רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּשָׁווֹי. וְאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה זֶה שֶׁהוּא מְחַלֵּל לֹא יְהֵא מְחַלֵּל עַל חֲצִי פְרוּטָה שֶׁלֹּא יְהֵא כִמְחַלֵּל עִל אַסֵּימוֹן. אֶלָּא עַד שָׁוֶה פְרוּטָה.
Pnei Moshe (non traduit)
זה שהוא מחלל. מעשר שני על המעות לא יהא מחלל בחצי חצי פרוטה כלומר במעט מעט וכל פעם ופעם אינו שוה פרוטה מפני שחצי פרוטה לאו מטבע הויא והרי הוא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה:
אלא עד שלשים וששה בשווי. כלומר אם ירצה להוסיף בפדיון המעשר יותר מהשיווי שלו אל יוסיף יותר מל''ו בשיווי:
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי הָיָה לוֹקֵחַ קִשׁוּאִין בְּכוֹרוֹת לַמַּלְכוּת וְקוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן עַל כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ. רָאָה אוֹתָן כִּילּוּ הֵן חֲתוּכוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי שְׁלֵימוֹת וְאַתְּ אָמַרְתָּ חֲתִיכוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְיֵאוּת אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּקִישׁוּת אַחַת לְזֶה חֶלֶק אֶחָד וְלָזֶה שְׁנֵי חֲלָקִים. שֶׁמָּא הוּא אוֹמֵר לוֹ טוֹל חֶלְקָךְ וַאֲנִי חֶלְקִי. אֶלָּא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. וְהָכָא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. 21b כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי הֲוָה מַפְקִיד עַל אִילֵּין דְּרוֹמַיָּא דַּהֲווֹן מְזַלְזְלִין בָּהּ. נַסְתּוֹן בַּר קַפָּר וְקִרְטְטָא קוֹמוֹי אָמַר לֵיהּ טָב הוּא כְּלוּם. עַד כְּדוֹן מִילָּה מְקַרְטְטָה וְלָא טָבָא מִילָּה מְקַרְטְטָה וְטָבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כדון מילה מקרטטא וטבא מילה מקרטטא ולא טבא כצ''ל. כלו' בתמי' עד עכשיו היה הדבר לקרטין קרטין ואעפ''כ היה שוה איזה שיווי ועכשיו הוא מקרטטא ולא טבא כלום ולמשל ולדוגמא עשה כך שכן הוא גם זה שעד עכשיו אע''פ שהיו מזלזלין בפדיון ולא פדאוהו כראוי לפי שויו מ''מ פדו אותו ועכשיו שאתה מבזה אותם ומחמיר עליהם לא יפדו אותו כלל וכלל שלא ישמעו לך בזמן הזה:
כהדא. משום דקאמר בשם רבי שהיה מדקדק בפדיון מעשר שני אף שהיה לאחר החורבן קאמר כהדא שמצינו דר''ש ברבי היה מחמיר בפדיון מעשר בזמן הזה והיה מפקר ומבזה על אילון דרומיא שהיו מזלזלין בפדיון המעשר א''נ מפקיד שהיה מצוה עליהן שלא יזלזלו בו אפילו בזמן הזה:
א''ר יונה ויאות הוא. שעשה שהרי אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת ואין לאחד אלא חלק העשירית שבה ולהשני תשעה חלקים שמא אומר לו בעל תשעה חלקים לבעל חלק העשירית טול חלקך ואני חלקי ודאי לא יאמר לו כך שלא יקלקל את הקישות לחתכה בשביל חלק העשירית של זה אלא מחזיקין הן בשותפות כשהיא שלימה שע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר ונמצא בקביעות המעשר ג''כ כל א' וא' קובע בה לפי חלקו כשהיא שלימה ורואה ומשער כל א' וא' לפדות אותה לפי מה שיש לו בה ומניחין אותה שלימה והכא נמי ע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר כלומר אף שלא מכרו אותן אלא ע''י שיש להמלכות כמה חלקים ולרבי חלק מה בהן רואין כל א' וא' שיש בה כמה חלקים להמלכות ולרבי חלק א' בה והיינו דקאמר ראה אותן כאלו הן חתוכות שאף שנשארו שלימות שלא יתקלקלו כמו בהני ב' שותפים מיהו חושבין אותן כאלו הן חתוכות לענין שיקבע רבי המעשר בכל א' וא' כפי החלק שיש לו בה וליתן לפדיון מעשר בעד כל חלק וחלק של כל אחת ואחת:
שלימות הן ואת אמרת ראה אותן כאלו הן חתוכות. בתמיה:
רבי היה לוקח קישואין בכורות למלכות. מהבכורות הראשונות שהן דבר חשוב וכשלקח אותן בשביל המלכות לקח ג''כ בשביל עצמו והיה קובע מעשר שני שלהן על כל עוקץ ועוקץ כלומר שחשש בשביל חלקו על כל אחת ואחת ולפיכך קבע מע''ש שלהן בתוך כל א' וא' בהעוקץ שראה לחשוב אותן כאלו הן חתוכות ויש בכל א' וא' חלק המלך וחלק שלו:
נסתון בר קפרא וקרטטא קומוי. כלומר שהיה נוטלן בר קפרא להפירות מעשר ועשה אותן קרטין קרטין לחתיכות קטנות לפניו וא''ל וכי טב הן עכשיו כלום ולרמז הדבר עשה כן כדקאמר ליה עוד:
אָמַר רִבִּי אִימִּי כָּמָה עָלַל קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאִינּוּן אָֽמְרֵי פּוּק וְאִישְׁלַם כְּהָדֵין תַּנָּייָה פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל וְלֹא כְשַׁעַר הַיּוֹקֶר כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. עַד כְּדוֹן דָּבָר מְרוּבָּה הָיָה דָבָר מְמוּעָט. אֲפִילוּ כֵן כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כדון דבר מרובה. עד כאן לא שמענו אלא אם המעשר דבר מרובה הוא דשייך בו לחשוב כך כמות שהשולחני פורט וכו' אלא שאם היה דבר ממועט היאך יחשוב וקאמר אעפ''כ יכול הוא לחשוב לפי ערך כמות שהחנוני לוקח וכו':
גמ' כמה עלל קומי ר' יוחנן ור''ל. כמה וכמה בני אדם נכנסו לפניהם לשאול היאך יהיו נוהגים בפדיון המעשר ואינון אמרי להון פוק ואישלם כהדין תנייא פודין וכו' צא והשלם הדבר כמו ששנינו במשנה פודין וכו' וכלומר שאף בזמן הזה תפדו אותו בשויו אלא שתוכלו לפדותו כשער הזול כהאי מתני':
הלכה: וְאֵין חוֹמְשׁוֹ שֶׁל זֶה מְרוּבֶּה עַל תּוֹסֶפְתּוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רִבִּי אָבַין שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲרִים עָלָיו וּלְפוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ואין חומשו של זה וכו'. בתמיה ואמאי של סלע ואיסר קודם ומשני ר' אבין שנייא הוא הכא וכו' כדפרישית במתני' הלכך של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן:
משנה: בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע בַּעַל הַבַּיִת קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאִיסָּר אֶת שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בעל הבית קודם מפני שהוא מוסיף חומש. והאחר אינו מוסיף חומש דכתיב ואם גאול יגאל איש ממעשרו על שלו הוא מוסיף חומש ולא על של חבירו:
מפני שהוא מוסיף על הקרן. אע''ג דחומשו של הבעה''ב מרובה הוא על תוספת איסר של זה אמרו בגמרא דאפ''ה תוספת הקרן עדיפא משום שעל החומש יכול הוא להערים כדתנן במתני' דלקמן:
בין שניתן לו במתנה. מוקי לה בגמרא לדברי הכל אפי' למ''ד דאין מע''ש ניתן במתנה כמו שאין מוכרין אותו הכא מיירי שנתן לו פירות הטבולין למעשר דזה ניתן במתנה ונקנה לו ולפיכך מוסיף הוא חומש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי שְׁלֹשָׁה לְקוּחוֹת וַאֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן גּוֹי. אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן בַּעַל. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי שְׁנֵיהֶם גּוֹיִם לֹא שְׁנֵיהֶן בְּעָלִים לֹא אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד בַעַל לֹא. אֶלָּא לִצְדָדִין אִיתְאֲמָרַת.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יונה בעי. נסתפק לו בדברי ר' יוחנן ושאל אם בדוקא קאמר א' מהן גוי אבל שניהם גוים א''נ שניהם בעלים שיש להם שותפות בו א''נ אחד מהן גוי ואחד מהן בעל לא או דילמא דה''ק אפילו אחד מהן גוי וא' מהן בעל בתוכן וא''כ אפי' שני גוים או שני בעלים בהן נמי שפיר דמי:
אלא לצדדין איתאמרת. כלומר דהדר פשיט ליה לנפשיה דלא איתמר הא דר' יוחנן אלא לצדדין והיינו אחד מהן גוי או אחד מהן בעל אבל בשני גוים או שני בעלים או אחד גוי ואחד בעל בהן לא אמר ר' יוחנן:
רִבִּי מָנָא הֲוָה לֵיהּ מְשָׁח וְאַחְתֵּיהּ לְעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אִין הַהוּא מִישְׁחָךְ דְּבֵית מַעֲקֶה קַייָם הָא עֹנָתָךְ דְּיִפְרְקִינֵיהּ דְּלָא טָב שִׁיתָא מָנֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' מנא ה''ל משח. היה לו שמן של מע''ש והורידו לעכו מקודים שפדה אותו וכשנודע הדבר לר' אייה בר אדא שעדיין לאפדאו א''ל אין ההוא דבית מעקה קיים כלומר מפני מה לא פדית אותו ואפי' השמן שלך של בית מעקה קיים הוא ומקום אחד הוא שהי' לר' מנא שמן שם ועל זה אתה סומך שיש לך שמן ואין אתה צריך לזה אפי' הכי הרי הגיע הזמן שלך שתפדה אותו:
דלא טב שיתא מני. כלומר ולמה אתה שוהא בפדיונו ועל מה אתה חס הלא אינו שוה ששה מנים או איזה סך הרבה לפדיון שלו:
רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעְַקֹב מְחַוֵּי חוֹתֶל לְנַגָּרָא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי יַנַּאי מְחַוֵּי רוֹבַע חִטִּין לְחִטּוֹנַיָּא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי סִימוֹן חֲוֵוי פֵירִין לְרִבִּי חִלְקִיָּה. אָמַר לוֹ בְּשָׁוֵויהֶן אָמַר לֹו כֵּן. אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. רִבִּי פִּינְחָס חֲוֵוי פֵירִין 22a לִגְרוֹסָה אָמַר לֵיהּ בְּשָׁוֵוייהֶן. אָמַר לֵיהּ הָכֵין אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בְטִהֲרָה טְהוֹרָה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז בָּתַר בַּלָּנַי מַסִּיק לְזוֹרִייֵהּ וּמֵיתֵייהּ פְּרִיטִין וּמִיפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בָּעֲרוּבְתָא בְּפַתֵּי רַמְשָׁה מִנְשַׁייָא קַלְעָן וּמַעֲבִיר עֲלֵיהֶן וּמֵיתֵי פְרִיטִין וּמַפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר גַּדְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן מַנִּיחָן עָלָיו עַד שֶׁיִּכְמוֹשׁוּ וּפוֹדֶה אוֹתָן מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
בתר בלני מסיק לזורייה. כמו לאיזורייה כלומר ואפי' הוא צריך עוד באותו זמן החום להדר ולילך אחר הבלן בבית המרחץ ואפילו צריך להעלות לאיזור שלו ולמכרו ולהביא פריטין ולפדות המעשר כל כך צריך שיהא נזהר לפדותו אף בזמן הזה ולא לאוכלו בלא פדיון:
אמר ר' ירמיה וכו'. ר' ירמיה ג''כ הפליג בדבר באזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ואמר כמה ב''נ צריך להזהר בו ואם אין לו מעות צריך להדר אחריהם ואפי' בערובתא שהוא ע''ש בפתי רמשא סמוך לחשיכה ואפי' מנשייא קלען ומעביר עליהן כמו קליין כלומר אפי' מהנשים שדעתן קלות וטורח הוא להוציא איזה דבר מהן אעפ''כ אם אין לו יעביר עליהן ולקבץ מהן ולהביא פריטין ולפדותו ולא יאכלנו בלא פדיון:
ר' יעקב בר בון מניחן עליו עד שיכמשו. כלומר אם באו לו הפירות בע''ש ולא היה לו פנאי לפדותן היה מניחן העלין עליהן לשומרן ואפי' לא היו נשמרים בזה וכמעט עד שיכמושו העלין עליהן אעפ''כ היה נזהר מלאכלן בלא פדיון ושמוצ''ש פודה אותן מיד:
כמה בר נש בעי בטיהרא טיהרה בתקופת תמוז. כלומר הפליג בדבר לאזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ולדקדק בו ואמר כמה צריך בן אדם להזהר בו ואפי' הוא בצהרים בחצות היום ממש ובתקופת תמוז שהחמימות גוברת הרבה:
לגרוסה. להטוחן ברחיים של גרוסות א''נ העושה את הגרוסות:
אין פודין מעשר שני ע''פ השוטין. שאין יודעין כלום וכלומר שאין תשובה זו בשוויהון תשובה:
א''ל בשוויהן. לא רצה לומר לו בכמה אלא תפדה אותן בשוויהן וכעס על זה וא''ל כן אמר ר' ולא גרסינן הכא כן א''ר חלקיה בשם ר' סימון שהרי ר' סימון גופיה הראה אותן לר' חלקיה אלא אגב שיטפא דלקמיה הוא:
מחוי רובע. מדה של חטין לטחוניא להטוחן ופדה על פיו:
מחוי חותל לנגרא. הראה חותל של תמרים לאומן נגר אחד ופדה על פיו לפי שדמיו ידועים וקמ''ל דיכול לסמוך אף על הנגר הזה וכן הא דלקמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source