Vayedaber

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא הָֽיְתָה מֶרְחַץ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַחַמָּה וְאֵינָהּ מְרַחֶצֶת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אָמַר לֵיהּ מֶרְחַץ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְרַחֶצֶת וּבֵית הַכִּסֵּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוֹאָה. מַר עוּקְבָּא אָמַר אֲהֵן חֲזִירָא בֵּית כִּסֵּא מְטוּלְטַל הֲוָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי אֲהֵן צְרָרָה דְּעַל גֵּיף יָמָא מַהוּ. אָמַר רִבִּי אַמִּי אַסְיָא הוֹרֵי רִבִּי יִרְמְיָה מַעֲבָר לֵיהּ בְּפיליוס וְלָא סָֽמְכִין עִילוֹי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס. פיליוס הוא כלי כעין מחתה שמפנין בו האפר אי נמי מטפחת כאותה ששנינו בפרק כ''ט דכלים הסדין והסודרין והטרטין והפיליון של ראש כלומר שצריך להעביר אותה ולפנותה משם וקאמר הש''ס ולא סמכין עלוי דר' ירמיה בהוראה זו:

אהן צררה. צואה יבישה שעל שפת הים לפי שדרך בני אדם לפנות שם מהי לקרות כנגדה הואיל ויבישה היא:

אהן חזירא. החזיר הזה כבית הכסא מטולטל הוא שעובר לפניו ואסור לקרות כנגדו:

מרחץ ואע''פ שאינה מרחצת. באותו זמן מ''מ שם מרחץ עליו מכבר וכן בית הכסא אע''פ שפינו ממנו:

ואינה מרחצת בימות הגשמים מהו שיהא דין מרחץ עליה בימות הגשמים:

א''ר אמי אסיא. כך היה שמו:

תַּנִּי נִכְנַס לְמֶרְחָץ מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִילָּה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. נוֹתֵן תְּפִילִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחֲלוֹץ. מָקוֹם שֶׁרוֹב בְּנֵי אָדָם רְגִילִין לִהְיוֹת עוֹמְדִין עֲרוּמִין אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִילָּה וְחוֹלֵץ תְּפִילִּין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתֵּן. מִקְצָתָן עֲרוּמִין וּמִקְצָתָן לְבוּשִׁין יֵשׁ שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם וְאֵין שָׁם לֹא מִקְרָא וְלֹא תְפִילָּה וְאֵינוֹ חוֹלֵץ תְּפִילִּין וְאֵינוֹ נוֹתֵן. אֲבָל אֵינוֹ לוֹבְשָׁן עַד שֶׁיֵּצֵא מֵאוֹתָהּ רְשׁוּת שֶׁל כָּל אוֹתָהּ מֶרְחָץ. 15a וְדָא מְסַייְעָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יִצחָק בְּגִין רִבִּי יוֹחָנָן עַד יַעֲקֹב תּוֹרְמוֹסַרָה הָיָה לוֹבְשָׁן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ודא מסייעא כהאי דאמר וכו'. דר' יוחנן לא היה לובשן עד בית יעקב תרמוסרה שהיה חוץ מרשות המרחץ וסמוך לו כדאמרי' לעיל:

אבל אינו לובשן. כלומר אע''פ שאמרו דבבית החיצון מקום שבני אדם עומדין שם לבושין נותן תפילין היינו דמותר להניח שם אבל מ''מ נכון הוא שלא ללובשן עד שיצא מאותו רשות של כל אותו המרחץ ואפי' מהבית החיצון לפי שעכ''פ שם מרחץ הוא על כל אותו רשות:

תני. בתוספתא פ''ב:

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָּיו בְּיָדָיו. רִבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה סִיפְרָא בְיָדֵיהּ הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ לַחוֹרָן. כַּד הַוְּייָן תְּפִילּוֹי עִילוֹי הֲוָה קָאֵי בוֹן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַבָּא בַּר יִרְמְיָה נִכְנַס אָדָם לְבֵית הַמַּיִם וּסְפָרָיו וּתְפִילָיו בְּיָדוֹ. אָֹמַר רִבִּי זְעִירָא קַייְמָא אַבָּא בַּר יִרְמְיָה כַּאן בְּיָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. כַּאן בִּשְׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלוֹבְשָׁן. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עֲבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דלכן. כלומר דאי לא כן אלא יכנס עמהן א''כ גנאי הוא עושה לתפילין שהרי מצוה לא עביד בהון עוד היום ולמה הוא מבזי להון להכניסן עמו לבית המים:

קיימא אבא בר ירמיה. להאי ברייתא דמיירי ביכול ללובשן אח''כ דאיכא שהות ביום והאי דקאמר לא יכנס בתפילין בידיו כשאין שהות עוד ביום ללובשן:

מתניתא. ברייתא פליגי עליה דר' אבא דקתני נכנס ואפי' תפילין בידיו:

הוה קאים בון. היה עומד בהן ומניחן עליו:

כד הוה סיפרא בידיה. והיה נכנס להשתין מים היה נותן הספר לאדם אחר לאחזו:

לבית המים. מקום שמשתינין מים:

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אַבָּא בַר יִרְמְיָה אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת קֶבַע. יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת עַרָאִי. וְאֵין יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַּת קֶבַע. אִית תְּנָיֵי תַנִּי מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת. אִית תְּנָיֵי תַנִּי פַּעֲמַיִן. מַאן דָּמַר פַּעַם אַחַת נִיחָא. מַאן דָּמַר מְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְעָמִים הָא אָכַל וְאֵינָן עִילוֹי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַייְמָא אַבָּא בַר יִרְמְיָה בְאוֹכֵל בָּהֶן אֲכִילַת עַרָאִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מאן דאמר פעם אחת הא אכל ואינון עילוי. כלומר א''כ על כרחך בשעת אכילה לא היה חולצן והרי אסור לאכול בהן אכילת קבע ומשני ר' זעירא קיימה אבא בר ירמיה להא דתני פעם אחת באוכל בהן אכילת עראי והא קמ''ל האי תנא דמותר לאכול בהן אכילת עראי ולהכי קתני מברך פעם אחת עליהן:

אית תניי תני מברך. על התפילין פעם אחת ביום ואית תניי תני פעמיים כדמפרש ואזיל ויש בכאן חלופי שיטות וכצ''ל מאן דאמר מברך שתי פעמים ניחא לפי שצריך הוא לאכול וחולצן ואח''כ כשמניחן חוזר ומברך עליהן:

אוכל בהן. בתפילין שעליו מותר לאכול אכילת עראי:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית אֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ כְּשֶׁתְּהֵא נִקְרָא אֶל בֵּית אֱלֹהִים שֶׁתְּהֵא טָהוֹר וְנָקִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ. יְהִי מִקְרָאֵךָ לַקֶּבֶר בָּרוּךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אַשְרֵי אָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִשְׁעַת לֵידָתוֹ. מַה שְׁעַת לֵידָתוֹ נָקִי כַּךְ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שמור עצמך. התקן עצמך כשתהא נקרא אל בית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך שתהא טהור ונקי במעשיך:

מקורך. לשון מקראך כשיהו קורין אותך לקבר יהי ברוך שיהיה בלא חטא:

עת ללדת. הלמ''ד דריש דמיותר אלא דה''ק תראה עת המיתה שיהא שוה להעת של לדת שיהא נקי בלא חטא:

אָמַר רִבִּי אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לִנְקָבָיו. מַה טַעַם הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית אֱלֹהִים שְׁמוֹר עַצְמְךָ מִן הַטִּיפִּים הַיּוֹצְאוֹת מִבֵּין רַגְלֶיךָ. הֲדָא דְתֵימַר בְּדַקִּין. אֲבָל בְּגַסִּין אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל יִסְבּוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הכון. הכן עצמך ותקן גופך כשאתה עומד לקראת אלהיך:

הדא דתימר בדקים. כשצריך לקטני' אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אבל בגסים שהיה צריך לגדולים אם יכול לעמוד בעצמו ולסבול יסבול:

רִבִּי אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי מִמַּעֲמַקִּים קָרָאתִיךָ י֙י.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ממעמקים קראתיך ה'. ואף שהכתוב בעמקי הלב מדבר מ''מ יש סמך גם לזה שלא יעמוד במקום גבוה להראות שאין גבהות לפני המקום:

עִירֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת. אִית תְּנָיֵּי תַנִּי כָּשֵׁר. וְאִית תְּנָיֵּי תַנִּי פָּסוּל. רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַן דָּמַר כָּשֵׁר מִלְּמַטָּן. מַן דָּמַר פָּסוּל מִלְּמַעֲלָן. כְּגוֹן אַרְצֵינוּ תִפְאַרְתֵּינוּ. אַרְצְךָ צְרִיכָה. תִּפְאַרְתְּךָ צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מאן דאמר כשר מלמטן. אם למטה נתערבו בכתיבה כהאי דלקמיה ארצנו תפארתנו ונוגע הנו''ן בוי''ו מלמטה כשר לפי שלמעלה נפרדין הן והרי זה כנגמר וניכר כל אות בפני עצמו ומ''ד פסול כשהן נדבקין למעלה קאמר ולא פליגי:

ארצך. אם נוגע הצדי''ק בך' באמצע ארוכה היא תלמוד דמספקא לן הואיל והך' נמשכת הרבה אינו נחשב כנגמר והרי הוא דבוק קודם שנגמר האות וכן תפארתך:

רִבִּי זְעִירָא בְשֶׁם רַב אַבָּא בַּר יִרְמְיָה לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַעֲשֵׂה צְרָכָיו שָׁם. וְאִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לוֹעֵג לָרָשׁ חֶרֶף עוֹשֵׂהוּ. דֵּלֹמָה רִבִּי חִייָא רוּבָּא וְרִבִּי יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹסֵי בַּר לַקּוֹנִיָּא וַהֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן מַפְסֵעַ עַל קִבְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָא רוּבָּא כְּדוֹן אִינּוּן מֵימָר לְמָחָר אִינּוּן גַבָּן וְאִינּוּן מְעִיקִין לָן. אָמַר לֵיהּ וְחַכְמִין אִינּוּן כְּלוּם לָא כֵן כְּתִב וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתְּ יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה אֵלּוּ הָֽרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. מְנַיִין שֶׁהָֽרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת. וְכִי הַמֵּת מֵת. אֶלָּא אֵילּוּ הָֽרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. וּמְנַיִין שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. אָמַר לוֹ לֵךְ וֶאֱמוֹר לָאָבוֹת כָּל מַה שֶׁהִתְנֵיתִי לָכֶם עָשִׂיתִי לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וחכמין אינון כלום. וכי הן יודעין כלום ולא כן כתב וכו':

לדרוש אין אתה יודע דהכתוב אינו מדבר אלא באלו שאפי' בחייהם קרוין מתים דאל''כ מאי האי דקאמר כי החיים יודעים שימותו ומי לא ידע כזאת אלא דה''ק כי החיים שהן לעולם קרוין חיים והן הצדיקים נותנין אל לבם ויודעי' שימותו ומתקנין מעשיהם ואלו שהן קרוין מתים לעולם אינם רוצים לידע מאומה:

לך ואמור לאבות. כדי שיחזיקו לך טובה על זאת הבשורה אלמא דידעי והרי הן קרוין חיים. עירב את האותיות. בכתב ס''ת ותפילין ומזוזה קאמר וכן גריס להא בפ''ק דמגילה ואיידי דמייתי לקמן לדברי ר' אידי בשם ר''ש בענין תפילה מייתי נמי להא דר' אידי:

דלמא. מעשה בר' חייא רבה ור' יונתן שהיו מהלכין לפני מטתו של ר''ש בר' יוסי ללותו והיה ר' יונתן פוסע על הקברים וא''ל ר' חייא עכשיו יאמרו המתים למחר הם באים אצלינו והן מצערין לנו:

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתָן לַחֲבֵירֵיהֶן וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַנִּיחִין בְּחוֹרִין. וּכְשֶׁאִירָע אוֹתוֹ 15b מַעֲשֶׂה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם נִכְנַס וְהֵן בְּיָדוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר וְהוּא שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן. אֲבָל אִם אֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְלוֹבְשָׁן אָסוּר. דְּלָכֵן מִצְוָה לֹא עָבֵיד בּוֹן. לָמָּה הוּא מְבַזֵּי לוֹן. מַייְשַׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַאן דַּעֲבַד טַבָּאוּת עוֹשֶׂה לָהֶן כִּיס שֶׁל טֶפַח וְנוֹתְנָן עַל לִבּוֹ. מַה טַעַם שִׁוִּיתִי י֨י לְנֶגְדִּי תָמִיד. תַּמָּן אָֽמְרִין כָּל שֶׁאֵינוֹ כֶאֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם לֹא יִלְבַּשׁ תְּפִילִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן. בבבל אמרין כל שאינו יכול להזהר בגוף נקי כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין כל היום כ''א בשעת ק''ש ותפילה:

מאן דעביד טבאות. מי שהוא עושה דבר הטוב ביותר עושה להן כיס של טפח ונותנן כנגד לבו ולקיים שויתי ה' וגו' ואז נכנס עמהן ואפי' אין שהות ביום כדי ללובשן:

וכשאירע אותה מעשה. בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכין לרה''ר ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת:

בחורין. הסמוכין לרה''ר והן בתוך מחיצות בית הכסא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source