Vayedaber

רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב מְסוּבִּין אֲסוּרִין לִטְעוֹם כְּלוּם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַמְבָרֵךְ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שׁוֹתִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁתָה. מַה פְּלִיג. מַה דָּמַר רַב כְּשֶׁהָיוּ כּוּלָּם זְקוּקִין לְכִכָּר אֶחָד מַה דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹסוֹ בְיָדוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה פליג. אם ריב''ל פליג על רב או לא וקאמר דלא פליגי דמה דאמר רב כשהיו כולם זקוקים לאכול מככר אחד הלכך אין טועמין עד שיטעום המברך על הככר בתחלה ומה דאמר ריב''ל כשהיה כל א' וא' כוסו בידו משום הכי אינן צריכין להמתין עד שישתה המברך ומפני שכן דרך הוא שאוכלין כל המסובין מככר אחד ושותין כל אחד ואחד מכוסו נקטי למילתייהו כל חד וחד כאורחיה:

רַב חוּנָא אָמַר הֲדָא שְׁתִיתָא וַהֲדָא מוֹרֶתָּא שְׁחִיקְתָּא אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מורתא שחיקתא. כמו תמורתא והיינו ששוחקים התמרים ועושין מהן איזה מאכל:

הדא שתיתא. מאכל העשוי מקמח קליות שנתייבשו בתנור:

תַּנִּי הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְחִילָּה אֶלָּא אִם רָצָה לַחֲלוֹק לוֹ כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה הָ‍ֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. רַב כַּד הֲוָה קְצִי הֲוָה טְעִים בִּשְׂמָאלֵיהּ וּמַפְלִיג בִּימִינֵיהּ. רַב הוּנָא אֲמַר אֲהֵן דָּמַר סַב וּבְרִיךְ סַב וּבְרִיךְ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה. הַב אַחֲווָנָא לְתוֹרָייָא יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אהן דאמר. מי שאומר אחר שבירך המוציא טול ובריך טול ובריך אין בו משום הפסק בין ברכה לטעימה מן הבציעה אבל האומר תן תבן ומספוא לשורים יש בו משום הפסק אחר הברכה:

רב. היה נוהג כד הוה קצי. כשהי' פורס הלחם היה טועם בידו השמאלית ובתוך כך היה מחלק להמסובין בהימנית וקמ''ל שהמברך צריך שיטעום בתחילה ומפני שהיה רוצה למהר ושלא ימתינו עליו נהג כן:

פושט ידו תחילה. לקערה:

תני. בתוספתא פ''ה:

עַד כַּמָּה יִפְרוֹס. רִבִּי חִנְנָא וְרִבִּי מָנָא חַד אָמַר עַד כְּזַיִת. וְחָרָנָא אָמַר 44a עַד פָּחוֹת מִכְּזַיִת. מַאן דָּמַר כְּזַיִת. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכוּלָּן פְּתִיתִין כְּזַיִת. מַאן דָּמַר עַד פָּחוֹת מִכְּזַיִת תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילוּ מַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ. תַּנִּי כָּל שֶׁאוֹמֵר אַחֲרָיו שְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת אוֹמֵר לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵין אַחֲרָיו שְׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין אוֹמֵר לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הֲתִיבוּן הֲרֵי פָּחוֹת מִכְּזַיִת הֲרֵי אֵין אוֹמֵר לְאַחֲרָיו שְׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. מֵעַתָּה לֹא יֹאמְרוּ לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר לִשְׁאָר הַמִּינִין נִצְרְכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני ר' יעקב בר אחאי. דלשאר מינין נצרכה כלומר הא דקתני בתוספתא זה הכלל וכו' לאו למעוטי פחות מכזית הוא אלא למעוטי שאר מינין שאינם מחמשת המינין דאינו מברך אחריהן ג' ברכות ולא לפניהם המוציא:

וכל שאין אחריו וכו'. דיוקא דהש''ס היא כלומר דמשמע מינה הא כל שאין אחריו ג' ברכות אינו מברך לפניו המוציא והתיבון עלה דהרי פחות מכזית שאין אומר לאחריו ג' ברכו' דלית ביה כשיעור ומעתה לא יברכו עליו לפניו המוציא וקשיא להאי מ''ד דקאמר אפי' פחות מכזית מברך עליו המוציא:

תני. בתוספתא פ''ד תנינן זה הכלל כל שתחלתו המוציא מברך אחריו ג' ברכות והיינו הך דמייתי הכא ומשום דבעי לדייק עלה כדלקמיה תני לה בהאי לישנא:

מ''ד עד פחות מכזית. ס''ל כתני ר' ישמעאל דפליג על מתני' דהתם וקאמר אפי' מחזיר את המנחה לסולתה נמי מקיים פתות אותה פיתים:

מ''ד כזית. דוקא טעמיה כהאי דתנינן בפ''ו דמנחות כל המנחות הנעשית בכלי טעונות פתיתה שהיה פותתן ונותן עליהן שמן ולבונה וכל הפתיתין כזיתים אלמא. דמשום שהכהן אוכל את השיריים עושין הפתיתין כזיתים כדי שיברך עליהן המוציא:

עד פחות מכזית. אפי' על פרוסה פחות מכזית מברך המוציא:

עד כמה יפרוס. מן הפת ויברך ברכת המוציא:

רַב הוּנָא 44b אָמַר הֲרֵי שֶׁנָּתַן לְתוֹךְ פִּיו וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ אִם הָיוּ מַשְׁקִין פּוֹלְטָן. אִם הָיוּ אוֹכְלִין מְסַלְּקָן לִצְדָדִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרִי קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ אוֹכְלִין פּוֹלְטָן דִּכְתִיב יִמָּלֵא פִי תְּהִילָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפי' אוכלין פולטן. ולא יסלקן לצדדין מפני שצריך לברך בפה מלא כדכתיב ימלא פי תהלתך:

הַכּוֹסֵס אֶת הַחִיטִּים אוֹמֵר עֲלֶיהֶן בּוֹרֵא מִינֵי זֶרְעוֹנִים. אָ‍ֽפְייָן וּבִשְּׁלָן בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עֲלֵיהֶן הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. עַד כַּמָּה יְהוּא פְרוּסוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן כַּהֲנָא בַּר מַלְכִּיָּה בְּשֶׁם רַב עַד כְּזֵיתִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הכוסס את החטים. תוספתא היא בפ''ד. שאכלן חיין וזה נקרא כוסס:

עד כמה יהו פרוסות. ושיקראו קיימות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source