Vayedaber

רִבִּי בָּא בַּר אָחָא נָחֵית לְתַמָּן חָמֵיתוֹן מַתְחִילִין וְגוֹמְרִין וְלָא שְׁמִיעַ דְּתַמָּן אָֽמְרִין לֹא יַתְחִיל וַיֹּאמֶר וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר. וְרַבָּנָן דְּהָכָא אָֽמְרִין מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חמיתון. ראה אותן נוהגין לכתחילה להתחיל ולגמור ותאמר הש''ס ולא שמיע דתמן אמרין לא יתחיל וכלומר דלא כדשמעינן לעיל דרבנן דתמן ס''ל דלא יתחיל לכתחילה:

11b תַּמָּן אָֽמְרִין לֹא יַתְחִיל וַיֹּאמֶר וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר. וְרַבָּנָן דְּהָכָא אָֽמְרִין מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רַבָּנָן דְּהָכָא מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם וּפְדִּיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנָן דְּתַמָּן וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם כָּל פָּרָשַת וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן. בבבל אמרין לא יתחיל פ' ויאמר בלילה אבל אם התחיל גומר ורבנן דהכא אמרין מתחיל ואינו גומר ואינהו מפרשי להמתני' דקתני מזכירין יציאת מצרים בלילות כדרב דאחר שהתחיל בתחילת הפרשה אומר מודים אנחנו לך שהוצאתנו ממצרים וכו' כדמסיק:

מתני' פליגא על רבנן דתמן ויאמר אינו נוהג אלא ביום. כדתנן לקמן בפ''ב וקשיא לרבנן דתמן דס''ל דגומר כל הפרשה ומשני דה''ק כל פ' ויאמר אינו נוהג אלא ביום שהרי בהתחלתה כתובה מצות ציצית ואינה נוהגת בלילה ולפיכך אינהו דאמרי לא יתחיל אבל אם כבר התחיל ואמר ועשו להם ציצית גומרה משום יציאת מצרים שבה:

בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי אֲחִייָא בֵּרִבִּי זְעִירָא הֵיךְ הֲוָה אֲבוּךְ נָהוּג עֲבֵיד כְּרַבָּנָן דְּהָכָא אוֹ כְּרַבָּנָן דְּהָתָם. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר כְּרַבָּנָן דְּהָכָא. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר כְּרַבָּנָן דְּהָתֶָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מִסְתַּבְּרָא דְּרִבִּי יוֹסֵה דְּרִבִּי זְעִירָא מַחְמִיר וִינוּן מַחְמִירִין וְהוּא עֲבַד נְהִיג כְּוָּֽתְהוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מסתברא דר' יוסה. כמו שאמר ר' יוסה מפני שר' זעירא היה נוהג להיות מחמיר על עצמו כמו דאינון מחמירין בבבל והיה מתנהג כוותייהו:

היך הוה אבוך נהוג עביד. משום דר' זעירא עלה מבבל לא''י ולפיכך שאלו אם היה נוהג כאן כרבנן דהכא או כמנהגו בתחילה כרבנן דתמן:

תַּנִּי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבּוֹקֶר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי אוֹמֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַלְכוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת כּוּלָּן וְצָרִיךְ לוֹמַר צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב. מפני שיש בה הודאה על החסד שעשה עם אבותיכו ועמנו:

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר לֹא הִזְכִּיר תּוֹרָה בָּאָרֶץ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. מַה טַּעַם וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם מִפְּנֵי מַה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרוֹתָיו יִנְצוֹרוּ. רִבִּי בָּא בֵּרִבִּי אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי אִם לֹא הִזְכִּיר בְּרִית בָּאָרֶץ אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אִילָא אִם אָמַר מְנַחֵם יְרוּשָׁלַיִם יָצָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם לא הזכיר תורה בברכת הארץ על המזון:

מלכות. מלכותו ואמונתו לעד קיימת ומלכנו מלך אבותינו. צריך להזכיר את כולן. ככולהו תנאי וצריך ג''כ לומר צור ישראל וגואלו כדי לסמוך גאולה לתפילה:

בַּר קַפָּרָא אָמַר הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לֵוִי אָמַר בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם הֲרֵי בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם הֲרֵי בַּעֲשֵׂה. הָתִיבוּן הֲרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָֽרְאוּ אוֹתוֹ אַבְרָם. אַתָּה הוּא י֨י הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. שַׁנְיָא הִיא שֶׁעַד שֶׁהוּא אַבְרָם בָּחַרְתָּ בוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייא היא. התם דקמסדרו לשבחיה דרחמנא מה דהוה מעיקרא שעד שהוא אברם בחרת בו ושמת שמו אברהם:

וְדִכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. הוּא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ. וְדִכְוָתָהּ הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. שֵׁינִי נִתּוֹסָף לוֹ הָרִאשׁוֹן לֹא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שני. שם השני ישראל ניתוסף לו להיות לשם העיקר ושם הראשון יעקב לא נעקר ממנו:

הוא. בלבד נצטווה עליה דכתיב לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה אבל גביה כתיב ולא יקרא עוד שמך אברם לא יקרא כלל:

ודכוותה. נימא נמי הקורא לשרה שרי עובר בעשה:

וְלָמָּה נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָֹהָם וּשְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה. אֵילּוּ אֲבוֹתָן קָֽרְאוּ אוֹתָן בִּשְׁמָן. אֲבָל יִצְחָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ יִצְחָק שֶׁנֶּאֱמָר וְקָרָאתָ אֶת שֶׁמוֹ יִצְחָק. ד̇ נִקְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ וְאֵילּוּ הֵן. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יֹאשִׁיָּהוּ וּשְׁלֹמֹה. יִצְחָק וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב וְקָרָאת אֶת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל. יֹאשִׁיָּהוּ הִנֵּה בֶן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. שְׁלֹמֹה כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ. עַד כְּדוֹן בְצַדִּיקִים. אֲבָל בָּֽרְשָׁעִים זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כאן בצדיקים. הוא דמצינו שנקראו בשמם עד שלא נולדו אבל ברשעים זורו רשעים מרחם ולא יזכר שמם וישמעאל תחילתו צדיק כדדרשינן מבאשר הוא שם וכן אמרינן שעשה תשובה בסוף ימיו:

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר עֲתִידִין הֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם לְעָתִיד לָבוֹא וּמַה טַעַם לָכֵן יָמִים בָּאִים נְאוּם י֨י לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי י֨י אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי אִם חַי י֨י אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא שֶׁיֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֶלָּא מִצְרַיִם מוֹסַף עַל מַלְכִיּוֹת. מַלְכִיּוֹת עִיקָּר וּמִצְרַיִם טְפֵילָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. אָֽמְרוּ לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב אֶלָּא יַעֲקֹב מוֹסַף עַל יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל עִיקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַל תִּזְכְּרוּ רִאשׁוֹנוֹת אֵילּוּ הַמִּצְרִיִּים וְקַדְמוֹנִיּוֹת אַל תִּתְבּוֹנָנוּ אֵילּוּ הַמַּלְכִיּוֹת. הִנְנִי עוֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח זוּ שֶׁל גוֹג. מָֽשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִצַּל מִמֶּנּוּ. הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב וְאַחַר כַּךְ פָּגַע בּוֹ הָאֲרִי וְנִצַּל מִיָּדוֹ. שָׁכַח מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הָאֲרִי. וְאַחַר כַּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִיצַּל מִמֶּנּוּ. שָׁכַח מַעֲשֵה שְׁנֵיהֶם וְהִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ. כַּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל הַצָּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך מאימתי

שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבא. והלכך לא דריש לקרא דלמען תזכור כדדרשי חכמים במתני':

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ. בֵּירַךְ צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. הָתִיבוּן וְאֵינוֹ מַפְסִיק וְלֹא תַנִּינָתָהּ וְהָכָא אַף עַל גַּב דְּלֹא תַנִּינָתָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. זֹאת אוֹמֶרֶת צָרִיךְ לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְכוּלָּן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא רִבִּי אַחַי אוֹמֵר מִשׁוּם רִבִּי יְהוּדָה אִם כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק רִאשוֹן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפֶרֶק שֵׁינִי יָצָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נשמעינה מן הדא דר' אחי וכו'. בתוספתא פ''ב דעיקר הכוונה בפרק ראשון הוא וכדמפרש ר' חנינא טעמא דכל מה שכתוב בפ' ראשון ואהבת וגו' ושננתם וקשרתם כתוב בפ' שני וכבר יצא י''ח בכוונת פ' הראשון:

זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן. השתא שואל הש''ס למאי דקאמר בירך צריך וכו' אי דנקטינן הכי באמת לדינא שעד שיכוין בכולן ואע''ג דלא משכחת לה בלא הפסק בין פרשה לפרשה הא לא קשיא מידי דאימא אין הכי נמי שצריך שיקרא פ' שניה אח''כ מיד בלא הפסקה וכן פ' השלישית דהא קאמרת דלא איירינן הכא מדינא דהפסקה ולא איירי התנא אלא מדינא דכוונה ואם כן מי נימא עד שיכוין בכולן:

והכא אע''ג דלא תנינתה צריך לברך. כלומר והשתא הכא נמי לענין הברכות מנא לך למידק שאינן מעכבות מדלא קתני לה במתני' הרי לא קתני נמי מדינא דהפסקה מידי ועל כרחך לומר דלא קתני הכא אלא מה דשייך לגופא דדינא דאין הקורא כדרכו יוצא י''ח עד שיכוין לבו לצאת ומברכות ומהפסקה לא איירי הכא מידי ולעולם אימא לך שצריך הוא לברך:

ואינו מפסיק ולא תנינתה. וכי אינו מפסיק הוא בין פרשה של ק''ש לפרשה אחרת שבה שהרי הוא קורא בתורה כסדר וכמה וכמה פרשיות איכא בין חדא פ' של ק''ש לחברתה ואפ''ה לא תנינתה להאי דינא במתני' וזה היה צריך התנא להשמיענו דהא איכא למ''ד לקמן שאם הפסיק בק''ש כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו:

התיבון. על האי דיוקא דר' בא:

אם אומר את וכו'. כלומר הא לכשתמצי לומר שצריך הוא לברך דהוה סבירא לן דהברכות מעכבות א''כ ודאי הוא שאם בירך שצריך שיכוין את לבו בכל הג' פרשיות שהרי אם אפי' הברכות מעכבות פשיטא הוא דכל ג' הפרשיות מעכבות ועד שיכוין לבו בכולן לצאת ידי חובתו והשתא קשיא על עיקר דיוקא דידך כדמסיק:

אם אומר את שהוא צריך לברך. דברי ר' יוסה הכי מתפרשין דלמאי דדייק ר' בא ממתני' דאין הברכות מעכבות מדלא קתני מידי מהברכות ועלה קאמר דהאי לאו דיוקא הוא וכדמותבינן לקמן והיינו דאקדים לה להאי מילתא וכדלקמיה:

הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. מדלא תני אלא אם כיון לבו לצאת בק''ש והרי הוא קורא בתורה ולא בירך ברכת הק''ש ש''מ שאין ברכות ק''ש מעכבות:

משנה: 12a הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא אִם כִּוֵּן לִבּוֹ יָצָא וְאִם לָאו לֹא יָצָא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשיב שלום לכל אדם. שהקדים לו שלום והלכה כר' יהודה ובכל מקום שאסור להפסיק כך אסור לדבר בלשון הקדש כמו שאר הלשונות:

ר' יהודה אומר באמצע. הפרק שואל בשלום מי שירא ממנו ומשיב שלום לאדם נכבד:

ובאמצע. הפרק שואל מפני היראה אדם שהוא ירא מפניו כגון אביו או רבו וכ''ש אם מתירא ממנו שלא יהרגהו ואין צ''ל שמשיב לו שלום אבל מפני הכבוד לא:

ומשיב. ואין צ''ל שמשיב לו שלום אם הקדים לו:

שואל מפני הכבוד. שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום:

בפרקים. מפרש במתני' דלקמן מה הן הפרקים:

אם כיון לבו. לצאת ידי חובת ק''ש יצא ואם לאו לא יצא וכמ''ד מצות צריכות כונה שיהא מכוון לצאת י''ח ומ''ד מצות אין צריכות כונה מפרש אם כיון לבו לקרות ולאפוקי בקורא להגיה את הספר אם יש בו טעות דאפי' לקריאה נמי לא מתכוין א''נ שהקורא להגיה אינו קורא התיבות כנקודתן אלא קורא ככתיבתן כדי להבין בחסרות ויתירות ובקריאה כזו לא יצא:

מתני' היה קורא בתורה. בזמן ק''ש והוא קורא אותה בתורה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source