Vayedaber

אָמַר רִבִּי סִימוֹן אִילֵּין נְשַׁייָא דְאָֽמְרָן לָא נֵיעוֹל בְּנֵינָן לִכְנִישְׁתָּא אִין חֲמִי לֵיהּ מֵילַף מֵילַף הוּא. לָא עָבְדִין טַבָּאוּת אֶלָּא וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אילין נשייא וכו'. איידי דאיירי בהאי קרא קאמר נמי להא אלו הנשים האומרות לא צריכין אנחנו להטפל ולהעלות בנינו לבה''כ ולבתי מדרשות כדי ללמוד לפי שאם ראוי הוא ללמוד ילמוד הוא ממילא אלו הנשים אין עושין בטוב אלא אמר הכתוב ויסרו למשפט אתה צריך לייסרו ולחנכו למשפט התורה והדר אלהיו יורנו ללמוד:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִיסְבּוֹר סָבוּר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי שֶׁמִּנְחַת הָעוֹמֶר בָּאָה מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן. אִלּוּ מָן דְאָמַר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת עָלַי שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בִּלְבָנוֹת. אֶלָּא שְׁחוֹרוֹת אָמַר לְבָנוֹת לֹא אָמַר. וְהָכָא שְׂעוֹרָה אָבִיב אָמַר שִׁבּוֹלֶת שׁוּעַל אָבִיב לֹא אָמַר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מיסבר סבר ר' יודה בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין וכו'. בתמיה ר' יודה בן פזי דקאמר הכי בשם ר' ישמעאל דצריך ללמוד מן ק''ו שאין מנחת העומר באה מאלו הג' מינין הא לאו הכי הוה סבור שהיא באה מהן וקשיא ל''ל הק''ו אלו מאן דאמר תאנים שחורות עלי בנדר שמא אינו מותר בלבנות בתמיה והלא לא אסר עצמו אלא מן השחורות שאמר ולבנות לא אמר והכא נמי דכוותה שהרי שעורה אביב אמר כלומר מקרא דאביב לא למדנו אלא שעורה בלבד אבל שבולת שועל אביב לא נאמר וכן כוסמין ושיפון אינן במשמע המקרא דאביב ומהיכי תיתי שיוכשרו למנחת העומר. ברם כרבנן שלשה מינין הן. השתא מסיק להא דקאמר דמתני' דקחשיב להו לחמשה מינין כר' ישמעאל היא דאתייא דאיהו דקאמר שלא הוכשרו כוסמין ושבולת שועל ושיפון לעומר דכולן אינן ממין שעורין וא''כ כל חד וחד למין בפני עצמו הוא דחשיב אבל לרבנן אלו החמשה שלשה מינין הם דשיפון מין כוסמין הן ושבולת שועל ממין שעורין הוא ולא תני חמשה:

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר יָכוֹל תָּבִיא מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן. וְדִין הוּא וּמָה אִם הַחִיטִּים שֶׁכָּֽשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת לֹא כָֽשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. כּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן שֶׁלֹּא כָֽשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִכָּֽשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. הַשְּׂעוֹרִין יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא כָֽשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת וְכָֽשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעוֹרִין שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. תֹּאמַר בְּכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן שֶׁאֵין מִנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. יָֽצְאוּ הַחִיטִּים מִן הַכָּתוּב וְכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן מִקַּל וְחוֹמֶר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יצאו החטין מן הכתוב. נתמעטו חטים למנחת העומר מן הכתוב כדילפינן אביב אביב וכוסמין וכו' נתמעטו מק''ו דהשתא אין שום פירכא על הק''ו:

שמנחת סוטה באה מהן. דכתיב בה קמח שעורין וא''כ מצינו למנחה שבאה מן השעורין משא''כ בכוסמין וכו' שלא מצינו לשום מנחה שבאה מהן:

השעורין עצמן יוכיחו. שהרי אף הן אינן כשרין לשאר המנחות ואעפ''כ כשרו למנחת העומר:

אלו כוסמין שלא כשרו לשאר כל המנחות. שהרי סולת נאמר בהן ואין סולת אלא מן החטין. אינו בדין שלא יכשרו למנחת העומר:

ודין הוא. שלא יביא מנחת העומר מאלו שלשה מינין דמה אם החטין שהן כשרין לכל המנחות אינן כשרים למנחת העומר לפי שמנחת העומר מן השעורים היא כדיליף התם לעיל נא' כאן אביב ונא' אביב במצרים כי השעורה אביב מה אביב האמור שם שעורין אף כאן שעורין:

יכול מביא מן הכוסמין וכו'. אמנחת העומר קאי וכך היא שנויה בת''כ פ' ויקרא בפ' ואם תקריב מנחת בכורים לה':

דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא. הא דתני במתני' חמשה דברים חייבין וכו' ואסורין בחדש ולקצור לפני העומר וקס''ד דחמשה דברים הללו כל א' וא' למין בפני עצמו חשיב ליה ולא אתייא אלא כר' ישמעאל ולא כרבנן כדלקמן:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּר נַחְמָן שָׁמַע כּוּלְּהוֹן מִן אָהֵן קְרָייָא 2a וְשָׂם חִיטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעוֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבוּלָתוֹ. וְשָׂם חִיטָּה אֶלּוּ הַחִיטִּים. שׂוֹרָה זֶה שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שׂוֹרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּשׁוּרָה. שְׂעוֹרָה אֶלּוּ הַשְּׁעוֹרִים. נִסְמָן זֶה הַשִּׁיפוֹן. וְכֻסֶּמֶת זֶה הַכּוּסְמִין. גְּבוּלָתוֹ לֶחֶם. עַד כָּאן גְּבוּלוֹ שֶׁלְלֶחֶם. וּלְמֵידִין מִן הַקַּבָּלָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן מִן מָה דִכְתִיב וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ. כְּמוֹ שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולמדין מן הקבלה. בתמיה וכי אנו למדין דין מדברי קבלה ומשני ר' סימון מן מה דכתיב בתריה דהאי קרא ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמי שהוא דבר תורה דיורנו משמע שלמדין מכאן הוראה לדין כמו שלמדין מד''ת:

גבולתו לחם. כלומר וכתיב גבולתו לומר דעד כאן הוא גבולו של הנקרא לחם ולאפוקי שאר המינין:

שורה זו שבולת שועל. על שם שהיא עשויה כשורה שהשבולת מצד אחד הוא כשורה זו:

שמע כולהון מן אהן קרייא. לא מן הג''ש דלחם לחם דלעיל אלא שלמד דכולהו חמשת המינין בלבד הן שקרויין לחם מן הפסוק הזה בישעיה סימן כ''ח ושם חטה וגו':

מַהוּ שֶׁיִּלְקוּ עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ דְּאִיתְפַּלְּגוּן הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר שֶׁשְּׁחָקָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא בִיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בִּיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְלֹא דָֽמְייָן. תַּמָּן אָמַר זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר. בְּרַם הָכָא שְׁנֵי דְבָרִים רָבִים עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. וּכְבָר בִּיטְּלוּ עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אִיסּוּר. אִילּוּ אָמַר עָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין וְעִירְבוּ. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה יֵאוּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלו אמר. כהאי גוונא שכבר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין וחל איסור חלה על כל אחת ואחת ואחר כך עירבו אותן יחד והיה אומר ר''ל בכהאי גוונא אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות אתה אומר דר''ל כדעתיה דסבירא ליה איסורין מבטלין זה את זה ור' יוחנן פליג עלה אבל השתא לא דמי כלל לפלוגתייהו:

אמר ר' יוסי ולא דמיין. האי דהכא להא דפליגי בפיגול והנותר דתמן אמרו בגוונא שזה אסור בפני עצמו וזה אסור בפני עצמו ובהא פליג ר' יוחנן וסבירא ליה לא ביטל זה את זה אבל הכא עדיין לא באו לאיסור מקודם שנתערבו ואם כן בהא לכ''ע אמרינן שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו. וכבר ביטלו וכו'. כלומר שהרי כבר ביטלו אותו עד שלא נעשה העיסה וחל עליה האיסור:

ששחקן. שבללן זע''ז ואכלן:

דאיתפלגון. כדאשכחן דפליגי ר' יוחנן ור''ל בהא:

רשב''ל כדעתיה. לשיטתיה אזיל דס''ל בעלמא דאיסורין מבטלין זה את זה:

מהו שילקו על חלתן דבר תורה. אם עירב מכולן ועשה עיסה אחת מהן מהו שילקה הזר האוכל חלה של עיסה זו המעורבת וקאמר ר' יונה וכו' בשם ר''ל שאין לוקין על החלה שלהן מן התורה דאין מצטרפות אלא מדבריהן:

תַּמָּן תַּנִּינָן אֵיזֶהוּ מִין בְּמִינוֹ הַחִיטִּים אֵין מִצְטָֽרְפִין עִם הַכֹּל אֶלָּא עִם הַכּוּסְמִין. הַשְּׂעוֹרִין מִצְטָֽרְפִין עִם הַכֹּל חוּץ מִן הַחִיטִּים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן בְּנָשׁוּךְ וְכָאן בְּבָלוּל. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן וְכוּלָּן שֶׁבָּֽלְלָן תְּבוּאָה קְמָחִין וּבָצֵיקוֹת מִצְטָֽרְפוֹת. עִירֵס רָאשֵׁי עִיסִּיּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נָשׁוּךְ לָאו כִּמְעִירֵס הוּא. אַתְּ אָמַר אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהָכָא אֵינוֹ מִצְטָרֵף.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יוסי. מאי תיבעי לך וכי זה הנשוך לאו כמעורס הוא ואפ''ה את אמר אינו מצטרף אלא מין במינו דווקא וה''נ אינו מצטרף אלא מין במינו:

עירס ראשי עיסיות. שלא עירב אלא ראשי העיסות בלבד מהו שיצטרפו כולן זע''ז:

תני ר' חייא כן. שאם בלל מכולן מצטרפות הכל התבואה הקמחות ובציקות:

ר' יוסי אמר לה. להאי שינויא סתם ור' יונה קאמר בשם ר' יוחנן תמן בפ''ד בנשוך כלומר שעשה העיסה מזו בפני עצמו ומזה בפני עצמו ונתן אותן זו אצל זו והן נוגעות ונושכות זו מזו דבכה''ג הוא דאמרינן דאין מצטרפות אלא החטין עם הכוסמין וכו' וכאן במתני' בבלול שעירב ועשה עיסה אחת מהן ובכה''ג אמרינן כל אלו החמשה מצטרפין זע''ז לכשיעור:

תמן תנינן. לקמן ריש פ''ד איזהו מין במינו וכו' וקשיא על הא דתנינן כאן שכל אלו החמשה מצטרפין זה עם זה:

2b בְּרַם כְּרַבָּנִין שְׁלֹשָׁה מִינִין הֵן. הַשִׁיפוֹן מִין כּוּסְמִין. שִׁבּוֹלֶת שׁוּעַל מִין שְׂעוֹרִים. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בָּֽעְייָן מָה תַנִּינָן חֲמִשָּׁה מִינִין לֹא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים. שְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד וּשְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבנן דקסרין. מקשין על הא דאוקי ר' יודה בן פזי למתני' כר' ישמעאל ולא כרבנן וכי מה תנינן חמשה מינין בתמיה לא חמשה דברים הוא דתנינן א''כ כרבנן נמי אתייא דאלו חמשה דברים יש בהן שני דברים מין אחד הכוסמין והשיפון ושני דברים מין אחד השעורין ושבולת שועל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source