Ma'asser Cheni
Daf 21b
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי הָיָה לוֹקֵחַ קִשׁוּאִין בְּכוֹרוֹת לַמַּלְכוּת וְקוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן עַל כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ. רָאָה אוֹתָן כִּילּוּ הֵן חֲתוּכוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי שְׁלֵימוֹת וְאַתְּ אָמַרְתָּ חֲתִיכוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְיֵאוּת אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּקִישׁוּת אַחַת לְזֶה חֶלֶק אֶחָד וְלָזֶה שְׁנֵי חֲלָקִים. שֶׁמָּא הוּא אוֹמֵר לוֹ טוֹל חֶלְקָךְ וַאֲנִי חֶלְקִי. אֶלָּא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. וְהָכָא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. 21b כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי הֲוָה מַפְקִיד עַל אִילֵּין דְּרוֹמַיָּא דַּהֲווֹן מְזַלְזְלִין בָּהּ. נַסְתּוֹן בַּר קַפָּר וְקִרְטְטָא קוֹמוֹי אָמַר לֵיהּ טָב הוּא כְּלוּם. עַד כְּדוֹן מִילָּה מְקַרְטְטָה וְלָא טָבָא מִילָּה מְקַרְטְטָה וְטָבָה.
Traduction
R. Hanania dit que Rabbi prenait des concombres hâtifs, destinés comme primeurs aux chefs du gouvernement, et il faisait la seconde dîme pour chaque tige séparément, les considérant chacune comme coupées (124)Après quoi, bien entendu, il en échangeait la partie consacrée contre argent. Mais, objecta R. Yohanan, on prescrit de prendre dans ce but des objets entiers, et voici que l’on parle d’objets coupés? C’est bien agi, répond R. Yona, et l’on ne suppose ces objets coupés que pour leur donner de la plus-value; car, lorsque 2 personnes sont associées pour la possession d’un concombre, dont l’une possède 1/10 et l’autre les 9 autres parties, on ne songera jamais à la diviser de telle sorte que chacun prenne ce qui lui revient, mais l’ensemble sera mieux vendu; il en sera donc de même ici, pour le cas de R. Hanania, et il ne s’agit que d’une plus-value. C’est ainsi que R. Simon bar Rabbi ordonnait aux habitant de Rome qui la négligeaient, d’apporter et de couper ces produits en petits morceaux devant Bar-Kappara, lequel leur disait: voyez combien ces fragments, dont les uns sont destinés à la seconde dîme, on peu de valeur (il faut donc estimer la 10e part d’un de ces produits entiers, et en fixer le montant pour la seconde dîme, qui sera ainsi prélevée). On sait maintenant quelle est la règle pour des produits qui, une fois coupés en morceaux, perdent de leur valeur; mais lorsqu’au contraire un produit bénéficie à être découpé et détaillé, est-ce permis? (Probablement oui, question sans réponse).
Pnei Moshe non traduit
רבי היה לוקח קישואין בכורות למלכות. מהבכורות הראשונות שהן דבר חשוב וכשלקח אותן בשביל המלכות לקח ג''כ בשביל עצמו והיה קובע מעשר שני שלהן על כל עוקץ ועוקץ כלומר שחשש בשביל חלקו על כל אחת ואחת ולפיכך קבע מע''ש שלהן בתוך כל א' וא' בהעוקץ שראה לחשוב אותן כאלו הן חתוכות ויש בכל א' וא' חלק המלך וחלק שלו:
שלימות הן ואת אמרת ראה אותן כאלו הן חתוכות. בתמיה:
א''ר יונה ויאות הוא. שעשה שהרי אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת ואין לאחד אלא חלק העשירית שבה ולהשני תשעה חלקים שמא אומר לו בעל תשעה חלקים לבעל חלק העשירית טול חלקך ואני חלקי ודאי לא יאמר לו כך שלא יקלקל את הקישות לחתכה בשביל חלק העשירית של זה אלא מחזיקין הן בשותפות כשהיא שלימה שע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר ונמצא בקביעות המעשר ג''כ כל א' וא' קובע בה לפי חלקו כשהיא שלימה ורואה ומשער כל א' וא' לפדות אותה לפי מה שיש לו בה ומניחין אותה שלימה והכא נמי ע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר כלומר אף שלא מכרו אותן אלא ע''י שיש להמלכות כמה חלקים ולרבי חלק מה בהן רואין כל א' וא' שיש בה כמה חלקים להמלכות ולרבי חלק א' בה והיינו דקאמר ראה אותן כאלו הן חתוכות שאף שנשארו שלימות שלא יתקלקלו כמו בהני ב' שותפים מיהו חושבין אותן כאלו הן חתוכות לענין שיקבע רבי המעשר בכל א' וא' כפי החלק שיש לו בה וליתן לפדיון מעשר בעד כל חלק וחלק של כל אחת ואחת:
כהדא. משום דקאמר בשם רבי שהיה מדקדק בפדיון מעשר שני אף שהיה לאחר החורבן קאמר כהדא שמצינו דר''ש ברבי היה מחמיר בפדיון מעשר בזמן הזה והיה מפקר ומבזה על אילון דרומיא שהיו מזלזלין בפדיון המעשר א''נ מפקיד שהיה מצוה עליהן שלא יזלזלו בו אפילו בזמן הזה:
נסתון בר קפרא וקרטטא קומוי. כלומר שהיה נוטלן בר קפרא להפירות מעשר ועשה אותן קרטין קרטין לחתיכות קטנות לפניו וא''ל וכי טב הן עכשיו כלום ולרמז הדבר עשה כן כדקאמר ליה עוד:
עד כדון מילה מקרטטא וטבא מילה מקרטטא ולא טבא כצ''ל. כלו' בתמי' עד עכשיו היה הדבר לקרטין קרטין ואעפ''כ היה שוה איזה שיווי ועכשיו הוא מקרטטא ולא טבא כלום ולמשל ולדוגמא עשה כך שכן הוא גם זה שעד עכשיו אע''פ שהיו מזלזלין בפדיון ולא פדאוהו כראוי לפי שויו מ''מ פדו אותו ועכשיו שאתה מבזה אותם ומחמיר עליהם לא יפדו אותו כלל וכלל שלא ישמעו לך בזמן הזה:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּשָׁווֹי. וְאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה זֶה שֶׁהוּא מְחַלֵּל לֹא יְהֵא מְחַלֵּל עַל חֲצִי פְרוּטָה שֶׁלֹּא יְהֵא כִמְחַלֵּל עִל אַסֵּימוֹן. אֶלָּא עַד שָׁוֶה פְרוּטָה.
Traduction
R. Josué b. Levi dit: on peut échanger toute seconde dîme contre une prouta jusqu’à la valeur de 36 prouta; mais dès que la 2e dîme atteint cette valeur, il faut payer tout l’équivalent. R. Hiskia ajoute: lorsqu’on opère l’échange, il ne faut pas le faire au moyen d’une semi-prouta, qui équivaut à une pièce fruste, ce qui est interdit, mais on emploiera alors une prouta entière.
Pnei Moshe non traduit
אלא עד שלשים וששה בשווי. כלומר אם ירצה להוסיף בפדיון המעשר יותר מהשיווי שלו אל יוסיף יותר מל''ו בשיווי:
זה שהוא מחלל. מעשר שני על המעות לא יהא מחלל בחצי חצי פרוטה כלומר במעט מעט וכל פעם ופעם אינו שוה פרוטה מפני שחצי פרוטה לאו מטבע הויא והרי הוא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה:
אָמַר רִבִּי אִימִּי כָּמָה עָלַל קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאִינּוּן אָֽמְרֵי פּוּק וְאִישְׁלַם כְּהָדֵין תַּנָּייָה פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל וְלֹא כְשַׁעַר הַיּוֹקֶר כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. עַד כְּדוֹן דָּבָר מְרוּבָּה הָיָה דָבָר מְמוּעָט. אֲפִילוּ כֵן כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.
Traduction
R. Imi raconte que Bama étant allé auprès de R. Yohanan et de R. Simon b. Lakish demander les règles à suivre pour le rachat de la seconde dîme, ceux-ci lui dirent d’aller payer conformément à ce que dit la Mishna: Lorsqu’on veut racheter la seconde dîme au prix du bon marché, non trop élevé, on se réglera d’après le prix (inférieur) d’achat du boutiquier, et non d’après son prix de vente (gain compris); mais en échangeant de la petite monnaie de dîme, on compte le prix élevé du changeur qui détaille, et l’on ne se règle pas d’après son prix inférieur livrant de la petite monnaie pour une pièce. On sait maintenant quelle est la règle lorsqu’il s’agit d’une grande quantité (pour laquelle on remarque moins la dépréciation); mais comment agit-on pour une petite quantité? Même en ce cas, on se réglera d’après le prix d’achat du boutiquier, non d’après son prix de vente; pour l’échange de la petite monnaie, on comptera le prix élevé du changeur qui détaille et non celui de la livraison de la monnaie contre une pièce.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כמה עלל קומי ר' יוחנן ור''ל. כמה וכמה בני אדם נכנסו לפניהם לשאול היאך יהיו נוהגים בפדיון המעשר ואינון אמרי להון פוק ואישלם כהדין תנייא פודין וכו' צא והשלם הדבר כמו ששנינו במשנה פודין וכו' וכלומר שאף בזמן הזה תפדו אותו בשויו אלא שתוכלו לפדותו כשער הזול כהאי מתני':
עד כדון דבר מרובה. עד כאן לא שמענו אלא אם המעשר דבר מרובה הוא דשייך בו לחשוב כך כמות שהשולחני פורט וכו' אלא שאם היה דבר ממועט היאך יחשוב וקאמר אעפ''כ יכול הוא לחשוב לפי ערך כמות שהחנוני לוקח וכו':
Ma'asser Cheni
Daf 22a
משנה: בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע בַּעַל הַבַּיִת קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאִיסָּר אֶת שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
Traduction
Lorsque le propriétaire offre pour l’échange une pièce d’argent d’un sela et une autre personne autant, le propriétaire a la priorité, parce qu’il ajoute un 5e (ce que ne fait pas l’étranger). Lorsque le propriétaire propose un sela et un autre offre un sela et un as (issar), cette dernière offre l’emporte, puisqu’elle dépasse le capital (130)B. Erakhin 27b. Lorsque l’on rachète sa seconde dîme (131)''Cf. Baba Metsia 55b; Kiduschin, 54b'', on y joint 1/5, que cela provienne de ses propres fruits ou que ce soit la dîme d’un don.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בעל הבית קודם מפני שהוא מוסיף חומש. והאחר אינו מוסיף חומש דכתיב ואם גאול יגאל איש ממעשרו על שלו הוא מוסיף חומש ולא על של חבירו:
מפני שהוא מוסיף על הקרן. אע''ג דחומשו של הבעה''ב מרובה הוא על תוספת איסר של זה אמרו בגמרא דאפ''ה תוספת הקרן עדיפא משום שעל החומש יכול הוא להערים כדתנן במתני' דלקמן:
בין שניתן לו במתנה. מוקי לה בגמרא לדברי הכל אפי' למ''ד דאין מע''ש ניתן במתנה כמו שאין מוכרין אותו הכא מיירי שנתן לו פירות הטבולין למעשר דזה ניתן במתנה ונקנה לו ולפיכך מוסיף הוא חומש:
הלכה: וְאֵין חוֹמְשׁוֹ שֶׁל זֶה מְרוּבֶּה עַל תּוֹסֶפְתּוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רִבִּי אָבַין שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲרִים עָלָיו וּלְפוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ.
Traduction
Est-ce que l’addition du 5e supplémentaire n’est pas plus avantageuse que l’offre d’un as additionnel au capital? (pourquoi donc cette dernière offre prévaut-elle)? Elle l’emporte, répondit R. Abin, parce qu’il y a cette différence que l’on pourrait, en agissant de ruse, se dispenser d’ajouter le 5e supplémentaire pour échange.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואין חומשו של זה וכו'. בתמיה ואמאי של סלע ואיסר קודם ומשני ר' אבין שנייא הוא הכא וכו' כדפרישית במתני' הלכך של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן:
רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב מְחַוֵּי חוֹתֶל לְנַגָּרָא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי יַנַּאי מְחַוֵּי רוֹבַע חִטִּין לְחִטּוֹנַיָּא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי סִימוֹן חֲוֵוי פֵירִין לְרִבִּי חִלְקִיָּה. אָמַר לוֹ בְּשָׁוֵויהֶן אָמַר לֹו כֵּן. אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. רִבִּי פִּינְחָס חֲוֵוי פֵירִין 22a לִגְרוֹסָה אָמַר לֵיהּ בְּשָׁוֵוייהֶן. אָמַר לֵיהּ הָכֵין אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בְטִהֲרָה טְהוֹרָה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז בָּתַר בַּלָּנַי מַסִּיק לְזוֹרִייֵהּ וּמֵיתֵייהּ פְּרִיטִין וּמִיפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בָּעֲרוּבְתָא בְּפַתֵּי רַמְשָׁה מִנְשַׁייָא קַלְעָן וּמַעֲבִיר עֲלֵיהֶן וּמֵיתֵי פְרִיטִין וּמַפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר גַּדְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן מַנִּיחָן עָלָיו עַד שֶׁיִּכְמוֹשׁוּ וּפוֹדֶה אוֹתָן מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד.
Traduction
R. Nahman b. Jacob montrait le panier plein de dattes à l’ouvrier qui l’avait fabriqué; et d’après l’estimation de la contenance par ce dernier (sans mesurer le panier), il le rachetait. De même, R. Yanaï montrait le quart de mesure de froment au marchand (127)Ou: au meunier (sans doute, par corruption de thania dit J. Lévy), d’après l’estimation duquel il le rachetait. Enfin, R. Simon montrait à R. Hilkia les fruits qu’il avait rachetés, pour lui soumettre le prix de rachat et lui demander s’il n’avait pas payé trop peu. Oui, lui dit-il, c’est bien estimé et conforme à ce que j’ai dit au nom de R. Simon: on ne doit pas racheter la 2e dîme d’après l’estimation des sots, qui serait inexacte. R. Pinhas montrait les fruits à échanger au marchand de blé, afin de savoir s’il en donnait bien l’équivalent. On lui fit aussi remarquer que R. Hilkia dit au nom de R. Simon qu’il n’est pas permis d’échanger d’après l’estimation des sots (128)C.-à-d. celle de ce marchand n'a pas de valeur. R. Samei dit: combien l’homme peut en ce cas rechercher le bas prix, puisque pour être en état de pureté au solstice d’été, il recherche le baigneur, puis apporte ses provisions, pendant quoi il porte de la petite monnaie et échange les fruits de 2e dîme à un prix très bas (sans cela, il ne se dérangerait pas pendant la chaleur et après la fatigue du bain). De même, R. Jérémie dit: lorsque l’homme va le vendredi, tout près de la nuit, demander auprès des femmes qui se peignent les cheveux si elles ont des fruits à lui vendre, repassant plusieurs fois près d’elles, ne se décidera à acheter et à remettre la monnaie équivalente qu’à très bon marché. R. Judan b. Gadia, ou R. Jacob b. Aboun, dit: on peut conserver ces fruits jusqu’à ce qu’ils soient ratatinés et opérer le rachat dès que survient la nuit du samedi (le prix sera alors abaissé).
Pnei Moshe non traduit
מחוי חותל לנגרא. הראה חותל של תמרים לאומן נגר אחד ופדה על פיו לפי שדמיו ידועים וקמ''ל דיכול לסמוך אף על הנגר הזה וכן הא דלקמיה:
מחוי רובע. מדה של חטין לטחוניא להטוחן ופדה על פיו:
א''ל בשוויהן. לא רצה לומר לו בכמה אלא תפדה אותן בשוויהן וכעס על זה וא''ל כן אמר ר' ולא גרסינן הכא כן א''ר חלקיה בשם ר' סימון שהרי ר' סימון גופיה הראה אותן לר' חלקיה אלא אגב שיטפא דלקמיה הוא:
אין פודין מעשר שני ע''פ השוטין. שאין יודעין כלום וכלומר שאין תשובה זו בשוויהון תשובה:
לגרוסה. להטוחן ברחיים של גרוסות א''נ העושה את הגרוסות:
כמה בר נש בעי בטיהרא טיהרה בתקופת תמוז. כלומר הפליג בדבר לאזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ולדקדק בו ואמר כמה צריך בן אדם להזהר בו ואפי' הוא בצהרים בחצות היום ממש ובתקופת תמוז שהחמימות גוברת הרבה:
בתר בלני מסיק לזורייה. כמו לאיזורייה כלומר ואפי' הוא צריך עוד באותו זמן החום להדר ולילך אחר הבלן בבית המרחץ ואפילו צריך להעלות לאיזור שלו ולמכרו ולהביא פריטין ולפדות המעשר כל כך צריך שיהא נזהר לפדותו אף בזמן הזה ולא לאוכלו בלא פדיון:
אמר ר' ירמיה וכו'. ר' ירמיה ג''כ הפליג בדבר באזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ואמר כמה ב''נ צריך להזהר בו ואם אין לו מעות צריך להדר אחריהם ואפי' בערובתא שהוא ע''ש בפתי רמשא סמוך לחשיכה ואפי' מנשייא קלען ומעביר עליהן כמו קליין כלומר אפי' מהנשים שדעתן קלות וטורח הוא להוציא איזה דבר מהן אעפ''כ אם אין לו יעביר עליהן ולקבץ מהן ולהביא פריטין ולפדותו ולא יאכלנו בלא פדיון:
ר' יעקב בר בון מניחן עליו עד שיכמשו. כלומר אם באו לו הפירות בע''ש ולא היה לו פנאי לפדותן היה מניחן העלין עליהן לשומרן ואפי' לא היו נשמרים בזה וכמעט עד שיכמושו העלין עליהן אעפ''כ היה נזהר מלאכלן בלא פדיון ושמוצ''ש פודה אותן מיד:
רִבִּי מָנָא הֲוָה לֵיהּ מְשָׁח וְאַחְתֵּיהּ לְעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אִין הַהוּא מִישְׁחָךְ דְּבֵית מַעֲקֶה קַייָם הָא עֹנָתָךְ דְּיִפְרְקִינֵיהּ דְּלָא טָב שִׁיתָא מָנֵי.
Traduction
R. Mena avait de l’huile de 2e dîme et l’envoyait à Acco. R. Hiya b. Ada lui dit: lorsque l’huile du pressoir commencera à se gâter (et sera d’un prix inférieur), ce sera le moment opportun pour la racheter, car ton huile ne vaut pas plus que celle là (et ne se conserverait pas davantage).
Pnei Moshe non traduit
ר' מנא ה''ל משח. היה לו שמן של מע''ש והורידו לעכו מקודים שפדה אותו וכשנודע הדבר לר' אייה בר אדא שעדיין לאפדאו א''ל אין ההוא דבית מעקה קיים כלומר מפני מה לא פדית אותו ואפי' השמן שלך של בית מעקה קיים הוא ומקום אחד הוא שהי' לר' מנא שמן שם ועל זה אתה סומך שיש לך שמן ואין אתה צריך לזה אפי' הכי הרי הגיע הזמן שלך שתפדה אותו:
דלא טב שיתא מני. כלומר ולמה אתה שוהא בפדיונו ועל מה אתה חס הלא אינו שוה ששה מנים או איזה סך הרבה לפדיון שלו:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי שְׁלֹשָׁה לְקוּחוֹת וַאֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן גּוֹי. אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן בַּעַל. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי שְׁנֵיהֶם גּוֹיִם לֹא שְׁנֵיהֶן בְּעָלִים לֹא אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד בַעַל לֹא. אֶלָּא לִצְדָדִין אִיתְאֲמָרַת.
Traduction
R. Yohanan dit (129)Babli, Sanhedrin 14b: pour la seconde dîme dont on ignore la valeur, on opère le rachat selon l’estimation des 3 marchands compétents, dont l’un peut même être païen, ou même être le propriétaire des fruits. Mais, objecta R. Yona, n’est-ce pas permis s’il y a 2 estimations de païens, ou les 2 des propriétaires, ou l’une du propriétaire et l’autre d’un païen? Certes oui, ce dernier est implicitement permis.
Pnei Moshe non traduit
ר' יונה בעי. נסתפק לו בדברי ר' יוחנן ושאל אם בדוקא קאמר א' מהן גוי אבל שניהם גוים א''נ שניהם בעלים שיש להם שותפות בו א''נ אחד מהן גוי ואחד מהן בעל לא או דילמא דה''ק אפילו אחד מהן גוי וא' מהן בעל בתוכן וא''כ אפי' שני גוים או שני בעלים בהן נמי שפיר דמי:
אלא לצדדין איתאמרת. כלומר דהדר פשיט ליה לנפשיה דלא איתמר הא דר' יוחנן אלא לצדדין והיינו אחד מהן גוי או אחד מהן בעל אבל בשני גוים או שני בעלים או אחד גוי ואחד בעל בהן לא אמר ר' יוחנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source