַע. הָיָה לַח מִכָּן וּמִכָּן וְיָבֵשׁ בְּאֶמְצַע.
Traduction
Ainsi selon la Mishna, on sait seulement que si le blé est mûr sur les côtés et qu’il est trop vert au milieu pour être coupé, il faut, selon R. aqiba, laisser la pea pour chaque espace coupé (l’espace vert forme la séparation). Mais si les espaces verts sont situés sur les 2 côtés et que l’espace mûr soit au milieu, quelle est la règle? (Faut-il, en coupant plus tard les espaces verts, les considérer comme ayant été primitivement séparés par un espace mûr et les soumettre à une pea distincte? La question reste irrésolue.
Pnei Moshe non traduit
עד כדין. בעיא היא ע''כ לא שמענו דפליגי רבנן עליה דר''ע במתני' אלא כשהיה יבש מכאן ומכאן ולח באמצע וטעמא דמסתברא הוא לומר דל''פ אלא בכה''ג משום דכשהמקום שנתבשל שנעשה יבש הוא מן הצדדין וקוצרו בתחלה ומניח את המקום הלח שהוא באמצע אינו נראה כשתי שדות אלא דקוצר את היבש יבש קודם וכאתחלתא דקצירה היא והלכך קסברי רבנן דנותן פאה אחת על הכל:
היה לח מכאן ומכאן ויבש באמצע. מאי מי נימא דבכה''ג מודו רבנן לר''ע דכיון שהוא קוצר בתחלה את היבש שהוא באמצע ומניח את מקום הלח שמכאן ומכאן מחזי כשתי שדות נחלקות והרואה יאמר דערוגות ערוגות נזרעה אותה השדה ואפי' לרבנן נותן פאה מן היבש בפ''ע ומן הלח בפ''ע או דילמא כיון דמין אחד הוא לא חיישינן להכי ואפי' בכה''ג פליגי רבנן עליה דר''ע:
רִבִי בָּא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְייָא דְרִבִּי מֵאִיר כְּשִׁיטַת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמוֹ דְּרִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר לַח וְיָבֵשׁ שְׁנֵי מִינִין הֵן כֵּן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לַח וְיָבֵשׁ שְׁנֵי מִינִין. אָֽמְרֵי חֲבֵרָייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְלָמָּה לֵיהּ כְּרִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילוּ כְּרִבָּנִין דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הַמַחֲלִיק בְּצָלִין לַחִין לְשׁוּק וּמְקַייֵם יְבֵשִׁין לְגוֹרֶן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁמָעִינָן שׁוּק וְגוֹרֶן שְׁנֵי מִינִין. לַח וְיָבֵשׁ שְׁנֵי מִינִין.
Traduction
R. Aba ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan que l’avis exprimé par R. Meir est conforme à l’opinion de R. aqiba son maître (puisque R. Meir a dit plus haut, (2, 1): ''un espace récolté pour servir de pâturage constitue une séparation''); de même que R. aqiba dit ici que le blé vert et le blé sec forment deux espèces différentes (nécessitant deux peas séparées), de même R. Meir a dit plus haut que ce sont deux espèces (si l’espace coupé était primitivement au milieu, il y a eu séparation pour les autres parts). Les compagnons de R. Yossé lui observèrent ceci: pourquoi n’établit-on de parallèle qu’entre l’avis de R. Meir et celui de R. aqiba? Ne peut-on aussi le comparer à l’opinion des rabbins, qui disent plus loin (§ 3): ''celui qui trie les oignons, dispose les frais pour les vendre au marché et conserve les secs pour les mettre au grenier, doit donner une pea spéciale pour chaque catégorie''? Ceci, répliqua R. Yossé, ne prouverait rien; car la distinction a lieu, non parce que les uns sont frais et les autres secs, mais parce que la destination du marché et celle du grenier les distinguent les uns des autres. Est-ce que le vert et le sec sont deux espèces bien distinctes? (Non; donc, on ne saurait comparer cela au dire de R. Meir).
Pnei Moshe non traduit
ר' בא וכו'. ומייתי הש''ס להאי מלתא דר' בא בשם ר' יוחנן דקא מפרש למילתיה דר''ע ובעו למיפשט בעיין מהאי שקלא וטריא דלקמן ודחי לה עד לבסוף דפשיט לה ממתני' גופה וכדלקמן:
אתיא דר''מ בשיטת ר''ע רבו. דר''מ מה דאמר בריש פרק דלעיל הקוצר לשחת מפסיק ומוקמינן ליה לעיל שם דבשלא הביא שליש איירי והיינו לח שלא נתבשל כל צרכו וקסבר דלאו כאתחלתא דקצירה היא מחשבינן לה וקס''ד דמשום דזה שקוצר לשחת לח הוא ומה שמניח להנשאר עד שתתבשל ותעשה יבש הוי ליה כמין אחר. והלכך קאמר נמי דמפסיק לפאה והיינו כשיטת ר''ע רבו דקאמר במתני' דלח ויבש שני מינין הן ונותן לזה פאה לעצמו ולזה פאה לעצמו וכן טעמיה דר''מ נמי משום דקסבר לח ויבש שני מינין הן וכדאמרן דמשו''ה קאמר נמי דקצירה לשחת מפסיק דלאי כאתחלתא דקצירה הויא דזה לח וזה יבש:
אמרי חבריא. ואמרו חברייא לפני ר' יוסי והקשו על הא דרבי יוחנן דאי ס''ד דטעמיה דר''מ משום דקסבר דלח ויבש שני מינין הוו והקוצר לשחת דקאמר בשלא הביא שליש איירי א''כ ולמה לי למימר דכר''ע היא דאתיא הא אפי' כרבנן דפליגי עליה דר''ע במתני' נמי אתיא דהא שמעינן להו דסברי דלח ויבש ב' מינין היו כדתנינן בסתם מתני' לקמן המחליק בצלים לחים למכרן בשוק ומקיים יבישים לגורן נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן אלמא דקסברי דשני מינין הן אלא דלאו היינו טעמיה דר''מ משום דכשני מינין משוי להו דלא היא אלא משום דס''ל דכל לשחת לאו קצירה הויא ואפי' בשהביא שליש והלכך הוא דקאמר דמפסיק לפאה והשתא מדקאמרי חברייא דרבנן נמי ס''ל דלח ויבש ב' מינין הן וא''כ קשיא במאי פליגי ר''ע ורבנן במתני' אלא ודאי דלא פליגי כ''א ביבש מכאן ומכאן והלח באמצע דרבנן ס''ל דמה שהוא קיצר היבש יבש קודם כאתחלתא דקצירה היא ומה שהניח הלח שבאמצע לאו כשדה אחרת חשיבא ור''ע ס''ל דהואיל וכשני מינין הן נותן פאה מכל אחת ואחת אבל בלח מכאן ומכאן והיבש באמצע דכשהוא קוצר בתחלה היבש שבאמצע ונשאר הלח שמכאן ושמכאן מחזי כשתי שדות והואיל וכשני מינין הן מודו לר''ע דנותן פאה מכל א' וא' ואיפשטא הבעיא:
א''ר יוסי. דלא היא דהא דקאמרי חברייא וכן הא דא''ר בא בשם ר' יוחנן מעיקרא הוא דליתא דהא מהאי מתני' דהמחליק בצלים שמעינן דשוק וגורן כשני מינין הן לח ויבש שני מינין בתמיה וכי שמעינן מהתם דגם בעלמא מחשבינן לח ויבש כשני מינין והתם שאני דכיון דמתחלה כשזרעה היה בדעתו לחלק אותן ולמכור הלחין מהן לשוק ולקיים היבשים לגורן הלכך הוו כזורע ב' מיני חטין דקיי''ל דבעשיית גורן תליא מילתא וכדתנן בפ' דלעיל וה''נ כעושה ב' גרנות הוי דזה הוא לשוק וזהו מקיימו לגורן אבל במתני' לאו טעמא משום דמחשבינן לח ויבש כב' מינין וכדמסיק ואזיל:
חציו לח וחציו יבש אף ר''ע מודה. כלומר תדע דהא מדלא קאמר ר''ע אלא המנמר שדהו ולא קאמר סתם הקוצר את היבש ומניח את הלח נותן פאה מכל א' וא' ואפי' חציו לח וחציו יבש הוה במשמע אלא ע''כ דבהא אף ר''ע מודה דנותן פאה אחת דלח ויבש לאו כב' מינין הן וכי פליג במנמר שדהו מקומות מקומות הוא דפליג דמכיון דמחזי כמנומר במקומות הרבה נראה כזה בפ''ע וזה בפ''ע ורבנן לא ס''ל האי סברא משום דהואיל ומין אחד הן אינו נותן אלא פאה אחת לכל והשתא הא דקאמר ר' בא בשם ר' יוחנן נמי ליתא דטעמי' דר''ע לאו משום דס''ל דהוו כב' מינין אלא דלכ''ע לח ויבש מין אחד הוא וטעמיה דר''ע כדאמרן ובעיין נמי לא איפשטא דלרבנן איכא למימר דלעולם אינו נותן אלא פאה אחת הואיל ומין אחד הוא וכדפרישית לעיל בהאי בעיא:
והתנינן. כעין ת''ש הוא כלומר דמהדר הש''ס למיפשט הבעיא דבעי אליבא דרבנן ממתני' דידן גופה דהא תנינן בסיפא מודין חכמים לר''ע וכו' ומעיקרא מפרש לה והדר קאמר טעמא:
כיני. כן צריך לפרש דבג' מקומות אתרוייהו קאי אשבת וחרדל וכדקאמר נמי להא בריש פרק דלעיל:
שמואל אמר. ובטעמא דמודו רבנן בהא פליגי אמוראי דשמואל אמר מפני שאינן מתבשלין כאחד ואין הראשון שבהן ממתין לאחרון דלפעמים הראשון שנזרע במקום זה מתבשל מקודם להאחרון שבמקום הזה ולפיכך אין מצטרפין לפאה ונותן מכל א' וא':
ר' יסא בשם ר' יוחנן. קאמר טעמא אחרינא מפני שדרכן של מינין האלו לזרוע אותן ערוגות ערוגות וכל ערוגה וערוגה נחשבת כשדה בפ''ע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source