Vayedaber

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שְׁנֵי בִּצִּים הָיוּ שָׁם. הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה אֵין קְדושָּׁתָהּ גְּמוּרָה. הַתַּחְתּוֹנָה נִתְקַדְּשָׁה בְכוּלָּן. וְהָעֶלְיוֹנָה בַּעֲלִייָתָן מִן הַגּוֹלָה לֹא בְמֶלֶךְ וְלֹא בְאוּרִים וְתוּמִּים. לְפִיכָךְ הַתַּחְתּוֹנָה עַם הָאָרֶץ אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וַחֲבֵירִים אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָעֶלְיוֹנָה עַם הָאָרֶץ אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וַחֲבֵירִים אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מִפְּנֵי מַה לֹא קִדְּשׁוּהָ. מִפְּנֵי שֶׁהָֽיְתָה תּוֹרְפַת יְרושׁלִַם שָׁם וְהָֽיְתָה יְכוֹלָה לִיכָּבֵשׁ מִשָּׁם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וחבירים אין אוכלים שם קדשים קלין ומעשר שני. צ''ל וכן הוא בתוספתא:

התחתונה והעליונה. והיא לא היתה קדושתה גמורה לפי שלא נתקדשה בכל אלו אלא התחתונה והעליונה לא נתקדשה ובמלך שבעלייתן מן הגולה היו ולא באורים ותומים שלא היו בבית שני:

שתי ביצים היו שם. בהר הזיתים והוא בין אחים יפריא פירושו בצעין:

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. בּוֹנִין וְאַחַר בָּךְ מַקְדִּישִׁין. וְחָרָנָה אָמַר. מַקְדִּישִׁין וְאַחַר בָּךְ בּוֹנִין. מָאן דָּמַר. בּוֹנִין וְאַחַר בָּךְ מַקְדִּישִׁין. אֵין רוֹאִין אֶת הַמְּחִיצוֹת כְּאִלּוּ הֵן עוֹלוֹת. בִּיקְּשׁוּ לְהוֹסִיף עַל הֵיכָל בַּמֶּה מוֹסִיפִין. בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וּמַקְדִּישִׁין בְּיוֹם טוֹב. אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים. וּמַקְדִּישִׁין בַּשַּׁבָּת. אֶלָּא בַלַּיְלָיה. וּמַקְדִּישִׁין בַּלַּיְלָיה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּון. בְּמִנְחַת מַאֲפֶה. נִיחָה בַעֲלִייָתָן מִן הַגּוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ וְאַחַר כָּךְ קִידְּשׁוּ. בְּהַכְנָסָתָן לָאָרֶץ בַּמֶּה קִידְּשׁוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּון. בִּשְׁתֵּי תוֹדוֹת 8a הָבָּאוֹת מִנּוֹב וְגִבְעוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הבאות מנוב וגבעון. נוב לאו דוקא אלא כלומר שבנוב וגבעון היו מקריבין ומשכחת לה שהקריבו התודה בגבעון בבמה והביאו לחמי התודה לקדש הבנין:

בונין. גומרין בנין המחיצות מה שרוצין להוסיף ואח''כ מקדישין אותן כדמפרש טעמא לקמיה:

אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות. בתמיה וכי אין המחיצות לאחר שקידשו כאילו עולות הן לענין מעילה אי הוו קדשי וא''כ היאך אפשר לבנות בקודש שלא ימעלו בהן ולפיכך סבר בונין ואחר כך מקדישין:

בקשו להוסיף על ההיכל במה מוסיפין. כלומר על העזרות ומשום דשתי תודות דכתיבי בהוספה על העיר כתיב ואותן היו חמץ דכתיב שתי תודות גדולות והן החלות חמץ שבתודה שהן גדולות משל המצה והן נאכלות בעיר ושואל הש''ס אם בהוספה על העזרות מוסיפין ג''כ בחמץ ובמה שנאכל בעזרה ומה הן:

בשתי הלחם. שהן חמץ דכתיב חמץ תיאפנה:

ומקדישין ביום טוב. בתמיה ואחר הי''ט אי אפשר להשהותן דנפסלו בלינה:

אלא בלחם הפנים. השתא הדר ביה דלא מיתוקמא בחמץ בדבר שהוא נאכל בעזרה דוקא אלא בלחם הפנים לאחר שמסלקן מן השלחן ונאכל לכהנים:

ומקדישין בשבת. בתמיה וכן אין מקדישין בלילה:

אלא אמר רבי יוסי בר בון במנחת מאפה. שהוא נאכל בעזרה מקדשין אותה:

ניחא בעלייתן מן הגולה. דמשכחת להו תודות שהקריבו התודה וקדשו החלות אלא בכניסתן לארץ וכלומר בתחלת הבנין במה קדשו התודות:

אֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָיוֹת לַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת הָעָ֖ם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תלמוד לומר לשבטיך ושבטו וגו'. כלומר דמכאן למדנו דעושין סנהדריות לכל שבט ושבט דלשבטיך ושפטו כתיב ואין עושין אותן אלא ע''פ ב''ד של ע''א כדאשכחן במשה:

אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תְּלָתָא אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. אַחַת עוֹשִׂין שְׁתַּיִם אֵין עוֹשִׂין. וְחָרָנָא אָמַר. הַסְּמוּכוֹת עוֹשִׂין הַמְפוּזָרוֹת אין עוֹשִׂין. וְחָרָנָא אָמַר.מְפוּזָרוֹת אֵין עוֹשִׂין כָּל עִיקָּר שֶׁמָּא יָפוּצוּ גוֹיִים וְיָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. שֶׁמָּא יָפוּצוּ הָאוֹיְבִים וְיָבוֹאוּ לִידֵי קָרְחָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואית דבעי מימר. ופליג אהני אמוראי דלדידהו עכ''פ במפוזרות חיישינן טפי אלא דמר לא חייש כ''א בספר ומר חייש אפילו בתוך הארץ ואית דבעי מימר איפכא ס''ל דבסמוכות חיישינן טפי שמא יבאו לידי קרחה ויפוצו האויבים ויבאו עליהן:

מפוזרות אין עושין כל עיקר. אפי' בתוך הארץ חיישינן טפי למפוזרות שמא יפוצו יתחלקו העכו''ם לכאן ולכאן ויבאו לארץ ולהאי מ''ד הא דקתני שתים עושין בתוך הארץ היינו בסמוכות דוקא אבל לא שלש ובספר לדידיה ע''כ דאין עושין כל עיקר דאל''כ מה בין ספר לבין תוך הארץ:

ואחרנא אמר הסמוכות עושין והמפוזרות אין עושין. כלומר דמפרש הא דקתני אין עושין עיר הנדחת בספר ולא שלש ה''ק ובספר אין עושין כמו שעושין בתוך הארץ והיינו דבתוך הארץ אין עושין שלש כשהן סמוכות זו לזו אבל אם הם מפוזרות ורחוקות זו מזו עושין ומינה הא שתים שעושין בתוך הארץ אפי' הן סמוכות עושין ומכ''ש מפוזרות ועלה קאמר דבספר אינו כן דסמוכות הוא דעושין אבל במפוזרות אין עושין וטעמיה דבספר טפי איכא למיחש במפוזרות שלא יתחלקו האויבים לבא מכאן ומכאן עליהם:

אחת עושין שתים אין עושין. הא דקאמר אין עושין עיר הנדחת בספר היינו שאין עושין כמו בשאר הארץ דשם עושין שתים כדקתני במתני' אבל בספר אחת עושין ושתים הוא דאין עושין:

תלתא אמורין. פליגי בדבר זה:

משנה: סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּקְטַנָּה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וּמְנַיִין לַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שִׁבְעִים. וּמְנַיִין לַקְּטַנָּה שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים. וּמְנַיִין לָעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱמַר עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת יָֽצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הֱיֵה עִמָּהֶם לְטוֹבָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. לֹא כְהַטָּייָ‍ֽתְךָ לְטוֹבָה הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְרָעָה. הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי (עד) אֶחָד. הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְכַמָּה יְהֵא בָעִיר וּתְהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין מֵאָה וְעֶשְׂרִים. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מָאתַיִם וּשְׁלשִׁים כְּדֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מאתים ושלשים כדי שרי עשרות. דהיינו כ''ג עשיריות שיהא כל דיין שר של עשרה דבציר משרי עשרה לא אשכחן שררה ואין הלכה כר' נחמיה:

מאה ועשרים. עשרים ושלשה סנהדרי קטנה וג' שורות של כ''ג יושבים לפניהם הרי צ''ב ועשרה בטלנים שהן בטלים מכל מלאכה ויושבים תמיד בבית המדרש הרי ק''ב ושני סופרים לכתוב דברי המזכין ודברי המחייבין ושני חזנים הם שמשי ב''ד להזמין לדין ולהלקות החייב ושני בעלי דינין שאם לא כן את מי הם דנין ושני עדים ושני זוממין שיתייראו העדים להעיד שקר שלא יזומו ושני זוממי זוממין שיתייראו אלו מהן אם נבא להזים העדים יבאו אלו השנים ויזימו אותנו הרי קי''ד ושני גבאים ושלישי לחלק הצדקה שהצדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה הרי קי''ז. ורופא אומן למול תינוקות ולהקיז דם. ולבלר לכתוב ספרים. ומלמד תינוקות. הרי ק''ך:

ואין ב''ד שקול. שאין עושין ב''ד זוגות שאם יחלקו לחצאין הוו להו פלגא ופלגא ולא משכחת לה הטייתך לטובה ע''פ אחד הלכך מוסיפין עליהן עוד אחד והוו להו עשרים ושלשה:

לא כהטייתך לטובה וכו'. וה''ק קרא לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב על פי אחד שיהיה יותר על המזכין אבל אחרי רבים להטות בשנים אפילו לרעות כשיהיו המחייבין יותר בשנים על המזכין הלכך על כרחך כ''ג בעינן דבציר מעשרה מזכין ליתא למימר דהא כתיב והצילו העדה ותו לא משכחת חובה בבציר משנים עשר:

עדה שופטת. עשרה מחייבין ועדה מצלת עשרה מזכין. ושמעינן מינה עשרים שאם יחלקו יהיו עשרה מחייבין ועשרה מזכין:

ר' יהודה אמר שבעים. דדריש אתך בדומין לך מיוחסין ומנוקים ממום ולא שיהא ישב עמהן בדין ואין הלכה כר' יהודה:

מתני' ומשה על גביהן. דאמר קרא ונשאו אתך ואת בהדייהו:

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם בֵּית דִּין שֶׁלְכ''ג. וְהַנִּידּוֹנִין וְהָעֵדִים וְזוֹמְמֵיהֵן וְזוֹמְמֵי זוֹמְמֵיהֶן וְחַזָּן וְסוֹפְרֵיהֶן וְשַׁמָּשׁ. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם י''ב סַנְהֶדְרִיּוֹת שֶׁל י''ב שְׁבָטִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ה''ג מה טעמא דרבנן. והוא שיהא שם בית דין של עשרים ושלשה וכו' ומה טעמא דרבי נחמיה והוא שיהא שם עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים. והיינו מאתים ושלשה וכדי שרי עשרות דקאמר לפי שכל אחד ראוי להיות שר עשרה:

כַּמָּה הֵן שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים י''ב אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת ס' אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. ז' רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמה הן שופטי ישראל. מינוי השררות במדבר:

סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָה וְהַנָּשִׂיא הָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצָע כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין קוֹלוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב בְּיַבְנֶה הָיָה אַבָּא וְאָחִיו יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּזְקֵינִים מִשְּׁמֹאלוֹ מִפְּנֵי כְבוֹד הַזָּקֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני כבוד הזקן. ר' צדוק היו מושיבין גם אחיו מימינו:

וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה כול'. תָּנֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ חוֹתְמִין עַל כְּתוּבַּת נָשִׁים כְּשֵׁירוֹת אֶלָּא כֹהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָֽיְתָה מַחֲלוֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא סַנְהֶדְרִין שֶׁלע''א הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וּשְׁנֵי בָתֵּי דִינִין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה הָיוּ יוֹשְׁבִין אֶחָד בְּחֵיל וְאֶחָד בְּהַר הַבַּיִת. וּבָתֵּי דִינִין שֶׁלכ''ג הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּכָל עֲייָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאוֹל דְּבַר הֲלָכָה הָיָה בָא וְשׁוֹאֲלָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לוֹ וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִם לָאו הָיוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְכַּנְּסִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁר֭ יִבְחַ֣ר יי וגו'. סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אַף עַל פִּי שֶׁהָֽיְתָה שֶׁלע''א לֹא הָיוּ פְּחוּתִין מִכ''ג. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת הָיָה מִסְתַּכֵּל. אִם יֵשׁ שָׁם כ''ג הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא. וְהָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁלְּשַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם. וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא עוֹמְדִין עַל הַמִּנְייָן. רָבוּ הַמְזַכִּין זִיכּוּ. רָבוּ הַמְחַייְבִין חִייְבוּ. רָבוּ הַמְטַהֲרִין טִיהֲרוּ. רָבוּ הַמְטַמְּאִין טִימְּאוּ. שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. מִשֶׁרָבוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁימְּשׁוּ רַבֵּיהֶן כְּצוֹרְכָן רָבוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ שׁוֹלְחִין בְּכָל עֲייָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכָל מִי שֶׁהָיוּ מוֹצְאִין אוֹתוֹ חָכָם עָנָיו שָׁפוּי עַיִן טוֹבָה נֶפֶשׁ שְׁפֵלָה רוּחַ נְמוּכָה לֵב טוֹב יֵצֶר טוֹב חֶלֶק טוֹב הָיוּ מוֹשִׁיבִין אוּתוּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היו מושיבין אותו דיין בעירו. משנעשה דיין בעירו מעלין ומושיבין אותו בהר הבית. כן הוא בתוספתא:

שפוי. שייף ונכנס שייף ויוצא:

ומשם. מלישכת הגזית היו שולחין:

אע''פ שהיתה של ע''א לא היו פחותין מכ''ג. כלומר שהיו נזהרין שלא ישארו שם פחותין מכ''ג תמיד:

היה הוא. הנשאל ומופלא של הב''ד עמו באין לב''ד הסמוך וכלומר אם גם להמופלא היה הספק:

כשירות. שנישאו בהכשר:

תני. בתוספתא ריש פ''ז:

הלכה: סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה כול'. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַד מָתַ֗י לָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙. מַה לָעֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ. מַה תוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יֹסֵא בֵּירִבִּי בּוּן. 8b אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינּוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם מתוך אתה יליף סגין אינון. דכתיבי תוך הבדלו מתוך העדה ועוד כתיב והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח והרבה מעשרה היו וא''כ אין ללמוד ג''ש דתוך תוך אלא בני ישראל מבני ישראל דהתם גמיר:

אמר ר' סימון נאמר כאן תוך. בברכות פ''ז גרסינן לה מנין שאין מזכירין את השם אלא בעשרה נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן ויבאו בני ישראל וגו' בתוך הבאים:

גמ' נאמר כאן עדה. ושפטו העדה ונאמר להלן וכו' כדיליף במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source