יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת פִּרֵשׁ בְּדָנִיֵּאל וְזִמְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא בֵּרַךְ עַל בִּרְכוֹהִי וְגוֹמֵר. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכַוִּין פְּתִיחִין לֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם. יָכוֹל מִשֶּׁבָּאוּ לַגּוֹלָה כֵן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל קְבֵל דִּי הֲוָה עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָא. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. כְּבַר פִּירֵשׁ דָּוִד עֶרֶב וָבוֹקֶר וְצָהֳרַיִם. יָכוֹל יְהֵא מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וְיִתְפַּלֵּל. פִּירֵשׁ בְּחַנָּה וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. יָכוֹל יְהֵא מְהַרְהֵר בְּלֵב. תַּלְמוּד לוֹמַר רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. הָא כֵיצַד מַרְחִישׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מרחיש בשפתותיו. ומשמיע לאזניו בלחש:
בכל שעה שירצה. דלא למדנו מדניאל אלא שלא יתפלל כל שלשתן רצופות זא''ז וזמן קבוע לכל אחת מנין כבר פי' דוד וכו':
יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת. תוספתא פ''ג:
יכול משבאו לגולה. התחיל לנהוג כן ולא מקודם:
הלכה: כְּתִיב לְאַהֲבָה אֶת י֨י אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדּוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם וְכִי יֵשׁ 29b עֲבוֹדָה בְּלֵב. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁזְבִנֵּךְ. וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
וכי יש עבודה בלב וכו'. ברייתא היא בספרי פ' עקב:
גמ' כתיב לאהבה וגו'. שינה הכתוב מפ' הראשונה ולעבדו ללמד על התפילה:
וְרַבָּנָן אָֽמְרוּ תְּפִילּוֹת מִתְּמִידִין גָּֽמְרוּ. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִילַּת הָעֶרֶב לֹא מָֽצְאוּ בַּמֶּה לִתְלוֹתָהּ וְשָׁנוּ אוֹתָהּ סְתָם. הֲדָא הוּא דְּתַנִּינָן תְּפִילַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא עוֹד הִיא קָֽבְעוּ אוֹתָהּ כְּנֶגֶד אִיכּוּל אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עוד היא. גם היא יש לך סמך לקבוע כנגד עיכול איברים וכו' ולפיכך זמנה כל הלילה:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לִמְּדוּם. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּוֹקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי י֨י. וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מִיִּצְחָק אָבִינוּ. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה. כְּמָה דְתֵימַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי י֨י יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר יִפְגְּעוּ נָא בַּי֨י צְבָאוֹת. וְאוֹמֵר אַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם רִינָּה וּתְפִילָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי.
מֵאֵיכַן לָמְדוּ גֹ תְּפִילּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כְּנֶגֶד גֹ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבְּרִיּוֹת. בְּשַׁחַר צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אלדי ואלדי אֲבוֹתַי שֶׁהוֹצֵאתָנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ י֨י אלדי ואלדי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁזְּכִיתָנִי לִרְאוֹת הַחַמָּה בְמִזְרָח כַּךְ זָכִיתִי לִרְאוֹת בְּמַעֲרָב. בָּעֶרֶב צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אלדי ואלדי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי בָּאֲפֵילָה וְהוֹצֵאתָנִי לְאוֹרָה כַּךְ תּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כך תזכינו לראות במערב. כן צריך להיות:
מאיכן למדו. דוד ודניאל מהיכן למדו לג' תפלות:
רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא מַצְלֵי בְקָלָא. רִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוָא מַצְלֵי בִּכְנִישְׁתָּא הֲוָה מַצְלֵי בִלְחִישָׁה. כַּד הֲוָה מַצְלֵי בְּבֵיתָא הֲוָה מַצְלֵי בְקָלָא עַד דְּיַלְפוּן בְּנֵי בֵיתֵיהּ צְלוּתָא מִינֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבְנֵיהּ בֵּיתֵיהּ דְּאַבָּא יָֽלְפָא צְלוּתָא מִינֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ובני ביתיה דאבא. כלומר כך היה נוהג ג''כ אבא שילמדו בני ביתו התפילה ממנו:
מצלי בקלא. כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו כדר' יונה:
מִילְתָא דְּחָנָן בַּר בָּא פְלִיגָא דְּחָנָן בַּר בָּא אָמַר לַחֲבֵרָיָא נֵימוֹר לְכוֹן מִילְתָא טָבָא דְחָמִית לְרַב עֲבִיד וְאַמְרִיתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל פּוּמִי. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֵחַ. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנִי אֲמָרִית טַעֲמָא י֨י זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִלּוּ הֲוָא כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִיחַת הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתיה דחנן בר אבא פליגא. האי לאו הכא הוא דאיתמר ולא שייכא אדלעיל ובפ''ק בהלכה ד' איתמר הכי אהא דדריש התם מכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שאף בהזכרת השם צריך שיהא ראשו כפוף ועלה קאמר מילתיה דחנן בר בא פליגא וכו' עד כבר ניחת הוא ואיידי דאיירי הכא בדיני דתפלה מייתי לה כמו דאיתמר התם כדרך הש''ס הזה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתְּ לָמֵד אַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. מִיכַּן שֶׁהַתְּפִילָּה צְרִיכָה כַּוָּנָה. רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. מִיכַּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַרְחִישׁ בִּשְׂפָתָיו. וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע. מִיכַּן שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וְיִתְפַּלֵּל. וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. מִיכַּן שֶׁהַשִׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
על לבה. בכוונת לבה:
שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶּׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן כְּנֶגֶד הַיּוֹם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד הַיּוֹם וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד הַיּוֹם. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בְּשַׁחֲרִית וְאֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בָּעֲרָבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא הוא דתנינן תמן. בריש פ''ד דתמיד:
על קרן מערבית צפונית. שבבקר השמש במזרח וזורחת למערב ושם הוא כנגד השמש ובערבית השמש במערב ומאירה למזרח והיה נשחט על קרן צפונית מזרחית:
והוא שיהא יודע וכו'. כלומר טעמא דהך מילתא הוא כדי שיהא ניכר וידוע איזה מהן כשחט בשחרית וכו' לפי שלפעמים הוו שוהין אחר זריקת הדס ולא הקריבו אברי תמיד. של שחר עד שנשחט של בין הערבים ושלא יתערבו והיה להם מקום שחיטתן לסימן:
מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן. שְׁנַיִם לַיּוֹם. חֲלוֹק אֶת הַיּוֹם. טַעְמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה שְׁנַיִם לַיּוֹם. שְׁנֵי פָּרַקְלֵיטִין לַיּוֹם. שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן לְשֵׁם הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
חלוק את היום. ויום הוא י''ב שעות והחלק הראשון לתמיד של שחר:
טעמא דר' יודה. דלא דריש הכי משום דמיבעי ליה לדרשא אחרינא כדדריש בספרי שנים ליום וכו' כנגד היום. נגד השמש:
אָמַר רִבִּי לֵוִי אַף בִּימֵי מַלְכוּת רִשְׁעָא הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי כְּבָשִׂים. וּבְסוֹף שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְעָלוּ לָהֶן שְׁנֵי חֲזִירִין. לא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְחַצִּי חוֹמָה עַד שֶׁנָּעַץ הַחֲזִיר בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה הַחוֹמָה וְקָפַץ מ̇ פַּרְסָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּֽרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטֵל הַתָּמִיד וְחָרֵב הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
וקפץ. החזיר ארבעים פרסה מא''י:
אִי מֵעֵדוּת לָמַד רִבִּי יוּדָה דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶן לֵוִי בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי טְלָיִים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינֵיהֶם וּמָֽצְאוּ שְׁנֵי טְלָיִים מְבוּקָּרִים בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הֵעִיד רִבִּי יְהוּדָה בַּר אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרֵב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אי מעדות למד. ואי בעית אימא דמעדות למד ר' יודה לומר עד ד' שעות כמו ששנינו בפ''ו דעדיות העיד ר''י בן בבא על תמיד של שחר וכו' כדמפרש לקמן דעל אותו מעשה נשנית עדות זו:
והיו מעלין להם שני גדיים. והם לא היו רוצין לשנות למה שהיו נוהגין להקריב טלאים לתמידין:
רִּבִּי יָסָא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי בְּרֶכְיָה חֲמוּנֵיהּ קָרֵי קִרְיַת שְׁמַע וּמַצְלֵי בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה. נֵימָר כְּבָר קִיבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּעוֹנָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והא תנינן וכו'. דאין לו שכר קריאת שמע אחר ג' שעות אלא כקורא בתורה ומ''ט עביד הכי:
נימר. שכך היה נוהג כבר קיבל מלכות שמים בעונתה וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה והיה ממתין להתפלל עם הציבור וקרא ק''ש עם הברכות ולסמוך גאולה לתפלה:
חמוניה. ראוהו שהיה קורא וכו':
מצלי בתלת שעין. לפי שזמן קריאת שמע הוא וכדי לסמוך גאולה לתפלה:
מִדִּבְרֵי תוֹרָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר 30a בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּחוֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ אָמוּר. הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּם וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאַתְּ דָּרַשׁ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. מַה בַּבֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַף בַּבֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּאַרְבַּע שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא קָרִיר. בְּשִׁית שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא חֲמִין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא מַהוּ כְּחוֹם הַיּוֹם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין צֵּל לְכָל בִּרְיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשית שעין וכו'. ומפני ששתיהן חמין הן כלומר שאין הצל ניכר דרשו כחום היום על שש שעות וכדר' תנחומא דאמר מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל בריה לפי שהצל הוא תחתיו:
בארבע שעין שמשא חמין וכו'. כלומר דהיינו טעמא דדריש וחם השמש על ארבע שעות שאז השמש הוא בלבדו חם ובמקום הצל קר הוא:
מדברי תורה למד ר' יהודה. לומר דתמיד של שחר קרב עד ד' שעות כדתני ר' ישמעאל וכו' ודריש בבקר בבקר ולפיכך תפלת השחר שהוא כנגדו ג''כ עד ד' שעות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source