'Halah
Daf 26b
רִבִּי חוּנָא אָמַר כֵּינִי מַתְנִיתָא מִגְּזִיב וְעַד הַנָּהָר מִגְּזִיב וְעַד אֲמָנֹס. תַּנֵּי אֵי זוּ הִיא הָאָרֶץ וְאֵי זוּ חוּץ לָאָרֶץ. כָּל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ מִטַּוְורוֹס אֲמָנֹס וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִטַּוְרוֹס אֲמָנֹס וּלְחוּץ חוּצָה 26b לָאָרֶץ. הַנֵּיסִין שֶׁבְּיָם אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ מִטַּוְורוֹס אֲמָנֹס וְעַד נַחַל מִצְרַיִם. מֵהַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. שֶׁבַּצְּדָדִין מֵהֶן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְאִילּוּ חוּט מָתוּחַ מִקֶּפַלָּרִיָּא וְעַד אוֹקֵייָנוֹס מִנַּחַל מִצְרַיִם וְעַד אוֹקֶייָנוֹס מֵהַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא וכו'. כלומר דכן צריך לפרש מכזיב וכו' כדפרישית במתני' וגרסי' לכל הא דלקמן לעיל בפ''ו דשביעית בסוף הלכה א' עד תשורי מראש אמנה וע''ש:
אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֵם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ הַגָּלִיּוֹת לְטַוְורוֹס אֲמָנֹס הֵן עֲתִידוֹת לוֹמַר שִׁירָה. מַה טַעַם תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.
Traduction
vide
אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִית תַּנֵּי הַיַּרְדֵּן מֵחוּצָה לָאָרֶץ. אִית תַּנֵּי הַיַּרְדֵּן גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מָאן דְּאָמַר הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבוּל. מָאן דְּאָמַר הַיַּרְדֵּן מֵחוּץ לָאָרֶץ וְהַיַּרְדֵּן יִגְבּוֹל אוֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה. וּמָאן דְּאָמַר הַיַּרְדֵּן גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהוּא שֶׁיְּהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד. עָשָׂה יַרְדֵּן שֶׁנָּטַל מִזֶּה וְנָתַן לְזֶה מַה שֶׁנָּטַל נָטַל וּמַה שֶׁנָּתַן נָתַן. וּמַה נָן קַייָמִין אִם בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֶׂה בְסוּרִיָּא חֶזְקָתוֹ לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְחַזָקוֹת וּלְבִיעוּרִין וּלְמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוּא שֶׁמָּשַׁךְ עָפָר.
Traduction
Selon une version, le Jourdain fait partie de la Palestine (119)Cf. Babli, Bekhorot 55a.; selon une autre, il n’en fait pas partie; et selon une autre, il constitue une limite spéciale. Le premier préopinant invoque le verset (Dt 3, 17): et la plaine avec le Jourdain pour limite. La seconde opinion est basée sur ces mots (Jos 18, 20): Le Jourdain limitait (ou formait une limite) le partage du côté de l’Orient. Enfin la 3e opinion, qui en forme un territoire distinct, suppose que le Jourdain forme un ensemble complet (non divisé). On a enseigné: s’il est arrivé que le Jourdain, dans son parcours, s’est détourné de sa voie primitive, ce qu’il a grandi d’un côté, puis diminué de l’autre, est valable comme limite finale. A quoi s’applique cet avis? S’il s’agit du cas où le cours primitif suivait le territoire palestinien et qu’ensuite il englobe une part du sol syrien, la présomption de l’obligation pour les produits de ce terrain d’être soumis aux dîmes et la 7e année de repos leur reste acquise; qu’importe alors le changement? R. Jérémie et R. Imi au nom de R. Yohanan, ou R. Simon au nom de R. Simon b. Lakish répondent que cela importe au point de vue des forteresses (pour la question de savoir si elles sont considérées comme en deçà ou au-delà du Jourdain), pour les divisions territoriales relatives à la disparition des dîmes en la 7e année (120)(Sheviit 9, 2 ) et 3. et sous le rapport de la dîme des bestiaux (que l’on ne joint plus si un fleuve les divise). R. Ila dit au nom de R. Simon b. Lakish que la modification du cours est effective lorsqu’il a déplacé une certaine quantité de terre et de sable, de façon à ne pouvoir plus retourner dans son premier lit.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני הירדן מא''י. הירדן עצמו מא''י הוא נחשב ונ''מ להאיים אשר בתוכו דין א''י להם ואיכא דתני דמח''ל הוא דנחשב ואיכא דתני הירדן גבול בפ''ע כלומר אינו נחשב לגמרי לכאן או לכאן אלא כל שהוא כנגד א''י הוא א''י וכל שהוא כנגד ח''ל כח''ל הוא ומפרש ואזיל במאי פליגי:
מ''ד הירדן מא''י. יליף לה מהאי קרא דכתיב ביהושע אצל הגבולין והערבה והירדן וגבול כלשון הזר לא נמצא במקרא אלא בגבול למטה בני ראובן כתיב ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול וגו' וכן לקמן הירדן וגבול עד קצה ים כנרת וגו' וכן בגורל למטה בני יהודה כתיב וגבול קדמה וגו' וממה דכתיב בגורל בני ראובן משמע יותר דהירדן נחשב בתוך הגבול מ''ד הירדן מח''ל יליף מדכתיב בגורל מטה בני בנימין והירדן יגבול אותו לפאת קדמה משמע שהירדן יגבול אותו אבל הוא אינו נחשב בתוך הגבול:
ומ''ד הירדן גבול בפ''ע והוא שיהא במקום אחד. כלומר דודאי טעמיה מדמשמע מקרא הכי ומשמע הכי א''כ דיינינן ליה כגבול בפ''ע אבל דוקא שיהא במקום אחד וכדפרישית דאם האי שבתוכו במקום אחד הוא נחשב כאותו המקום שכנגדו אם הוא כנגד א''י כא''י הוא ואם כנגד ח''ל כח''ל הוא ולאפוקי מהא דלקמיה:
עשה ירדן שנטל מזה ונתן לזה. כלומר אבל אם עשה הירדן כמי שנטל מזה ונתן לזה והיינו שעקר ממקום זה ונתנו למקום אחר:
מה שנטל נטל וכו'. כלומר דיינין לזה כהאי דאמרינן בתוספתא דב''מ לענין ייאוש הירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן ואין להבעלים כלום דמסתמא יאושי אתייאש ליה וה''נ לענין דין ארץ ישראל וח''ל שאם נטל מכאן ונתן לכאן הרי הוא כמקום שנתנו לשם וכדמפרש לקמיה לענין מאי הוא:
ומה אנן קיימין. ולענין מאי עסקינן לזה אם במקום שהיה א''י ונעשה כסוריא כלומר אם ניטל המקום שבירדן שהיה בא''י ושטפו והלך לו בסוריא ובעינן למימר שנעשה אותו המקום כדין סוריא ולא כדין א''י קשיא ואמאי והרי הוא בחזקתו למעשרות ולשביעית שהרי אותו המקום הוא מכנגד א''י ושם נתחייב במעשרות ובשביעית מן התורה כדקאמרת שהוא גבול בפני עצמו ונחשב הוא כדין אותו המקום שהוא כנגדו ואמאי תחשביה עכשיו כסוריא ולפוטרו ממעשרות ושביעית מן התורה אלא כדין סוריא שאין שם החיוב אלא מדבריהם ולמה לא נימא לחומרא דבחזקתו הוא כפי אותו המקום שהיה שם בתחילה ושאני גבי הא דאמרי' לענין מציאה דהתם משום ייאוש בעלים נגעו בה וקאמר ר' ירמיה וכו' דלא איתמר האי מילתא אלא לענין חזקות כהאי דאמרי' בפ' חזקת הבתים שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל ואם נעקר המקום שהיה כנגד עבר הירדן ובא לו כנגד ארץ אחרת הרי הוא כאותה הארץ שהוא עכשיו כנגדה לענין חזקה וכן לענין ביעור כדתנן לעיל בפ''ט דשביעית שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל וכדאמרן וכן לענין מעשר בהמה כדתנן בפ''ט דבכורות הירדן מפסיק למעשר בהמה לר''מ שלא יצטרפו אלו שבעבר זה עם אלו שבעבר הזה וכלומר דלענין זה נמי קאמר דהירדן גבול בפני עצמו דמפסיק הוא למעשר בהמה כדאמרינן התם דטעמיה דר''מ מהכא דכתיב והירדן יגבול אותו וכו' ולעיל מינה קאמר דאיכא מ''ד והיינו ר' אמי דהכא דס''ל אליבא דר''מ דאם יש שם גשר הגשר מצרפן ולאו טעמיה דיליף מקרא והיינו נמי דקאמר הכא לענין שאם יש באותו מקום שניתן הוא עכשיו לצרפן הרי הוא מצרפן דהולכין בתר השתא ולא אחר המקום שהיה בתחלה אבל לענין מעשרות ושביעית אזלינן לחומרא אם המקום שהיה בתחילה מקום חיוב הוא:
והוא שמשך עפר. הא דאמרינן שאם ניטל ממקום זה ובא לו למקום אחר דיינינן לחומרא למעשרות ולשביעית ואחר מקומו שבתחילה אם היה בא''י ובא לו מח''ל או כיוצא בו דוקא שמשך עפר מאותו המקום שבתחילה ונתיישב במקום אחר דיינינן ליה כאותו עפר של מקור חיוב אבל אם שטף הפירות ממקום החיוב למקום הפטור (אלא) הדין בהם כדאמרינן לעיל בריש פ''ב פירות א''י שיצאו לח''ל הרי הן פטורין מן הכל וכר''ע:
'Halah
Daf 27a
שֶׁלְאוֹר יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה. שֶׁלְכֹּהֵן אֵין לָהּ 27a שִׁיעוּר שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶן. וְיַפְרִישׁ לָאוֹר וְלֹא יַפְרִישׁ לַכֹּהֵן. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים רָאִינוּ תְרוּמָה טְהוֹרָה נִשְׂרֶפֶת. וְיַפְרִישׁ לַכֹּהֵן וְלֹא יַפְרִישׁ לָאוֹר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים רָאִינוּ תְרוּמָה טְמֵיאָה נֶאֱכֶלֶת. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מַפְרִישׁ שְׁתֵּיהֶן לִכְשֶׂהוּא בָא לְכָאן הוּא נִשְׁאָל.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
של אור יש לה שיעור. אותן המקומות שהן מכזיב עד הנהר ועד אמנום דתנינן דשל אור יש לה שיעור לפי שהוא דבר תורה כלומר דמכל מקום מא''י היא שיש בה חיוב מד''ת וכדפרישית במתני' ושל כהן אין לה שיעור לפי שאינה אלא מטעם חששא בעלמא מדבריהם וכדמסיק ואזיל. ויפריש לאור ולא יפריש לכהן. כלומר דהרי למה הצריכו אותו להפריש עוד השניה לכהן הוא מטעם שלא יהו אומרים ראינו תרומה טהורה נשרפת והיא החלה הראשונה וא''כ השניה אינה אלא מדבריהם ולפיכך אין לה שיעור:
ויפריש לכהן. אבבא דבתרה במתני' קאי מהנהר ומאמנום לפנים ב' חלות א' לאור וא' לכהן. ואמאי הצריכו שתי חלות לא יפריש אלא לכהן שלא תשתכח תורת חלה לכהן ואל יפריש לאור וקאמר דטעמא שלא יהו אומרים ראינו תרומה טמאה נאכלת שהרי טמאה היא מאויר ארץ העממים ולפיכך הצריכו ב' חלות לפי שמתוך שהוא מפריש שתיהן לכשבא לכאן לפני החכמים הוא נשאל מפני מה הוא כך ואומרים לו:
וְזוֹ וְזוֹ מִדִּבְרֵיהֶן הוּא. מוּטָּב לְרַבּוֹת בְּנֶאֱכֶלֶת וְלֹא לְרַבּוֹת בְּנִשְׂרֶפֶת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
וזו וזו מדבריהם היא. כלומר והואיל ושתיהן מדבריהם הן לפיכך אמרו כאן של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור כדי לרבות בנאכלת ולא בנשרפת כדפרישית במתני':
אוּף רִבִּי יוֹסֵה מוֹדֶה בָהּ חוֹמֶר הוּא בְּדָבָר שֶׁהַטּוּמְאָה יוֹצְאָה מִגּוּפוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אוף ר' יוסי מודה בה כצ''ל. ואסיפא ואסורה לזבין וכו' קאי דבהא אוף ר' יוסי מודה דכל זמן שלא טבלו אסורין בה ולפי שחומר הוא בדבר שהטומאה יוצאה מגופו ולא פליג ר' יוסי אלא בשאר טמאים שטומאתן ממגע טומאה היא:
הוֹרֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּבוֹצְרָה שֶׁהִיא צְרִיכָה רוֹב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹלָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת בְּאֶחָד וּמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מַתְנִיתָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ בְּאֶחָד וְאֶחָד. דְּתַנִּינָן וְנֶאֱכֶלֶת עִם הַזָּר עַל הַשּׁוּלְחָן.
Traduction
R. Abahou enseigna à Boçra qu’il faut une majorité pour annuler la halla du dehors. R. Yona dit: cet avis de R. Abahou indique que cette halla est annulée dans une simple majorité, et non pas seulement dans cent parts équivalentes (comme la halla de l’intérieur); celle qu’on a retirée d’un mélange de 101 parts (à titre d’équivalent remboursable aux cohanim) et qui y est retombée n’est pas interdite aux étrangers (c’est un simple équivalent). R. Zeira au contraire déduit de la Mishna que, même à côté d’une quantité égale, l’étranger peut la manger, puisqu’il y est dit: ''on peut la manger en compagnie d’un étranger à la même table''.
Pnei Moshe non traduit
הורי ר' אבוהו בבוצרה. שהיא חוץ לארץ שהחלה שם צריכה רוב לבטלה אם נתערבה וקאמר ר' יונה דמלמדינו בזה שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת באחד ומאה כלומר שאינה נאסרת התערובת עד שיהא מאה ואחד אלא אפי' בפחות ממאה עולה היא ומיהת רובא צריכה לבטלה:
אמר ר''ז ופליג. דממתני' שמעינן שאינה מדמעת כלל ואפי' בשוה אחד באחד דהא תנינן ונאכלת עם הזר על שולחן אחד אלמא שאפי' אין בה אלא כדי החולין שאוכל הזר אינה מדמעת:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הָיוּ מַפְרִישִׁין תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת עַד שֶׁבָּאוּ הָרוֹבִין וּבִטְּלוּ אוֹתָן. מָאן אִינּוּן הָרוֹבִין תַּרְגְּמוֹנִיָּא. רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל חַלַּת חוּץ לָאָרֶץ וּתְרוּמָת חוּץ לָאָרֶץ אוֹכֵל וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמַת דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמָה בִּלְבָד. אֲבָל לִירָקוֹת אוֹ אֲפִילוּ לִתְרוּמָה גְדוֹלָה לֹא חָשׁוּ. כְּהָדָא דְתַנִּי אִיסִּי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר מַעְשְׂרוֹת לִירָקוֹת מִדִּבְרֵיהֶן.
Traduction
R. Yohanan dit: nos maîtres en Babylonie prélevaient l’oblation et les dîmes même sur les verdures (comme en Palestine), jusqu’à ce que les maîtres ''harouvin'' plus jeunes (121)''Cf. même série, (Hagiga 4, 4 )(79c); Babli, Yoma 5a.'' vinrent enseigner que là ce n’est pas dû (puisque même à l’intérieur ce n’est qu’un devoir rabbinique pour l’herbe). Qu’entend-on par ce terme ''harouvin''? C’est la traduction de ''jeunes gens''. – R. Juda dit au nom de Samuel: la halla ou l’oblation pour les produits du dehors (122)Babli, Betsa 9a. pourra être mangée d’abord et le prélèvement suivra (vu son peu de gravité). R. Aba dit au nom de Samuel: hors de la Palestine, on n’exige que l’oblation du blé, du vin et de l’huile. R. Ila dit au nom de Samuel: c’est pour tous les fruits que le devoir a été restreint à l’oblation seule, et non pas seulement les légumes verts. C’est que l’on a enseigné: Issi b. Akabia dit que la dîme des légumes verts est due par simple précepte rabbinique.
Pnei Moshe non traduit
היו מפרישין תרומות ומעשרות. בגולה:
תורגמונייא. הן המתרגמים האחרונים ובני ר' חייא נקראים כן:
אוכל. על סמך שיפריש אח''כ. לא חששו בח''ל אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר ורבי הילא מוסיף דלא חשו אלא לתרומה גדולה בלבד ולא לשאר מעשרות:
אבל לירקות או. יאמרו בהן דאף לתרומה גדולה לא חשו וכהדא דתני וכו' לעיל בריש מעשרות דאף בא''י אינם אלא מדבריהם:
תַּנִּי חַלַּת הַגּוֹי בָּאָרֶץ וּתְרוּמַת הַגּוֹי בְּחוּץ לָאָרֶץ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ וְאוֹכֵל וְנִיתֶּנֶּת לְכָל כֹּהֵן בֵּין לְכֹהֵן חָבֵר בֵּין לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ.
Traduction
On a enseigné encore (123)Tossefta sur Halla 2, Babli, Menahot 67a.: l’oblation est due même par le païen pour ses produits croissant en Palestine; mais pour ceux du dehors (et qu’il importe de signaler), nous lui faisons savoir qu’il peut les manger sans payer aucune redevance, et l’on peut la remettre à n’importe quel cohen, instruit ou non.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא חלת הגוי וכו' שא''צ ואוכל אותה אף הזר:
וניתנת לכל כהן וכו'. אמתני' קאי וכדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source