רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַה מִיחַייֵב. מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ אוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ. מְלַמֵּד שֶּׁמְצָאוּהוּ תוֹלֵשׁ עֵצִים מִן הַקַּרְקַע.
Pnei Moshe (non traduit)
נישמעינה מן הדא ויהיו בני ישראל וגו'. ברייתא בספרי היא:
24b הָיוּ מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֵק. מַתְרִין בּוֹ וּמַרְכִין בְּרֹאשׁוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ שׁוֹפֵךְ דָּם. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁבֶּן בְּרִית הוּא וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָם֭ דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ מְחַלֵּל שַׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
היו מתרין בו ושותק וכו'. תוספתא היא בפ' י''א:
רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁמְקוֹשֵׁשׁ חַייָב מִיתָה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנָּא רִבִּי חִייָה. הוֹצֵ֣א אֶת הַֽמְקַלֵּ֗ל מִחוּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
נישמעינה מן הדא. וברייתא בסיפרא דקתני בהדיא יודעין היו שמקושש חייב מיתה וכו'. אלמא דלא בעינן עד שיודיעוהו באיזה מיתה דאל''כ אפילו חיוב מיתה גופה הוה להו לספוקי שהרי התראתן לאו התראה היתה:
במה היא מיתתו בסקילה. כלומר דר' חייה בר גמדא שאל אם הלכה כהאי תנא דאמר לעיל עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת א''כ קשיא לן מקושש שהרי מיתתו במה היתה בסקילה והרי לא ידעו מיתתו במה עד שפירש להם מפי הגבור' והיאך היו מתרין בו:
אשכח תני ר' חייא הוצא את המקלל וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דמהתם לא שמעינן מידי דאיכא למימר במקושש הוראת שעה היתה כמו במקלל דע''כ בו צריך אתה לומר לכ''ע דהוראת שעה היתה שהרי לא היו יודעים אם חייב מיתה הוא אם לאו וכדדריש לה בהאי ברייתא דסיפרא יודעים היו במקושש שחייב מיתה אבל לא היו יודעים באיזה מיתה שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו ובמקלל הוא אומר לפרוש להם על פי ה' מלמד שלא היו יודעים אם חייב מיתה או לאו וכי היכי דאמרינן במקלל דהוראת שעה היתה ה''נ במקושש ולעולם עד שיודיעוהו באיזה מיתה:
אֶת מֶה עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמֶרְקוּלִיס. בַּמֶּה עָֽבְדָהּ. בַּעֲבוֹדָתָהּ עָֽבְדָהּ אוֹ בַעֲבוֹדַת גָּבוֹהַּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. רָאִינוּ זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין פְּעוֹר הָיָה אוֹ מֶרְקוּלִיס הָיָה. דָּנִין אוֹתוֹ בִשְׁתֵּיהֶן וּבְאֵי זֶהּ מִזְדַּכֶּה פוֹטְרִין אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
דנין אותו בשתיהן וכו'. כמו וליטעמיך הוא שהרי כאן לא היו יודעין כלל לאיזה ע''ז ועל כרחך בכה''ג ודאי לאו כלום הוא דהא את מי עבד צריכין לידע אלא דהא דקבלו עדותן כדי למצא לו זכות ובאיזה מהן שיהא מזדכה פוטרין אותו ונפקא מינה שאם יבאו אח''כ ויעידו איזה ע''ז היתה לאו כלום הוא שכבר דנו אותו בשתיהן ויצא מב''ד ושוב אין מחזירין אותו וכדדריש בפ' דלעיל מוצדיק אל תהרוג:
נישמעינה מן הדא דקתני מעשה שבאו שנים וכו'. אלמא דבאחד מד' עבודות נמי חייב שהרי לא היו יודעין לומר עבודתה וקבלו עדותן:
את מי עבד. קתני במתני' ובעי הש''ס דודאי השאלה את מי עבד לאיזה ע''ז היא לפעור או למרקוליס אלא במה עבד מהו השאלה אם נאמר דכך הוא אם בעבודתה עבדה שפער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס או בעבודה גבוה שהוא אחת מארבע עבודות זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה ונשמע מינה דבאלו עבודות אינו חייב הואיל ואין דרכה בכך או דילמא דבמה עבד באיזו עבודה מד' עבודות אע''פ שאין דרכה בכך חייב:
משנה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. אֶלָּא שֶׁבַּחֲקִירוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. בְּדִיקוֹת אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
בזמן שהן מכחישין זה את זה. אפילו היו שלשה ושנים מהן כיוונו עדותן והשלישי מכחיש אותן עדותן בטילה וכל עדות בטילה הוא והן פטורין:
בדיקות. אפילו אמרו כולן אין יודעין ראויה להתקיים בהן מצות הזמה דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:
אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים כל העדות בטלה ואפילו הן מאה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולן:
בעוקצי תאינים. שהיו מעידין אותו שהרגו תחת תאנה ובדקן תאנה זו עוקציה דקים או גסים:
מתני'. בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי ובאותה שעה תלמיד יושב לפני רבו היה לכך קורהו בן זכאי:
הלכה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת כול'. בַּמֶּה לִקְטָן. בְּעוּקְצֵיהֶן לִקְטָן. בַּמֶּה אֲכָלָן. בְּגַלְעִינֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' במה לקטן. כך היה בודקן במה לקטן זה בשבת והם העידו עליו ושאלן אם בעוקציהן לקטן וכיצד אכלן אם בגלעיניהן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידִין. אֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם 25a וְאֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. נֶחְלְקָה עֵדוּתָן. אֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. וִיהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם׃ רַב אָמַר. בִּכְלָל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּפְרָט כָּל עַמָּא מוֹדוּ נֶחְלְקָה הָעֵדוּתָ. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. הֵידֵינוֹ כוֹלֵל וְהֵידֵינוּ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר תַּרְתֵּי וְאָהֵן אָמַר חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר חָדָא תַרְתֵּי. וְאָהֵן אָמַר תְּלַת אַרְבָּעֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. בפ''ג דנזיר הלכה ז' ואיתא להאי סוגיא התם וביבמות פ' בתרא הלכה ה':
ואלו מעידין שנזר חמש. באותה שעה שאתם אומרים שנזר שתים והוא שותק או שאמר איני יודע:
יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:
בכלל נחלקו. כדמפרש לקמן כלל קרי ליה היכא דאחת אומר' שתים ואחת אומרת חמש ששתיהן תפסו כלל הדבר ופרט או מונה קרי היכא דא' אומרת א' ב' וא' אומרת עוד ג' וד' וה':
אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. דהוי הכחשה וביבמות ובנזיר איפכא הוא דגרסי' התם אבל בפרט כ''ע מודים שיש בכלל חמש שתים. דמודו ב''ש דלא הוי הכחשה דכי אמר אידך ג' ד' וה' לא מיעט שלא נדר א' וב' אלא דמוסיפין על הראשונה ואומרים שעוד נזר ג' ד' וה':
ור' יוחנן אומר במונה. והיינו פרט מחלוקת אבל בכלל וכו' וביבמות ובנזיר גריס אבל בכלל כל עמא מודו נחלקה העדות אין כאן נזירות:
והידינו. ואיזה הוא כלל ואיזהו מונה ופרט:
כלל. זה אומר שתים וזה אומר שלש ומונה נקרא שמונין בפרטות זה אומר א' וב' וזה אומר עוד ג' וד' וה':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source