לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. וְכָתוּב וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אוּרְיוֹת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵֽים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִֽׁים׃ בַּטְלָנִים הָיוּ. וְהַהֶדְיוֹט מוּתָּר בְּכוּלָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
וההדיוט מותר בכולן. בהני לא ירבה דלא אסרה תורה אלא למלך דלו כתיב בכלהו:
בטלנים היו. שלא היה מלחמה בימיו ובכה''ג אסור:
אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר שְׁלֹמֹה. 13a שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁסִּחֲקָה עֲלֵיהֶן מִידַּת הַדִּין חִילַּלְתִּים. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. וְכָתוּב וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. אָהַב מַמָּשׁ לִזְנוּת. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. עַל שֵׁם לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְמוֹשְׁכָן לְדִבְרֵי תוֹרָה וּלְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עַל שֵׁם גַּם אוֹת֣וֹ הֶחֱטִ֔יאוּ הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ אַשְׁכַּח תֵּימַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי וַחֲנַנְיָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר חָדָא. וְרִבִּי יוֹסֵי פְלִיג עַל תַּלְתֵּיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
שלשה דברים וכו'. במדרש קהלת דריש להעל הפסוק ולשאול אמרתי מהלל ושם גריס והוללתים וערבבתים:
אשכח תימר וכו' חדא. אמרו דבר אחד שחטא בדבר דמר סבר לזנות ממש ומר סבר שנתחתן בהם ועבר על לא תתחתן ומר סבר שהחטיאו אותו ממש אלו נשים נכריות ור' יוסי הוא דפליג על כלן וס''ל דלשם שמים נתכוון ולא נתחתן בהן בגיותן אלא גיירן והכניסן תחת כנפי השכינה:
וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת הַכֶּ֛סֶף בִּירֽוּשָׁלַם֖ כַּֽאֲבָנִ֑ים. וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִימֵי שְׁלֹמֹה לֹא הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף אֶלָּא שֶׁלְּזָהָב. וּמַה טַעַם. אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה.
Pnei Moshe (non traduit)
ומה טעם אין כסף נחשב. אפילו הכלים למשקל עשו של זהב שהרי אין כסף נחשב בימי שלמה והלכך לא חששו ג''כ לגניבה:
אבני עשר אמות וכו'. ולא היו יכולין לגנבן:
וכתיב ויתן וגו'. כלומר דחשיב מה שאמר שעבר על כל אלו:
כָּתוּב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. מָה עֲטָרָה זוֹ בְרֹאשְׁךָ. רֵד מִכִּסְאִי. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אוֹמֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וְנִדִמֶה כִדְמוּת שְׁלֹמֹה וְהֶעֱמִידוֹ מִכְִּסְאוֹ וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָֽם׃ וַהֲווּ מָרִין לֵיהּ. מַלְכָּא יְתִיב עַל בִּסֶּילְּיוֹן דִּידֵיהּ וְתֵימַר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְקָנֶה וּמֵבִיאִין לְפָנָיו קְעָרַת גְּרִיסִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר וְזֶה הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קַנְיָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קוֹשַׁרְתֵּיהּ. וּמִי קִיטְרְגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹ''ד שֶׁבְּיַרְבֶּה קִיטְרְגוֹ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֶה תוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָם. כָּתַבְתָּה בְתוֹרָתָךְ. כָּל דִּיַיתֵיקֵי שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כּוּלָּהּ. וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר יוּ''ד מִמֶּנִּי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כְּיוֹצֵא בוֹ בְטֵילִין וְדָבָר מִמָּךְ אֵינוֹ בָטֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
אית דאמרין קושרתיה. קערתו ולשון ערבי הוא א''נ כפוקושייר''א בלע''ז:
ואית דאמרין קניא. ובמדרש ילמדנו פ' אחרי מות גריס קודייה. כוז לשתות בו:
מלכא יתיב על בסיליון דידיה. על כסא כבודו ואת אומר אני קהלת הייתי מלך:
רד מכסאי. לפי שכתוב בו וישב שלמה על כסא ה':
כתיב ולשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. וה''ג במדרש שם אמר הקב''ה ולשמחה מה זו עושה מה עטרה זו בראשך:
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. יוּ''ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִמֵּנוּ שָׂרָה נִיתַּן חֶצְיוּ עַל שָׂרָה וְחֶצְיוּ עַל אַבְרָהָם. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. עָלָה יוֹ''ד וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. עָקַרְתָּנִי מִן הַצַּדֶּקֶת הַזֹּאת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֵא לָךְ. לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ נָתוּן בְּשֵׁם נְקֵיבָה וּבְסוֹף תֵּיבָה. חַיֵּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתְנָךְ בְּשֵׁם זָכָר וּבְרֹאשׁ תֵּיבָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא נֵיאוֹת לֹא בְשֶׁלְּאָבִיו וְלֹא בְשֶׂלְּרַבּוֹ. וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר עֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁלע''א.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יהא ניאות. שלא יתנאה ומגיהין אותו מספר העזרה אשר היה מונח שם וצריך שיהיה ע''פ ב''ד הגדול להיות מגיהין ממנו:
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהִיא עִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָֽיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה עָסוּק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. הַהֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּיוֹצֵא בוֹ נֶאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. הֶדְיוֹט לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הדיוט. שאין מוטל עליו צרכי צבור לכ''ש:
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל נִיסְלוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין לֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְשַׁרְבִיטוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשָׁיו. וּכְשֶׁמֵּת כּוּלָּן נִשְׂרָפִין לְפָנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁל֣וֹם תָּמ̇וּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
כולן נשרפין לפניו. לכבודו ושלא ישתמשו בהן:
על כיסלו. כסא שלו:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי זֵירָא. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבֵּירְרוֹ מְרַדֵּף זְכוּתוֹ. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּֽרְרוּ שְׁלָשְׁתָּן מִדַּעַת אַחַת. וּמַאי טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. לָאו כּוּלָּהּ מִינָּךְ מִיבְחַר וּמֵיסַב מַה דְאַתְּ בָּעֵי אֶלָּא אֲנָא וְאַתּ מְבַחֲרִין וּמֵסַבִּין מַה דְּנָן בְּעָייָן. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִן. מֵת אֶחָד לֹא נִמְצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן מִתְבָּֽרְרִין מִדַּעַת אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמותך שביררו מרדף זכותו. כלומר שכל אחד מבעלי הדינין חושב בעצמו מתוך שביררתי לזה הדיין ודאי יהא מרדף זכותי בכל מה שיכול נמצאו צייתי הבעלי דינים:
מ''ט דר' מאיר. דקסבר דצריך דעת בעלי הדינין כדי שיתבררו שלשתן מדעת אחת כלומר בהסכמה אחת משניהם שהרי על שנים הראשונים כבר הסכימו שניהם להיות כל אחד בורר לו דיין אחד ועכשיו שניהם מסכימים על השליש ונמצא השלישי מהפך בזכות שניהן ויצא הדין לאמיתו:
מ''ט דרבנן. דלא בעו דעת בעלי דינין:
לאו כולא מינך מבחר וכו'. כלומר דא''כ אין לדבר סוף שאם ירצה א' מבעלי דינין לומר נבחור לזה השליש יאמר לו חבירו לא כל המיינך שאתה תבחר לזה לקחת אותו לשליש ושאתרצה ג''כ אני אלא צריך שנבחור שנינו ביחד ונקח אותו בהסכמת שנינו ביחד וכן יאמר זה אם יאמר הוא על אחר ויהיה הדבר קשה שיבררו להם אחד בדעת אחת לפיכך מניחין הדבר לדעת הדיינים:
וקשיא על דרבנן. קס''ד דלרבנן לא מהני לעולם דעת בעלי הדינין על השלישי כ''א דעת הדיינים הלכך מקשי הגע מצמך אם אחר שביררו הדיינים להשלישי מת אחד מאלו שני הדיינים וכשיברור זה הבעל דין שמת הדיין שלו לדיין אחר לא נמצא שעכשיו ע''כ הדיין השלישי מדעת שני הבעלי דינין הוא שהרי הדיין החדש לא בירר אותו ובודאי אין לדחותו מאחר שכבר הוברר לדיון שלישי ואף אם לא יסכים עליו זה הדיין החדש וא''כ צריך שיסכימו שני בעלי הדין עליו והרי תמצא עכשיו ששלשתן מתבררין מדעת אחת של הבעלי הדינין:
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּג'. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁנֵי הַדַּייָּנִים בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד. אם אחד מהבעלי דינין בורר לו דיין אחד וכן השני בורר לו דיין אחד הרי שני הבעלי דינים ביחד בוררים להן עוד דיין שלישי שמתוך כך יצא הדין אמת לאמיתו דסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך והדיין השלישי בעצמו נוח לו להפך בזכות שניהן מפני ששניהן ביררו אותו:
וחכמים אומרים שני הדיינים בוררים להן עוד אחד. בלא דעת הבעלי דינין שמתוך כך הוא שיצא הדין לאמיתו והלכה כחכמים:
רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאוֹרְחָא. פָּגַע בּוֹ חַד כּוּתִי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אַתְּ הוּא רַבְהוֹן דִּיהוּדָאֵי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מַה כְתִיב שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ. אָשִׂים אֵין כְּתִיב אֶלָּא תָּשִׂים. דְּאַתְּ שָׁוִי עֲלָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
את הוא רבהון דיהודאי. נתכוון לקנתרו:
אשים אין כתיב. דהוה משמע שמרצון הקב''ה הוא להשים המלך אלא תשים דאת שוי מלך בעצמך:
תִּירְגֵּם יוֹסֵי מָעוֹנִי בִּכְנִישְׁתָּא בְּטִיבֵּרִיָּה. שִׁמְעוּ זֹ֨את הַכֹּֽהֲנִ֜ים. לָמָּה לֵית אַתּוּן לָעִין בְּאוּרַיְתָא. לָא יְהָבִית לְכוֹן כ''ד מַתַּנְתָּא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. לָא יְהָבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל. לָמָּה לֵית אַתּוּן יְהָבִין כ''ד מַתַּנְתָּא דִפְקִידִית יַתְכוֹן בְּסִינַי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַלְכָּא נְסִיב כּוּלָּהּ. וּבֵ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶם֭ הַמִּשְׁפָּ֑ט. לָכֶם אָמַרְתִּי וְזֶ֡ה מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים. עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶן בַּדִּין וּלְפַסְּקָן וּלְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם. שָׁמַע רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְכָעַס. דְּחַל וְעָרַק. סַלְקוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ לְפַייֵס לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ. רִבִּי. גַּבְרָא רַבָּא הוּא. אָמַר לֵיהּ. אֶיפְשַׁר כָּל מָאן דָּנָא שְׁאִיל לֵיהּ הוּא מֵגִיב לִי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם. וְכִי שָׂרָה אִמֵּינוּ זוֹנָה הָֽייְתָה. אָמַר לֵיהּ. כְּבַת כֵּן אִמָּהּ. כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא. כַּנָּשִׂיא כֵן הַדּוֹר. כַּמִּזְבֵּחַ כֹּהֲנָיו. כַּהֲנָּא אֲמַר כֵּן. כְּגִנְּתָא כֵּן גַּנָּנָהּ. אָמַר לֵיהּ. לָא טָב דִּקְלִיל לִי דְלָא בְאַפּוֹי חַד זְמַן. אֶלָּא בְאפַּיי תְלָתָא זִימְנִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב הִנֵּה֙ כָּל הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַיִ֥ךְ יִמְשׁוֹל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּה֭ בִּתָּֽהּ. וְכִי אִימֵּינוּ לְאָה זוֹנָה הָֽייְתָה. דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙. אֲמַר לֵיהּ. לְפוּם דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת̇וֹ. פָּֽשְׁטִין יְצִיאָה מִיצִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כבת כן אמה ועל שם שקלקלו הבנים מבזה את אמם:
כדור וכו'. לפי הדור הוא הנשיא וכן לפי הנשיא הוא הדור:
כהנא אמר כן. וכהנא היה דורש כן לפי הגנה כך הוא הגנן:
א''ל. לא די לו שביזה אותי פעם א' שלא בפני אלא אף בפני וזה שלש פעמים כדור וכו' כנשיא וכו' כגנה וכו':
כאמה בתה. ומה תאמר בפסוק הזה דמשמע דמעשה האם גרם להבת:
פשטין יציאה מיציאה. כלומר דבאמת לאה יצאנית היתה אבל לא לומר דבר גנאי עליה אלא לפי שהיתה יצאנית גרמה לדינה שתהא יצאנית ואף היא לא נתכונה אלא לצאת ולראו' בבנות הארץ:
אפשר כל. מה שאני שואל ממני הוא משיב לי:
לכם אמרתי. שתשגיחו בדבר המשפט הזה שיתנו לכהנים ואתם בעצמיכם גוזלין אותם:
למה לית אתון לעין באורייתא. וכי לא יהבית לכון כ''ד מתנות ע''מ שתחזיקו בתורתי:
תירגם יוסי מעוני. לזה הפסוק דלקמיה בכנסת טבריה ונרמז בו התוכחה לכלם כדחשיב:
וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ עָרוֹם וְלֹא כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּר וְלֹא בְבֵית הַמֶּרְחָץ. עַל שֵׁם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶי֑ךָ. רִבִּי חֲנִינָה סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ לָבוּשׁ אוֹתָנִּיתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר וּלְבוֹשׁ לָגִין דִּידָךְ. מִשּׁוּם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶי֑ךָ. רִבִּי יוֹחָנָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ בַּחֲלוּקָא דְכִתְנָא. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר וּלְבוֹשׁ חֲלוּקָךְ דְּעִימְרָא. מִשּׁוּם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ וגו'. מִי נְפַק אֲמַר לֵיהּ. אַייתִי עטעמה. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח וְאַייְתִי לִי מְנַחֵם טָלְמָא. 13b דִּכְתִיב וְתֽוֹרַת חֶ֗֝סֶד עַל לְשׁוֹנָֽהּ׃ מִי נְפַק חֲמָא רִבִּי חֲנִינָה בַר סִיסִי מְפַצֵּעַ קִיסִין. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לֵית הוּא כְבוֹדָךְ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נִיעֲבִיד וְלֵית לִי מָאן דִּמְשַׁמְּשֵׁינִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין לָא הֲוָה לָךְ מָאן דִּמְשַׁמְּשָׁךְ לָא מְקַבְּלָא עֲלָךְ מִתְמַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל אם לא היה לך מי שישמשך לא היה לך לקבל עליך התמנות הדיינות שאין לדיין לעשות מלאכה ולהתבזות בפני הרואים:
מי נפק. כשיצא ר' יוחנן ראה לר' חנינא שהיה בוקע עצים בעצמו:
שאלון למנחם טלמיא מהו הדין וכו'. וסיים דכתיב ותורת חסד על לשונה שצריך הת''ח ליזהר בלשונו היאך לדבר ובתורת חסד ויפוי:
מי נפק. כשהיה ר' יוחנן רוצה לצאת אמר ליה ר' יודה נשיא אייתי עטעמה. מלה מורכבת היא מלשון עטא וטעם בדניאל כלומר שא''ל הבא עצה וטעם באיזה דבר אשר דברו ביניהם והקפיד ר' יוחנן על זה ועל שאמר לו בזה הלשון וא''ל שלח ואייתי לך מנחם טלמא איש אחד שהיה שם שהיו רגילין לשאול ממנו והוא יתן לך העצה ובמדרש קהלת מצאתי בפסוק ברבות הטובה רבו אוכליה:
בחלוקא דכיתנא. בלא מלבוש ע''ג והיה כמו מלבוש של פשתן וציוה לו ללבוש של הצמר:
אותניתיה. פירש במוסף הערוך בגד פשתן בלשון יוני. ול''נ בגד מלוכלך ומאוס ומעושן. כקיטור הכבשן תרגומו כתננא דאתונא וצוה להשים עליו לגין והוא מלשון גולתיה הגלימא יפה שלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source