נִיחָא לֹא הוֹדַע. הוֹדַע. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין לִמְחוּייָבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת ווַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחַייָבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְחַייָבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. בֵּין שֶׁנִּתְוַדָּע לוֹ בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לוֹ בָהֶן. וְלֹא כְבָר כִּיפֵּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם לֵוִי שובדא. בְּמוֹרֵד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים הִיא מַתְנִיתָה. וְלָמָּה לֹא מַר. בְּשֶׁלֹּא נִתְווַדָּע בָּהֶן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה אֲפִילוּ לֹא נִתְווַדָּע בָּהֶן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתיה אמרה. ומשני דממילתיה דר''ש שמעינן דס''ל אפי' לא נתוודע לו בהן ביה''כ יה''כ מכפר כלומר אפי' דביה''כ הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתוודע לו שחטא בודאי אפ''ה פטור הוא מחטאת שכבר כיפר לו יה''כ וזהו כדאמרינן התם מעיקרא דאימא דחייבי אשמות תלוין פטורין אפי' לכי מתיידע ליה בתר יה''כ והכי ס''ל לר''ש באמת והלכך ע''כ הוא דאוקי למתני' דהכא במבעט ביה''כ והיינו טעמא דשעיר המשתלח אינו אלא תולה וכדאמרן:
ולמה לא אמר בשלא נתוודע בהן ביה''כ. מאי דוחקיה דר''ש לאוקמי למתני' במורד ביה''כ משום קושיא דהלא כיפר ביה''כ ואמאי קאמר תולה הוא הך קושיא מעיקרא היא דליתא דאנן הכי קאמרינן שלא נודע לו מחיוב הקרבן כ''א מהספק שבא לידו והיינו ביה''כ דוקא הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתודע לו והשתא ל''ק מחייבי אשמות תלוין דפטורין דהתם נמי הוא כן דאם לאחר יה''כ נתוודע לו שבודאי אכל חלב חייב להביא חטאת והכי מסקינן בכריתות שם:
במורד ביה''כ היא מתניתא. כצ''ל וכן הוא ביומא. הכא במאי עסקינן במבעט ביה''כ ואינו מאמין בכפרתו דבהא הוא דשעיר המשתלח אינו מכפר כפרה גמורה דהוקש לשעיר הפנימי שאינו מכפר אלא עם יה''כ ומיהת תולה הוא עליו דנהי דביה''כ הוא דמרד השעיר המשתלח תולה לו מכפרת חלקו:
ולא כבר כיפר יום הכפורים. השתא פריך אי הכי דבשלא נתוודע לו מחיוב קרבן מיירי אלא מידיעת הספק לחוד קשיא אהא דקאמר דשעיר המשתלח תולה הוא בדוקא אבל לא מכפר כפרה גמורה על השגגות ואמאי הא אנן תנן חייבי אשמות תלוין פטורין להביא אחר יה''כ דיה''כ כיפר עליהן והרי זה מחייבי אשמות תלוין הוא שלא נודע לו ביה''כ כ''א הספק שבא לידו וא''כ ליכפר כפרה גמורה:
ניחא לא הודע. דשעיר המשתלח מכפר בדבר שיש בו חיוב קרבן:
אלא הודע. בתמיה דקס''ד שהודע לו חטאו שחייב עליו קרבן קאמר. דקשיא ולא כן תני בפ''ו דכריתות דחייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה''כ שחייבין להביא אחר יה''כ דאותן לא כיפר עליהן יה''כ כדדריש התם מקראי ומייתינן לה לעיל בהלכה ב':
א''ר בון בר' חייא. ה''ק בין שנתוודע לו בהן הספק שבא לידו ובין לא נתוודע להן הספק דבהא יה''כ מכפר אבל לא שנודע לו שודאי חייב עליה קרבן:
ומשני ר''ש בשם לוי שובדא. משם מקום וביומא פ' בתרא גרים סובייה:
לֹא הֵן קַלּוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. לֹא הֵן חֲמוּרוֹת כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. אָמַר רַב יְהוּדָה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת. אוֹתָן הַקַּלּוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בִּשְׁגָגָה. 7a אוֹתָן הַזְּדוֹנוֹת בֵּין שֶׁנִּתְווַדָּע לוֹ בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לוֹ בָהֶן. אֵילּוּ הֵן קַלּוֹת. עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. חֲמוּרוֹת כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל הַזְּדוֹנוֹת וְתוֹלֶה עַל הַשְׁגָגוֹת. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
לא הן קלות לא תעשה וכו'. השתא פריך וגו' על לישנא דמתני' הקלות וכו' ומאי קאמר:
כיני מתניתא. הכי קאמר הקלות והחמורות אותן הקלות והחמורות כו' כצ''ל. כדמוכרח מדלקמן וכו' כדפרישית במתני':
ואותן השגגות בין שנתוודע לו וכו'. כצ''ל ולקמן מקשי עליה ומשני:
ותולה על השגגות. בדבר שיש בו חיוב קרבן בטומאת מקדש וקדשיו ועדיין לא נודע לו ולאחר יה''כ כשיתוודע לו מביא קרבן עולה ויורד:
אף שעיר המשתלח כן. בשאר עבירות דהא דתנן שמכפר על שגגות לאו כפרה ממש קאמר דבאותו דבני קרבן נינהו כגון חייבי כריתו' תולה הוא וכשיתוודע לו אחר יה''כ מביא הקרבן שחייב עליה:
עֲשֵׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. לֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זֵירָא. וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. הָאוֹמֵר. אֵין הָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת אֵין הָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת. מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כּוֹרְחוֹ. הָאוֹמֵר. אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. מְכַפֵּר הוּא עַל כּוֹרְחוֹ. אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁיְּכַפֵּר לִי. אֵין מְכַפֵּר לוֹ עַל כּוֹרְחוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בֵּירִבִּי הִלֵּל. לָא מִסְתַּבְּרָה דְאֵילָּא חִילוּפִין. לָא כוֹלָא מִן בַּר נַשָּׂא מֵימַר לְמַלְכָּא. דְּלֵית אַתְּ מְלִיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא כולא וכו'. וכי בן אדם אומר להמלך אי אפשי שתמלוך עלי ואם הוא אינו רוצה מורד הוא ומסתברא דאין יה''כ מכפר עליו:
לא מסתברא דאלא חלופין. אדרבא איפכא מסתברא דבקרבן אע''פ שאמר כן עכ''פ הביא הוא להקרבן אבל ביה''כ אם אמר כן לא יהא מכפר לו:
האומר. ה''ג ביומא והוא עיקרי' האומר אין עולה מכפרת אין עולה מכפרת עלי מכפרת היא אי אפשי שתכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו אין יה''כ מכפר מכפר הוא אי אפשי שיכפר לי מכפר הוא לו על כרחו. בקרבן בין שאמר איני מאמין שקרבן זה מכפר או שיהא מכפר לי או שאמר יודע אני שמכפרת היא אבל אי אפשי שתכפר עלי בכל אלו אינה מכפרת לו על כרחו אבל ביה''כ בכל אלו שאמר אעפ''כ מכפר עליו בעל כרחו:
עשה אע''פ שלא עשה תשובה. מכפר עליו יה''כ אבל ל''ת קאמר ר' שמואל דוקא עם התשובה:
הָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב. מַאי טַעֲמָא. וְהָֽעוֹלָה עַל ר֣וּחֲכֶ֔ם הָיֹה לֹ֣א תִֽהְיֶה֑. אָמַר רִבִּי לֵוִי. הָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל רוּחֲכֶם. וְכֵן אִיּוֹב הוּא אוֹמֵר. אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַיי וּבֵרְכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב.
Pnei Moshe (non traduit)
וכן איוב וכו'. והביא עולה:
והעולה על רוחכם. רמז הוא דהעולה באה על מה שברוחכם:
רִבִּי אוֹמֵר. עַל כָּלִ עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ מִפּוֹרֵק עוֹל וּמֵיפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. שֶׁאִם עָשָׂה תְשׁוּבָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאִם לָאו אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ. רִבִּי זְבִידָא אָמַר. רִבִּי יָסָא מַקְשֶׁה. מִיסְבֹּר סְבַר רִבִּי שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה. אֲתַא רִבִּי אַשְׁייָן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה וּמִיתָה מְמָרֶקֶת בְּלֹא תְשׁוּבָה. וְתַנֵּי כֵן. יוֹם מִיתָה כִתְשׁוּבָה. מָאן תַּנִּיתָהּ. רִבִּי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. דְּלֹא כְרִבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דתנינן. בפ' יה''כ מיתה ויה''כ מכפרין עם התשובה וההיא דלא כרבי דלדידיה שניהן שוין בזה דמכפרין בלא תשובה:
מאן תנינתא רבי. דקאמר יום המיתה מכפרת בלא תשובה כתשובה עצמה וא''כ ביה''כ נמי ס''ל הכי דהא איתקשו:
בשם ר' יוחנן. וקאמר אין דהכי ס''ל לרבי:
מקשה. היה תמה על זה וכי מסבר סבר רבי דיה''כ מכפר בלא תשובה:
שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שָׁמַעְתָּה אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלֹשָׁה הֵן חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 7b שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵינוֹ זָז מִשָּׂם עַד שֶׁיִימָחֵל לוֹ. עָלָיו הוּא אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים וגו'. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭. עָבַר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד. הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה וְהַיִּיסּוּרִין מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲווֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדוֹ אֵין כֹּחַ לֹא לִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא לְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא לַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים תוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת עִם הַיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
שאל ר' מתיא בן חרש וכו'. עד סוף הלכה תמצא לעיל פ' חלק הלכה א' ושם מפורש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. וְאִם אֵין שָׂעִיר יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. כֵּיצַד מְכַפֵּר. רִבִּי זֵירָא אָמַר. כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה בֵּינֵיהוֹן. מֵת מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זֵירָא כִּיפֵּר מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי חֲנִינָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר וְשָׁעִיר אֵין מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִיתּוֹתָב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וִיכַפֵּר מִיָּד.
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם דָּ֑רֶךְ. חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה. רַגְלֵי֤ חֲסִֽידָיו֙ יִשְׁמוֹר. אִם לַ֭לֵּצִים ה֣וּא יָלִי֑ץ. סְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִעָה. וְכֵינִי. סְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִעָה. אֶלָּא כֵינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שִׁימֵּר אָדָם עַצְמוֹ מֵעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר הֶן כָּל אֵ֭לֶּה יִפְעַל אֵ֑ל פַּֽעֲמַייִם שָׁל֣וֹשׁ עִם גָּֽבֶר. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּבִלְחוּד דָּלָא יְתוּב לֵיהּ. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא יִנָּתֵק לְעוֹלָם אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק. אִין אַטְרַחַת עֲלוֹי הוּא מִיפְסִיק.
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָֽׁכְחָן. שֶׁנֶּאֱמַר מִי אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְכֵן דָּוִד אָמַר נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ.
משנה: אֶחָד יִשְׂרְאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשִׁיחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵל לַכֹּהֲנִים לְכֹהֵן מָשִׁיחַ אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ וִידּוּייוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אחד ישראל ואחד כהנים. הכי קאמר אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משיח מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות ואין חילוק ביניהם אלא בטומאת מקדש וקדשיו שכל מה ששעיר הפנימי מכפר על ישראל דהיינו שהוא תולה על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף ומכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו וכן מה ששעיר החיצון מכפר בכל זה פרו של כ''ג הקרב ביה''כ מכפר על הכהנים:
ר''ש אומר. כשם שאתה מודה בדם שעיר הפנימי שמכפר כפרתו על ישראל בלי שום וידוי שאין וידוי בשעיר הפנימי אלא בשעיר המשתלח כך דם הפר בלא שום וידוי מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו אייתר ליה וידוי של פר במקום וידוי של שעיר המשתלח לכפר על הכהנים בשאר עבירות ואין להם כפרה בשעיר המשתלח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source