Vayedaber

רִבִּי פִּינְחָס בָּעֵי. הָיָה אַסְתֶנֵיס. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לָבֹא אֵין בְּיָדוֹ לְשֶׁעָבַר.

Pnei Moshe (non traduit)

מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. כלומר דפשיטא לי' להש''ס דכמו בלהבא ולשעבר דאמרינן לעיל בהלכה ה' דבעינן מילתא דאית ביה תרוייהו וכל שאין בו להבא כדהתם שאינו יכול לישבע שיתן פלוני לפלוני אין בו בלשעבר השבועה שנתן פלוני לפלוני וה''נ כיון דליתיה בהן ליתיה בלאו:

היה אסתניס. אמתני' קאי דקתני שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' אינו חייב אלא אחת ומשמע דדוקא כי קאמר מעיקרא לא אוכל והדר לא אוכלנה כדפרישית במתני' אבל אמר לא אוכלנה והדר אמר לא אוכל חייב שתים אם אכל כולה ודייקינן להא מדשני תנא בלישני' שלא אוכל ושלא אוכלנה אלא לאשמעינן כדאמרן ושמעינן מיהת דשלא אוכלנה כולה משמע והשתא בעי אם היה הנשבע הזה איסתניס ואם היה נשבע שיאכלנ' היום לא היה יכול לקיים שבועתו ולאכול כולה מהו אי נימא הואיל דליתיה בשבועה שאוכלנה ה''נ ליתה בשבועה שלא יאכלנה דבעינן מילתא דאית ביה לאו והן:

הלכה: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ כול'. 16b שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זֶה הַיּוֹם. וְעָבַר הַיּוֹם וַאֲכָלָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. פָּטוּר. לֹא טַעֲמָא דְאָהֵן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל הַתְרָייָה. טַעֲמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. שְׂרָפָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ לַיָּם. אִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל הַתְרָייָה פָּטוּר. וְאִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שרפה והשליכה לים. להככר דביטל לשבועתו בידים איכא בינייהו דלמ''ד משום התראת ספק ה''נ פטור דאם תאמר יתרו בו בשעה ששורפה ומשליכה לים התראה בשעה שעובר על איסורו בעינן ולא בשעת ביטולו ולמ''ד משום דהוי לאו שאין בו מעשה הכא חייב דיש בו מעשה:

גמ' ועבר היום ואכלה. אח''כ ובאותו היום עבר ולא אכלה:

לא טעמא דאהן. טעמא דאהן תרוייהו אמרי פטור ממלקות אם הזיד ואין טעמו של זה כטעם של זה:

משם שאינו ראוי לקבל התראה. שהרי התראת ספק היא שכל אותו היום שמתרין בו יכול הוא לומר עדיין יש שהות ביום ואין המתרה יכול לכוון שיעבור היום בתוך כדי דבור של התראה:

מה מפקא מביניהון. כלומר מאי איכא עוד בינייהו ובגופה דשבועה:

רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. שְׁבוּעָה שְׁבוּעָה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל. מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶינָּה. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶינָּה. וַאֲכָלָהּ. חַייָב אַחַת. מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר בָּהּ זוֹ. הָא אִם לֹא הִזְכִּיר בָּהּ זוֹ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נשמעינה מן הדא. דקתני במתני' שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' וטעמא מפני שהזכיר בה זו ותו לא חיילא שבועה שניה עליה דאין שבועה חלה על השבועה הא אם לא אמר זו אלא שהיו לפניו ככרות הרבה ואמר כמה פעמים שבועה שלא אוכל סתם אמרינן כל חדא שבועה אחד ככר חיילא וגרסינן להא בפ''ב דנדרים הלכה ג':

שבועה שבועה שבועה. היו לפניו ככרות הרבה ואמר שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל וכו' מהו אם חייב על כל אחת ואחת או לא:

אַבִּימֵי אַחוֹי דְחֵיפָה אָמַר. שַׁמְשִׁית בִּנְדָרִים שַׁמְשִׁית בִּשְׁבּועוֹת. בָּעֵי חֵיפָה מִיבְדְּקִינֵיהּ. הָיוּ לְפָנָיו חָמֵשׁ כִּכָּרִין וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ. וְחָזַר וְאָמַר. שְׁתַּיִם אֵילּוּ. וְחָזַר וְאָמַר. שְׁלְשָׁה אֵילּוּ. וְחָזַר וְאָמַר. אַרְבָּעָה אֵילּוּ. וְחָזַר וְאָמַר. הֲמּשָּׁה אֵילּוּ. וְאָכַל הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר לֵיהּ. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מִכֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר עָלֶיהָ שְׁבוּעָה עֲשָׂאָהּ כִּנְבֵילָה. מִיכָּן וָאֵילַךְ כְּמֵיחַל שְׁבוּעוֹת עַל הָאִיסּוּרִין. וְאֵין שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל הָאִיסּוּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל. טעית דאינו חייב אלא אחת עליה דמכיון שהזכיר שבועה על הראשונה עשאה כנבילה ואין שבועות האחרונות חלות על הראשונה דאמרינן דדעתו היה בכל פעם לישבע ולאסור עליו עוד בשניה כמו הראשונה וכן בשלישית וכן כולן ולא היה דעתו על הראשונה שכבר מושבע ועומד עליה:

א''ל חייב על כל אחת ואחת. על כל שבועה ושבועה דקסבר אבימי דאין זו שבועה על שבועה דמאחר שבשבועה השניה מוסיף הוא בשבועה על ככרות אחרות וכן בכל שבועה ושבועה חיילו נמי על הראשונה במגו דחיילא על האחרות:

היו לפניו וכו'. ואמר שבועה שאוכל ככר זו בשבועה עלי אם אוכל מככר זו וחזר וכללה עם השניה וכו' ואכל את הראשונה מהו חייב עליה:

בעי חיפה מיבדקיניה. היה רוצה לנסותו בשאלות ושאלו:

שמשית בנדרים. שמשתי לפני רבי ולמדתי מסכת נדרים ומסכת שבועות:

חָזַר חֵיפָה וּבְדָקֵיהּ. הָיוּ לְפָנָיו חָמֵשׁ כִּכָּרִין וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֵילּוּ. וְחָזַר וְאָמַר. אַרְבַּע. וְחָזַר וְאָמַר. שָׁלשׁ. וְחָזַר וְאָמַר. שְׁנַיִם. וְחָזַר וְאָמַר. זוֹ. וְאָכַל כּוּלָּם. אָמַר לֵיהּ. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לֵיהּ. חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אִילּוּ מִי שֶׁאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל חָמֵשׁ כִּכָּרִים. וְאָכַל ד'. שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל. טעית דחייב על כל אחת ואחת משום דלא הוי שבועה על שבועה דאילו מי שאמר בשבועה אם אוכל חמש ככרים והוא לא אכל אלא ארבעה שמא אינו פטור דודאי פטור הוא דהרי לא נשבע אלא שלא יאכל כל החמשה והשתא כי חזר ונשבע על הארבעה שבועה אחריתא היא וכן כולן:

חזר חיפה ושאלו איפכא היו לפניו וכו' וא''ל אינו חייב אלא אחת על כולן דמכיון שנשבע בתחלה על כולן שבועות האחרונו' הוו כשבועה על שבועה דהאחרונות בכלל הראשונות הן:

אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְקוֹרַת בֵּית הַבָּד. וְהָא חִיוְיָא דְּשָׁבוּר מַלְכָּא בְּלַע גְּמָלִין בְּלַע קְרוֹנִין. כַּד בְּעוּן מִיקְטְלוּנֵיהּ אַייתוֹן פְּחָלִין דִּגְמָלִין וּמָלוֹן יַתְהוֹן תֶּבֶן וִיהָבוּן בְּהוֹן גּוֹמְרִין וּבַלְעוֹן וָמִית. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. חֲמִית מְשַׁח דְּחִיוִי עִיבִיד עַל תְמַנְיָא מֶסוֹסְטֻלָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא חֲמִית מְשַׁח דְּחִיוִי סְלִיק קָרוּכִּין דְּמַלְכוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּמְרוּבַּע. וְאִם בִּמְרוּבַּע נִיתְנֵי אֲפִילוּ קָטָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְייָה. אֶלָּא דְלֵית אוֹרְחָא דְתַנַּייָא מִיתְפּוֹס אֶלָּא מִילָּה רוּבָּא. דְּתַנִּינָן. גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. נִיתְנֵי. עַכְבָּר פּוֹרֵח בָּאֲוִיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כיני. אין הכי נמי אלא דאין דרך התנא אלא לתפוס דבר היותר גדול כדתנן גמל הפורח באויר וניתני עכבר פורח באויר דמאי שנא אלא כך דרכו של התנא למינקט בלישניה דבר היותר גדול:

ואם במרובע. קאמר מאי אריא גדול כקורת בית הבד ואפי' קטן נמי דברי הבאי הוא:

במרובע. מיירי במתני' שאמר ראיתי נחש מרובע וזה הבאי דאין בריה מרובע בעולם כדלקמן:

משך דחויא. עור שלו היה גדול כמו שמונה מסוסטלא המדה שהיה בימיהם וכן א''ר שמואל שראה עור הנחש או משך ארכו גדול כל כך שהעלהו למתנה להמלך להראות פלא גדלו אלמא דיש נחש גדול כל כך ואמאי קרי ליה נדרי הבאו:

פוחלין. עורות כמו הפוחלץ של גמלים בפרק כ''ד דכלים:

והא חויא. בימי שבור מלכא שהיה גדול כל כך שבלע גמלים וקרונין וכשרצו להמיתו הביאו עורות של גמלים מלאות תבן ונתנו בתוכם גחלים לוחשות ובלעום ומת:

הלכה: שְׁבוּעַת שָׁוְא חַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ זֶה כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אֶיפשַׁר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת. וְהָא דִּוֹקְלֵיטִיאָנוּס כַּד נְחַת תַּמָּן נְחַת עִימֵּיהּ ק''כ רִבְווָן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והא דוקליטאנוס נחת תמן וכו'. על קושיא דאקשי קאי והא מצינו יותר ויותר אלא ודאי בראיה אחת קאמר במתני':

אלא כי אנן קיימין. שאומר שראה אותם בראיה אחת וזה דבר שאי אפשר:

גמ' תמן תנינן. בפ''ג דנדרים נדרי הבאי אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים ופריך איפשר שלא עבר בה כעולי מצרים בתמיה ומה חידוש הוא זה וכי לא אפשר שבאמת עבר בדרך הזה כיוצאי מצרים ואמאי קרי לה נדרי הבאי:

משנה: שְׁבוּעַת שָׁוְא חַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר׃ וְאֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם אָמַר עַל הָעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב וְעַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה. עַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ. נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶיפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת. אִם לֹא רָאִיתִי גָמָל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְקוֹרַת בֵּית הַבָּד. אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא נְעִידָךְ. נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְשֶׁלֹּא לִיטּוֹל לוּלָב וְשֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זו היא שבועת שוא וכו'. לאפוקי אכלתי ולא אכלתי דמיחייב קרבן על שגגתה והיינו בשגגת קרבן כדאמרי' בריש פרקין:

שבועה שלא נעידך. והוא חייב להעיד כדכתיב ואם לא יגיד ונשא עונו והוי נשבע לבטל את המצוה:

מתני' אם לא ראיתי. בשבועה עלי כך וכך אם לא ראיתי גמל פורח באויר ונחש כתבנית קורת הבד וצורתה דאלו כעובי קורת בית הבד לא הוי שבועת שוא דאיכא טובא:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִסְתַּבְּרָה 17a כְאַחוֹי דְחֵיפָה בָּאַחֲרִייָתָא וּכְחֵיפָה בְקַדְמִיתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכחיפה מסתברא בקדמייתא. דלא היה דעתו בשבועות אחרונו' לכלול להראשונה עמהן ואם אכלה להראשונה אינו חייב אלא אחת:

מסתברא כאחוי דחיפה באחרייתא. בשאלה השניה מסתברה כאבימי הוא דאינו חייב אלא אחת וטעמא דקסבר ר' יוסי דהשבועה הראשונה שאמר ה' ככרים אלו אמרינן מכיון שאמר אילו דעתו היה שלא לאכול לא לכולם ביחד ולא לאחת מהן דאם לא היה דעתו אלא על כולן ביחד למה לו להזכיר אלו וא''כ שבועות אחרונות הוו כשבועה על שבועה ואינו חייב אלא א' על כולן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source