Kilayim
Daf 21b
משנה: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כֶּרֶם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. לְפִיכָךְ הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.
Traduction
Si l’on plante une rangée de cinq ceps de vigne, elle est considérée comme vigne, selon Shammaï (pour les distances à observer), mais non, selon Hillel: il faut, selon lui, au moins 2 rangées pour constituer la vigne (140)Hors de là, il suffit de laisser 6 palmes d'espace, comme pour un seul cep de vigne.. C’est pourquoi, si dans une vigne (141)(Eduyot 5, 2). l’on ensemence quatre coudées, il faut, selon Shammaï, interdire à tout usage une rangée (Dt 22, 9); selon Hillel, 2 rangées.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המטע שורה של חמש גפנים. משום דאשכחן דחמש גפנים כרם מיקרי כדתנן לקמן הנוטע שתים כנגד שתים וכו' להכי נקט חמש גפנים לאשמעינן אליבא דב''ש דסברי דהואיל ואיכא חמש אע''פ שנטען בשורה אחת הוו כרם וצריך להרחיק ממנה הזרע ד''א כדי עבודת הכרם:
ובה''א אינו כרם. וא''צ להרחיק אלא ששה טפחים כדין גפן יחידית:
עד שיהו שתי שורות. ובכל שורה ושורה ג' גפנים ולא פחות וכדאמרינן לעיל בהלכה ג':
לפיכך הזורע ד''א. כלומר בתוך ד''א של עבודת הכרם:
בש''א קידש שורה אחת. דכי אמרה התורה פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם שורה אחת הוא דמקדש ואוסר דמקריא כרם:
ובה''א קידש שתי שורות. דאין נקרא כרם פחות משתי שורות דתבואת הכרם דאמרה תורה דמקדש שתי שורות הוא:
נִמְצֵאת אוֹמֵר לְעִנְיַן כִּלְאַיִם כָּל הַפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץּ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. מֵאַרְבַּע וְעַד עֶשֶׂר אִם עוֹמֵד מְרוּבָּה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם פָּרוּץ מְרוּבָּה עַל הָעוֹמֵד כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. לְעִנְייַן שַׁבָּת כָּל הָפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה וְעַד עֶשֶׂר אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. יֶתֶר מֵעֶשֶׂר אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ אָסוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן 21b לֵית כָּאן מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. יֵשׁ כָּאן פִּירְצָה שְׁלֹשָׁה אֵין כָּאן מְקוֹם אַרְבָּעָה. מָתִיב רִבִּי מָנָא וְהָתַנִּינָן מַקִּיפִין בְּקָנִים וְקָנֶה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁכָּל הַפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם הוּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב מִכָּל מָקוֹם מִכֵּיוָן שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר.
Traduction
Au point de vue des mélanges d’hétérogènes, est-il dit, tout espace inférieur à 3 palmes est comme fermé; de 3 ou 4 palmes, il est permis de semer, si la haie conservée est supérieure à la partie renversée, et c’est interdit au cas contraire; de 4 palmes à dix, c’est permis si la partie conservée est supérieure à celle qui est renversée; si, au contraire, la partie renversée est supérieure, il n’est permis de semer qu’en face de la haie maintenu, non vis-à-vis de ce qui est renversé; enfin, si la brèche a plus de 10 palmes, la partie de la haie conservée fut-elle supérieure à celle qui est renversée, il n’est permis de semer qu’en face de la partie de la haie maintenue, non vis-à-vis de ce qui est renversé. De même, au point de vue de la séparation shabatique de l’enclos, tout espace inférieur à 3 palmes est comme fermé; à 3 ou 4 palmes, jusqu’à dix, il n’est permis de transporter des objets dans le même espace que si la partie de la haie maintenue est supérieure à celle qui est renversée, mais au cas contraire c’est interdit; enfin, si la brèche a plus de dix palmes, la partie maintenue fut-elle supérieure à celle qui est renversée, c’est interdit. Dans cette seconde énumération d’hypothèses, dit R. Hanina ou R. Judan bar Pazi au nom de R. Yohanan, on ne fait pas de règle spéciale pour une brèche de 3 ou 4 palmes; est-ce à dire que si la brèche a 3 palmes sans être équilibrée par un fragment de haie ayant au moins 4 palmes il soit permis d’y semer? Non; donc il faut admettre qu’il n’est pas tenu compte de ce cas. Mais, objecta R. Hena, n’a-t-on pas enseigné (139)Mishna, (Eruvin 1, 10). que l’on peut compléter un mur en l’entourant de joncs? Or, serait-ce à dire que les joncs (malgré l’exiguïté de leur largeur) tiennent une place marquée? De cet exemple, fut-il répliqué, on ne peut pas tirer une objection, car les joncs se suivent à des intervalles rapprochés de moins de 3 palmes, ce qui est considéré comme un enclos fermé (tandis qu’une brèche, lorsqu’elle a 3 palmes, est ouverte). R. Yossé bar R. Aboun dit au nom de Rav (contrairement à R. Aboun) qu’en ce cas il est permis de semer, si la haie restée debout est supérieure à la partie détruite.
Pnei Moshe non traduit
נמצאת אמר לענין כלאים וכו'. מתוספתא היא דפ''ד אלא שנשתנית קצת הנוסחא:
מג' ועד ארבעה. ולא ארבעה בכלל:
אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אף כנגד הפרוץ:
אסור. כנגד הפרוץ אבל כנגד העומד מותר:
מארבעה ועד עשר. ועשר בכלל אם העומד מרובה וכו' מותר אף כנגד הפרוץ:
לענין שבת וכו'. אין חילוק בין שהפרצה מג' ועד ארבעה ובין מד' ועד עשר אם הפרוץ מרובה על העומד אסור אף כנגד העומד דהא כיון שהפרוץ מרובה על העומד נתבטלה המחיצה ולא שייך לענין שבת להתיר כנגד העומד וכן בשהפרצה יותר מעשר היא אין כאן מחיצה ואפי' העומד מרובה על הפרוץ אסור:
לית כאן מג' ועד ארבעה. כלומר חלוקה זו ברישא לענין כלאים ליתא היא ולא מצינן למיתנייה דהא קתני אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם כן אם הפרצה היא שלשה שלשה והעומד הוא יותר משלשה מותר ואע''פ שאין בעומד רחב ארבעה ואמאי הרי יש כאן פרצה שלשה ואין כאן מקום ד' להעומד ולא הוי מקום חשוב להתיר בכה''ג משום העומד מרובה על הפרוץ אלא ודאי דסמי מהברייתא להאי בבא מג' ועד ד':
מתיב ר' מנא. על הא דאמר ר' חנניה בשם ר' יוחנן והתנינן בעירובין שם מקיפין המחיצה בקנים וכי קנה יש לו מקום חשוב והלא פחות מארבעה הוא ואעפ''כ מותר להקיף בקנים:
א''ל לא תתיבני פחות משלשה. אל תשיבני מהאי דמקיפין בקנים דהפרצה פחות משלשה היא דהא קתני התם בהדיא ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג''ט וכל הפחות מג' כסתום הוא וכי קאמינא אנא על חלוקה דהאי ברייתא מג' ועד ד' דהפרצה שלשה היא ומן הדין הוא דבעינן שיהא העומד מקום חשוב וקתני להתירא בעומד מרובה בלבד:
ר' יוסי בר בון בשם רב. ופלוג אהא דרבי חנניה אלא דמ''מ דאע''פ שאין העומד מקום חשוב כיון שהוא רבה על הפרוץ מותר:
Kilayim
Daf 22a
משנה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַייִם. אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בְּאֶמְצַע אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב.
Traduction
Si l’on plante deux ceps de vigne en face de 2 autres, qu’un autre cep s’écarte de la rangée comme une espèce de queue (142)En voici la disposition 2 au dessus et trois en dessous, l’ensemble des cinq espèces constitue la vigne; s’il y a 2 ceps en face de 2 autres et un 5e au milieu d’eux (143)C'est-à-dire, s'ils sont ainsi disposés. Voir Rashi, au Sôtâ, 43a., ou entre les 2 rangées, cela ne constitue pas une vigne; elle n’est considérée comme telle qu’au premier cas (quant à la disposition des cinq ceps).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנוטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב. כמו שאמרנו בהלכה דלעיל ששלש גפנים נטועים בשורה אחת ושתים בשורה שנייה כנגד שתים מהשלש:
ואחת בינתים. שהשתים כנגד שתים והחמישית כנגד אוירן:
ואחת באמצע. כגון ד' גפנים לארבע רוחות וגפן אחת נטועה באמצע:
הלכה: רִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ. גְּבוּלוֹת שֶׁבָּדוּ לָהֶם הַכְּנַעֲנִים. רִבִּי אִימִּי בְּעִי וּלְמֵידִין מִן הַכְּנַעֲנִים.
Traduction
R. Hiya bar Aba dit au nom de R. Hiya bar Joseph que de ce verset: le pays de Canaan selon ses limites (Nb 34, 2), on déduit que l’on maintient les démarcations des terrains telles qu’elles ont été établies par les Cananéens (qui avaient adopté les figures exprimées dans la Mishna). Mais, objecta R. Imi, est-ce que l’on imite les usages des Cananéens? (Non, c’est une règle rabbinique qui a fixé cette figure).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לגבולותיה. מיותר הוא דהא מפרש בתר הכי הגבולים וכתיב לבסוף זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב אלא דבא לסמוך כאן לגבולותיה לכנען למידרש לגבולות שבדו להם הכנעניים וכגון בכרם דמתני' דכך היו נוהגים ליטע כרמיהם ואתה הולך אחר הגבולים שגבלו דזהו נקרא כרם:
ולמדין מן הכנעניים. בתמיה וכי מהן למדין אנחנו לדינא מהו נקרא כרם:
הלכה: וְהוּא שֶׁזָּרַע כְּנֶגֶד הָאֶמְצָעִי. זָרַע כְּנֶגֶד הָאֶמְצָעִי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹסֵר אֶת כָּל הַשּׁוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל אוֹסֵר שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ. זָרַע כְּנֶגֶד הַבֵּינַייִן שֶׁבְּאֶמְצָעִי. עַל דַּעְתִּין דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹסֵר שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן. חֲמִישִּׁית אֵי זוֹהִי נֶאֱמַר. אִם הָיוּ זְרָעִין קְרוֹבִין לְאַחַת מֵהֶן הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת. וְאִם לָאו הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל אָסוּר אַרְבַּע כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם. 22a זָרַע כְּנֶגֶד קֶרֶן הַזָּוִית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי אֵי זוֹ שׁוּרָה אֲסוּרָה זוֹ זוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל אָסוּר שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב מִכָּאן וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב מִכָּאן. זָרַע כְּנֶגֶד הַבֵּינַיִּן שֶׁבְּקֶרֶן הַזָּוִית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹסֵר אֶת כָּל הַשּׁוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל אוֹסֵר שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב מִכָּן. שִׁישִּׁית אֵי זוֹ הִיא. שְׁלִישִׁית שֶׁבְּרִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה שֶׁבִּשְׁלִישִית.
Traduction
L’interdiction exprimée dans la Mishna ne s’applique qu’au cas où l’on sème un élément étranger en face du cep médial. En ce cas, selon Shammaï, toute la rangée est interdite (celle qui fait face à cet élément nouveau); mais, selon Hillel, on n’interdit que 3 ceps de cette rangée et 3 de la suivante, soit un carré de 3 sur 3. Au cas où l’on a semé en face du vide formé par 2 rangées médiales, ou par 2 ceps du milieu, on interdira, selon Shammaï, 2 rangées de chaque côté de la semence nouvelle, soit 4. Mais comme la vigne se compose d’au moins 5 ceps, quel est le 5e cep qui est condamné avec quatre autres? Le voici: si l’on ne peut pas indiquer, même d’une façon peu précise, de quel cep la semence nouvelle se rapproche le plus, les deux qui sont à droite et à gauche de ce cep médial sont interdits (soit le tout); si au contraire la semence n’est pas plus proche d’un côté que de l’autre, il n’y a que 4 ceps interdits et le 5e reste libre. Selon Hillel, on interdit en ce cas 4 ceps contre 2, savoir 2 ceps dans la première rangée, deux dans la suivante et un à chaque extrémité de la ligne (total: six). Si l’on a semé en face du cep placé à l’angle formé par deux côtés, selon Shammaï les 2 rangées sont interdites, ne sachant pas laquelle a été atteinte; selon Hillel, on interdit 6 ceps (comme précédemment). Si enfin l’on a semé en face du vide qui se trouve à l’angle des 2 côtés, on interdit, selon Shammaï, toute la rangée (vers laquelle penche la semence) selon Hillel, on interdit 2 ceps sur une ligne, 2 sur la suivante et un 5e cep formant le prolongement de la première ligne. Quel est en ce cas le 6e cep (qui est épargné dans cette hypothèse)? C’est ou le 3e de la 1re rangée (dont les 2 ceps sont interdits), ou le second de la 3e ligne (sur laquelle un seul cep a été interdit comme prolongement).
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שזרע כנגד האמצעי. הא דאמרינן דלב''ש מקדש שורה אחת לב''ה שתים דוקא אם זרע נגד כל השורה החיצונה וכנגד האמצעי דקאמר היינו אף כנגד הגפנים האמצעים ולאפוקי אם לא זרע אלא כנגד התחלת השורה מכאן או מכאן דאינו אוסר אלא את שכנגדו כדלקמן:
זרע כנגד האמצעי. כלומר אם לא זרע אלא כנגד שלש גפנים האמצעיים בלבד ולא כנגד הגפן שבקצה השורה שמכאן ומכאן:
על דעתיה דב''ש אוסר את כל השורה. דכיון דשלש גפנים נמי שורה מיקריא והזרע הוא כנגד שלש האמצעיים אוסר ג''כ את הגפנים שבקצה השורה מכאן ומכאן:
על דעתיה דב''ה. דאוסר שתי שורות ושלש גפנים שורה מיקריא אוסר שלש שבשורה הראשונה ושלש כנגדן שבשורה שניה ובכרם שיש בו כמה שורות מיירי:
זרע כנגד הביניין שבאמצעי. כלומר לא כנגד הבינים האמצעי ממש דא''כ הוה קשיא דאם אוסר שתים שמכאן ושמכאן מכ''ש דאוסר החמישית והיא הגפן האמצעי דיותר קרובה היא לזרע שבין הביניים או לכל הפחות שוין הן ועוד דלגפן החמישית והיא האמצעית הזרע הוא משני הצדדים שלה ופשיטא דאסורה אלא דמיירי שזרע בין הביניים שבגפנים שמכאן ושמכאן ולהכי קרי להו שבאמצעי מפני שהבינים הן באמצע של שתי שתי גפנים כזה:
על דעתיה דב''ש. דס''ל דבעלמא אוסר כל השורה והכא מכיון דלא זרע כנגד הגפנים עצמן אלא כנגד הבינים שלהן אוסר השתים מכאן ושתים מכאן דכל זרע שבין הביניים תופס הגפן שבצדה מכאן והגפן שבצדה מכאן:
חמישית איזו היא. כלומר דרך שאלה היא והחמישית שהיא גפן האמצעית שבשורה אזו היא וכלומר מה נאמר בה:
נאמר. דכך הוא אם היו הזרעי' של הבינים שאמרנו קרובים לאחת מהן והיינו לגפן האחת שהיא בצד האמצעית שמכאן ושמכאן וכגון שאין הזרע ביניים ממש באמצע המרחק אלא יותר קרוב להגפן שבצד האמצעי מלגפן החיצונה שבקצה השורה:
הרי אלו אסורות. כלומר כל הגפנים שבשורה אסורות ואף האמצעית החמישית וטעמא דהואיל והזרעים של הביניים קרובים ביותר לצד הסמוך של האמצעית מכאן ומכאן תופסים גם להאמצעית ולאוסרה כמו הגפנים שבצדדים:
ואם לאו הרי אלו מותרות. כלומר החמישי' שבהן מותרת:
על דעתיה דב''ה. דס''ל אוסר ב' שורות והכא דהזרע ביניים הוא ואוסר הגפנים שבצדה מכאן ומכאן בהשורה הראשונה וכן אוסר הגפן שבשורה שנייה שהוא כנגד הזרע הביניים מכאן ומכאן והרי אסור ארבע כנגד שתים והיינו ד' גפנים בשור' הראשונ' ושתים בשורה השנייה שהן מכוונים כנגד זרע הביניים שבראשונ':
זרע כנגד קרן הזוית. שבהכרס ועל דעתיה דב''ש איזו שורה אסורה שבצד זה או שבצד זה וקאמר זו וזו דמכיון דהזרע בקרן זוית הוא תופס את השורה שבצד זה ושבצד זה דכל קרן זוית נמשך לשתי הרוחות מכאן ומכאן:
ע''ד דב''ה אוסר שתים ככגד שתים וא' יוצא זנב מכאן וא' יוצא זנב מכאן. שהרי לב''ה אוסר מה דנקרא כרם אליבייהו והיינו שתי שורות של שלש שלש גפנים דפחות מג' גפנים אינה נקראת שורה ואשכחן דשתים כנגד שתים וא' יוצא זנב ג''כ נקרא כרם כדתנן במתני' דלקמן. ואם הזרע הוא כנגד אמצע השורה הוא אוסר שלש כנגד שלש שהן שתי שורות והכא שהזרע הוא נגד קרן הזוית א''כ בדין הוא שיאסר שתים משורה הראשונה ושתים משורה השניה הסמוכין לו והן שתים כנגד שתים ועוד צריך שיאסור א' יוצא זנב מאלו השורות בעצמן דאע''ג דא' יוצא זנב משורה האחת בלבד סגי שיהא נקרא כרם והוי כשאר כרם של שתי שורות של שלש שלש הכא אי אפשר בא' יוצא זנב משורה האחת בלבד דמאי חזית לאסור היוצא זנב משורה זו יותר מהיוצא זנב שבשורה שבצדה שהרי הזרע הוא בקרן זוית ותופס האיסור בשורה זו כמו בשורה זו לפיכך אי אפשר בענין אחר אלא ביוצא זנב משורה הראשונה ועוד ביוצא זנב משורה השניה והיינו נמי שלש גפנים הראשונים של שורה ראשונה ושלש גפנים הראשונים של שורה שנייה והא דלא קאמר אוסר שלש שבזו ושלש שבזו משום דהואיל והזרע הוא כנגד הקרן הזוית לא אתינן הכא אלא בתורת שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב שגם כן נקרא כרם אבל משום דלא נוכל לומר דבאחד יוצא זנב מהאחת בלבד סגי כדאמרן הלכך קאמר בהאי לישנא דצריך עוד אחד יוצא זנב גם מכאן וזהו השלישית שבשורה זו והשלישית שבשורה שבצדה דכל אחת ואחת נקראת יוצא זנב להשתים כנגד שתים כזה דהג' שבשורה האחד הוי יוצא זנב לשתים כנגד שתים וכן תקח עוד להג' שבשורה השניה והוי ג''כ יוצא זנב לשתים כנגד שתים דהיינו הך ובין הכל אוסר ששה גפנים הראשונים שבשתי השורות:
זרע כנגדה בינים שבקרן זוית. בין הגפן של קרן זוית ובין הגפן שבצדו וא''כ לב''ש פשוט הוא דאוסר כל אותה השורה של מקום הזרע אם הוא ברוח זה אוסר השורה שבהרוח ואם הוא בין הביניים של הרוח שבצדו אוסר השורה שבאותו הרוח:
ע''ד דב''ה. אינו אוסר כאן אלא שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב מכאן בלבד והיינו השלישית מהשורה הסמוכה להרוח שהזרע בתוכו אם הוא ברוח של השורה הראשונה אוסר עד השלישית שבשורה הראשונה והשתים שבשורה השניה שהן שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב ואם הזרע הוא בין הביניים של הקרן הזוית בהרוח שבצדו אוסר עד השלישית שבשורה שנייה מפני שהשניה מתחלת באותו הרוח שהזרע בו ואוסר השתים שבשורה הראשונה והן ג''כ שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב:
ששית איזו היא שלישית שבראשונה שלישית שבשנייה. כצ''ל ולפי מ''ש בספרים שניה שבשלישית קשה שלישית מאן דכר שמה והלא אף למאי דמחמרי ב''ה לא מחמירי אלא לאסור בשתי שורות ולא יותר אלא ודאי שלישית שבשנייה גרסי' ועל חלוקה שלפניה קאי דאלו בחלוקה זו שהזרע בין הביניים שבקרן זוית אינו אוסר אלא חמש גפנים ובחלוקה שלפניה היכא דהזרע כנגד הקרן זוית שאמרנו דאוסר שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב מכאן וא' יוצא זנב מכאן שהן ששה גפנים ועלה הוא דקאמר ששית איזו הוא כלומר ומה היא והיכן היא הששית שהוספת לאסור בכה''ג וקאמר היא השלישית שבראשונה וכן השלישית שבשניה דכאו''א הוי יוצא זנב להשתים כנגד שתים כדפרישית והא קמ''ל דבכה''ג שמשורה אחת הן שתים ומשורה שכנגדה הן שלש דזה נקרא שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב כדתנינן במתני' דלקמן:
שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמוֹדֵד לֹכְּסֹן. רִבִּי יוֹסֵי בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אַחַת נְטוּעָה כָּאן.
Traduction
Samuel dit: si l’on doit en ce cas mesurer 4 coudées (pour séparer le terrain d’alimentation), on mesurera une ligne diagonale (en la faisant passer du 2e cep au 3e); selon R. Yossé bar Zemina au nom de R. Yohanan, on suppose que dans la 1re rangée il y a encore un cep de vigne (un 6e cep imaginaire), et c’est de là que l’on commence à mesurer les 4 coudées d’écart.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר במורד לוכסן. כלומר דשמואל מפרש טעמא דמתני' דמשום הכי הוא לפי שלפעמים יש מקום מדרון אצל הגפנים באלכסון ואי אפשר לנטוע הכל זו אצל זו בשוה ונוטע אחת במקום המדרון והיא היוצאת זנב ולפיכך אמרו דנקרא כרם:
את רואה כאלו אחת נטועה כאן. ר' יוחנן מפרש דהיינו טעמא לפי שאני אומר דאתה רואה כאילו עוד אחת נטועה כאן בשורה שכנגדה נגד היוצא זנב והוי ככרם של שתי שורות משלש שלש:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָטַע שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן וַאֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן. נָטַע שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ וְאַחַת מְכוּוֶּנֶת נֶגֶד הָאֶמְצָעִי. אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן לַעֲשׂוֹתוֹ כֶּרֶם גָּדוֹל. לֹא כֵן אַתְּ אָמַר אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גָּדוֹל. מַהוּ לִיתֵּן זָנָב לְכֶרֶם קָטָן וְלַעֲשׂוֹתוֹ גָדוֹל.
Traduction
R. Yona demanda: si l’on a planté deux vignes composées chacune de 5 ceps, selon les dispositions de la Mishna, suppose-t-on que pour chacune d’elles il y a un 6e cep imaginaire? De même, si l’on a planté trois ceps sur trois et un cep planté en face de celui du milieu, suppose-t-on l’existence d’un cep supplémentaire pour que l’on puisse lui donner la mesure d’une grande vigne, pour laquelle il n’y a pas de prolongement (144)Voir ci-dessus, 3, fin.? Cette hypothèse, fut-il objecté, n’est guère admissible: n’a-t-on pas dit qu’il n’y a pas de prolongement pour une grande vigne? C’est vrai lorsqu’elle est déjà grande (en ce cas, il n’y a pas lieu à prolongement); mais ici, il s’agit de savoir si à une petite vigne de 5 ceps, on suppose une addition imaginaire d’un 6e cep pour que la vigne soit grande? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
נטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב. ועוד נטע בצדו שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב אם אנחנו אומרים גם בכי האי גוונא שאתה רואה כאלו עוד אחרת נטועה כאן אצל השורה של השתים וכן כאילו אחרת נטועה כאן אצל השורה של השתים שבצדה ונ''מ לעשותו כרם אחת כאלו הן כולן נטועות משלש שלש והוי ליה כרם גדול וכעין הבעיא השניה שלאחריה:
נטע. וכן אם נטע שתי שורות של שלש שלש גפנים דנקרא כרם קטן כדאמרינן לעיל בהל''ג ונטע עוד אחת מכוונת כנגד האמצעי שבשורה האחת אי אמרינן דאת רואה כאילו אחרת נטועה כאן בצדה של האחת מכוונת מכאן ומכאן והרי כאן כשלש שורות ולעשותו כרם גדול דכל שישבו ג' שורות כבר נקרא כרם גדול:
לא כן את אמר אין זנב לכרם גדול. והא אמרינן לעיל שם דאין שייך תורת זנב לכרם גדול והיאך אתה רוצה לומר דמחמת זה אתה עושה אותו לכרם גדול ומשני דהא לא קשיא דבשעה שהוא כבר כרם גדול בהא הוא דאמרינן דאין תורת יוצא זנב לי' למיחשביה בהדי הכרם וכי קא מיבעיא לן הכא מהו ליתן זנב לכרם קטן כדי לעשותו עכשיו כרם גדול וכדאמרן ונ''מ דאילו לכרם קטן אין לו דין מחול הכרם כדאמרינן לעיל. ולכרם גדול של שלש שורות יש לו דין מחול ולא איפשטו הנך בעיות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source