Nidah
Daf 8b
הלכה: אֵי זֶהוּ הָאָדוֹם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי עוּלָּא דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. כְּדַם הַמַּכָּה שֶׁלָּקָת וְשִׁינָּת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. 8b וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶבְדַּומָא דְּמִן חֵיפָא הֲווֹן יָֽתְבִין. אָתָא חַד בַּר נַשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּומָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. מַה וּפְלִיג. שֶׁאִילּוּ יְשַׁנֶּה הֲוָה כְדַם הַנִּידָּה.
Traduction
R. Jacob b. Aha, ou R. Oula de Césarée, dit au nom de R. Hanina, ou R. Aba au nom de R. Simon b. Menassia: ce sang ressemble à celui qui surgit d’une blessure, sur laquelle l’homme a été frappé de nouveau. En effet, dit R. Jacob b. Soussieh devant R. Yossé, notre Mishna s’exprime de même: ''le sang rouge ressemble à celui qui surgit d’une blessure''. R. Isaac b. Nahman et R. Abdimé de Man Hipa étaient assis ensemble; devant eux arriva quelqu’un atteint d’une blessure dont le sang s’échappait, et R. Isaac b. Nahman le montrant à R. Abdimé dit: l’aspect de son sang se rapproche de celui des menstrues (46)V. ci-après, 6.. -Est-ce à dire que R. Isaac conteste l’avis précédent de R. Simon b. Menassia (qu’il s’agit du sang s’échappant d’une plaie rouverte)? -Non, on veut dire qu’en cas de cicatrice, si par un nouveau coup sur la plaie le sang coule, il ressemble aux menstrues
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלקת ושנת. שהיתה בו מכה וחזר והוכה עליה:
ומתניתא אמרה כן. ומלישנא דמתני' דייקינן הכי דקתני כדם המכה מאי המכה משמע שהיתה בו מכה וכאותו דם היוצא אם חזר ושנה ונגף בה:
אתא חד בר נש. והיתה בו מכה המוציאה דם ואמר ר' יצחק קרוב הוא זה המראה לבוא למראה דם נדה:
מה ופליג. אם ר' יצחק פליג על הא דר''ש בן מנסיא דאמר שלקת ושנת:
שאילו ישנה. לא פליג אלא ה''ק שאילו ישנה והוכה בה פעם שנית ויצא דם הוה כדם הנדה:
וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. נוֹטֵל אֶת הַחֶרֶת וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי עוֹר לָבָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַל גַּבֵּי עוֹר צָבוּעַ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַבָּנִן. שָׁחוֹר כְּעוֹרֵב שָׁחוֹר כְּעֵנַב שֶׁחוֹר כְּזֶפֶת טָהוֹר. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁחוֹר כִּדְיוֹ טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּפִּילְיוֹן שֶׁלָּרֹאשׁ הַבָּא מִמְדִינַת הַיָּם טָמֵא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. כָּל הַלֵּין מִילַּייָא לְעוֹבֲדָא. אָמַר לֵיהּ. אִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָהוֹר חוּץ מִשָּׁחוֹר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִינָן. וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת טָמֵא. דִּיהֵא מִכֵּן טָהוֹר. הָא עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. לֹא אָֽמְרִינָן אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ עֲמוּקִין מִיכֵּן טְהוֹרִין. קַרְתֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא וּמְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלָא עָֽבְדִין עוֹבְדָא דִכְוָותֵיהּ. דְּרִבִּי חֲנִינָה מָזַג מֶזֶג לְבַר קַפָּרָא. אָמַר לֵיהּ. כְּזֶה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. טָמֵא. אַדְהִיתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. טָהוֹר. אָמַר לֵיהּ. יְהֵא שְׁלָמָא לְגַבְרָא דְטָעָה בְפוּמֵיהּ וְלֹא טָעָה בְעֵיינוֹי. הֲווֹן בְּעֵיי מֵימַר. מָּאן דָּמַר. טָהוֹר. בִּמְצַחְצֵחַ. וּמָּאן דָּמַר. טָמֵא. בְּשֶׁאֵינוֹ מְצַחְצֵחַ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת מִשֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁהָֽיְתָה רוֹאָה דָמִים שְׁחוֹרִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי וְקוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי וּבִקְשׁוּ לְטַמּוֹתָהּ. אָמַר לוֹן רִבִּי חֶלְבּוֹ. כֵּן אָמַר רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. שָׁחוֹר מַקְדִּיר טָהוֹר. מְצַחְצֵחַ טָמֵא. לֹא אָמַר אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ מְצַחְצְחִין טְהוֹרִין.
Traduction
. ''Le sang est dit noir s’il ressemble à de l’encre''. Comment fait-on pour s’en assurer? R. Aba dit au nom de R. Juda de prendre ce noir et de le placer sur de la peau blanche (de façon à distinguer la couleur); R. Yossé b. R. Aboun dit qu’on peut le mettre même sur la peau teinte. R. Zeira dit au nom des sages: la couleur noire du corbeau, ou de raisin, ou de poix, reste pure; selon les compagnons d’étude au nom de R. Yohanan, le sang noir comme de l’encre humide reste pur. R. Amé dit au nom de R. Yohanan: si ce sang est du noir d’un chapeau de feutre, d’outre-mer, il sera impur. R. Zeira demanda devant R. Amé: toutes ces règles sont-elles admises en pratique? -Oui, répondit R. Amé. Resh Lakish dit: pour toutes ces nuances, si le sang est plus clair il est pur; s’il est foncé, il est impur. Selon R. Yohanan, que le sang soit plus clair ou plus foncé, il sera pur, sauf la couleur noire. Notre Mishna confirme l’avis de R. Yohanan en disant: ''on le nomme noir s’il ressemble à de l’encre, et s’il est plus clair, il est pur''. Or, la déduction qu’en cas de couleur plus foncée elle est impure, se réfère seulement au noir; mais les autres couleurs, fussent-elles plus foncées, restent pures. Dans la localité habitée par R. Juda on agissait selon l’avis de Resh Lakish; tandis que R. Juda lui-même adopte l’avis de R. Yohanan. Bar-Qappara a rapporté (ci-après) un fait qui semble confirmer l’avis de Resh Lakish; pourtant loin de l’adopter, on se range à l’avis de R. Hanina. Ainsi, ce dernier présenta à Bar-Qappara un mélange foncé, en demandant quelle est la règle à ce sujet? -C’est impur répond Bar-Qappara; plus tard, il lui montra le mélange plus clair et son interlocuteur le déclara pur. -Salut à l’homme, dit le premier, qui s’est trompé seulement dans son assertion, non dans l’examen (il y a bien une distinction; mais malgré elle, le tout reste pur). On a supposé que l’avis de celui qui déclare un tel sang pur l’admet au cas où ce sang reste lisse sur l’étoffe (sans la pénétrer), et le sang est impur s’il ne reste pas lisse. On peut conclure du fait suivant qu’il n’y a de distinction entre les couleurs que pour le noir: il arriva à une femme de la maison de Rabbi de voir du sang noir (47)Cf. Graetz, Geschichte, t. 4 (2e édit.), p. 482.. Le fait fut soumis à R. Jacob b. Zabdi et à R. Isaac b. Tablaï qui avaient voulu déclarer la femme impure. Mais R. Helbo leur dit que R. Houna au nom de Rav s’est exprimé ainsi: du sang de couleur noire pénétrant dans l’étoffe reste pure; mais s’il reste lisse (sur la surface), il sera impur. Or, ceci n’est que pour le noir; mais du sang d’autres couleurs, même lisse, reste pur.
Pnei Moshe non traduit
על גבי עור לבן. שניכר בו מראה השחור:
על גבי עור צבוע. אפי' ע''ג צבוע:
טהור. דכל הני מראה דיהה של שחור:
שחור כדיו. כמראה דיו הלח והקלוש טהור:
כפליון. כסודר של ראש השחורין הבאין ממדה''י טמא:
כל הלין מילייא לעבודה. אם כל הדברים הללו למעשה הן וא''ל אין:
דתנינן והשחור כחרת טמא דיהא מכאן טהור. ומשמע הא עמוק מכאן טהור ומדקתני גבי שחור דוקא משמע דלא אמרן אלא בשחור הא כולהון אפי' עמוקין מכאן ממראיהן שנשנו טהורין:
קרתיה דרב יהודה. באתריה דרב יהודה היו נוהגין כר''ש בן לקיש ורב יהודה בעצמו כר' יוחנן:
תני בר קפרא. מהא דבר קפרא נראה דמסייע לרשב''ל ואפ''ה לא עבדינן עובדא כוותיה אלא כר' חנינה:
דר' חנינא מזג לבר קפרא. הראה לפניו מראה מזוג והיה עמוק ממראה ששנינו במתני' וא''ל כזה מהו א''ל טמא חזר ואדהיתה וא''ל טהור וזהו כר''ל שאמר בכולן עמוק מכאן טמא:
אמר ליה יהא שלמא לגברא דטעי בפומיה ולא טעוי בעיינוי. שלא טעה במראה והכיר בין עמוק לדיהא ומיהו טעי בפומיה דר' חנינא ס''ל דמזוג בין עמוק מכאן ובין דיהה מכאן טהור:
הוון בעיי מימר מ''ד טהור בשאינו מצחצח ומ''ד טמא במצחצח. כצ''ל וכדמוכח מדלקמן. אם הוא מצחצח ואינו מקדיר על הבגד או על המטלת שבודקת בו הוא מראה טמא ואם הוא מקדיר ונבלע בו הוא טהור כך היו רוצין בני הישיבה למימר דלא פליגי כלום דמר אמר במצחצח ומר אמר בשאינו מצחצח:
נישמעינה מן הדא. מן האי מעשה ש''מ דאין חילוק בשאר מראות כ''א בשחור אמרו כן:
וביקשו לטמותה. ולא הוי שמיע להו להא דאמר רב לקמיה:
מקדיר. אם נבלע הוא ואין מראיתו נראה כ''כ טהור ואם הוא מצחצח טמא ולא אמרן אלא בשחור הא שאר כל המראות אם אינן כמו ששנינו במתני' אפי' הן מצחצחין טהורין:
וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. כְּלַח וְלֹא כְיָבֵשׁ. כָּעֶלְיוֹן וְלֹא כַתַּחְתּוֹן. בְּרוֹאֶה אֵת הַצֵּל וְלֹא בְרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה. רִבִּי אַבָּהוּ אַייְתֵי קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר בְּאִילֵּין קוֹזְקַזְתְּהוֹן. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּ מַרְאָיו. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אַייתֵי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ דַּם שָׂעִיר בָּאָדוֹם. וְדַם דָּגִים בְּשָׁחוֹר. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּא מַרְאָיו.
Traduction
''En parlant du safran, il s’agit de la feuille la plus claire qu’il y ait'', et d’une humide, non d’une sèche; d’une élevée, non d’une inférieure; de celle qui voit de l’ombre (malgré son élévation), non de celle qui voit le soleil (ou de situation moyenne). R. Abahou apporta devant R. Eléazar du sang dans des vases servant lors de l’acte de saigner: déjà, dit ce dernier, le sang a changé d’aspect et ne peut servir de modèle. R. Jacob b. Zabdi apporta devant R. Abahou du sang de bouc comme exemple de rouge, et du sang de poisson comme modèle de sang noirâtre: déjà, dit-il, ce sang a changé d’aspect.
Pnei Moshe non traduit
ברואה את הצל ולא ברואה את החמה. כלומר בעליון שאמרו לאו בעליון ממש שרואה את החמה אלא ברואה את הצל של עליון והוא האמצעי והוא עליון נגד התחתון:
באילין קוזקזתהון. הביא לפניו אלו כוסות שמקבלין בהן דם הקזה ולהראו' מראה האדום שאמרו וא''ל על אלו שהראה לו כבר דיהו מראיו שנשתנו דלא משערין אלא בכוס ראשון:
דם שעיר באדום. דם של שעיר הביא לפניו להראות דוגמת מראה האדום ודם דגים לדוגמת מראה השחור וא''ל כבר נשתנו ודיהא מראיו:
וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם מֵיצַף מַיִם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מֵיצַף מַיִם עַל גַבֵּי מַטְלֵית.
Traduction
''Par eau terreuse, on entend la terre qui descend de la vallée de Bet-Kerem, inondée d’eau''. R. Hanina et R. Yohanan disent tous deux: il devra surnager tant d’eau du sol qu’elle ressemble à un surplis.
Pnei Moshe non traduit
מיצף מים על גבי מטלית. כלומר שיהו המים צפין על גבי האדמה כל כך כמו אם היה גבוה כמטלית עליה:
Nidah
Daf 9a
משנה: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה.
Traduction
La femme qui met au monde un morceau de chair informe sera déclarée impure si cette chair est accompagnée de sang; à défaut de sang, la femme reste pure; selon R. Juda, elle est en tous cas impure.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה. משום נדה ואם לאו טהורה דלאו לידה היא וקסבר ת''ק אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואפי' נמצא הדם בתוך החתיכה טהורה דדם חתיכה הוא לא דם נדה:
ר' יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה. דקסבר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכיון שהפילה חתיכה ודאי דם היה שם אלא שאבד במיעוטו ולא נראה ואין הלכה כר' יהודה:
גמ' רבנן אמרין טעם פלוגתייהו במתני' מפרש דרבנן סברי דמקור הוא שמגדל חתיכה ומשום לידה טהורה היא דלאו לידה הויא והלכך עד שיש עמה דם:
הלכה: הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה כול'. רַבָּנִן אָֽמְרִין. מָקוֹר הוּא שֶׁהוּא מְגַדֵּל חֲתִיכָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דָּם הוּא שֶׁהוּא קָרוּשׁ וְנַעֲשֶׂה חֲתִיכָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' יהודה אומר דם הוא שקרש ונעשה חתיכה. והלכך אע''פ שאין עמה דם טמאה משום נדה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא טִימֵּא רִבִּי יוּדָה אֶלָּא כְגוֹן אַרְבָּעָה מִינֵי דָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בָּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי נְהוֹרַיי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. שָׁמַע רִבִּי לָֽעְזָר וָמַר. אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. לֹא דוּ אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. אֶלָּא דוּ חֲמֵי רַבָּנִן נְהִגִין כְּרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. קוֹרְעָהּ. וְאִם נִמְצָא בָהּ דָּם אָגוּר טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. תַּנָּא רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּפְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי. דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. לֹא מַה שֶׁבִּשְׁפִיר וְלֹא מַה שֶׁבַּחֲתִיכָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
לא טימא ר' יודה. להך טעמא א''כ לא טימא ר' יהודה אלא בחתיכה שהיא כגון ארבעה מיני דמים:
איני מקבל עלי את הדבר הזה. שאמרת הלכה כר' יהודה דיחיד ורבים הלכה כרבים:
לא דהוא אמר הלכה כר' יהודה. לא אמר שמואל כן דמורין להלכה כר' יהודה אלא שראה כמה רבנן דנהגין כרבי יהודה ונהגו כר' יהודה קאמר:
קורעה. להחתיכה ואם נמצא בה דם אגור כנוס בתוכה טמאה:
וְכַמֶּזֶג. אָבָּא בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג נִרְאֶה מִבַּחוּץ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. כְּגוֹן אִילֵּין כַּסָּייָא טִיבֶרַייאָה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּומָא דְּצִיפּוֹרִין קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. כְּגוֹן הָדָא פִייַלִיתָא שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה צֵל לְכָתְלֶיהָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִרְאוֹת דָּמִים טְהוֹרִין לֹא יִרְאֶה דָמִים טְמֵאִין. רַב אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא בָקִי בָהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה כֵן. כָּל דָּמִים טְהוֹרִין אֲנִי יוֹדֵעַ וְכָל דָמִים טְמֵאִים אֲנִי יוֹדֵעַ. אִם טָהוֹר שֶׁבָּאָדוֹם הוּא. הוּא טָמֵא שֶׁכְּמֵימֵי אֲדָמָה. מָאן דְּלָא יְדַע הָא לָא יְדַע חֲמֵי. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. יְצַלְלוּ וְלֹא יַעֲכֻרוּ. רִבִּי חֲנִינָה עָכַר. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי חֲנִינָה עֲכַר וְאַתְּ לָא עֲכַר. אֲמַר לוֹן. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק דְּעוֹתִק. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִן בְּגִין דְּרִבִּי חֲנִינָה עֵינֵיהּ שְׂבִיעָה בְּעוֹבְדֵייהּ אֲפִילוּ עָכוֹר לֹא פְסָלֵיהּ. רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי חֲנִינָה 9a מְשָׁעֵר בְּגוּשׁ שֶׁלָּאֲדָמָה. רִבִּי אָבוּן רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִן בְּגִין דַּאֲנָן יָֽדְעִין דְּרִבִּי חֲנִינָה כָשֵׁר בְּגִין כֵּן אֲנָן סָֽמְכִין עֲלוֹי. רִבִּי חֲנִינָה הֲוָה שָׁרֵי בְצִיפּוֹרִין וַהֲווֹן אֲתַאי קוֹמוֹי עוֹבְדִין וּמַפִּק מִן תַּרְתִּין זִימְנִין. וַהֲווֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שַׁרְייָן תַּמָּן וְלָא הֲוָה מְצָרַף לוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. חֲכִים הוּא הַהוּא סַבָּא דְּפַרְזְלוֹי חֲרִיפִין. חַד זְמָן צְרָפוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. מַה חָמָא רִבִּי מַשְׁגַּח עָלֵינָן יוֹמָא דֵין. אָמַר לוֹן. יֵיתֵי עָלַי אִם לֹא כָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא אִם לֹא שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ מֵרִבִּי לַהֲלָכָה כִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וּלְמַעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְהֵן עוֹבְדָא לֹא אָתָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלָּא תְּרֵין זִימְנִין. מִן בְּגִין כֵּן צְרִיפַתְכוֹן עִמִּי.
Traduction
– ''Le vin coupé''. Aba b. Hana dit au nom de R. Yohanan: le vin coupé se reconnaît à l’aspect extérieur. On a supposé qu’il s’agit d’un verre fin comme celui de Tibériade. -Non, dit R. Abdimé de Sephoris devant R. Mena, il s’agit des coupes transparentes, au point que le verre ne projette pas d’ombre. Samuel dit: celui qui ne sait pas distinguer le sang pur ne devra pas non plus déclarer quel sang est impur. Rav dit qu’il faut les connaître, ainsi que leurs noms. C’est confirmé par l’avis de R. Yohanan, qui dit: je sais distinguer toutes les couleurs pures et toutes les impures. Il arrive parfois qu’en calculant d’après la couleur rouge le cas présenté serait dit impur; il faut donc être compétent; sans quoi, mieux vaut ne pas juger l’état. En outre, à la vue de l’eau bourbeuse, il faut savoir estimer comment elle serait à l’état clair, non troublée. R. Yohanan, ne procèdes-tu pas à l’examen dans les mêmes conditions que R. Hanina? -Ce dernier, dit-il, a bu du vieux vin (est très au courant) non moi. R. Hanina a même bu du très vieux vin (est tout à fait au courant des faits), car, dit R. Oshia son œil était tellement saturé d’exemples pratiques, que même en présence d’un liquide trouble il ne condamnait pas la couleur (sachant encore distinguer sa vraie nuance). R. Saméi dit au nom de R. Aha que R. Hanina examinait en comparant par une petite motte de terre. R. Aboun ou R. Saméi dit au nom de R. Aha: comme nous savons que R. Hanina était un homme apte à juger par son expérience, ce n’est pas une raison pour le prendre comme exemple et nous croire aussi capables; or, R. Hanina habitant Sephoris jugea de nombreux cas, certains même 2 fois, sans avoir l’habitude de s’adjoindre. R. Yohanan et Resh Lakish qui demeuraient là. Ceux-ci se disaient: ce vieillard est si savant et sa lame si tranchante (son expérience est telle) qu’il n’a pas besoin d’auxiliaires. Une fois pourtant, il se les adjoignit. -Maître, lui dirent-ils, d’où vient qu’aujourd’hui tu fais attention à nous? -Je jure, dit-il, que pour chaque décision prise par moi, j’avais une tradition reçue de mon maître, entendue autant de fois que j'ai de cheveux sur la tête, et que j'ai vue appliquée au moins 3 fois, tandis qu’il m’arrive un cas soumis seulement 2 fois à mon maître. Aussi, vous ai-je demandé de m’assister.
Pnei Moshe non traduit
כוס מזוג נראה מבחוץ. הכוס שרואין בו מראה המזוג צריך שיהא דק שיהא נראה בו המראה מבחוץ:
כגון אילין כסייא טיברייאה. כגון אלו כוסות של זכוכית שעושין בטברייא ואמר ר' אבודמא מציפורי לא היא אלא כגון הדא פייליתא כוס זכוכית שאינה עושה צל לכותליה כלומר שהיא זכה כל כך שנראית מב' צדדיה ואין כותלה הא' נעשית צל להשני ויותר דקה משל טיבריא:
כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין. שאינו מבחין מה הן המראות הטהורות מתוך מראות הטמאות לא יראה דמים טמאין כלומר שלא יורה בדמים כלום לומר זה טמא וזה טהור:
רב אמר. וכן מילתי' דרב דאמר עד שיהא בקי בהן בכל המראות ובשמותיהן:
מילתיה דר' יוחנן אמרה כן. שאמר יודע אני להבחין בכל מראות הטהורות ובכל מראות הטמאות:
אם טהור שבאדום הוא הוא טמא שבמימי אדמה. כלומר לפי שלפעמים נראית שבשיעור מראה האדום טהור הוא ואם אתה משערו בענין מימי אדמה יהיה טמא לפיכך צריך שיהא בקי בהן ובשמותיהן בכל חילוקי בחינות המראות ומאן דלא ידע הא לא ידע חמי למראות הדמים ואל יהא לו עסק בהן:
ועוד מן הדא. וכן שמעינן מהא דר' יוחנן דלקמן שהיה נזהר הרבה בענין ראות מראות הדמים:
דתני יצללו ולא יעכרו. כשמשערין מראה מימי האדמה ומציף מים עליהן צריך שישער כשהן צלולין ולא עכורין:
ר' חנינה עכר. ובדק ואמרו לר' יוחנן מפני מה ר' חנינא עכר ואת לא עכר:
אמר לון ר''ח שתי עותיק ר' יוחנן לא שתי עותיק. משל הוא ר' חנינא שתי חמר עתיק וכלומר שהיה רגיל בהוראות ובמעשים שבאו לפניו ואינו רגיל כמוהו:
ר' חנינא שתי עותיק דעותיק. היה בקי הרבה והרבה כדאמר ר' הושעיה עליה מן בגין דר' חנינא עיניה שביעה בעובדייא שבעה עינו בכל המעשים והוראות שבאו לפניו אפי' כשהוא עכור לא פסליה להמראה לפניו ויכול הוא להבחין ואינו טועה בשינוי המראה:
משער בגוש של אדמה. היה נוטל גוש אדמה של בקעת בית כרם בלי מים והיה מבקעו ורואה ובודק בו:
מן בגין דאנן ידעין דר' חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי. בתמיה וכי בשביל שאנו יודעין שר''ח אדם כשר הוא אנן נסמוך ג''כ עליו לעשות כן אנו אין לנהוג לזה אלא שהוא סמוך על חכמתו ובקיאותו:
ר' חנינה. היה שוכן ודר בציפורי והיו באין לפניו מעשים והוראות:
ומפק מן תרתין זימנין. כלומר שיצאו מידו פעמיים ויותר ולא היה נוהג לצרף עמו לר' יוחנן ור''ל שהיו שוכנין עמו שם והיו אומרים חכים הדין סבא וסכינו חריפה וסומך על הוראתו מבלי לצרף עמו חכמים אחרים:
חד זמן צרפון עמיה ושאלו מה זה שראית להשגיח עלינו ביום זה ולא כמנהגך וא''ל יבא עלי אם לא כל מעשה שבא לפני ששמעתי מרבי להלכה כל כך פעמים כשערות ראשי וכן ראיתי הוראה למעשה שלשה פעמים ובשביל כך אני סומך על הוראתי אבל מעשה זה לא בא לפני רבי בהלכה למעשה כ''א שני פעמים ולפיכך צרפתי אתכם עמי בהוראה זו:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן יְלִיף מִן רִבִּי לָֽעְזָר דָּמִים טְהוֹרִין. הָא דָּמִים טְמֵיאִין לֹא. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּימָא דְּחֵיפָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. אֶלָּא מָאן דִּילִיף הָדֵין מִנָּהּ יְלִיף הָדֵין. יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן וְרַב הוּנָא הֲווֹן יְתִיבִין. אֲתַת חָדָא אִיתָא וּשְׁאַלְתּוֹן. אָמַר לָהּ יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן. חֲמִיתֵי עָטִיר מִנֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא. כֵּן אָמַר רַב. מִן דְּאָתֵי קוֹמִּיךְ הוֹרֵי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. כַּמָּה קוּפִּין דְּעוֹבְדִין הֲוָה אָתֵי קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּמַה דַהֲוָה אָתֵי קוֹמוֹי הֲוָא אָמַר.
Traduction
R. Isaac b. Nahman apprit de R. Eléazar à distinguer quel sang est pur. Ignorait-il les sangs impurs? Or, R. Isaac b. Nahman n’a-t-il pas dit à R. Abdima de Hipa, à la vue d’une blessure, que la couleur de ce sang approche des menstrues? -En effet, après avoir appris à reconnaître les couleurs pures, il apprit aussi à distinguer les couleurs impures. Comme Isaac b. Jonathan et Rav étaient assis, une femme vint les consulter sur un sang de couleur douteuse. Le premier lui dit: as-tu vu plus clair que cela? -C’est inutile, répliqua R. Houna, car Rav dit: d’après le cas présenté devant toi, prononce-toi (en jugeant d’après ce que l’on voit). R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Simon b. Aba: des hottes pleines de questions (en grand nombre) étaient présentées à R. Hanina, et il résolvait chaque point qui lui était connu.
Pnei Moshe non traduit
דמים טהורין. להכיר במראות הטהורות ומתמה הש''ס הא בדמים טמאים לא הוה בקי והא לעיל קאמר ר' יצחק בר נחמן לר' אבודמא. כשראה להאי חד בר נש לדם המכה שלו ואמר קרוב זה לבא לדם הנדה:
אלא מאן דיליף הדין מינה יליף הדין. משלמד ממנו להבחין במראות הטהורות למד אח''כ ממנו גם להכיר במראות הטמאות:
אתא חדא איתא ושאלתון. באה אשה אחת במראה הדם לשאול אותם ואמר לה יצחק בר' יונתן אם ראית עטיר מינה יותר לח וברור מזה מלשון עטיר ושפי מכל ערעור ואמר ליה רב הונא אין אתה צריך לזה דכן אמר רב מן דאתי קומיך הורי כעין מה שבא מעשה לפניך כן הורי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות:
אמר ר' יעקב וכו'. וכן היה ג''כ ר''ח נוהג לכל קופות הרבה מהמעשים אשר באו לפניו כך היה מורה:
מָהוּ לִרְאוֹת כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. רִבִּי רָאָה בַלַּיְלָה וְטִימֵּא. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְצַפְרָא. רָאָה בַיּוֹם וְטִיהֵר. אָמַר. גְדוֹלִים הֵן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. אֵין רוֹאִין כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְרַמְשָׁא. רָאָה בַלַּיְלָה וְטִיהֵר. אָמַר. וְלֹא אֲנִי הוּא שֶׁטָּעִיתִי הוּא הוּא שֶׁדִּיהֶה.
Traduction
Ainsi, au sujet de la question de juger des taches la nuit (49)V. (Sanhedrin 2, 3)., Rabbi après avoir une nuit condamné un cas comme impur, revint sur sa décision afin de se prononcer au jour, et le matin déclara le cas pur, en s’écriant: Combien sont justes les paroles de nos sages qui proclament de ne pas examiner les taches la nuit! Puis il dit d’attendre encore jusqu’au soir; il le revit donc la nuit et le déclara pur. Donc, dit-il, je ne me suis pas trompé d’abord, mais peu à peu la couleur a pâli (et voilà le motif de la pureté, non la nuit).
Pnei Moshe non traduit
מהו לראות כתמין בלילה. וקאמר מעשה שראה רבי בלילה וטימא ואח''כ נמלך להניחו עד הבוקר וראהו וטיהר אמר גדולים הן דברי חכמים וכו' וחזר אמר נניחו עוד עד הלילה וראה והנה הוא טיהר כלומר שחזר ודיהא ביותר ואמר לא אני הוא שטעיתי בתחילה אלא הוא הוא שהולך ודיהא שהרי עכשיו בלילה ג''כ מראה טהור לו:
רָאָת עַל הַכָּר מָהוּ שֶׁתְּהֵא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רָאָת עַל הַכָּר נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. וְתַנֵּי כֵן. נֶאֱמֶנֶת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהִיא מַרְאָה מַרְאֶה כְתָמָהּ כֵּן תְּהֵא מַרְאָה מַרְאוֹת נְגָעִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
Traduction
Si une femme voit une tache de sang sur la couverture, le savant qu’elle consultera peut-il lui ajouter foi si elle dit avoir vu telle ou telle couleur? -On la croit, dit R. Aba au nom de R. Juda ou R. Helbo ou R. Hiya au nom de R. Yohanan. On a en effet enseigné qu’on la croit. Puisque cet examen suffit pour les taches, on aurait pu croire que l’on peut aussi s’en contenter pour l’appréciation des plaies par le cohen? C’est pourquoi il est dit (Lv 13, 2): On l’apportera à Aaron le pontife ou à l’un de ses fils les Cohanim (l’ordre d’examen direct, non par ouï-dire, est formel). (50)La Guemara de ce chap. ne contient que le développement casuistique de détails sur l'embryon, trop techniques pour être traduits. On y trouve de petits textes déjà traduits: 1° (Avoda Zara 2, 3), l'autre, (Qidushin 1, 4).
Pnei Moshe non traduit
ראת על הכר. מראה אחת מהו שתהא נאמנת לומר כמראה כזה או כזה ראיתי מגופי ושיהא החכם סומך על זה להורות לה:
נאמנת. וכן תני בברייתא כן נאמנת:
כן תהא מראה מראות נגעים. שיראה להכהן דוגמת מראה כזה אם הוא טמא או טהור:
ת''ל והובא וגו'. שצריך שיביא הנגע בעצמה ולהראות לכהן ולא מדוגמת המראה וגזירת הכתוב הוא:
הדרן עלך כל היד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source