Horayoth
Daf 14b
אָכַל כְּזַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וּכְזַיִת מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה וּכְזַיִת מִשֶּׁעָבַר. עַל דַּעְתּוֹן דַּחֲבֵרַייָא דִּינוּן אָֽמְרִין. מִשֵּׁם שֶׂהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. כִּיפְּרָה הַגְּדוּלָּה עַל הָרִאשׁוֹן וְחַייָב עַל הַשֵּׁינִי וְעַל הַשְּׁלִישִׁי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁויִן. חַייָב עַל הָרִאשׁוֹן וְעַל הַשֵּׁינִי וּפָטוּר עַל הַשְּׁלִישִׁי. אָכַל כְּזַיִת. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה 14b סָפֵק מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר סָפֵק מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק מִשֶּׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
Traduction
Si quelqu’un mange de l’interdit de la grandeur d’une olive avant d’être promu à une dignité, autant après la promotion, enfin la même quantité après avoir été remplacé dans cette fonction (59)Voir au commencement de ce., selon les compagnons d’étude disant que les grandeurs font expier les péchés, la promotion servira à expier le premier délit, mais il faut un sacrifice pour le 2e et 3e délit. D’après R. Yossé au contraire, tenant compte de l’inégalité d’état entre l’accomplissement du péché et sa connaissance, le délinquant est coupable pour les 2 premières fautes (survenues et connues lorsqu’il était promu); mais il est absous pour la 3e, qui a eu lieu lors du changement d’état. S’il a mangé une quantité d’une olive en doutant si c’est avant la promotion ou après, ou bien en doutant s’il avait déjà les signes de puberté (duo pilos) ou non, il devra offrir le sacrifice expiatoire pour doute.
Pnei Moshe non traduit
אכל כזית עד שלא נתמנה וכו'. כמו גופה הא דקתני לעיל בריש הלכה היא בהאי נ''מ לחברייא ור' יוסי בטעמיה דר''ש. וגרסינן הכא על דעתיה דר' יוסי וכו' חייב על הראשון ועל השלישי ופטור על השני וכדפרישית לעיל. ואגב דחשיב לקמן להני דמביאין אשם תלוי הדר נקט לה הכא:
אכל כזית ספק עד שלא נתמנה וכו'. היינו דרב מתנייה לעיל לעולם אין הגדולה מכפרת עד שתתודע לו גדולתו אבל אם ספק חטא עד שלא נתמנה. ספק משנתמנה מביא אשם תלוי דהוי כספק עד שלא נתגייר וכו' וכן ספק עד שלא הביא שתי שערות דלאו בר עונשין הוא דבכל אלו מביא אשם תלוי:
אָכַל סְפֵק כְּזַיִת וְאֵין יָדוּעַ אִם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֲכָלוֹ אִם קוֹדֶם יוֹם הַכִּיפּוּרִים אֲכָלוֹ. סְפֵק כַּפָּרָה כִיפֵּר. אִם אִם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֲכָלוֹ אִם לְאַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים אֲכָלוֹ. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. סְפֵק כַּפָּרָה כִיפֵּר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. לְעוֹלָם אֵין סְפֵק כַפָּרָה מְכַפֵּר אֶלָּא עַל מִינֵי דָמִים. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָה. שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. מַה נַפְשָׁךְ. יוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא כִיפֵּר. חוֹל הוּא מוּתָּר. וְהָתַנֵּי וְאָכַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בַּאֲכִילַת הֵיתֵר.
Traduction
S’il a mangé une quantité d’une olive déjà sujette au doute (par les raisons susdites), et de plus il ignore si, au moment de la manger (60)La veille au soir du Kippour., la fête du Kippour (où tout manger est interdit) était déjà survenue ou non: certes, la solennité du Kippour avec ses sacrifices aura expié ce péché douteux; mais si le manger a eu lieu le soir de ce jour, lorsqu’il y a doute si le jour était déjà écoulé ou non, ce doute sera également expié par la solennité du Kippour, selon les compagnons d’étude. R. Mathnia au contraire dit: en cas de doute, le sacrifice offert à la solennité du Kippour ne fait jamais expier qu’un délit déjà accompli (non celui qui surviendrait à la fin de ce jour). Une Mishna (61)(Kritot 4, 1) et 2. confirme l’avis opposé des compagnons, disant que le Kippour fait expier chaque doute survenant même en ce jour. ''Si l’on doute avoir mangé ou non de la graisse interdite, ou bien l’on ignore si un travail accompli l’a été un jour de semaine ou de Shabat, on offrira le sacrifice expiatoire pour doute; enfin, lorsqu’on se livre au travail vers l’issue du jour du Shabat, ou du jour du grand pardon, sans que l’on puisse préciser que la nuit soit déjà arrivée, autorisant le travail, R. Eléazar impose l’obligation d’un sacrifice expiatoire; R. Josué en dispense''. Or, ce dernier avis est en tous cas justifié: si lors du délit commis au crépuscule, il faisait encore jour, la solennité du Kippour l’a expié; s’il faisait déjà nuit, il n’y a pas eu délit. Cependant ne reste-t-il pas la question première du doute d’avoir mangé de la graisse interdite? R. Yossé b. R. Aboun répond qu’il s’agit là d’un manger permis – (62)Suit la reproduction de presque une page du texte précédent, p. 270-1 intervertie..
Pnei Moshe non traduit
אכל ספק כזית. קס''ד השתא דבין ברישא ובין בסיפא איירי בחד גוונא שהוא ספק אם הוא חלב או שומן והיה חייב עליו אשם תלוי אלא שאין ידוע לו אם ביה''כ אכלו אם קודם יה''כ אכלו וכגון שאכלו בין השמשות של יה''כ והוא ספק אם הוא יום וקודם יה''כ הוא או הוא לילה ויום הכפורים הוא:
ספק כפרה כיפר. כלומר בהא ודאי דכיפר ספק כפרה שלו וא''צ להביא כפרה שהרי ממה נפשך יה''כ מכפר עליו והאי לא איצטריך למיתני אלא משום סיפא נקט לה ולומר דבזה כ''ע לא פליגי כי פליגי בסיפא:
אם ביה''כ אכלו. אבל אם אכלו בין השמשות של מוצאי יה''כ ויש כאן ספק אם ביה''כ אכלו ואם לאחר יה''כ אכלו בהא פליגי:
חברייא אמרין. הכא נמי ספק כפרה הוי וכיפר לו יה''כ וכדמפרשינן לקמיה:
ר' מתנייה. פליג דאין יה''כ מכפר על ספק כפרה אלא על מיני דמים כלומר שהוא חייב באשם תלוי על ספק כפרה שלו ונסתפק לו קודם יום הכפורים או ביום הכיפורים שכל היום מכפר על ספק עבירה אבל הכא מכיון שיש כאן ספק שמא לאחר יה''כ אכלו ולא היה לו ביה''כ ספק כפרה של מיני דמים אינו מכפר עליו:
מתניתא מסייעא לחברייא. דלעולם יה''כ מכפר על ספק כפרה ואפי' על ספק בין השמשות שלאחר יה''כ:
שבת ויה''כ ועשה מלאכה בין השמשות. ברפ''ד דכריתות תנן ספק אכל חלב ספק לא אכל וכו' שבת ויום חול ועשה מלאכה באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן עשה מביא אשם תלוי וקתני התם בסיפא חלב ונותר לפניו וכו' שבת ויה''כ ועשה מלאכה בין השמשות ואינו יודע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פטור ומסקינן שם דר' יהושע פוטרו אף מאשם תלוי שאע''פ שבודאי חטא הוא מכל מקום אנן בעינן שידע במה חטא וכיון דכאן לא ידע באיזה מהן חטא פטור אף מאשם תלוי והשתא מדייק לה סייעתא לחברייא מהאי מתני' דאי ס''ד בנזדמן לו ספק חטא דבין השמשות שלאחר יה''כ שאין יה''כ מכפר ואם כן חייב הוא באשם תלוי קשיא דאמאי לא אשמעינן רבותא טפי במתני' דכריתות כגון באוכל בין השמשות שלאחר יה''כ דמביא אשם תלוי כדין ספק אכל ביה''כ או לא דחייב באשם תלוי ומדחזינן דבין ברישא בחיובא דאשם תלוי ובין בסיפא דפטור באשם תלוי לא תני התם אלא בעושה מלאכה ש''מ דבאוכל בין השמשות של יה''כ לא אשכחן כלל אשם תלוי ואפי' בבין השמשות שלאחריו וכדמסיק ואזיל דמה נפשך אם יה''כ הוא דבין השמשות ספק יום ספק לילה ואם יום הוא כיפר עליו דכל היום אפי' עם חשיכה יה''כ מכפר הוא ואם לילה א''כ חול הוא ומותר וסייעתא לחברייא:
והתני ואכל. כלומר דפריך דהא תני הכא בהאי פלוגתא אכל ספק כזית ואין ידוע אם ביה''כ אכלו וכו' דמשמע דבלאו הכי איכא ספיקא דחלב והשתא בסיפא דאכלו בין השמשות שלאחר יה''כ מאי מה נפשך דקאמרת הרי יש ספק שמא חול הוא ולא כיפר עליו יה''כ על ספק חלב שאכל:
אמר ר' יוסי בר בון באכילת היתר. כלומר סיפא דפליגי בה חברייא ורב מתנייה לאו בגונא דרישא מיירי אלא באכילת היתר ואכלו בבין השמשות שלאחר יה''כ וקמ''ל פלוגתייהו דרב מתנייה ס''ל דאין יום הכפורים מכפר על ספק אכילתו ובין השמשות שלאחריו כדקאמר דאין יה''כ מכפר אלא על ספק כפרה של מיני דמים שנתחייב מקודם וחברייא סבירא להו דלעולם פטור הוא מאשם תלוי דמה נפשך אם יוה''כ הוא כיפר ואם חול הוא מותר:
Horayoth
Daf 15a
אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקָן עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מִשֶּׁמִּתְמַנֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פָּטוּר. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְחִיּוּב וְלֹא לִפְטוֹר. אֶלָּא כֵינִי. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקָן מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מִשֶׁעָבַר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּו אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט 15a לֹא נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. דּוּ אָמַר. פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּו אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. דּוּ אָמַר. חַייָב. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאֵית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אכל חמשה זיתים וכו'. כמו אמר מר הוא הא דאמרינן לעיל בפלוגתייהו דר''י ור''ל באכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקן וכו' משנתמנה ואקשינן עלה דמנא לן למימר הכי אליבא דר''ל דילמא לא קאמר ר''ל דידיעות ספק כידיעות הן אלא לחומרא. ולענין חילוק חטאות כשיתוודע לו אחר כך. ומתרצינן לה אלא כיני כלומר לא תיתני הכי דנודע לו מספיקן משנתמנה ומודאן לאחר שעבר אלא תני הכי אכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקן עד שלא נתמנה ובבית דין כלומר בוודאן כדפרישית לעיל שנודע לו וודאן משנתמנה דעל דעתיה דר''ל דס''ל דאמרינן דספק ידיעה כידיעה מיחשבא לחומרא לענין חילוק חטאות ה''נ אמרינן לחומרא וחייב דספק ידיעה שלו קודם שנתמנה הוי כידיעה והלכך חייב אפילו לר''ש דחטאו וידיעתו שוין הן כשהוא הדיוט ועל דעתיה דר''י פטור הוא לר''ש דבתר ידיעה בתרייתא שהיא ודאית אזלינן ומשנתמנה הויא והשתא מדייק הכא איפכא דאכתי איכא למיפרך עלה לאידך גיסא:
כן אמר רבי שמעון בן לקיש לחיוב ולא לפטור. בתמיה דמנא לך לומר דלא אמר ר''ל אלא לחומרא דילמא בין לחומרא אם הוא לחיוב ובין לקולא אם הוא לפטור קאמר ר''ל דספק ידיעה כידיעה הויא והשתא בנודע לו מספיקן משנתמנה ובוודאן לאחר שעבר נימא דקסבר ר''ל דפטור הוא לר''ש דספק ידיעה משנתמנה כידיעה הויא ולא הוי חטאו וידיעתו שוין בו:
אלא כיני אכל חמשה זיתים וכו'. כלומר אלא לעולם כדאמרינן מעיקרא לענין דינא דמתני' שאם אכל חמשה זיתים עד שלא נתמנה ונודע לו מספקן ומשנתמנה. ובבית דין והיינו בודאן נודע לו משעבר. ובהא תליא בפלוגתייהו דר''י ור''ל דה''נ בדינא דמתני' כן דלר''ל פטור ולר' יוחנן חייב אליבא דרבי שמעון. ודאקשינן לעיל מנא לן למילף קולא מחומרא דילמא לא קאמר ר''ל ספק ידיעה כידיעה אלא לחומרא לענין חילוק חטאות אבל לא לקולא למיפטריה לזה שנודע לו מספיקן משנתמנה ומטעמא דספק ידיעה כידיעה הא לא קשיא דאנן הכי קאמרינן:
על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דהוא אמר נתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו דהוא אמר פטור. כלומר עיקרא דמילתא לא גמרינן מפלוגתייהו דגבי אכל חמשה זיתים ונודע לו מספק שבין כל אחד ואחד דקאמר ר''ל דהידיעות ספק כידיעו' ודאין שבין כל אחד ואחד הן ומחלקין לחטאות דאהא איכא למיפרך כדפרכינן דילמא דוקא לחומרא קאמר ועוד דאף אם את''ל דר''ל בכל מקום קאמר בין לקולא בין לחומרא מכל מקום קשיא הא לא דמיא לגמרי לדינא דמתני' בגוונא דאמרן באכל חמשה זיתים עד שלא נתמנה וכו' דהכא אין הידיעה בין כל אחד ואחד כ''א אחר שאכלן נודע לו וחזר ונודע לו אלא מאידך דר''ל גמרינן לה דקאמר לעיל גבי אכל שלשה זיתים וכסבור שהן שנים והפריש חטאת עליהן דנתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו ואם אח''כ חזר ונודע לו על השלישי צריך להביא קרבן אחר עליו אלמא דידיעה קמייתא שנודעה לו על השנים מחלקן לחטאות ולא אמרי' דנלך בתר ידיעה בתריית' שנודע לו אחר כן על כולן ויתכפר בקרבן א' לכולן שהרי בהעלם א' אכלן אלא מכיון שנודע לו בתחילה על השנים אחריה אנו הולכין והכא נמי בחמשה זיתים עד שלא נתמנה ונודע לו מספיקן משנתמנה דבתר ההיא ידיעה אזלינן ולא בתר ידיע' דבתרייתא שנודעה לו אחר שעבר והלכך פטור הוא דלא הוי חטאו וידיעתו שוין בידיעה קמייתא ואע''ג דספק ידיעה היא הא כבר שמעינן ליה לר''ל דס''ל דספק ידיעה כידיעה שבין כל א' וא' לענין חילוק חטאות וה''ה לנודע לו וחזר ונודע לו אחר אכילת כולן והשתא לא תיקשי כדלעיל דלעולם ר''ל קאמר בין לקולא בין לחומרא והאי דינא דמיא לגמרי לדינא דשלשה זיתים שאחר כל אכילות כולן נודע לו וחזר. ונודע לו הלכך שפיר גמרינן מיניה:
על דעתיה דר' יוחנן. דהוא אמר התם נתכפר במקצת החטא נתכפר כולו דהוא אמר חייב. אבל לר' יוחנן דס''ל דלענין זה ודאי הוא דעיקר הידיעה היא הראשונה שנודע לו על השנים בתחילה ומש''ה נמי הוא דקאמר דנתכפר ג''כ על השלישי כדאמרינן. לעיל ומיהו בספק ידיעה הא פליג ר' יוחנן וס''ל דלאו כידיעה ודאית מחשבינן לה והלכך הכא דידיעה ודאית לאחר שעבר מגדולתו הויא בתרה אזלינן והוי חטאו וידיעתו שוין וחייב:
מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאֵית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
הכל מודין וכו' מודה ר' יוחנן וכו' מודה ר' יוחנן וכו'. כלומר כל הא דאמרין לעיל ונשנית בבית המדרש על הני מימרות דר''י ודר''ל ומפרשינן דהא דקאמר גבי שלשה זיתים והפריש חטאת לאו דוקא הוא דהכל מודים שאם קיימת הראשונ' שהפריש על מה שנודע לו בתחילה שהיא נדחית דר' יוחנן לא קאמר אלא בנתכפר כבר במקצת הוא דנתכפר כולו ושמעינן השתא דלא פליגי ר''י ור''ל בהא והיינו דמסיים עלה:
מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הֲוִי עָלֶיהָ. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְוַדַּע לוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמֵבִיא קָרְבָּן. בַּשֵּׁינִי וּמֵבִיא קָרְבָּן. בַּשְּׁלִישִׁי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. בָּֽרְבִיעִי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. בַּחֲמִשִּׁי וּמַקְרִיב קָרְבָּן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּרִאשׁוֹן שֶׁהוּא לִפְנֵי אֲכִילַת כּוּלְּהֶם וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּאַחַרוֹן שֶׁהוּא לִאַחַר אֲכִילַת כּוּלְּהֶם וְהַשְּׁאָר יִדְּחוּ. רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא. רַב חִסְדָּא כְּרִבִּי יוֹחָנָן. רַב הַמְנוּנָא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מְתִיב רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא. וְהָא מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לָךְ וּפְלִיגָא עָלַי. אִם הָֽיְתָה יְדִיעָה בֵיְתַיִים. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת כָּךְ יוא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אִילּוּ תַנָּא אָשָׁם וְקָם לֵיהּ. יְאוּת. אָמַר רִבִּי חִינְנָה. אֲפִילוּ כֵן לִצְדָדִין דְּתֵימַר כֵּן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
לפום כן ר' יוסי בר' בון הוי עלה. דהא איפכא שמעינן להו דפליגי באיזה מהן הוא מתכפר כהאי מימרא דלקמיה:
אכל חמשה זיתים. בהעלם אחד:
ונתוודע לו בראשון. ולא נתוודע לו בהשני:
ומביא. קרבן כלומר שהפריש קרבן עליו:
בשני. וחזר ונודע לו כזית השני והפריש קרבן וכן בכולן ומקריב דקאמר באינך לאו מקריב ממש הוא אלא שהקריב אצלו להפרישו לקרבן כדמוכרח מדלקמיה:
ר' יוחנן אמר נתכפר לו בראשון. כלומר אח''כ כשנתוודע לו על כולן והרי הקרבנות כולן שהפריש עומדות לפניו מתכפר לו בראשון דמכיון שבהעלם אחד אכלן הכל נגררין אחר הראשון ובו מתכפר על כולן ושאר קרבנות שהפריש ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה ור''ל ס''ל דאחרונה היא עיקר שהפריש אותה אחר שנתוודע לו על אכילת כולהון ובה הוא דמתכפר על כולן והראשונות הן שידחו אלמא דפליגי באיזה מהן מתכפר והלכך ר' יוסי בר' בון מקשי ומתמה עלה על הא דקאמר לעיל הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית ולא משני מידי אלא דזה סותר להכל מודין דלעיל:
רב חסדא ורב המנונא. פליגי נמי בפלוגתא דר''י ור''ל דלעיל אם ספק ידיעות שבין כל אחד ואחד מחלקין לחטאות כידיעות ודאי או לא:
רב חסדא כר' יוחנן. דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ורב המנונא כר''ל דידיעות ספק מחלקות כידיעות ודאין:
מתיב רב חסדא לרב המנונא והא מתניתא מסייעה לך ופליגא עלי אם היתה ידיעה בנתיים. ברפ''ד דכריתות תנן כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת כך על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחד אם היתה ידיעה בנתיים כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. וקס''ד דה''ק כשם שהוא מביא חטאת על כל א' ואחת אם יתוודע לו באחרונה דידיעת ספק שבנתיים מחלקין הן לחטאות כך הוא מביא אשם תלוי על כל א' וא' בידיעות ספק שבנתיים והיינו דהשיב רב חסדא דהאי מתניתא מסייע לך דכר''ל סבירא לך ופליגא היא עלי וכלומר דכשתמצא לומר דסייעתא לסברא דידך היא הא ליתא כדמסיק ואזיל:
אילו תנא אשם וקם ליה יאות. כלומר דאדרבה לסברא דידך קשיא מהתם דאם נפרש דאם היתה ידיעה בנתיים דקאמר בידיעות ספק קאמר א''כ מאי האי דתלי ליה לאשם בחטאת הא עיקר ידיעת ספק באשם תלוי כתיבא והכי הוה בעי למימר כשם שהוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת בידיעת ספק שבנתיים כך הוא מביא חטאת על כל א' וא' לאחר שיוודע לו אח''כ דידיעות ספק מחלקן לחטאות הן והיינו דקאמר אילו תנא אשם כלומר אילו תנא אשם בתחילה וקם ליה חטאת מאשם יאות הוה מצית למימר הכי אבל השתא לדידך הוא דקשיא:
אמר רבי חנינא אפי' כן לצדדין דאתמר כן. כלומר דר' חנינא מפרש השתא לרב חסדא ולר' יוחנן דסבירא להו דאין ידיעות ספק מחלקות לחטאות ולדידהו דתני אשם בחטאת אפ''ה בכה''ג בעינן לפרושי למתני' דלצדדין הוא דאתמר כן דה''ק כשם שאם היתה ידיעה ודאית בנתיים שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא בידיעת ספק בנתיים דמביא הוא אשם תלוי על כל אחת ואחת:
אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶחֱֽטָ֑א. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זְכַּאי. אַשְׁרֵי שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. עַל שִׁיגְגָתוֹ הוּא מֵבִיא לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל זְדוֹנוֹ. נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא חַטָּאת. לֹא כָל שֶׁכֵּן הַהֶדְיוֹט.
Traduction
Il est dit (Lv 4, 22): Si le prince pèche (employant pour IM le mot ASHER. R. Yohanan b. Zaccaï l’explique ainsi: Heureux (63)Sens habituel du mot en question. le temps où le Nassi offre le sacrifice expiatoire. Il regrette la faute involontaire, et à plus forte raison le délit volontaire. Si le Nassi offre le sacrifice dû, à plus forte raison alors le simple particulier l’offrira.
Pnei Moshe non traduit
אשר נשיא יחטא. ושני קרא בדיבוריה דבכולהו כתיב בלשון אם ואם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח ואם נפש אחת וכאן כתיב אשר הלכך דריש לשון אשרי הוא:
אשרי שהנשיא שלו. אשרי הדור שהנשיא וכו' והכי דריש לה בת''כ כלומר שהנשיא שלו משים אל לבו אפי' על שגגתו שיכופר בקרבן לכ''ש שמשים אל לבו על זדונו לתקן בתשובה:
נשיא שלו וכו'. וזהו אשרי הדור שאם הנשיא שלו מתקן מעשיו ואפי' על שגגתו מביא חטאת לכ''ש ההדיוט ומתוך כך כל הדור משימים אל לבם לתקן מעשיהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source