מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וָכָא אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. תַּמָּן אֲשָׁמוֹ קוֹבְעוֹ. 13a וָכָא מָה אִית לָךְ.
אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנוֹדַע לוֹ בִסְפֵיקוֹ מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מֵעָבַר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַייָב. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לִפְטוֹר וְלֹא לְחִיּוּב. אֶלָּא כֵינִי. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וְוַדָּייוֹ מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּו אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעָתוֹ לְחַטָּאוֹ. דּוּ אָמַר. חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּו אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעָתוֹ לְחַטָּאוֹ. דּוּ אָמַר. פָּטוּר. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאִית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל מודין וכו'. כדלעיל ואגב דקאמר הכי לעיל בעיקר פלוגתייהו דבעלמא היא נקט לה נמי הכא וכגון שאם הפריש קרבן על מה שנודע לו בתחילה כדלקמן:
על דעתיה דר' יוחנן דהוא אמר וכו'. ולר' יוחנן כמו דמקיל התם לענין חילוק חטאות ואין ידיעת ספק כידיעת ודאי ה''נ דהוא אמר הכא פטור דבתר ידיעה בתרייתא אזלינן מידיעה ודאית שלו ואותה היתה אחר שנתמנה ולא הוי חטאו וידיעתו שוין ופטור לר''ש:
על דעתיה דרשב''ל דהוא אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו דהוא אמר חייב. כלומר כמו דמחמיר לענין חילוק חטאות ה''נ דהוא אמר הכא חייב כדפרישית ולקמן פריך עלה לאידך גיסא מנא לן דלא אמר ר''ל בין לחומרא בין לקולא ומשני לה בגוונא אחרינא:
אלא כיני אכל חמשה זיתים וכו'. אלא הכי הוא דבעינן למימר אליבא דר''ל דילפינן חומרא מחומרא כמו דמחמיר בספק ידיעה לענין חילוק חטאות ה''נ מחמיר אליבא דר''ש בגוונא דהכא דהיכא שאכל קודם שנתמנה ונודע לו מספקן ג''כ עד שלא נתמנה ומוודאן לא נודע לו עד לאחר שנתמנה מחשבינן לספק ידיעה שלו כידיעה וודאית והוי חטאו וידיעתו שוין כדמסיק ואזיל:
כן אמר רשב''ל לפטור ולא לחיוב. בתמיה וכי ר''ל לקולא קאמר דספק ידיעה כידיעה והלא לא אמר אלא לחומרא ולחויב דאף דלא נודע לו בודאי בין כל אחת ואחת מ''מ ידיעות ספק שלו שבין כל אחת ואחת מיחשב לו כידיעה לענין לחלקן לחטאות כשיוודע לו אחרי כן מוודאן וא''כ היכי ילפת לה לקולא ולומר דגם בדינא דמתני' מיחשב כנודע לו אחר שנתמנה ולא הוי חטאו וידיעתו שוין דילמא לא קאמר ר''ל הכי אלא לחומרא אבל לקולא לא:
ובב''ד מעבר. כלומר בוודאן נודע לו אח''כ כשעבר מגדולתו והשתא על דעתיה דר''ל דקאמר דספק ידיעה הוי כידיעה וקובעת לחטאת א''כ מה שנודע לו בספיקי משנתמנה הויא ידיעה ולר''ש פטור הוא דלא הוי חטאו וידיעתו שוין ועל דעתיה דר' יוחנן חייב דלא הוי ספק ידיעה כידיעה ובתר ידיעה אחרונה שנודע לו בודאי אזלינן ואותה ידיעה לאחר שעבר מגדולתו היא והוי חטאו וידיעתו שוין כשהוא הדיוט וחייב:
ונודע לו בספיקו משנתמנה. מספק החטא של כל אחת ואחת נודע לו אחר שנתמנה:
אכל חמשה זיתים. השתא מהדר הש''ס אדינא דמתני' אם הוא בגוונא דפליגי בה ר' יוחנן ור''ל בעלמא וכולה מיתפרשא אליבא דר''ש וכגון שאכל הרבה זיתים של חלב קודם שנתמנה:
הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאִית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תלויה בכפרה. כלומר תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת והיינו תלויה בכפרה עד שיביא אחרת בדמיה לכפרה:
ר' זעירא. פליג דכל שלא נראית לא היא ולא דמיה כלומר שלא נשחטה שיהא דמיה ראוין לזריקה ומחיים היא נדחית מתה מיד דדינה כחטאת שכיפרו בעליה באחרת שתמות ואין לה תקנה ברעייה:
מה יעשה בה. עם החטאת הראשונה שנדחית:
הכל מודין. בין ר' יוחנן ובין ר''ל שאם היתה ראשונה אותה שהפרישה לחטאת על מה שאכל בראשונה קיימת שעדיין לא הקריבה שהיא נדחית דלא קאמר ר' יוחנן שאין צריך להביא קרבן אחר על כזית השלישי אא''כ כבר כיפר על מה שנודע לו בתחלה דבהא ס''ל נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו הואיל ובהעלם אחד אכלן אבל אם לא הקריבה מודה הוא שאחר שנתוודע לו מזית השלישי שמפריש חטאת אחרת לכפר על כולן ואותה הראשונה נדחית היא. ובכל הסוגיא זו איתמר האי מילתא ובסוף הסוגיא תמצא מבואר ביותר:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא בִידִיעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם קָרְבַּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא אמר ר' יוחנן. ומשני דלא דמיא להא דלא אמר ר' יוחנן גבי ג' זיתים שאין הולכין אחר ידיעה האחרונה אלא בידיעה האחרונה דכה''ג שאין בה שום חיוב קרבן דמשום שכבר כיפר מקצת החטא בידיעת השנים בתחילה שנודעו לו בודאי והפריש קרבן עליהם שייך גם השלישי בהן ונתכפר כולו באותו קרבן ושוב אין בידיעה האחרונה כלום ולאו דטעמיה דר' יוחנן דידיעת הספק של השלישי הוי כידיעה אלא אדרבה ס''ל דאין ידיעת ספק כלום ועיקר טעמיה משום שידיעה אחרונה לא הויא ידיעה אבל גבי חמשה זיתים מכיון דאין בידיעת ספק כלום הלכך כשנודע לו באחרונה ידיעה ודאית על כולן היא הידיעה שמביאתו לידי קרבן ולפיכך הויא ידיעה והולכין אחריה ומביא קרבן אחד על כולן:
מחלפה שיטתיה דר' יוחנן. השתא מקשי דר' יוחנן דידיה אדידיה מהא דקאמר הכא לעיל גבי אכל ג' זיתים דאינו מביא קרבן על השלישי וקס''ד דהיינו טעמיה דמכיון שסבור בידיעה הראשונה שהן שני זיתים והוי כנסתפק לו על השלישי והלכך כשחזר ונודע לו אח''כ שאכל אף השלישי אין הולכין אחר ידיעה האחרונה של ודאית אלא אמרינן דהואיל ובתחילה כשהיתה לו ידיעת ספק על השלישי נתכפר במקצת החטא כשהפריש על השנים נתכפר כולו ואפי' השלישי והכא גבי חמשה זיתים אמר הכן דאין ידיעות ספק קובעות דאין נחשבין לכלום אלא הולכין אחר ידיעה האחרונה שנודע לו בודאי על כולן:
וכא מה אית לך. אבל הכא גבי טומאת מקדש וקדשיו מאי אית לך למימר הא ודאי לא שייך האי טעמא שהרי אין אשם תלוי בטומאת מקדש וקדשיו כדתנן בפ' דלעיל וכן בריש כריתות שאין אשם תלוי בא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה לאפוקי טומאת מקדש וקדשיו שהן בעולה ויורד:
מחלפא שיטתיה דרשב''ל תמן הוא אומר. כלומר הכא קאמר דידיעת ספק קובע לחטאת וכא וכו'. בפ''ב דשבועות והתם פריך לה הכי ואגב דקאמר שם תמן והכא מייתי לה ה''נ כן. דהתם מוקי להאי ברייתא דשני שבילין דמיירי לענין טומאת מקדש כר' ישמעאל שם ולא בעי לאוקמי כר' יוחנן דאמר התם טעמא דכאן עשו ספק ידיעה כידיעה אלמא דלית ליה לר''ל ספק ידיעה כידיעה ומשני שם דתמן כלומר הכא טעמיה דר''ל כדאמרן דהואיל ואשמו קובעו להתחייב על כל ספק וספק באשם תלוי בפני עצמו מקשינן ה''נ לענין חילוק חטאות כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source