רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּנְעִילָה. אוֹסְפוּן עָלֵיהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית צִיבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּנְעִילָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף. אוֹסְפוּן עָלֵיהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אוספון. הוסיפו עלה עוד דאפי' ר''ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בתענית ציבור שגוזרין על הגשמים ובא ר''ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בת''צ מזכירין של ר''ח בנעילה:
אע''פ שאין נעילה בשבת. אי לאו יה''כ אפ''ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה:
נְעִילָה מַהוּ שֶׁתִּפְטוֹר שֶׁל עֶרֶב. רִבִּי אַבָּא וְרַב חוּנָא בְּשֵׁם רַב נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא לְרַב חוּנָא הֵיאַךְ הוּא מַזְכִּיר שֶׁל הַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי אַבָּא הֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטֶרֶת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא כְּבָר אִיתְתִּיבַת. אֲמַר לֵיהּ בְּגִין דְּאִיתְתִּיבַת תִּיבְטִיל. 31b אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי אַבָּא קָשֶׁה יְאוּת. מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קָשֶׁה יְאוּת. קַל הֵקִילוּ עָלָיו מִפְּנֵי תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרָייָא מָרַיי מִן כּוּלְּהוֹן שַׁמְעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וְתַנִּי רִבִּי חִייָא כֵן בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מריי. מוריי מכלכם שמעתי וקבלתי שאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ועכשיו שמעתי ג''כ מר' סימון בשם ריב''ל דאמר הכי וכן ר' יוסי בר' בון משום תני ר' חייא וכו' ובמוצאי יה''כ ובמוצאי ת''צ שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר''ח וכו' וכן היו מתענין בשבת כדתנן על אלו מתריעין בשבת ואיכא מ''ד מתענין איכא למ''ד מתריעין בענינו וכלומר שאע''פ שיש בהן נעילה צריך להתפלל י''ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:
אמר ר' יוסי. לא היא דאדרבה מה דאקשי ר' אבא מהבדלה מקשי שפיר דהואיל וכל השנה אומר הבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מה דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י''ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני התענית שלא יהא צריך להאריך ויהיו ברכות שבע פוטרות שמונה עשרה:
א''ל בגין דאיתתבת תיבטיל. בתמיה כלומר אם בשביל הקושיא דילך דאותבית עלה מהבדלה תבטל דברי רב דאמר דפוטרת של ערבית דהא לאו קושיא היא שהרי יכול לכלול להבדלה בכלל ברכות דנעילה:
א''ל. ר' אבא לר' יונה ולא כבר איתתבת והלא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך תו לאהדורי בתר פירכי אחריני:
היאך יהו שבע. ברכות שבע של נעילה היך יהו פוטרות י''ח של ערבית:
היאך הוא מזכיר של הבדלה. הרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה:
נעילה מהו שתפטר של ערב. למ''ד דזמנה בתחלת הלילה א''כ מהו שיוצא בה לתפלת ערבית שא''צ להתפלל עוד של ערבית:
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית הֵיאַךְ מַזְכִּיר הוּא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּהוֹדָיָה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר בַּעֲבוֹדָה. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי אַבָּא מַה מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אַף כַּאן אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. וְכֵן נָפַק עֻבְדָּא כַּהֲדָה דְרִבִּי אַבָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' אבא. מסתברא כר' אבינא דמה מצינו בכל מקום בתפילת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר''ח אומרה בברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' אבא:
היאך מזכיר הוא של ראש חדש. אתפלת נעילה קאי דקאמרת דגם בנעילה מזכירין של ר''ח היכן הוא מזכיר:
יִצְחָק סְחוֹרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מָטוּ בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל חֲנוּכָּה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא שִׁבְעָה אִינּוּן קוֹרִין. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שְׁאִילְתִּינְהוּ לְסַפְרָא אָמַר לֵיהּ וַהֲדָא שְׁאִילְתָא דְּסָפָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה והדא שאלתא דספר. כך היא כתובה בתענית שם ול''ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא''ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר''ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול:
הגע עצמך בר''ח של חנוכה שחל בשבת. והלא שבעה קורין בשבת וא''כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר''ח:
ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש. לפיכך קורא הרביעי בו:
יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַמִּי וּמַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן בַּכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֱֳדָשִׁים לְחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קורין ג' בראש חודש. דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה:
ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין. בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה:
ומתני'. דפ''ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש:
ר''ח שחל להיות בשבת במה קורין. להמפטיר:
בְּמַה קוֹרְאִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן בּוֹ תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָֽדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. 32a אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הָיָה אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא בְּעֵינְטָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא''ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם בית הועד היה שב''ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב''ד א''ל ר' לר''ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:
א''ל להודיעך שקורין ברכות וקללות. כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר''ח דוחה קריאת התורה ס''ל תענית וקורין ברכות וקללות:
רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר''ח שהוא ביום התענית וא''כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר''ח ומה צריך עוד סימן להודיעם:
א''ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא. כך כתובה היא בסוף פ''ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש:
קורין ברכות וקללות. כמו בשאר ימים של תענית צבור:
במה קורין. בתורה בר''ח של תענית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source