אָמַר רִבִּי יַנַּאי שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקִילִין בָּהּ וּמַחְמִירִין בָּהּ. וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. מְקִילִין בָּהּ לִרְחוֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וּמַחְמִירִין בָּהּ לִטְבּוֹל בְּמַיִם חַיִּים.
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי 27a בְאִילְפָא חֲמָא חַד קָטַר גַרְמֵיהּ בְּחַבְלָא מֵיחוֹת וּמִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן בְּנַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵיכַל בָּעֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אֲכֵיל. הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁתֵי. כֵּיוָן דְּמָטוּן לְלִמֵינָה. אֲמַר לֵיהּ תַּמָּן לָא שָׁרִית לָךְ אֶלָּא בְגִין סְכַנְתָּא דְנַפְשָׁא בְּרַם הָכָא אָסוּר לְהַהוּא גַבְרָא לְמִיטְעַם כְּלוּם עַד שַׁעְתָּא דְיַסְחֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה אתי באילפא. היה בא בספינה אחת וראה אחד שקושר עצמו בחבל בשביל לירד ולטבול בים ומחה בידו וא''ל זה האיש אני רוצה לאכול ולשתות וצריך אני לברך והתיר לו לאכול ולשתות ולברך בלא טבילה וכיון שהגיעו לנמל על שפת הים א''ל שם התרתי לך שהיה מקום סכנה ועכשיו אסור לך לטעום כלום עד שעה שתרחוץ ותטבול. שמקילין ומחמירין בה. כדמפרש לקמיה:
משנה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִילָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי לֹא יַפְסִיק אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבּוֹל אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תֵנֵץ הַחַמָּה יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. לֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ארבע אמות. ודוקא כשהן מלאחריו או מצדדיו אבל אם היו לפניו מרחיק מלא עיניו עד שלא יראה אותן ואח''כ יקרא:
וכמה ירחיק מהן. מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים ומן הצואה:
ולא במי המשרה. מים ששורין בהן פשתן:
עד שיטיל לתוכן מים. התם בגמרא פריך וכמה מיא רמי ואזיל וקאמר דחסורי מיחסרא וה''ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית:
מתני' לא יפסיק. תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ויאמר הפתיחה והחתימה בלבד:
ולקרות עד שלא תנץ החמה. שהותיקין מדקדקין על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש:
יתכסה במים. ודוקא במים עכורים שאין לבו רואה את הערוה אבל צלולים לא:
ולא יתכסה לא במים הרעים. מים סרוחים:
הלכה: מַתְנִיתָא בְּרַבִּים אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מַפְסִיק וּכְרִבִּי מֵאִיר. בְּרַם כְּרִבִּי יְהוּדָה אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְסִיק. בְּשֶׁאֵין לֹא מַיִם לִטְבּוֹל. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם לִטְבּוֹל אַף רִבִּי יְהוּדָה מוֹדֵי שֶׁהוּא מַפְסִיק.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאין לו מים לטבול. כדאמר התם בתוספתא דפלוגתייהו בשאין לו מים אבל אם מצוי לו מים לטבול אף ר' יודה מודי שהוא מפסיק אם מתפלל בינו לבין עצמו שהרי יכול לטבול ואח''כ יתפלל:
ברם כר' יהודה. דמיקל טפי דחכמים דתוספתא היינו ר' יהודה וכדקאמר ר' יהודה במתני' דמיקל לענין ברכת המזון לפניו ה''נ סבירא ליה אפי' מתפלל בפני עצמו אינו מפסיק:
גמ' מתניתא. דקתני לא יפסיק דוקא ברבים אם מתפלל עם הציבור אבל המתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר''מ דמחמיר בבעל קרי כדקתני בתוספתא והובאה בהלכה דלעיל דס''ל כת''ק דמתני' שמהרהר בלבו ואינו משמיע לאזניו:
חוֹלֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ אָמַר רִבִּי אַמִּי אִם הוּא גָּרַם לְעַצְמוֹ יִטְבּוֹל וְיָמוּת. וְאִם בְּאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. חוֹלֶה מַרְגִּיל צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין. בָּרִיא מַרְגִּיל צָרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה. חוֹלֶה מֵאוֹנֵס אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. בָּרִיא מֵאוֹנֵס צָרִיךְ תִּשְׁעָה קַבִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
אין מטריחין עליו. כלל אפי' לנתינת ט' קבין:
מרגיל. ממשיך את הקרי עליו שמשמש את מטתו:
ואם באונס. שראה קרי לאנסו אין מטריחין עליו לטבול:
יטבול וימות. כלומר אף אם ימות מחמת טבילה צריך הוא לטבול שהרי גרם לעצמו:
רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה עִיר שֶׁמַּעֲייַנָּהּ רָחוֹק הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִתְפַּלֵּל. אִם הוּא אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמַעֲייָן רָחוֹק.
Pnei Moshe (non traduit)
אם הוא אדם מסוים. כלומר שהוא בעל בשר וקשה לו לטבול בבקר עשו אותו כדין מעיין רחוק וקורא ק''ש ואח''כ יורד וטובל:
עיר שמעיינה רחוק. וצריך שהות הרבה לילך לשם ה''ז קורא את שמע בתחלה ואח''כ ילך למעיין ויורד וטובל ואח''כ יתפלל דתפלה יש לה זמן ביותר:
פסקא. וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. מַתְנִיתָא בַּעֲכוּרִין אֲבָל בִּצְלוּלִין אָסוּר. וְאִם הוּא יָכוֹל לַעֲכוֹר בְּרַגְלָיו יַעֲכוֹר.
תַּנִּי מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת אָדָם אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִצּוֹאַת כְּלָבִים אַרְבַּע אַמּוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְעוֹרוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נְבֵילָה שֶׁנִּסְרְחָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְכַמָּה יִרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי תִּיפְתָּר בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנִי 27b אִם בְּמִישְׁרָה שֶׁל כּוֹבְסִין הָא תַנִּינָן לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ובשעה שהוא נותן לעורות. שמעבדין אותן בצואת הכלבים ואז ריחן רע:
תני. בתוספתא פ''ב:
ומתניתא אמרה כן. שצריך להרחיק מכל ריח רע דהא קתני וכמה ירחיק מהן ואדלעיל מי המשרה קאי ומאי קמ''ל ר' ירמיה:
תיפתר במישרה של כובסין. ואין בהן משום ריח רע וטעמא דמרחיקין מהן משום הכובסין דלא ליתי לאטרודי:
אם במישרה של כובסין הא תנינן וכו'. כלומר נהי דמוקמת לה בשל כובסין הא מיהת תנינן נמי לא במים הרעים והן סרוחין ועלה קתני בסיפא וכמה ירחיק מהן וא''כ ש''מ דמרחיקין מכל ריח רע ועוד מדקתני בחד בבא לא במים הרעים ולא במי משרה ש''מ דחד טעמא אית להו ובמשרה של פשתן קאמר ומפני שריחן רע ואכתי הא דר' ירמיה לא צריכה:
תַּנִּי קָטָן שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִים אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּזַיִת דָּגָן אֵין פּוֹרְשִׁין לֹא מִצּוֹאָתוֹ וְלֹא מִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. בָּעֵי קוֹמִי רִבִּי אַבָּהוּ מִפְּנֵי מַה פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו. אָמַר לוֹן מִפְּנֵי שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ וְלֹא קָטָן הוּא. אָמַר לוֹן וְלָא כְתִיב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן מִנְּעָרָיו כְּתִיב. מִשָּׁעָה שֶׁהוּא נִנְעָר וְיוֹצֵא לָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. תוספתא שם:
מפני שמחשבותיו רעות. ומתוך כך מימיו נסרחין:
ולא קטן הוא בתמיה ומאי מחשבות רעות אית ביה:
ולא כתיב כי יצר וגו' מנעריו. וכדאמר ר' יודן דמנעריו חסר וי''ו לומר משעה שננער מבטן אמו ויוצא לעולם יש לו יצר ולב רע:
רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מַרְחִיקִין מִגְּלַלֵּי בְהֵמָה אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר בְּרַכִּים וּבִלְבַד בְּשֶׁל חֲמוֹר. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אָמַר בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ. לֵוִי אָמַר מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתַנִּי כֵן מַרְחִיקִין מִצּוֹאַת חֲזִיר אַרְבַע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַנְּמִייָא אַרְבַּע אַמּוֹת. וּמִצּוֹאַת הַתַּרְנְגוֹלִין אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא וּבִלְבַד בַּאֲדוֹמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
בבא מן הדרך. שאז הן ריחן רע מחמת הטרדה:
ותני. בברייתא כן:
ובלבד באדומים. בתרנגולים אדומים:
ברכים. שעדיין רכין הן:
תַּנִּי מַרְחִיקִין מֵרֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אַמִּי מִסּוֹף רֵיחַ רַע אַרְבַּע אַמּוֹת. הֲדָא דְאָמַר לְאַחֲרָיו אֲבָל לְפָנָיו עַד מָקוֹם שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתוֹ. כַּהֲדָא רִבִּי לִיָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ יָֽתְבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּא בְּרַמְשָׁא. אָֽמְרִין מַהוּ מֵימָר מִילֵּי דְּאוֹרָֽיְתָא. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אִימָמָא הֲוִינָן חָמִייָן מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מסוף ריח רע. ממקום שכלה הריח רע צריך להרחיק ד' אמות:
כהדא וכו'. כלומר לאו דוקא שעכשיו עיניו רואות אלא אם הוא במקום שיכול לראות ואפי' עכשיו אינו רואה כעין ההיא עובדא:
מהו מימר מיליא דאורייתא. שהמקום מקום מטונף ועכשיו אינו נראה וא''ל מכיון שאם היה ביום היינו רואין את שלפנינו א''כ אף עכשיו אסור הוא:
תַּנִּי גֶּרֶף אֶחָד שֶׁל רְעִי וְאֶחָד שֶׁל מַיִם צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְשֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. רִבִּי זָכַּאי אָמַר נָתַן לְתוֹכוֹ רְבִיעִית מַיִם יִקְרָא וְאִם לָאו לֹא יִקְרָא. וּמַהוּ כְדֵי רִבִיעִית רְבִיעִית בְּתוֹךְ רְבִיעִית. אֶחָד כֶּלִי קָטוֹן וְאֶחָד כֶּלִי גָדוֹל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שֶׁלְּאַחַר הַמִּיטָּה יִקְרָא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּיטָּה לֹא יִקְרָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּיטָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִי חִייָא בַּר ווָא הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָא תֹּרְתַּיָּה כְּהַדָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא שם:
גרף. הוא הכלי:
ומהו כדי רביעית. כלומר השיעור רביעית שנותן אם הוא נותן בתחלה קודם שיטיל מי הרגלים לתוכו והיינו דקאמר נתן לתוכו וכו' אם נתן בתחלה או לבסוף הוא דקאמר שיש בו מי רגלים ואם נתן לתוכו רביעית מים יקרא:
רביעית בתוך רביעית. כלומר אם כבר יש בו מי רגלים נותן לתוכן רביעית מים וקורא אבל בתחלה מטיל לתוכו כל שהן ודיו:
אחד כלי קטן ואחד כלי גדול. שיעורו ברביעית מים:
שלאחר המטה. והמטה מפסקת בינו. לבין הגרף:
שלפני המטה לא יקרא. עד שירחיק ד' אמות:
תרתיה. שם המקום:
רִבִּי בִנְיָמִן בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צוֹאָה כָּל שֶׁהוּא מְבַטְּלָהּ בְּרוֹק. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווּ יָֽתְבִין חָמִין צוֹאָתָה. קָם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רָקַק עַלָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָא מִן יַמָּא לְטֵיגְנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מן ימא לטיגני. כלומר מה תקנת בזה הרוק הלא הוא נימוח מיד ואינו שוהא אלא כמן ימא לטיגני:
תֵּיבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה סְפָרִים נוֹתְנָהּ מְרַאֲשׁוֹתֵי הַמִּיטָּה וְאֵינָהּ נוֹתְנָהּ מַרְגְּלוֹת הַמִּיטָּה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַמִּיטָּה גְבוֹתַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ חֶבְלֵי הַמִּיטָּה נוֹגְעִין בַּתֵּיבָה. הוֹרֵי רִבִּי יָסָא בִּמְקוֹמֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּהַדָּא דְּרִבִּי חוּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מראשותי המטה. שהוא ישן עליה. והוא שתהא המטה גבוה עשרה טפחים. דאז הויא רשות לעצמה:
חבלי המטה. היוצאין ממנה לא יגעו בהתיבה של ספרים דאם יגעו הוי כמחובר למטה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source