תַּנִּי מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁל אַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבְּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַה הוּא נוֹטֵל וּמַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר בְּעִי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נוטל ושונה. כלומר לא ישפוך על ידיו כולן בבת אחת אלא נוטל פעם אחת ומפסיק וחוזר ושונה ליטול עליהן שנייה:
אלא שבראשונים נוטל ומפסיק. כדמפרש לקמיה:
מה הוא. דקאמרת נוטל ומפסיק:
שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים מַה אַתְּ עֲבַד לָהֶן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה 58b יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה לָהּ חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת אֶת עַצְמָהּ אֲבָל לֹא הָאִישׁ. וַהֲדָא אִשֶָּׁה לֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת הִיא יוֹשֶׁבֶת וְאַתְּ אֲמַר אֵין מַטְרִיחִין עָלֶיהָ. וְכַאן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שומרי גנות ופרדיסין. מפני הגנבים וא''א להן לזוז ממקומן:
מה את עביד להון. היאך דינם אם כלפניהן כלומר כדין דאמרינן בלפניהן דצריכין להטריח ולחזר אחר מים או כלאחריהן כמו דאמרינן בלאחריהן שאינן צריכין להטריח עצמן כלל והואיל והן יושבין במקומן הלכך מיבעיא ליה הכי:
נשמעינה מן הדא. מתני' בפ''ב דחלה האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה. מפרשת החלה ומברכת על הפרשה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה שתהא פניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה:
והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת. בתמיה וכי לא תוכל ליקח בגדיה ולכסות עצמה שלא תהא ערומה ואפ''ה את אמר אין מטריחין עליה אפי' בתוך הבית וה''ה כאן אין מטריחין עליו לעמוד ממקומו ולחזר אחר מים:
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. עַל הַשְּׁנִיִּים יָֽצְאָה אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה נְפָשׁוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על השניים יצא אשה מביתה. כדאמרי' בפ' יום הכפורים במעשה דכידור:
על הראשונים נאכל בשר חזיר. כדאמר במדרש בנכרי אחד שהיה מוכר בשר שחוטה ובשר נבלה וחזיר ולכל מי שנטל ידיו נתן לו בשר שחוטה ופעם א' בא יהודי אחד ולא נטל ידיו וכסבור שנכרי הוא והאכילו בשר חזיר:
ר' שמואל בר יצחק בעי. ולא גרסי' אמר וכן הוא בפ''ב דחלה כלומר דהוה קשיא ליה אם צריך להיות נוטל ושונה והיכי אמרת שהן רשות וכי בדבר שהוא רשות היו מקפידין להטריחו כל כך:
שְׁמוּאֵל סְלַק לְגַבֵּי רַב. חָמָא יָתֵיהּ אֲכַל בְּחָתָה יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אֲמַר לֵיהּ אִסְתְּנֵיס אֲנִי. רִבִּי זְעִירָא כַּד סְלִיק לְהָכָא חָמָא כֹּהֲנָיָא אָֽכְלִין בְּחָתָה יָדֵיהּ. אֲמַר לוֹן הָא אֲזֵילָא הַהִיא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בַּר בַּר כַּהָנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין אִין נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לִתְרוּמָה וּלחוּלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לתרומה ולחולין. משום סרך תרומה:
נטילת ידים לתרומה אין נטילת ידים לחולין. כצ''ל:
חמא כהניא אכלין בהתם. ראה כהנים אוכלין בתרומה במפה בלי נטילת ידים. בהתם כמו בחתם ומלה מסורסת היא ומלשון חמת הוא כמו בבלאי חמתות ואמר להון וכי אזילא הא דרב ושמואל לקמיה דהכל מודים דלתרומה מיהת בעי נטילת ידים:
איסתניס אני. ואע''פ שנטלתי ידי אי אפשר לי לאכול כך בלא מפה:
מהו כן. למה אתה עוש' כן:
חמא יתיה אכל בהתם. מכוסה במפה לידיו. מלשון אגלאי בהתייהו מה שהיו מכוסין בחרפתן נגלה:
רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹנָה וְרַב חִייָא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה עַד הַפֶּרֶק. וּבְחוּלִּין עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. מַיישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָן דַּהֲוָה אֲכַל עִם סַבִּי וְלָא מַשְׁטַּף יָדוֹי עָד הַפֶּרֶק לָא הֲוָה אֲכַל עִימֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מן דהוא אכל עם סבי. מי שהיה אוכל עם זקני ריב''ל ולא היה נוטל ידיו עד הפרק לא היה רוצה לאכול עם זה דקסבר אף לחולין עד הפרק:
עד קשרי אצבעותיו. דהואיל בחולין אינו אלא משום סרך תרומה סגי בהכי:
עד הפרק. של גב היד:
רַב הוּנָא אָמַר אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא לְפַת בִּלְבָד. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִכְלוּךְ מַשְׁקֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר אֲפִילוּ מְקַצֵּץ תּוּרְמוֹסִין הֲוָה נְטַל יָדֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא אפי' מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. מחמיר על עצמו היה משום נקיות:
כל דבר שיש בו ליכלוך משקה. שטיבולו במשקה צריך ג''כ נטילת ידים:
הלכה: מַתְנִיתָא בְּשׁוּלְחָן שֶׁל שַׁיִשׁ וְשֶׁל פְּרָקִים שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה. מַה טַעַמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁלֹּא יִטָּמֵאוּ מַשְׁקִין שֶׁבְּמַפָּה מִן הַכֶּסֶת וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּוּ אֶת יָדָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה טעמון דב''ש. השתא מפרש טעמייהו דב''ש מפני מה אמרי דאין מניחה על הכסת גזרה שלא יטמאו משקין שבמפה מן הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בתוך הסעודה כדפרישית במתני':
גמ' מתניתא בשלחן של שיש. בספרי הדפוס מסורסת העתקת הגמרא והעמדתי כאן לפי סדר המשניות שלא נשתנו כאן מסדר דהתם. מתניתא. לטעמא דב''ש מפרש דקאמרי מניחה על השלחן ולא חיישי שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן משום דהכא במאי עסקינן בשלחן של שיש ושל פרקים כלומר אפי' הוא של פרקים מכיון שהוא של שיש אינו מקבל טומאה כדתנן בריש פ' כ''ב דכלים דהוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה הלכך אין כאן חשש שיקבלו טומאה מן השלחן ומניח המפה על השלחן:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּמַפָּה וּמֵנִיחָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' ב''ש אומרים מקנח ידיו במפה. מנטילת מים ראשונים ומניחה על השלחן ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל ולא יניחנה על הכסת שהוא יושב בה גזירה שמא יהיה הכסת טמא ויהיה משקה טופח במפה מחמת ניגוב ידים ואותו משקה כשנוגע בכסת נעשה ראשון דלעולם משקין נעשין תחלה ויחזור ויטמא את הידים כשמקנח בה תמיד תוך הסעודה אבל בשלחן ליכא למיגזר הכי דקסברי ב''ש אסור להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה גזרה משום אוכלי תרומה וב''ה סברי מותר להשתמש בשלחן שהוא שני לטומאה הלכך לא יניח המפה על השלחן שמא יטמאו המשקין שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין ואם יניחנה על הכסת אין לחוש כ''א שמא יטמא לידיו ומוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מן התורה ולא יטמאו לאוכלין שיש להם עיקר מן התורה דראשון עושה שני בחולין מן התורה:
רִבִּי זְעִירָא סְלִיק גַּבֵּיהּ רִבִּי אַבָּהוּ לְקֵיסַרִין אַשְׁכְּחֵיהּ אָמַר אֲזַל לְמֵיכוּל יְהַב לֵיהּ עֲגוּלָה דְּקַצֵּי. אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ אֲמַר לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל כִּכָּרוֹ. מִן דְּאָֽכְלִין אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲכַם רִבִּי לְרַב הוּנָא אֵנָשָׁא רַבָּא. וְהוּא הֲוָה אֲמַר הַפּוֹתֵחַ הוּא הַחוֹתֵם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הוּנָא. דְּתַנִּי סֵדֶר נְטִילַת יָדַיִם עַד חֲמִשָּׁא מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. יוֹתֵר מִיכֵּן מִן הַקָּטוֹן. בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְאַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְּבָרֵךְ לֹא שֶׁיַּתְקִין עַצְמוֹ לִבְרָכָה. אִין תֵּימַר הַפּוֹתֵחַ הוּא חוֹתֵם כְּבָר מְתוּקָּן הוּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק תִּיפְתַּר בְּאִילֵּין דַּהֲוּוּ עֲלִין קִטְעִין קִטְעִין וְלָא יָֽדְעִין מַה מְבָֽרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר. הך ברייתא באלו דהוו עלין קיטעין דהוו עיילי פיסקי פיסקי לסעודה ולא הסיבו כולם ביחד בתחלה והלכך לא ידעין מה מברכה מי הוא המברך להם שלא היו שם בשעת ברכת המוציא ועושין עכשיו סימן לידע מי הוא המברך:
לא שיתקין עצמו לברכה. לאו הא דמתחילין מן המברך אלא כדי שידע שהוא יברך ויתקין עצמו לכך ואין תימר כרב הונא דהבוצע הוא מברך כבר מתוקן הוא לברכה זה שהיה בוצע ולמה עושין עוד סימן אחר:
באמצע המזון. סיפא דהאי תוספתא ואמזיגת הכוס קאי דקתני התם סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך:
מתניתא. ברייתא פליגי על רב הונא דתני בתוספתא פ''ה סדר נטילת ידים ממים אחרונים עד חמשה שאוכלין ביחד מתחילין מן הגדול יותר מכאן מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול:
א''ל חכים רבי. אם רבי מכיר לרב הונא שהוא אדם גדול בתורה והיה אומר שהפותח והוא הבוצע הוא חותם ומברך ג''כ ברכת המזון:
מן דאכלון. לאחר שגמרו לאכול א''ל ר' אבהו לר''ז סב ובריך ברכת המזון:
אמר ליה. רבי זעירא. בעל הבית יודע כחו של ככרו כלומר אתה הוא הבעה''ב ועליך לבצוע מן ככר שלך ולברך:
אשכחיה. ר' אבהו ואמר לו שילך לאכול ולסעוד עמו ונתן לפניו ככר לחם לבצוע וא''ל סב ובריך המוציא:
רַב אָמַר נָטַל יָדָיו שַׁחֲרִית אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו בֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי אֲבִינָא מְפַקֵּד לְחַמָרַיָּה הֵן דְּאַתּוּ מַשְׁכְּחוּן 59a מִיסְתְּהוֹן מַיָא נַסְבִּין יְדֵיכוּן וּמַתְנֵי עַל כָּל יוֹמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפקיד לחמריה. היה מצוה להחמרים שלו הן דאתון משכחין במקום שאתם מוצאין מים לנטילה תטלו ידיכם אף בשחרית ותהיו מתנין על כל היום לסמוך על כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source