Vayedaber

Berakhoth

Daf 27a

משנה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִילָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי לֹא יַפְסִיק אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבּוֹל אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תֵנֵץ הַחַמָּה יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. לֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

Si quelqu’un occupé à réciter la prière, se souvient qu’il est impur (baal-kéri), il ne devra pas s’interrompre, mais abréger (chaque section). S’il est descendu pour prendre un bain et qu’il ait encore le temps de monter et de se couvrir pour faire la récitation avant que le soleil brille, il devra le faire; sinon, il se baissera pour être couvert par l’eau et fera ainsi la récitation. Il ne devra pas se couvrir d’eau sale ou stagnante, ou ayant déjà servi, à moins d’y avoir ajouté une grande quantité d’eau (pure). De ces eaux et des immondices il faut s’éloigner de quatre coudées, pour prier.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא יפסיק. תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד:

ולקרות עד שלא תנץ החמה. שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש:

יתכסה במים. ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא:

ולא יתכסה לא במים הרעים. מים סרוחים:

ולא במי המשרה. מים ששורין בהן פשתן:

עד שיטיל לתוכן מים. התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה''ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית:

וכמה ירחיק מהן. מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה:

ארבע אמות. ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח''כ יקרא:

הלכה: מַתְנִיתָא בְּרַבִּים אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מַפְסִיק וּכְרִבִּי מֵאִיר. בְּרַם כְּרִבִּי יְהוּדָה אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְסִיק. בְּשֶׁאֵין לֹא מַיִם לִטְבּוֹל. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם לִטְבּוֹל אַף רִבִּי יְהוּדָה מוֹדֵי שֶׁהוּא מַפְסִיק.

Traduction

L’avis de la Mishna (qu’un baal-kéri ne doit pas s’interrompre dans la récitation des prières) ne s’applique qu’à la récitation en public; mais, celui qui prie tout seul et se rappelle être impur, doit s’interrompre pour prendre le bain. Et même, selon R.Yehuda, s’il prie seul et qu’il n’ait pas d’eau pour se purifier, il ne doit pas suspendre la récitation; mais s’il a de l’eau, il reste et se purifie (pour continuer la prière). R. Meyer, cependant, soutenait le contraire (plus haut).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתניתא. דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר''מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס''ל כת''ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו:

ברם כר' יהודה. דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה''נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק:

בשאין לו מים לטבול. כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח''כ יתפלל:

חוֹלֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם הוּא גָּרַם לְעַצְמוֹ יִטְבּוֹל וְיָמוּת. וְאִם בְּאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. חוֹלֶה מַרְגִּיל צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין. בָּרִיא מַרְגִּיל צָרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה. חוֹלֶה מֵאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. בָּרִיא מֵאוֹנֵס צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין.

Traduction

R. Ami dit: Si un malade a connu sa femme, il doit prendre la tebila même en prévoyant le danger qu’il y a pour sa santé. Mais, s’il est devenu impur sans le vouloir (par pollution), il en est dispensé. R. Hagui, au nom de R. Abba bar-Zabdi, rapporte que dans ces deux cas il ne faut pas exiger qu’il prenne la tebila, afin de ne pas l’exposer au danger. Celui qui se provoque lui-même au kéri, s’il est malade, doit prendre un bain de neuf mesures ordinaires d’eau pour se purifier; si c’est un homme bien portant, il en prendra un de quarante grandes mesures. Si le malade devient impur involontairement, il est dispensé de la tebila, tandis que le dernier, dans le même cas, doit se purifier dans une tebila de neuf mesures

Pnei Moshe non traduit

יטבול וימות. כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו:

ואם באונס. שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול:

מרגיל. ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו:

אין מטריחין עליו. כלל אפי' לנתינת ט' קבין:

רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה עִיר שֶׁמַּעֲייַנָּהּ רָחוֹק הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִתְפַּלֵּל. אִם הוּא אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמַעֲייָן רָחוֹק.

Traduction

R. Zabdi, fils de R. Jacob bar-Zabdi, au nom de R. Jonas, dit: Dans une ville éloignée de l’eau courante (d’un fleuve ou étang), le baal-kéri peut réciter le shema avant de se purifier (afin de ne pas manquer l’heure du matin prescrite pour le shema), mais il droit faire les prières ‘Amida après avoir pris la tebila. L’homme délicat (faible) n’est pas obligé de se lever au point du jour (même si l’eau est près de la ville), pour prendre son bain (en cas d’impureté).

Pnei Moshe non traduit

עיר שמעיינה רחוק. וצריך שהות הרבה לילך לשם ה''ז קורא את שמע בתחלה ואח''כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח''כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר:

אם הוא אדם מסוים. כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק''ש ואח''כ יורד וטובל:

פסקא. וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. מַתְנִיתָא בַּעֲכוּרִין אֲבָל בִּצְלוּלִין אָסוּר. וְאִם הוּא יָכוֹל לַעֲכוֹר בְּרַגְלָיו יַעֲכוֹר.

Traduction

L’avis de la Mishna, qu’un baal-kéri peut réciter le shema en se trouvant au bain et en s’y couvrant (dans l’eau), s’applique seulement au cas où cette eau est trouble; mais si elle est pure, il ne doit pas réciter (car alors, par en bas, il voit ses parties honteuses); mais, s’il peut troubler l’eau en l’agitant avec ses pieds, il droit le faire et réciter le shema.

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי 27a בְאִילְפָא חֲמָא חַד קָטַר גַרְמֵיהּ בְּחַבְלָא מֵיחוֹת וּמִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן בְּנַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵיכַל בָּעֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אֲכֵיל. הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁתֵי. כֵּיוָן דְּמָטוּן לְלִמֵינָה. אֲמַר לֵיהּ תַּמָּן לָא שָׁרִית לָךְ אֶלָּא בְגִין סְכַנְתָּא דְנַפְשָׁא בְּרַם הָכָא אָסוּר לְהַהוּא גַבְרָא לְמִיטְעַם כְּלוּם עַד שַׁעְתָּא דְיַסְחֵי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

הוה אתי באילפא. היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא''ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א''ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה:

אָמַר רִבִּי יַנַּאי שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקִילִין בָּהּ וּמַחְמִירִין בָּהּ. וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. מְקִילִין בָּהּ לִרְחוֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וּמַחְמִירִין בָּהּ לִטְבּוֹל בְּמַיִם חַיִּים.

Traduction

Berakhoth

Daf 27b

תַּנִּי מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת אָדָם אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִצּוֹאַת כְּלָבִים אַרְבַּע אַמּוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְעוֹרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נְבֵילָה שֶׁנִּסְרְחָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי תִּיפְתָּר בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנִי 27b אִם בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין הָא תַנִּינָן לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה.

Traduction

Nous enseignons (258)Tossefta, ch. 2. que, pour réciter le shema, il faut s’éloigner de quatre aunes des excréments humains et de la fiente de chien (surtout) au moment où on les emploie pour apprêter les peaux (dans la tannerie).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

ובשעה שהוא נותן לעורות. שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע:

ומתניתא אמרה כן. שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ''ל ר' ירמיה:

תיפתר במישרה של כובסין. ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי:

אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'. כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא''כ ש''מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש''מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה:

תַּנִּי קָטָן שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִים אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן אֵין פּוֹרְשִׁין לֹא מִצּוֹאָתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. בָּעֵי קוֹמִי רִבִּי אַבָּהוּ מִפְּנֵי מַה פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו. אָמַר לוֹן מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ וְלֹא קָטָן הוּא. אָמַר לוֹן וְלָא כְתִיב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִנְּעָרָיו כְּתִיב. מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר וְיוֹצֵא לָעוֹלָם.

Traduction

Selon les Rabbis Jérémie, Zéri, Abina, Ama, Shamaï, Mana, Aboua, José ben-Hanina, Samuel ben-Isaac, Hiya bar-Abba, José bar-Abbina et Hona, pour réciter le shema et pour faire les prières, il faut s’éloigner de quatre aunes de toutes eaux sales et fétides, d’un cadavre qui sent mauvais, d’excréments humains, d’immondices et d’urine, même de ceux des enfants qui mangent déjà un peu de pain (de la grandeur d’un demi-oeuf, en une fois); de toutes fientes de bêtes, d’animaux et de celles même des volailles; enfin de toutes choses qui sont sales et infectes.

Pnei Moshe non traduit

תני. תוספתא שם:

מפני שמחשבותיו רעות. ומתוך כך מימיו נסרחין:

ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה:

ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו. וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי''ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע:

רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מַרְחִיקִין מִגְּלַלֵּי בְהֵמָה אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר בְּרַכִּים וּבִלְבַד בְּשֶׁל חֲמוֹר. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אָמַר בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ. לֵוִי אָמַר מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתַנִּי כֵן מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַנְּמִייָא אַרְבַּע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַתַּרְנְגוֹלִין אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא וּבִלְבַד בַּאֲדוֹמִים.

Traduction

On demande à R. Aboua: - Pourquoi faut-il s’éloigner des excréments et de l’urine d’un enfant (qui ne sentent pas)? -C’est qu’il est écrit: l’imagination du cœur des hommes est mauvaise dès leur enfance (Gn 8, 21). R. Yadan ajoute que le mot dès leur jeunesse signifie: du jour de la naissance.

Pnei Moshe non traduit

ברכים. שעדיין רכין הן:

בבא מן הדרך. שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה:

ותני. בברייתא כן:

ובלבד באדומים. בתרנגולים אדומים:

תַּנִּי מַרְחִיקִין מֵרֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי מִסּוֹף רֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. הֲדָא דְאָמַר לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו עַד מָקוֹם שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ. כַּהֲדָא רִבִּי לִיָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ יָֽתְבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּא בְּרַמְשָׁא. אָֽמְרִין מַהוּ מֵימָר מִילֵּי דְּאוֹרָֽיְתָא. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אִימָמָא הֲוִינָן חָמִייָן מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אָסוּר.

Traduction

Nous trouvons que R. Ilaiia et ses compagnons, assis un soir devant un hôtel, (fondaq), sentirent une mauvaise odeur (sans savoir d’où elle venait); ils se demandèrent s’ils pouvaient parler (en cet endroit) de la Loi. R. Ilaiia répondit: S’il faisait jour, nous pourrions voir les immondices puantes (puisque nous les sentons, elles doivent se trouver tout près de nous); donc nous devons nous abstenir (de parler de la tora), ou nous éloigner de quatre aunes.

Pnei Moshe non traduit

מסוף ריח רע. ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות:

כהדא וכו'. כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא:

מהו מימר מיליא דאורייתא. שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא''ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א''כ אף עכשיו אסור הוא:

תַּנִּי גֶּרֶף אֶחָד שֶׁל רְעִי וְאֶחָד שֶׁל מַיִם צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. רִבִּי זָכַּאי אָמַר נָתַן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. וּמַהוּ כְדֵי רִבִיעִית רְבִיעִית בְּתוֹךְ רְבִיעִית. אֶחָד כֶּלִי קָטוֹן וְאֶחָד כֶּלִי גָדוֹל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שֶׁלְּאַחַר הַמִּיטָּה יִקְרָא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה לֹא יִקְרָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּיטָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִי חִייָא בַּר ווָא הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָא תֹּרְתַּיָּה כְּהַדָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.

Traduction

R. Simon b. Eléazar dit: si même la salle, triclinium, a dix aunes carrées et qu’il y ait une immondice, il n’est pas permis de prier avant de l’avoir au moins couverte ou mise sous le lit. Les Rabbis Zaccaï, Simon ben-Gamliel, Jacob ben-Aha, Yéhiia bar-Aba et Hanina dirent: si dans une chambre de quatre aunes carrées (ou plus grande) il se trouve un urinoir, il faut y verser un quart de mesure d’eau (au moins), le couvrir et le cacher, pour pouvoir faire les prières obligatoires.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם:

גרף. הוא הכלי:

ומהו כדי רביעית. כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא:

רביעית בתוך רביעית. כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו:

אחד כלי קטן ואחד כלי גדול. שיעורו ברביעית מים:

שלאחר המטה. והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף:

שלפני המטה לא יקרא. עד שירחיק ד' אמות:

תרתיה. שם המקום:

רִבִּי בִנְיָמִן בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צוֹאָה כָּל שֶׁהוּא מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווּ יָֽתְבִין חָמִין צוֹאָתָה. קָם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רָקַק עַלָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָא מִן יַמָּא לְטֵיגְנָא.

Traduction

Sur une petite quantité d’immondices, il suffit, selon R. Benjamin bar-Yaphéth, au nom de R. Yohanan, de jeter de l’eau. R. Jacob bar-Zabdi cracha sur une petite quantité d’ordures (croyant que cela suffirait pour les couvrir). R. Zéra lui reprocha cette insuffisance et dit: C’est comme si l’on jetait de suite un poisson de la mer à la poêle, thganon (259)Il avait à peine appris cet avis qu'il le communiqua aussitôt aux autres. Cf. (Gitin 6, 2) (f. 48a)..

Pnei Moshe non traduit

מן ימא לטיגני. כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני:

תֵּיבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים נוֹתְנָהּ מְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּיטָּה וְאֵינָהּ נוֹתְנָהּ מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַמִּיטָּה גְבוֹתַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ חֶבְלֵי הַמִּיטָּה נוֹגְעִין בַּתֵּיבָה. הוֹרֵי רִבִּי יָסָא בִּמְקוֹמֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּהַדָּא דְּרִבִּי חוּנָה.

Traduction

Il ne faut pas placer la caisse remplie de livres sous les pieds du lit nuptial, mais sous la tête du lit. R. Abbin, au nom de Rabba-Ouna, ajoute: il faut que le lit soit élevé (au-dessus de la terre) de dix palmes au moins et que les cordes (du lit) ne touchent pas la caisse. R. José, remplaçant R. Samuel fils de R. Isaac, approuva cette décision de Rabba-Ouna

Pnei Moshe non traduit

מראשותי המטה. שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה:

חבלי המטה. היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source