אַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב דִּכְתִיב וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית (והחסד וגומר). אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָֽרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו. כלומר לעשות שלום עמו והרגו כפה אותו לעשות רצון בוראו:
ומצאת את לבבו. שתי לבות שאף יצה''ר שלו החזירוהו לטוב:
והפשיר עמו וכרות עמו הברית וגו'. כצ''ל וכן הוא בסוטה היצה''ר עשה פשרה ושלום עמו ודרש וכרות עמו הברית אדלעיל ומצאת את לבבו וגו' ואע''פ דפשטיה דקרא על הקב''ה נאמר שכרת עם אברהם:
שִׁבְעָה פְרוּשִׁין הֵן פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. וּפָרוּשׁ נִקְפִּי. וּפָרוּשׁ קִיזָאִי פָּרוּשׁ מַה הַנְּכָייָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּש שִׁכְמִי. טְעִין מִצְווָתָא עַל כֵּיתְפָא. פָּרוּש נִיקְפִּי. אֲקֵיף לִי וַאֲנָא עֲבִיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִיזָאִי. עֲבַד חָדָא חוֹבָה וְחָדָא מִצְוָה וּמְקַזֵּז חָדָא בְחָדָא. פָּרוּשׁ מַה הַנְּכָייָה. מַאן דְּאִית לִי מֵהֲנָא מְנַכִּי עֲבַד 67b מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. הֵי דָּא חוֹבְתָה עָֽבְדִּית דְּאַעֲבִיד מִצְוָה כְּווָתָהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכּוּלָּם אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם.
Pnei Moshe (non traduit)
שבעה פרושים הן. גרסי' לה בסוף פ''ה דסוטה ובבלי שם פ''ג ומפרש לה התם בענין אחר:
טעין מצוותיה על כתפיה. להראות עצמו לבריות:
אקיף לי. המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך:
ומקזז חדא בחדא. שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה:
מאן דאית לי מה. מהמיעוט שיש לי איזה דבר מה אנא מנכה לעשות ממנה מצוה:
הי דא חובתה עבדית. הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה וכולן להתראות ולהתגדר בהן:
רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה קַייָם מִתְדַּיֵּן קוֹמֵי טוּנסרוּפוּס הָרָשָׁע. וַאֲתָה עָֽנְתָא דְּקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרִי קְרִי קִרְיָה וְגָחַךְ. אָמַר לֵיהּ סַבָּא אִי חָרָשׁ אַתְּ אִי מְבָעֵט בִּיסוּרִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. לָא חָרָשׁ אֲנַא וְלָא מְבָעֵט בִּיסוּרִין אֲנָא. אֶלָּא כָּל יוֹמָי קָרִיתִי פָּסוּק זֶה. וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר וְאוֹמֵר. אֵימָתַי יָבוֹאוּ שְׁלָשְׁתָּן לְיָדִי. וְאָהַבְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל לִבִּי. וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל מָמוֹנִי. וּבְכָל נַפְשִׁי לָא הֲוָה בְדִיקָה לִי. וּכְדוֹן דְּמָטַת בְּכָל נַפְשִׁי וְהִגִּיעָה זְמַן קִרְיַת שְׁמַע וְלָא אַפְלְגָא דַּעְתִּי. לְפוּם כֵּן אֲנָא קְרִי וְגָחִיךְ. לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר עַד שֶׁפָּֽרְחָה נִשְׁמָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
רחמתיה וכו'. אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי וג''כ הגיע זמן ק''ש ולא עברתי מלקיים גם ובכל נפשי ובשביל כך אני קורא ק''ש ושמח בחלקי שנפל לי לקיים הדבר בעונתו:
או חרש. או מכשף אתה לעשות כישוף ביסורין שלא תרגיש בהן דהן הדברים שאתה מדבר ושוחק אתה או מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני:
רחתת. הגיע עונתה של ק''ש והתחיל לקרות ושחק:
הוה מיתדון קומי. היה נידון לפניו:
נְחֶמְיָה עֵימֹסוֹנִי שִׁימֵּשׁ אֶת רִבִּי עֲקִיבָא עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלָֽמְדוֹ אִתִּים וְגַמִּים רִיבּוּיִין. אַכִין וְרַקִּין מִיעוּטִין. אָמַר לֵיהּ מַה הוּא הָהֵן דִּכְתִיב אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. אָמַר לֵיהּ אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אותו ואת תורתו. לירא מן התורה ולומדיה בכלל:
תַּנִּי הַמַּטִּיל מַיִם הֲרֵי זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי צָפוֹן. הַמֵּיסַךְ אֶת רַגְלָיו הֲרֵי זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי דָּרוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא דַּאֲמַר מַתְנִיתָא מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּכָל מָקוֹם. וּבִלְבַד מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם כּוֹתֶל. תַּנִּי הַמֵּיסַךְ אֶת רַגְלָיו לֹא יִתֵּן פָּנָיו לְמִזְרָח וַאֲחוֹרָיו לְמַעֲרָב אֶלָּא לִצְדָדִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּכָל מָקוֹם. וּבִלְבַד בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם כּוֹתֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעת המקדש. שנו:
אלא לצדדים. צפון ודרום:
תני. אידך המיסך את רגליו ביהודה:
הדא דאמר מתניתא. הא דשנינו בהך ברייתא היינו דוקא אם מן הצופים ולפנים והוא מקום שיכולין לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו:
פיסקא לא יקל אדם את ראשו וכו'. תני המטיל מים וכו' כלומר אפי' לצד צפון שביהודה ומפני שירושלים בצפונה של ארץ יהודה היא הלכך במטיל מים לא חששו להפוך פניו לצד צפון אבל המיסך את רגליו לא יגלה עצמו נגד צפון שהיא נגד ירושלים אלא הופך פניו שיהא פירועו כנגד דרום:
אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה נִכְנַסְתִּי אַחֲרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִרְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה רָאִיתָה. אָמַר לְהוֹן רְאִיתִיו יוֹשֵׁב וְצִידוֹ כְּלַפֵּי מַעֲרָב וְלֹא פָרַע עַד שֶׁיָּשַׁב. וְלֹא יָשַׁב עַד שֶׁשִּׁפְשֵׁף. וְלֹא קִינֵּחַ בִּימִין אֶלָּא בִשְׂמֹאל. אַף שִׁמְעוֹן בֶּן עַזָּאי הָיָה אוֹמֵר כֵּן. נִכְנַסְתִּי אַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה לִרְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה רָאִיתָה וכו'.
תַּנִּי לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמִנְעֲלוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו וּמָעוֹתָיו צְרוּרִין בְּסַדִּינוֹ וַאֲפוּנְדָּתוֹ עָלָיו מִבְּחוּץ. מַה טַעַם שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. אָמַר לִפְנֵי לֵיחָה סְרוּחָה כֵּן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
שמור רגלך. שלא יהיה אבק עליהם:
תני. בתוספתא פ''ו:
לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדָּרִיָּה. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם נְעִילָה שֶׁהִיא שֶׁל כָּבוֹד אַתְּ אוֹמֵר אָסוּר. רְקִיקָה שֶׁהִיא שֶׁל בִּזָּיוֹן לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה אם נעילה. נעילת מנעל:
תַּנִּי לֹא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ. מַה הָיוּ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. מְנַיִן שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר קוּמוּ בָּֽרְכוּ אֶת י֨י וְגוֹמֵר. מְנַיִן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. תוספתא שם:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָָׁלוֹם בָּעוֹלָם. מַה טַעַם וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי י֨י וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם:
הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵאָה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְאוֹכֵל אֶת פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה שְׁאָר מִצְוֹת וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַמִּצְוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹ וּמְזוּזָּה בְּפִתְחוֹ מִילָה בִבְשָׂרוֹ וְאַרְבַּע צִיצִיּוֹת בְּטַלִּיתוֹ מַקִּיפִין אוֹתוֹ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר חוֹנֶה מַלְאַךְ י֨י סָבִיב לִירֵיאָיו וַיְחַלְּצֵם. נִכְנַס לְמֶרְחָץ רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרוּם. אָמַר אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוּם מִן הַמִּצְוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִבִּיט בְּמִילָה שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. תוספתא שם:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּמְגִילַּת חֲסִידִים מָֽצְאוּ כָתוּב יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמָיִם אֶעֱזָבְךָ. לִשְׁנַיִם שֶׁיָּֽצְאוּ אֶחָד מִטִּיבֵּרִיָּא וְאֶחָד מִצִּיפּוֹרִין וּפָֽגְעוּ זֶה בָזֶה בַּהֲדָא מִשְׁכְּנָא. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהָלַךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל נִמְצְאוּ רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה שְנֵי מִילִין. וְאִשָּׁה שֶׁהָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ. כָּל זְמַן שֶׁהָֽיְתָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּהּ הִיא הָֽיְתָה הוֹלֶכֶת וְנִישְׂאֵת לְאַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
כיון שהפליג דעתו ממנה. וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה:
הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בְּשָׁעָה דִּמְכַנְּשִׁין בְּדַר. וּבְשָׁעָה דִּמְבַדְּרִין כְּנוֹשׁ. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ בְּדַר. וְאִם לָאו כְּנוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מַה הַתִּינּוֹק הַזֶּה צָרִיךְ לֵינֵק בְּכָל שָׁעָה שֶׁבְּיוֹם. כֵּן כָּל אָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה בְּכָל שָׁעוֹת שֶׁבְּיוֹם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן גְּזִירָה כָּל פִּיטָטָיָא בִּישִׁין וּפִיטָטָיָא דְּאוֹרַיתָא טָבִין. כָּל כְּדָבָייָא טָבִין וּכְדָבָייָא דְּאוֹרַיתָא בִּישִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
הלל הזקן היה אומר. מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו':
בשעה דמכנשין. בשעה שמכניסין ד''ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה:
בדר. אתה תפזר אותה להתלמידים:
כנוש. ולא תטול שררה עליהם:
ואם לאו כנוש. ולא תטיל ד''ת לבזיון:
כל פיטטיא. דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם:
כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין. כצ''ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה:
עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן מְסָרֵס קְרָאֵי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן הָעוֹשֶׂה תוֹרָתוֹ עִתִּים הֲרֵי זֶה מֵיפֵר בְּרִית. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַבִּרְיוֹת שֶׁנִּתְיַאֲשׁוּ יְדֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה עֲמוֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ וְאַתָּה מְקַבֵּל שְׂכַר כּוּלָּם. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'. ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר:
אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן אִם נִתְייַשְּׁנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ אַל תְּבַזֶּה עֲלֵיהֶן. מַה טַעֲמָא וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אִם נִזְדַּקְנָה אוּמָתֶךָ עֲמוֹד וְגוֹדְרָהּ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה מַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפַעֲמֵי רְגָלִים. הָהוּא דִכְתִיב וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ וְגוֹמֵר.
אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּֽזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. וְאֵילּוּ הֵן חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. חָטָא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יְהוּשֻׁעַ גָּזַר. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. מְגִילַּת אֶסְתֵּר. קִייְמוּ וְקִיבְּלוּ וְגוֹמֵר. רַב אָמַר וְקִבֵּל כְּתִיב מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וּמְנַיִן שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו י֨י עִמְּךָ גִּבּוֹר הַחַיִל. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר וגו'. מַהוּ עַד בְּלִי דַּיי. רִבִּי יוֹסֵי בַּר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשַׁר לוֹ לוֹמַר דַּיי הוּא בְּרָכָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב אַבָּא בַּר עִילָאִי 68a בְּשֵׁם רַב עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמֶר דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
דבר שאי אפשר לו לומר דיי. שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ''ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה:
אף המעשרות. בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ''ג דדמאי והסכימו בב''ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו':
וקבל כתיב. כלפי מעלה שהסכימו בב''ד של מעלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source