Vayedaber

Sanhedrine

Daf 24b

משנה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. אֶלָּא שֶׁבַּחֲקִירוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. בְּדִיקוֹת אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה׃

Traduction

Plus on questionne les témoins, mieux cela vaut. Un jour, les témoins dirent devant R. Zacaï avoir vu un crime commis sous un figuier (150)V. Derenbourg, p. 278., il leur adressa des questions concernant les queues des figues. Entre les enquêtes et les examens, il y a des différences: si le témoin ne sait pas répondre aux premières, son témoignage est nul (151)S'il ignore quand et où l'acte a eu lieu, il ne peut pas être démenti par un alibi.. Mais si un témoin, ou même tous les deux, ne savent pas répondre aux questions appelées examens, le témoignage est valable. Si sur une question quelconque les témoins se contredisent, le témoignage est nul.- (152)La Guemara sur ce est traduite (Nazir 3, 7).

Pnei Moshe non traduit

מתני'. בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי ובאותה שעה תלמיד יושב לפני רבו היה לכך קורהו בן זכאי:

בעוקצי תאינים. שהיו מעידין אותו שהרגו תחת תאנה ובדקן תאנה זו עוקציה דקים או גסים:

אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים כל העדות בטלה ואפילו הן מאה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולן:

בדיקות. אפילו אמרו כולן אין יודעין ראויה להתקיים בהן מצות הזמה דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:

בזמן שהן מכחישין זה את זה. אפילו היו שלשה ושנים מהן כיוונו עדותן והשלישי מכחיש אותן עדותן בטילה וכל עדות בטילה הוא והן פטורין:

הלכה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת כול'. בַּמֶּה לִקְטָן. בְּעוּקְצֵיהֶן לִקְטָן. בַּמֶּה אֲכָלָן. בְּגַלְעִינֵיהֶן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' במה לקטן. כך היה בודקן במה לקטן זה בשבת והם העידו עליו ושאלן אם בעוקציהן לקטן וכיצד אכלן אם בגלעיניהן:

24b הָיוּ מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֵק. מַתְרִין בּוֹ וּמַרְכִין בְּרֹאשׁוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ שׁוֹפֵךְ דָּם. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁבֶּן בְּרִית הוּא וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָם֭ דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ מְחַלֵּל שַׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה.

Traduction

Si l’homme avisé se tait (147)Tossefta, ch. 11., ou si après avoir été avisé il se contente de hocher la tête, dirait-il même qu’il le sait, il sera acquitté, jusqu’à ce qu’il dise vouloir accomplir le crime malgré tout. Si l’on voit un individu sur le point de verser le sang, on lui dira que c’est un crime, et la Loi a dit (Gn 9, 6): Celui qui verse le sang de l’homme, par l’homme son sang sera versé. Bien qu’il dise le savoir, il sera acquitté, à moins qu’il dise vouloir agir ainsi pour être puni. Si l’on voit un homme profaner le Shabat, on lui dit: Sache que c’est aujourd’hui le Shabat, et la Loi dit (Ex 31, 14): Celui qui le profane sera mis à mort, bien qu’il réponde le savoir, il sera acquitté, à moins qu’il dise vouloir agir ainsi pour être puni.

Pnei Moshe non traduit

היו מתרין בו ושותק וכו'. תוספתא היא בפ' י''א:

רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַה מִיחַייֵב. מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ אוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ. מְלַמֵּד שֶּׁמְצָאוּהוּ תוֹלֵשׁ עֵצִים מִן הַקַּרְקַע.

Traduction

R. Hiya b. Gamda demanda: à quel titre punit-on le ramasseur de bois le samedi? Est-ce pour l’avoir coupé, ou cueilli? On peut résoudre cette question à l’aide de ce verset (Nb 15, 32): Des enfants d’Israël étant au désert trouvèrent, etc. (148)Siffri, sections Emor et Shelah.; donc, dès lors, ils trouvèrent que l’homme arrachait le bois (et il fut condamné pour ce fait).

Pnei Moshe non traduit

נישמעינה מן הדא ויהיו בני ישראל וגו'. ברייתא בספרי היא:

רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁמְקוֹשֵׁשׁ חַייָב מִיתָה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנָּא רִבִּי חִייָה. הוֹצֵ֣א אֶת הַֽמְקַלֵּ֗ל מִחוּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה.

Traduction

Pourquoi, demanda R. Hiya b. Gamda, le condamne-t-on à la lapidation (pénalité dont le criminel n’avait pu être avisé)? On réfute cette objection à l’aide de ce qu’il est dit: on sait qu’il était condamné à mort, sans savoir le mode de pénalité; or, on a enseigné (149)Torath Cohanim, ibid. que R. Hiya explique ces mots (Lv 24, 32): Fais sortir le blasphémateur hors des camps, et cette pénalité (quoique non prévue) était la lapidation.

Pnei Moshe non traduit

במה היא מיתתו בסקילה. כלומר דר' חייה בר גמדא שאל אם הלכה כהאי תנא דאמר לעיל עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת א''כ קשיא לן מקושש שהרי מיתתו במה היתה בסקילה והרי לא ידעו מיתתו במה עד שפירש להם מפי הגבור' והיאך היו מתרין בו:

נישמעינה מן הדא. וברייתא בסיפרא דקתני בהדיא יודעין היו שמקושש חייב מיתה וכו'. אלמא דלא בעינן עד שיודיעוהו באיזה מיתה דאל''כ אפילו חיוב מיתה גופה הוה להו לספוקי שהרי התראתן לאו התראה היתה:

אשכח תני ר' חייא הוצא את המקלל וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דמהתם לא שמעינן מידי דאיכא למימר במקושש הוראת שעה היתה כמו במקלל דע''כ בו צריך אתה לומר לכ''ע דהוראת שעה היתה שהרי לא היו יודעים אם חייב מיתה הוא אם לאו וכדדריש לה בהאי ברייתא דסיפרא יודעים היו במקושש שחייב מיתה אבל לא היו יודעים באיזה מיתה שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו ובמקלל הוא אומר לפרוש להם על פי ה' מלמד שלא היו יודעים אם חייב מיתה או לאו וכי היכי דאמרינן במקלל דהוראת שעה היתה ה''נ במקושש ולעולם עד שיודיעוהו באיזה מיתה:

אֶת מֶה עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמֶרְקוּלִיס. בַּמֶּה עָֽבְדָהּ. בַּעֲבוֹדָתָהּ עָֽבְדָהּ אוֹ בַעֲבוֹדַת גָּבוֹהַּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. רָאִינוּ זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין פְּעוֹר הָיָה אוֹ מֶרְקוּלִיס הָיָה. דָּנִין אוֹתוֹ בִשְׁתֵּיהֶן וּבְאֵי זֶהּ מִזְדַּכֶּה פוֹטְרִין אוֹתוֹ.

Traduction

– ''On lui demandera: Qui a-t-il adoré''? Peor ou Mercure (Mercurius)? ''Et par quoi''? Faut-il les cérémonies usuelles aux idoles, ou le mode du culte divin? -On peut le savoir de ce qu’il est dit: Un jour, 2 témoins vinrent dire qu’ils ont vu un tel adorer une idole, sans savoir si c’est Peor ou Mercure (malgré cela, l’idolâtre a été condamné); en réalité, on juge l’accusé sur ces 2 attestations (incomplètes), et dès que par l’une on le reconnaît innocent, il sera acquitté.

Pnei Moshe non traduit

את מי עבד. קתני במתני' ובעי הש''ס דודאי השאלה את מי עבד לאיזה ע''ז היא לפעור או למרקוליס אלא במה עבד מהו השאלה אם נאמר דכך הוא אם בעבודתה עבדה שפער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס או בעבודה גבוה שהוא אחת מארבע עבודות זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה ונשמע מינה דבאלו עבודות אינו חייב הואיל ואין דרכה בכך או דילמא דבמה עבד באיזו עבודה מד' עבודות אע''פ שאין דרכה בכך חייב:

נישמעינה מן הדא דקתני מעשה שבאו שנים וכו'. אלמא דבאחד מד' עבודות נמי חייב שהרי לא היו יודעין לומר עבודתה וקבלו עדותן:

דנין אותו בשתיהן וכו'. כמו וליטעמיך הוא שהרי כאן לא היו יודעין כלל לאיזה ע''ז ועל כרחך בכה''ג ודאי לאו כלום הוא דהא את מי עבד צריכין לידע אלא דהא דקבלו עדותן כדי למצא לו זכות ובאיזה מהן שיהא מזדכה פוטרין אותו ונפקא מינה שאם יבאו אח''כ ויעידו איזה ע''ז היתה לאו כלום הוא שכבר דנו אותו בשתיהן ויצא מב''ד ושוב אין מחזירין אותו וכדדריש בפ' דלעיל מוצדיק אל תהרוג:

Sanhedrine

Daf 25a

תַּמָּן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידִין. אֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם 25a וְאֵילּוּ מְעִידִין שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. נֶחְלְקָה עֵדוּתָן. אֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. וִיהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם׃ רַב אָמַר. בִּכְלָל נֶחְלְקוּ. אֲבָל בִּפְרָט כָּל עַמָּא מוֹדוּ נֶחְלְקָה הָעֵדוּתָ. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּמוֹנֶה נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּכוֹלֵל כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. הֵידֵינוֹ כוֹלֵל וְהֵידֵינוּ מוֹנֶה. כּוֹלֵל. אָהֵן אוֹמֵר תַּרְתֵּי וְאָהֵן אָמַר חָמֵשׁ. מוֹנֶה. אָהֵן אָמַר חָדָא תַרְתֵּי. וְאָהֵן אָמַר תְּלַת אַרְבָּעֵי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ג דנזיר הלכה ז' ואיתא להאי סוגיא התם וביבמות פ' בתרא הלכה ה':

ואלו מעידין שנזר חמש. באותה שעה שאתם אומרים שנזר שתים והוא שותק או שאמר איני יודע:

יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:

בכלל נחלקו. כדמפרש לקמן כלל קרי ליה היכא דאחת אומר' שתים ואחת אומרת חמש ששתיהן תפסו כלל הדבר ופרט או מונה קרי היכא דא' אומרת א' ב' וא' אומרת עוד ג' וד' וה':

אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. דהוי הכחשה וביבמות ובנזיר איפכא הוא דגרסי' התם אבל בפרט כ''ע מודים שיש בכלל חמש שתים. דמודו ב''ש דלא הוי הכחשה דכי אמר אידך ג' ד' וה' לא מיעט שלא נדר א' וב' אלא דמוסיפין על הראשונה ואומרים שעוד נזר ג' ד' וה':

ור' יוחנן אומר במונה. והיינו פרט מחלוקת אבל בכלל וכו' וביבמות ובנזיר גריס אבל בכלל כל עמא מודו נחלקה העדות אין כאן נזירות:

והידינו. ואיזה הוא כלל ואיזהו מונה ופרט:

כלל. זה אומר שתים וזה אומר שלש ומונה נקרא שמונין בפרטות זה אומר א' וב' וזה אומר עוד ג' וד' וה':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source