משנה: הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹֹֹֹֹֹֹשָׁה טְפָחִים לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכּוּבָה שֶׁבְּגֶפֶן אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיקָּר הַשֵּׁנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הארכובה שבגפן. כגון גפן שעלה העץ שלה מעט מן הארץ ואחר כך נעקם ונכפף על הארץ וחזר ועלה ונזקף כמו ארכובה כשמודדין מן הגפן ששה טפחים או ד''א כשהוא בכרם אין מודדין אלא מעיקר השני וזהו מסוף הארכוב' ולא מסוף עיקר הראשון ואין חילוק בזה בין עיקר הראשון נראה או לא דלעולם המדידה מסוף הארכובה היא:
אפי' הבריכה בדלעת. וכגון בדלעת יבישה דליכא משום הרכבת הגפן בדלעת או בסילון של חרס צריך שיהיה עפר על גבה ג''ט משום דשרשי הזרע נוקבין ומפלשין עד הגפן כשאין עליה עפר ג''ט:
אם אין עפר על גבה ג''ט לא יביא זרע עליה. אבל מן הצדדין מותר כדקאמר בגמ' משום דזרעים לצדדי לא משתרשי:
מתני' המבריך את הגפן בארץ. הברכה היא שלוקחין זמורה אחת מהגפן וטומנין אותה תחת הארץ ומוציאין את ראשה מצד האחר ונעשית גפן או שמבריכין את הגפן בעצמו כדי שיתגדל ויתעבה ביותר ובהכי איירי המתני' כדמוכח בגמ':
הבריכה בסלע. בקרקע קשה אע''פ שאין עפר עליה אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה דבסלע קשה אין השרשי זרעים מתפלשים בו כ''כ וכל הא דאמרן דוקא בשאין עיקר הגפן נראה וכגון שהבריך את הגפן עצמו בארץ. אבל אם עיקר הגפן נראה צריך להרחיק ו''ט לכל רוח כמו שמרחיקין מכל גפן יחידית שלא הוברכה והכי אמרינן בגמ':
רִבִּי חָמָא בַּר 31b עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינַא תַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ תַּחַת הֶעָלִין לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תַּחַת הֶעָלִין אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך איזהו עריס
תחת האשכולות. של הפרח היוצא אסור ומקדש אבל תחת העלין לא ורבי יוסי קאמר אפי' תחת העלין אסור ומקדש:
הלכה: לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ הָא מִן הַצַּד מוּתָּר. מַה נָן קַייָמִין אִי מִשּׁוּם זְרָעִים בְּאִילָן לָמָּה לִי גֶפֶן אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הָאִילָן. אִי מִשּׁוּם עֲבוֹדָה נִיתְנוּ שִׁשָּׁה. אֶלָּא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר שְלֹשָׁה. אִי כְרִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילוּ מִן הַצַּד נִיתְנוּ שְׁלֹשָׁה. רִבִי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִשֻּׁם זְרָעִים עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' ירמיה וכו'. כלומר דמשני דלעולם כרבנן מיתוקמא המתני' והא דקשיא לך ניתני ששה היינו טעמא דהכא משום זרעים ע''ג גפן הוא וכלומר דלאו משום הרחקה כדי עבודה אתינן עלה משום דהב''ע שאין עיקר הגפן נראה כלל דטמון בארץ הוא ואין כאן אלא משום זרעים ע''ג גפן בלבד והלכך ע''ג הוא דצריך ג''ט שלא יהו נוקבין הזרעים בגפן והוי כלאים בכרם וכשיש עפר על גבה ג''ט סגי דאין השרשים נוקבין טפי מהכי אבל מן הצד א''צ הרחק כלל מכיון דאין עיקר הגפן נראה וזרעים לצדדי לא משתרשי ובהכי מיתוקמא שפיר לטעמא דמתני' והכי מסיק לה לקמן בהדיא והאי בשאין הראשון נראית וכו' וארישא דמתני' קאי כדבעינן למימר לקמן:
אין כר''ע. כלומר דפריך דא''נ כר''ע מוקמית לה נהי דג''ט ניחא אכתי הא קשיא דאפי' מן הצד ניתני שלשה ומאי שנא על גבה דקתני:
אלא כר''ע. דאמר בריש פרק דלעיל דעבודת גפן יחידית ג''ט:
אי משום עבודה. כלומר ואי דמיירי בזרעים ממש ולא בהרכבת ירק דהשתא אין איסור בשאר כל האילן כדאמרינן שם דמותר לערבב זרעים בזרעי אילנות ולזורען ביחד דאין לך איסור כלאים בשאר אילנות אלא הרכבה בלבד אבל עם הגפן יש בו איסור כלאי הכרם בכל מיני ירקות או תבואה שאסור לזרוע בצדו עד שירחיק כדי עבודה והלכך בגפן דוקא הוא דקתני אכתי קשיא ניתני ששה דהא עבודת גפן יחידית ו''ט הוא דהויא ואמאי מהני הכא ג''ט עפר דקס''ד השתא דאי אמרינן משום עבודה אין לחלק בין אם הגפן טמונה בארץ או לא דלעולם צריך ו''ט:
מה אנן קיימין. להמתני' אי משום זרעים באילן דהוי כלאים והיינו בהרכבה כדתנן בפ''ק אין מביאין אילן בירק ולא ירק באילן ואי בהכי מיירי ולפיכך הצריכו ג''ט עפר על גבה קשיא למה לי גפן הא אפילו שאר כל האילן הוי כלאים בזרעים בהרכבה:
גמ' לא יביא זרע עליה. דוקא אמרו הא מן הצד מותר וכשאין עיקר הגפן נראה כדפרישית במתני' והכי מסיק לקמן:
הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הֲלָכָה דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' א''ר אלעזר הלכה דר''מ היא. כלומר דר''א מפרש דהא דקתני גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת טעמא דהואיל שיבשה אין האיסור לזרוע בצדה אלא מפני מראית העין והלכך אינה מקדשת והיינו דקאמר דהאי הלכה דרישא נמי דר''מ היא דאיהו סבר דאף גפן הצמר אוסר את הזרעים מלזרוע לכתחילה בצדו משום מראית העין דהאילן דומה לגפן ואם זרע אינו מקדש וה''ה לגפן שיבשה. א''נ דאלכתחילה קאי דר''מ דס''ל דצמר גפן אוסר לכתחילה איהו הוא דס''ל בגפן שיבשה נמי דלכתחילה אסור הוא לזרוע בצדו והכי קאמר בהדיא לעיל בפ''ב בהל''ד:
משנה: הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְמוֹנֶה הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָֽרְפוֹת וְאִם לָאו אֵינָן מִצְעָֽרְפוֹת. גֶּפֶן שֶׁיָּֽבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר אַף גֶּפֶן צֶמֶר אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אֵלּוּ אֲסוּרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין מוֹתָר חָרְבַּן הַכֶּרֶם מוֹתָר מָחוֹל הַכֶּרֶם מוֹתָר פִּיסְקֵי עָרִיס מוֹתָר אַפִּיפִּירוֹת. אֲבָל תַּחַת גַגֶּפֶן וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם הֲרֵי אֵילּוּ מְקַדְּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המבריך ג' גפני' ועקריהן נראין. האי מתני' נמי לא איירי בהרכבת הזמורות שלוקחין זמורה מן הגפן ומבריכין אותה בארץ אלא בהרכבת הגפנים בעצמן ועקריהן של הגפנים נראין הן כבתחילה:
אם יש ביניהן מד''א ועד שמנה הרי אלו. הגפנים שהוברכו מצטרפין לשאר הגפנים העומדות שם להיות כרם ואם ביניהן פחות מד''א או יותר על שמנה אינן מצטרפות עם שאר גפנים לפי שסתם כרם נטוע הוא לא פחות מד' ביניהן ולא יותר על שמנה ודוקא אם היו שלש לפי ששלש גפנים ראוין לשורה של כרם ואם הן פחות משלש אין מצטרפין:
גפן שיבשה. שיבשו העלין שלה ונפלו אסור לזרוע בתוך עבודתה ולא מיבעיא בימי החורף שדרך הוא שנושרין העלין שמתייבשין מחמת הקור ומ''מ יש לחות בגפנים אלא אפי' בימי הקיץ לא אמרינן שמכיון שנשרו העלין יבש הגפן לגמרי לפי שיש גפנים שאף בימי הקיץ נושרין העלין שלהן והם אינן יבישין והכי מפרש בגמ':
רמ''א אף צמר גפן. מוך שקורין קוטי''ן אסור ואינו מקדש בכרם דקסבר דלא הוי מין ירק ואין הלכה כר''מ אלא צמר גפן הוי כשאר מיני ירקות ומקדשין בכרם:
אף הזורע ע''ג הגפן שהוברכה ואין עפר ג''ט עליה אסור ואינו מקדש ואין הלכה כר''א בר' צדוק שאמר משום ר''מ:
מתני' ואלו אסורין. שאסור לכתחילה להביא זרע לשם ואם הביא לא מקדשין שיהא טעון שריפה:
מותר חרבן הכרם. כהאי דתנן לעיל רפ''ד קרחת הכרם צריך שיהא שם ט''ז אמה ואז מותר לזרוע באמצע הקרחת אחר שמרחיק ד''א מעיקרי הגפנים לכל רוח ואם אין שם ט''ז אמה לא יביא זרע לשם וקמ''ל הכא שאם הביא לא קידש וכן מותר מחול הכרם שצריך י''ב אמה כדתנינן שם ואם לא היה שם י''ב אמה והרחיק ד''א מעיקרי הגפנים וזרע לא קידש:
מותר פסקי עריס. דתנן בפ' דלעיל שצריך שיהא שמנה אמות ועוד ביניהן ובשמנה אמות מצומצמות לא יביא זרע לשם ואם הביא לא קידש:
מותר אפיפירות. דתנן שם המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע אל תחת המותר ואם הביא לא קידש:
אבל תחת הגפן. כגון שנמשכו השריגין והעלין חוץ לעבודה שהיא ששה טפחים ואסור להביא זרע תחתיהן ואם הבית קידש וכן אם הביא בתוך העבודה של גפן יחידית או בתוך ד''א של כרם אפי' אין השריגין והעלין נמשכים לשם הרי אלו מקדשין:
וְהַאי כְּשֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן נִרְאֵית אֵבָל אִם הָיָה הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָהּ הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְייַן הַכֶּרֶם אֲבָל לְעִנְייַן עֲבוֹדָה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל אם היה הראשון נראה. כלומר אבל בהברכה שהיא בגוונא שהגפן הראשון נשאר ע''ג קרקע ונראה וכגון שהבריך זמורה מן הגפן ולא להגפן בעצמו בזה ודאי לא סגי בג''ט עפר ע''ג אלא צריך שיהא נותן ו''ט לכאן וששה טפחים לכאן כלומר לכל רוח ורוח צריך שירחיק ו''ט ואחר כך יזרע כדין עבודת גפן יחידית וה''ה אם הבריך הגפן עצמה ואינה טמונה כולה בארץ כ''א העיקר נראה דצריך עכ''פ להרחיק כדי עבודה:
תדע לך שהוא כן. כלומר דלא תימא מנא לך הא דילמא אפי' עיקר הראשון נראה אם הבריך מן הגפן בארץ בטל הראשון וא''צ להרחיק כדי עבודה ממנו הלכך מייתי ראיה ממתני' דתנינן אבתרה לקמן הלכה ב':
המבריך ג' גפנים. בארץ ועיקריהם נראין דתנינן אם יש ביניהן מד' אמות עד שמנה הרי אלו מצטרפות ותני עלה בברייתא בד''א דבעינן שלא יהיה ביניהן פחות מד''א ולא יותר על שמנה לענין הכרם כלומר דוקא לענין שיצטרפו עם שאר הגפנים העומדות אצליהן להיות כרם כגון שיש עוד ג' גפנים כנגדן ואם יש ביניהן ד' אמות הו''ל כרם של שתי שורות של שלש שלש אבל לענין עבודה להרחיק הזרעים מהן אף אם אין ביניהן כשיעור הזה מ''מ דינן כגפן יחידית ואע''פ שהבריכן הואיל ועיקריהן נראין צריך שיהא נותן ששה טפחים לכל רוח ורוח וה''נ במתני' כן:
והאי. כלומר והאי הברכה דתנינן במתני' מיירי כולה בשאין הראשון נראית שהגפן בעצמה היא טמונה בארץ ומבריכין אותה שתעלה מראשה במקום שיוצאת לגפן שני:
הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע הָדָא דְתֵימָא בְּהָדֵין צַלְמָא בְּרַם בְּהָדֵין רְכִיכָא מִתְפַּתְפֵּת הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתימא בהדין צלמא. בסלע קשה כצונמא אבל בסלע רכיכה מתפתפת היא מתפלשת שכשהיא רכה הזרעים מפלשין ונוקבין אותה וצריך עפר ג''ט על גבה:
אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הָדָא דְתֵימָא בְּסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס אֲבָל בְּסִילוֹן שֶׁל אֵבֶר אֵינוֹ צָרִיךְ עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר מִלְּמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' הבריכה וכו'. הדא דתימר בסילון של חרס. דוקא אבל בסילון של אבר או של שאר מיני מתכות א''צ עד שיהא שם ג''ט עפר ע''ג לפי שאין הזרעים יכולין לנקבו:
תַּמָּן תַּנִּינָן מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹֹשָׁה טְפָחִים. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא מַקְשֵׁי תַּמָּן אַתְּ אָמַר אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָאן וְכָאן אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אֶלָּא שֶׁהֵן עוֹשִׂין עָפָר תִּחוּחַ וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁל כּוֹתֶל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן תַּמָּן מֵי רַגְלַיִם. וּמֵי רַגְלַיִם מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָֽתַנִּינָן מַחֲרֵישָׁה. אִית לָךְ מֵימַר מַחֲרֵישָׁה 32a מְהַלֶּכֶת מִן הַצַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
התיב ר' יוסי בר בון. כלומר דר' יוסי בר בון התיב ג''כ לסיועי לשינויא דר' יוסי דהא תנינן התם מרחיקין את המחרישה וכי אית לך מחרישה מהלכת מן הצד בתמיה אלא טעמא משום דמעלות עפר תיחוח וכדאמרן:
תדע לך שהוא כן. להאי טעמא דהא תנינן תמן מי רגלים וכי מי רגלים מהלכין מן הצד הלא נבלעין במקומן הן אלא משום שהן עושין עפר תיחוח במקומן וע''י כך הולך ומתקלקל יסודו של כותל:
א''ר יוסי. דלא היא דלעולם אין השרשין הולכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של כותל חבירו ולהכי תנינן התם מרחיקין:
רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר וכו'. כלומר במתני' דידן דקתני על גבה אבל מן הצד מותר אלמא אין שרשי הזרעים מהלכין מן הצד והכא בנזקין את אמר מרחיקין ש''מ דהשרשים מהלכין מן הצד:
תמן תנינן. בפ''ב דב''ב מרחיקין את הזרעים כדמפרש טעמא לקמן מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח ומקלקלין יסודו של כותל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source