שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח הֲוָה עֲסִיק בְּהָדָא כִיתְנָא. אָֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. אַרְפֵּי מִינָּךְ וַאֲנָן זְבַנִּין לָךְ חָדָא חֲמָר וְלֵית אַתְּ לָעֵי סוֹגִּין. אַזְלוֹן זְבַנּוֹן לֵיהּ חָדָא חֲמָר מֵחַד סִירְקַאי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ אָֽמְרִין לֵיהּ. מִן כְּדוֹן לֵית אַתְּ צְרִיךְ לָעֵי תוּבָן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. זְבָנִינָן לָךְ חַד חֲמָר מֵחַד סִירְקַיי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲמַר לוֹן. וְיָדַע בָּהּ מָרָהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָא. אֲמַר לוֹן. אֵיזַל חֲזַר. לֹא כֵן אָמַר רַב הוּנָא בֵּיבַי בַּר גּוֹזְלוֹן בְּשֵׁם רַב. הָתִיבוֹן קוֹמֵי רִבִּי. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּגוֹי אֲסוּרָה. כָּל עַמּוֹ מוֹדֵיי שֶׁאֲבֵידָתוֹ מוּתֶּרֶת. מַה אַתּוֹן סָֽבְּרִין שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבְּרוֹן הֲוָה. בְּעֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח מַשְׁמַע בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי מֵאַגַר כָּל הָדֵין עָֽלְמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
בעי הוה שמעון בן שטח משמע. לא כן אלא רוצה הוא שיתקדש שם שמים על ידו ולשמוע שיאמרו בריך אלההון דיהודאי וזה נוח לו יותר מכל שכר וריוח ממון שבעולם:
מה אתון סברין. השיב להם וכי אתם חושבין שמעון בן שטח ברברין הוה שנעשה חטפן ואץ להעשיר הוא:
וידע בה מרה. אם הבעל החמור יודע מזה והשיבו לא ואמר להם א''כ תלכו ותחזירו לו:
לא כן וכו' התיבון. שהשיבו לפני רבי והעלו דאפי' למ''ד גזל עכו''ם אסור אבידתו מותרת ומפני מה אתה מצוה להחזיר אבידתו:
בהדא כיתנא. היה מתעסק בפשתן להרויח:
ארפי מינך. עזוב סחורה זו ואנחנו נקנה לך חמור אחד ולא תצטרך להטריח עצמך כל כך הרבה:
מחד סירקאי. מישמעאל א' והיה תולה בו אבן טובה א' שמצאו בו:
מן כדון לית את צריך לעי תובן. מעכשיו לא תצטרך להטריח עצמך עוד:
הלכה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ כול'. 8a אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁלּוֹ עַל גַּבֵּי תֵיבָה שֶׁלּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כיני מתניתא על גבי כסא שלו. הא דקתני בין הכסא ולשלחני הוא דדייק דמשמע דוקא שנמצאו בין הכסא ולשלחני אבל נמצא ע''ג כסא שהשלחן מונח עליו הרי אלו שלו וכן אם נמצא ע''ג השלחן דאל''כ ליתני רבותא טפי על השלחן או על הכסא הרי אלו של שלחני:
ע''ג תיבה שלו. וכן דייקינן ברישא דדוקא בין התיבה ולחנוני הא ע''ג תיבה שלו:
וְיֵיידָא אָֽמְרָה דָא. רִבִּי חֲנִינָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. רַבָּנִין סַבַּייָא זְבָנִין חַד כְּרִי דְחִיטִּין מֵאִילֵּין דְּאיסרטוס וְאַשְׁכְּחוֹן בֵּיהּ בֵּיהּ חָדָא צְרָרָא דְדֵינָרֵי וַחֲזְרוֹנֵיהּ לְהוֹן. אָֽמְרִין. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
רבנין סבייא. הזקנים לקחו כרי של חטים מאלו אנשי הצבא ומצאו בו צרור של דינרים והחזירו להן ושבחן ואמרו בריך אלההון דיהודאי שציוה להם להחזיר אבדה ובוטחים בו ומקיימים מצותיו:
דא. זה המעשה דמשתעי ר' חנינא:
ויידא אמרה. ואיזה דבר הי' ומאיזו מעשה למד שמעון בן שטח כן:
אַבָּא אוֹשַׁעְיָה אִישׁ טוֹרִייָא [הֲוָה קַצָּר. עֲלַת מַלְכְּתָא מַסְחֵי גַּו מְגִירָה דְמַייָא וְאוֹבְדָת בינדילנין דִּילָהּ וְאַשְׁכְּהָהּ. מִי נַפְקָא אוֹשְׁטֵיהּ לָהּ. אָֽמְרָה. אֲהֵין לָהֶן. לִי אֲהֵן מַהוּ חָשׁוּב עָלַי אִית לִי טָבִין מִינֵּיהּ אִית לִי סוֹגִין מִינֵּיהּ. אֲמַר לָיהּ. אוֹרַיְתָא גָֽזְרַת דְּנַחְזוֹר. אָֽמרָה. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
לי אהן מהו חשוב עלי. אלו מה הם חשובים בעיני יש לי הרבה ויותר טובים ואמר לה אורייתא גזרת הכי דנחזיר אבדה:
אמרה אהין להן. הרי אלו שלכם שזכיתם בם:
אבא אושעיא איש טרייא. חסר כאן ובמדרש יש שאבא אושעיא זה כובס היה ובאה המלכה לרחוץ שם ואבדה תכשיטין וכלי זהב שלה ומצאם והחזירן לה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַר סוֹסַרְטַיי סְלַק לְרוֹמֵי. אוֹבְדָת מַלְכְּתָא דילניה דִידָהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ. אַפְקַת כְּרוּז בַּמְּדִינְתָא. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ בְּגַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ. לָא חֲזָרֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. בָּתָר ל̇ יוֹמִין חֲזָרֵיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוֵית בִּמְדִינְתָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלָא שְׁמָעַת קָלָא דִכְרוּזָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. וּמַה מַר. אֲמַר לָהּ. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ בְּגַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין יִתְרִים רֵישֵׁיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלָמָּה לָא חֲזַרְתִּינֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. אֲמַר לָהּ. דְּלָא תֵימְרוֹן בְּגִין דַּחַלְתִּיךְ עָֽבְדִית אֶלָּא בְגִין דַּחַלְתֵּיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָֽמרָה לֵיהּ. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
יסב אכן ואכן. יקח סך כך וכך בעד החזרתו ואם יעכב עד לאחר ל' יום ירימו ראשו ממנו והוא שמע הכרוז ועשה במתכוין ועיכב עד לאחר ל' יום להראות לה שלא מחמת פחד הכרוז הוא מחזיר אלא מחמת יראה שמים:
אובדת מלכתא דילניא דידה. אבדה החפצים והתכשיטין שלה והוא מצאן:
משנה: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל יִמָּכֵר שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ. רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְהֵא בַדָּמִים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָֽבְדוּ חַייָב בַּאֲחֵרָיוּתָן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְפִיכָךְ אִם אָֽבְדוּ אֵינוֹ חַייָב בַּאֲחֵרָיוּתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואחר הרגל האחרון. הוא ממתין עוד ז' ימים:
כדי שילך. כל אחד לביתו בשלשה ימים משישמע ההכרזה וידע אם אבד לו כלום ואם יראה שנאבד לו יחזיר שלשה ויכריז יום אחד אני הוא שאבדתי ואלו סימניה והלכה כר' יהודה:
מתני' ולא אמר את סימניה. סימנין מובהקין שלה:
ה''ז לא יתן לו. עד שיביא עדים שהיא שלו:
מתני' כל דבר שהוא עושה ואוכל. אם האבדה זו דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור:
יעשה ויאכל. ולא ימכור אותו המוצא אם שהו בעליו מלדרשו לפי שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו:
ראה היאך תשיבנו לו. שלא תאכילנו חצי דמיו שא''כ אין זו השבה:
לפיכך. מכיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בהו אע''ג דלא אשתמש בהו כמאן דאשתמש דמי ואם אבדו חייב באחריותן ואפי' באונסין דכשואל הוי:
מתני' שכינים. שכיני המקום שנמצאת בו האבדה שמא שלהן היא:
הלכה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה כול'. אֵי זֶהוּ רַמַּאי. עֲבַד גַּרְמֵיהּ מְחַזֵּר מְצִיאָן. וַעֲבַד חָדָא רַבָּה וְטָבָה. הֵיךְ הוּא עֲבִיד רַבָּה וְטָבָה. חֲמֵי לֵיהּ בִּירְייָתָא מְחַזֵּר מְצִיאָן וּמַפְקִידִין גַּבֵּיהּ וְהוּא נְסִיב כּוּלָּהּ וַאֲזִיל לֵיהּ. וְאִית דָּֽמְרִין. אֲזִיל לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַע סֵימָנִין וַאֲזַל לִכְנִישְׁתָּא חוֹרֵי וַאֲמַר סֵימָנָא וּנְסַב לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספתא פ''ב:
מן הסכנה ואילך. שהיו אומרי' אבדתא למלכא:
גמ' איזהו רמאי. שצריך לדרוש ולחקור אחריו:
עביד גרמיה. עושה עצמו מחזיר מציאותו לבני אדם ומתוך כך הוא עושה לו עושר הרבה וכדמפרש ואזיל:
היך הוא עביד וכו'. שמתוך שהוא מוציא קול עליו שאיש כשר ונאמן הוא והבריות רואין אותו ומפקידין אצלו פקדונות והוא לוקח הכל והולך לו ובכגון זה צריך לדרוש אחריו אם הוא מחזיר מציאות ולבדוק אחריו אם אין כונתו כדי לרמות בני אדם בזה:
ואית דאמרין. דמשום רמאי כפשוטו חוששין אנו שיש ששומע קול הכרוז בבית הכנסת זו ומרגיש בסימנין והולך ואומר בבה''כ אחרת אבדה זו שלי ואלו סימניה:
משנה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר אֶת סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן. וְהָרַמַּאי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ. עַד שֶׁתִּדְרוֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי.
Pnei Moshe (non traduit)
ואחר הרגל האחרון. הוא ממתין עוד ז' ימים:
כדי שילך. כל אחד לביתו בשלשה ימים משישמע ההכרזה וידע אם אבד לו כלום ואם יראה שנאבד לו יחזיר שלשה ויכריז יום אחד אני הוא שאבדתי ואלו סימניה והלכה כר' יהודה:
מתני' ולא אמר את סימניה. סימנין מובהקין שלה:
ה''ז לא יתן לו. עד שיביא עדים שהיא שלו:
מתני' כל דבר שהוא עושה ואוכל. אם האבדה זו דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור:
יעשה ויאכל. ולא ימכור אותו המוצא אם שהו בעליו מלדרשו לפי שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו:
ראה היאך תשיבנו לו. שלא תאכילנו חצי דמיו שא''כ אין זו השבה:
לפיכך. מכיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בהו אע''ג דלא אשתמש בהו כמאן דאשתמש דמי ואם אבדו חייב באחריותן ואפי' באונסין דכשואל הוי:
מתני' שכינים. שכיני המקום שנמצאת בו האבדה שמא שלהן היא:
הלכה: עַד מָתַי חַייָב לְהַכְרִיז כול'. תַּנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַכְרִיזִין שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְאַחַר רֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלֹשָׁה וְיַחֲזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַכְרִיזִין שְׁלֹשָׁה יָמִים. מִן הַסַּכָּנָה וְאֵילַךְ הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מוֹדִיעַ לִקְרוֹבָיו וְלִשְׁכֵינָיו וְדַייוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספתא פ''ב:
מן הסכנה ואילך. שהיו אומרי' אבדתא למלכא:
גמ' איזהו רמאי. שצריך לדרוש ולחקור אחריו:
עביד גרמיה. עושה עצמו מחזיר מציאותו לבני אדם ומתוך כך הוא עושה לו עושר הרבה וכדמפרש ואזיל:
היך הוא עביד וכו'. שמתוך שהוא מוציא קול עליו שאיש כשר ונאמן הוא והבריות רואין אותו ומפקידין אצלו פקדונות והוא לוקח הכל והולך לו ובכגון זה צריך לדרוש אחריו אם הוא מחזיר מציאות ולבדוק אחריו אם אין כונתו כדי לרמות בני אדם בזה:
ואית דאמרין. דמשום רמאי כפשוטו חוששין אנו שיש ששומע קול הכרוז בבית הכנסת זו ומרגיש בסימנין והולך ואומר בבה''כ אחרת אבדה זו שלי ואלו סימניה:
משנה: עַד אֵימָתַי חַייָב לְהַכְרִיז. עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שְׁכֵינָיו דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה וְיַחֲזוֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ואחר הרגל האחרון. הוא ממתין עוד ז' ימים:
כדי שילך. כל אחד לביתו בשלשה ימים משישמע ההכרזה וידע אם אבד לו כלום ואם יראה שנאבד לו יחזיר שלשה ויכריז יום אחד אני הוא שאבדתי ואלו סימניה והלכה כר' יהודה:
מתני' ולא אמר את סימניה. סימנין מובהקין שלה:
ה''ז לא יתן לו. עד שיביא עדים שהיא שלו:
מתני' כל דבר שהוא עושה ואוכל. אם האבדה זו דבר שיכולין להאכילו את שכר מעשיו כגון שור וחמור:
יעשה ויאכל. ולא ימכור אותו המוצא אם שהו בעליו מלדרשו לפי שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו:
ראה היאך תשיבנו לו. שלא תאכילנו חצי דמיו שא''כ אין זו השבה:
לפיכך. מכיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בהו אע''ג דלא אשתמש בהו כמאן דאשתמש דמי ואם אבדו חייב באחריותן ואפי' באונסין דכשואל הוי:
מתני' שכינים. שכיני המקום שנמצאת בו האבדה שמא שלהן היא:
אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס מָֽקְדוֹן סְלִיק גַּבֵּי מַלְכָּא קַצָייָא. חֲמָא לֵיהּ דְּהַב סַגִּין כְּסַף סַגִּין. אֲמַר לֵיהּ. לָא דְהָבָךְ וְלָא כַסְפָּךְ אֲנָא צָרִיךְ. לָא אֲתִית אֶלָּא מֵיחְמֵי פְּרוֹכְסִין דִּידְכוֹן הֵיךְ אַתּוּן יְהָבִין הֵיךְ אַתּוּן דַּייָנִין. עַד דּוּ עֲסוּק עִימֵּיהּ אֲתַא בַּר נַשׁ חַד דְּאִין עִם חַבְרֵיהּ דִּזְבַן חָדָא (חֶלְקָה וַחַסְפְּתָהּ) [קִיקְלָא וַחַפְרוֹנָהּ] וָאַשְׁכְּחוֹן בָּהּ סִימָא דְדֵינָרֵי. אָהֵן דִּזְבַן הֲוָא מַר. קִיקִילְתָא זְבָנִית סִימָא לָא זְבָנִית. אָהֵן דְּזַבִּין הֲוָא מַר. קִיקִילְתָא וְכָל דְּאִית בָּהּ זַבִּינִית. עַד דְּעִינּוּן עֲסִיקִין דֵּין עַם דֵּין אֲמַר מַלְכָּא לְחַד מִינַּייהוּ. אִית לָךְ בַּר זָכָר. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לְחַבְרֵיהּ. אִית לָךְ בְּרַת נוּקְבָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לוֹן. אַסְבּוֹן דֵּין לְדֵין וְסִימָא יְהַוֵּי לִתְרַוֵּיהוֹן. 8b שָׁרֵי גְחִיךְ. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּא אַתְּ גְּחִיךְ. לָא דָנִית טַבָּאוּת. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָה הָדֵין דִּינָא גַבְּכוֹן הֵיךְ הֲוִיתוֹן דָּנִין. אֲמַר לֵיהּ. קָֽטְלִין דֵּין וְדֵין וְסִימָא עֲלַת לְמַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל הָכִי אַתּוֹן רָחֲמִין דְּהַב סוֹגִי. עֲבַד לֵיהּ אֲרִיסְטוֹן. אֲפִיק קוֹמֵי קוֹפָּד דִּדְהַב תַּרְנוֹגַלִּין דִּדְהַב. אֲמַר לֵיהּ. דְּהַב אֲנָא אָכִל. אֲמַר לֵיהּ. תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. דְּהַב לֵית אַתּוּן אָֽכְלִין וְלָמָּה אַתּוּן רָֽחֲמִין דְּהַב סוֹגִין. אֲמַר לֵיהּ. דַּנְחָא עֲלֵיכוֹן שִׁמְשָׁא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. נְחִית עֲלֵיכוֹן מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. דִּילְמָא אִית גַּבֵּיכוֹן בְּעִיר דָּקִיק. אֲמַר לֵיהּ. אִין. תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. לֵית אַתּוּן חַיִין אֶלָּא בִּזְכוּת בְּעִירָא דָּקִיקָא. דִּכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ י֙י.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל כל כך אתם אוהבים זהב וכסף וצוה לעשות לו סעודה ולהכין ככרות זהב ושל כסף ובשר של זהב ותרנגולין זהב וא''ל אלכסנדרוס וכי זהב אני אוכל וא''ל תיפח רוחיה אם אין אתם אוכלים זהב ומפני מה אתם מרדפין אחריו ואוהבים אותו כל כך ושאל לו דנחא עליכון שמשא אם השמש זורחת עליכם במדינתכם ואם הגשם יורד עליכם וא''ל הן וא''ל אפשר זה הוא בזכות בהמה דקה אשר היא מצויה ביניכם ואין אתם חיים בזכותכם לפי המנהג והמשפט אשר ביניכם אלא בזכות בהמה אתם נושעים וכדכתיב:
שרי. התחיל אלכסנדרוס לצחק וא''ל מפני אתה מצחק וכי לא יפה דנתי ואם הי' המשפט הזה ביניכם היאך הייתם דנים לזה והשיבו אנחנו היו הורגים לשניהם והאוצר לבית המלך:
עד. בעוד שהן טוענין ועוסקין זה עם זה אמר להן המלך לאחד יש לך בן זכר ולהאחר יש לך בת והשיבו הן וא''ל א''כ תשיאו אותם זה לזה וישאר האוצר בין שניכם והאבנים שלכם:
אהן דזבן. זה שקנה טען ואמר האשפה היא שקניתי אבל לא האוצר שבתוכה ושלך הוא וזה שמכרו טען הרי מכרתי לך הכל האשפה וכל מה שבתוכה ושלך הוא:
דזבן חדא חלקה. שקנה מאחד חלקת שדה אחת עם האשפה והחורבה בתוכה:
חמא ליה. הראה לו האי מלכא קציא דהב וכו' וא''ל אני לא באתי אלא לראות פרוכסין המנהג שלכם והדין והמשפט היאך אתם נוהגים לדון ובעוד שהיו עסוקים בדברים באו שנים לדין:
מלכא קצייא. ממלכי הודו ובמ''ר פ' אמור לגביא מלכא קצייא לאחורי הרי החשך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source