הַחוֹבֵל זוּג שֶׁלַּסַּפָּרִין עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. חָבַל אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵר [אֶלָּא] עַל אֶחָד מֵהֶן. הַמְמַשְׁכֵּן צֶמֶד פָּרוֹת עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִישְׁכֵּן אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַל אֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ונמצאו אילו בטיבלן. חותן המאה שיחשוב שהם של חולין נשארו בטיבלן לפי שלא יפריש מהן ובאמת של טבל הן והלכך מפסיד אחת של החולין ונוטל מאה ואחת לשם טבל כדי שיפריש תרומת מעשר מן הטבל ונמצאו החולין מתוקנין ממה נפשך. ותרומה דנקט הכא לאו בדוקא ול''ג דלא איירי אלא בטבל הטבול לתרומת מעשר. ואיידי דקתני התם אם היה הטבל מרובה הוי כיש לו פרנסה ממקום אחר ומוציא לפי חשבון וכדקאמר התם בהאי תלמודא מיכן והילך לפי חשבון נקט לה הכא:
אם את אומר נוטל מאה. של הטבל חוששין אנו שמא יחשוב הוא כל החולין עלו בידו והיינו אני אומר וכו' כלומר שיטעה לומ' שע''י החולין בידו ויחשוב אותן לחולין והמאה הנשארים הם של טבל ובאמת אינו כן אלא הטבל עלו בידו:
א''ר יוסי. מפרש מה טעם אמרו בחולין מתוקנין שנתערבו במאה טבל והיינו שטבולין לתרומת מעשר נוטל מאה ואחד והלא בדין היה שלא יטול אלא המאה של טבל וא''ת שחוששין אנו שהתרומת מעשר נתערב בחולין אף אם היה כן הלא היא עולה באחד ומאה והרי כאן נטל המאה מן המאתים שנתערבו וישארו החולין כמות שהן הלכך קאמר ר' יוסי דהיינו טעמא:
תמן תנינן. בסוף פ''ז דדמאי:
זאת אומרת ששולטות היד מצד אחד. מדקתני היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן דמשמע אפילו אין הלה מודה לו כיון שהוא מכירן נוטלן וכגון שזה אומר איני יודע דכיון דצד אחד יודע הוא ידו שולטת ונאמן:
צמד פרות. העול שלהן וכלי אוכל נפש הוא ושל פרקים הוא ואם חבלן כאחת עובר על שתיהן:
הדרן עלך המקבל
החובל זוג של ספרים. כאחת:
הלכה: אַלְמָנָה בֵּין שֶׁהִיא עֲנִייָה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כול'. 35b תַּנֵּי. אַלְמָנָה בֵּין עֲנִייָה בֵּין עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַחֲבוֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. אֶחָד עֲנִייָה וְאֶחָד עֲשִׁירָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֲנִייָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר. עֲשִׁירָה מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַחֲזִיר. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא אֶצְלָהּ מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני בברייתא נכמר כתנור. נהרס ונפל במקומו העליונות ראויות לישבר מחמת שנפלו בכח על התחתונות נשברות:
נפל לחוץ. על הארץ איכא למימר דטפי ראויו' התחתונו' לישבר:
גמ' תני. בתוספתא שם:
משנה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ שְׁנֵיהֶן חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. רוֹאִין אֵילּוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הבית והעליה של שנים. הבית של אחד והעלי' של אחד:
שניהם חולקין. לפי שאין ניכר איזו אבנים של עליון ואיזו אבנים של תחתון והכל לפי הגבוה אם אחד גבוה מחבירו אבניו ועציו ועפרו מרובה משל חבירו. רואין אילו אבנים ראויו' להשתבר. ודבר זה ידוע מדרך הנפילה אם נחבט הבית מיסודו ונפל תחתיו יש לדעת שהתחתונו' נשברו ואם עליונו של כותל נפל להלן ממנו הרבה אז העליונ' נשברו שנפלו ממקום גבוה והתחתונות שלימות שנפלו ממקו' נמוך ורישא דקתני שניהן חולקין בכולן מיירי שאין ידוע כיצד נפלו כגון שנפל בלילה ופנו את האבנים מיד:
מכיר מקצת אבניו. והן שלימות:
נוטלן. וכגון שהלה טוען במקצת מהן שהוא אמת ומקצת מהן אמר איני יודע דהוי ליה מחויב שבועה דאוריית' ואינו יכול לישבע ומשלם. אבל אם זה אומר על כולן איני יודע ישבע היסת שאינו יודע וחולקין בשוה:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁלִּשְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ כול'. תַּנֵּי. נִכְמַר כְּתַנּוּר הָעֶלְיוֹנוֹת רְאוּיוֹת לִישָּׁבֵר. נָפַל לְחוּץ הַתַּחְתּוֹנוֹת רְאוּיוֹת לִישָּׁבֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני בברייתא נכמר כתנור. נהרס ונפל במקומו העליונות ראויות לישבר מחמת שנפלו בכח על התחתונות נשברות:
נפל לחוץ. על הארץ איכא למימר דטפי ראויו' התחתונו' לישבר:
גמ' תני. בתוספתא שם:
הָיָה הָאֶחָד מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו נוֹטְלָן וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת הַיָּד מִצַּד אֶחָד. תַּמָּן תַּנִּינָן. מֵאָה טֵבֵל מֵאָה חוּלִין נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. מֵאָה טֵבֵל וּמֵאָה מַעֲשֵׂר נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ נוֹטֵל מֵאָה אֲנִי אוֹמֵר כֹּל חוּלִין עָליוּ בְיָדוֹ וְנִמְצְאוּ אֵילּוּ בְטִבְלָן. אֶלָּא נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת כְּדֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַטֵּבֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ונמצאו אילו בטיבלן. חותן המאה שיחשוב שהם של חולין נשארו בטיבלן לפי שלא יפריש מהן ובאמת של טבל הן והלכך מפסיד אחת של החולין ונוטל מאה ואחת לשם טבל כדי שיפריש תרומת מעשר מן הטבל ונמצאו החולין מתוקנין ממה נפשך. ותרומה דנקט הכא לאו בדוקא ול''ג דלא איירי אלא בטבל הטבול לתרומת מעשר. ואיידי דקתני התם אם היה הטבל מרובה הוי כיש לו פרנסה ממקום אחר ומוציא לפי חשבון וכדקאמר התם בהאי תלמודא מיכן והילך לפי חשבון נקט לה הכא:
אם את אומר נוטל מאה. של הטבל חוששין אנו שמא יחשוב הוא כל החולין עלו בידו והיינו אני אומר וכו' כלומר שיטעה לומ' שע''י החולין בידו ויחשוב אותן לחולין והמאה הנשארים הם של טבל ובאמת אינו כן אלא הטבל עלו בידו:
א''ר יוסי. מפרש מה טעם אמרו בחולין מתוקנין שנתערבו במאה טבל והיינו שטבולין לתרומת מעשר נוטל מאה ואחד והלא בדין היה שלא יטול אלא המאה של טבל וא''ת שחוששין אנו שהתרומת מעשר נתערב בחולין אף אם היה כן הלא היא עולה באחד ומאה והרי כאן נטל המאה מן המאתים שנתערבו וישארו החולין כמות שהן הלכך קאמר ר' יוסי דהיינו טעמא:
תמן תנינן. בסוף פ''ז דדמאי:
זאת אומרת ששולטות היד מצד אחד. מדקתני היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן דמשמע אפילו אין הלה מודה לו כיון שהוא מכירן נוטלן וכגון שזה אומר איני יודע דכיון דצד אחד יודע הוא ידו שולטת ונאמן:
צמד פרות. העול שלהן וכלי אוכל נפש הוא ושל פרקים הוא ואם חבלן כאחת עובר על שתיהן:
הדרן עלך המקבל
החובל זוג של ספרים. כאחת:
אִילֵּין תְּקוֹעַייָא. רִבִּי זְעִירָא. אֲמַר אַרְעַיָּה. זְקִיק אַתְּ מַטְעִינֵנִי. רִבִּי לָא. אֲמַר עִילָאִי. בַּנַּאֵי אָֽמְרִין. תְּרַוֵּיהוֹן אֵילֵּין יְסוֹדַייָא. וְדָא מְסַייְעָה לְמָאן דְּאָמַר בַּנַּאֵי. הָֽיְתָה חוֹרְבָתוֹ סְמוּכָה לְכוֹתֶל חֲצַר חֲבֵירוֹ לֹא יֹאמַר לוֹ. הֲרֵינִי מְייַסֵּד עִמָּךְ כּוֹתֶל חֲצֵירִי וְעוֹלֶה. אֶלָּא מְייַסֵּד עִמּוֹ מִלְּמַטָּה וְעוֹלֶה. הָֽיְתָה עַל גַּבֵּי שִׁיחִין אוֹ עַל גַּבֵּי מְעָרוֹת אֵינוֹ נִזְקַק לוֹ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּגוֹן אִילֵּין דָּרַייָא דְבֵישָׁן דְּלָא יְכִיל אַרְעַייָא בָּאנִי עַד דְּבָנִי עִילַייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר. להאי כגון אלו הדירות שנוהגות בעיר בישן דלא יכול התחתון לבנות עד שבונה העליון בתחלה ועושה כמין כיפה מלמטה ונמצא שאין העליון צריך לחיזוק היסודות של התחתון כלל:
היתה. חצירו בנויה ע''ג שיחין ומערות ועשויה כיפה על גביהן והתחתון רוצה לבנות למטה אין העליון נזקק לו כלום:
לא יאמר לו. בעל החצר אתה תבנה הלמטה ואני מסייע עמך מכנגד כותל חצירי ועולה אלא מסייע ומייסד עמו מלמטה ועולה והיינו כדאמרי בנאי:
היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו. וכגון שהחצר הוא למעלה מן החורבה ורוצין לבנות ולעשו' הכותל ביניהם ובתוספתא כתוב היתה למעלה מחצירו של חבירו וט''ס הוא וצ''ל מלמטה:
ודע מסייעא. הברייתא זו מסייע למאי דאמרי הבנאי דשנינו בתוספתא פי''א:
בנאי אמרין. הבונים אומרים תרויהון אילון יסודיא כלומר לשתיהן צריך לאלו היסודות לבעל העליה ולבעל הבית:
ר' לא אמר עילאי. העליון צריך ג''כ לסייע לעשותן:
זקיק את מטעינני. כלומר העליון אומר להתחתון חייב אתה לישא ולהטעין עליך ומה איכפת לי ביסודות הבית שלך ואם אתה רוצה בחיזוק ביתך תעשה משלך:
ארעיה. התחתון הוא העושה היסודות:
אילין תקועייא. היסודות ועל שם שהבית תקוע ונשען עליהן ופליגי בה על מי מוטל לעשותן:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה כול'. אֶלָּא בַעַל הַבַּיִת מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת וּבַעַל הָעֲלִייָה אֵינוֹ רוֹצֶה. מָהוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הָֽיְתָה חוֹרְבָתוֹ סְמוּכָה לְחוֹרְבַת חֲבֵירוֹ. עָמַד הַלָּהּ וּבְנָאָהּ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב יְצִיאוֹתָיו כְּשַׁעַר שֶׁבָּנָה וְיִתֵּן לוֹ אֶת כָּל יְצִיאוֹתָיו. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִן הַצַּד. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִן הַצַּד. כָּךְ אֵין אוֹמֵר לוֹ. גּוֹפְיָנוֹ מִלְּמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אלא. כלומר אלא דהך מיבעיא לן:
בעל הבית מבקש לבנות. הבית ובעל העליה אינו רוצה לבנות כותל העליה:
מהו שיאמר לו גופינו. צריך אתה לעשות המעקה וכותל עליה שע''ג הבית. גופינו תכסנו ומלשון גיפופי ומעקה הוא ועשית מעקה תרגום ירושלמי ותעביד גיפוף:
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פי''א:
היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו. והתם גריס בצד גינתו של חבירו והיינו הך. עמד הלה ובנאה. וגדר את הגינה או החורבה של חבירו:
ויתן לו את כל יציאותיו. מה שהוציא בגדר הזה ולא יכול לומר לו הרי הכותל שהוא מצד חורבתך אתה צריך לו מפני שזה יכול לומר לא הייתי רוצה לסתום החורבה שלי כלל. ומיירי שזה היה בונה הגדר בלאו הכי והכי מוכח בהתוספתא דקתני מגלגלין עליו יציאותיו של כותל בדרך שהוא בונה:
הדא אמרה. עכ''פ שמענו שאין זה יכול לומר לו גופינו ותסתמנו מן הצד וכך אינו אומר לו גופינו מלמעלן:
אלא דו אמר ליה. כלומר דמסתברא דהאי הוא דיכיל אמר ליה עכ''פ אעשה לך סולם לעלות ולירד בו כל זמן שאתה צריך לילך למטה ולא תהא נכנס ויוצא דרך ביתי תמיד אם אין לך להשתמש כלום בביתי:
נפחת מקום התנור. כלומר אפי' לא נפחת אלא מקום התנור או מקום הכירה יורד למטה וצריך זה לתקנו:
גמ' תני. בברייתא לפרושי נפחתה דקתני במתני' בכמה:
משנה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּֽפְלוּ אָמַר בַּעַל הָעֲלִייָה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִייָה בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר אָלָּא בַּעַל (הַבַּיִת) בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִייָה וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִייָה וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הבית והעליה של שנים. בית לזה ועליה לזה:
אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות. החומה והתקרה המוטלין עליו לבנות:
הרי בעל העליה בונה את הבית. כמו שהיה ויושב ודר בתוכו עד שיתן לו זה יציאותיו ואח''כ יוצא ממנו ויבנה עלייתו אם רצה:
אף זה דר לתוך של חבירו. אם כן הוא אף בעל העליה הזה כשזה מחזיר לו מעותיו נמצא שהוא דר בכל ימים הללו בתוך של חבירו ואע''פ שזה לא חסר דהא בלאו הכי לא הוי בני לה איהו צריך להעלות לו שכר דהא הוא נהנה מיהת שאלולי בית זה לא היה לו מקום לדור שם וקסבר זה נהנה וזה אינו חסר חייב:
אלא. בונה וגומר את הכל ומקרה את העליה למעלה וכל הצריך לה ויושב בבית התחתון דהוה ליה זה לא נהנה שהרי עלייתו מוכנת לו לדור בה וזה לא חסר דהא לא הוה בני לה ולא חזיא ליה ואין הלכה כר' יהודה:
והעליון את המעזיבה. טיח של טיט שנותנין על התקרה דקסבר ר' יוסי מעזיבה אשוויי גומות היא ועל העליון לאשויי הגומות וחכמים סברי מעזיבה אחזוקי תקרה היא ועל התחתון לאחזוקי התקר' והלכה כחכמים:
יורד ודר למטה. לגמרי דהא שעביד ליה ביתי':
נפתחה העליה. בארבעה טפחים ואם בא זה להשתמש בעליה צריך שישתמש חציו למעלה וחציו למטה ואין בעל הבית רוצה לתקן את העליה:
מתני' הבית והעליה. התם מוקי לה במשכיר ושוכר שהשכיר לחבירו עליה שע''ג ביתו וא''ל עליה זו שע''ג בית זה אני משכיר לך דהשתא שעביד הבית לעליה:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה. רִבִּי יוּסְטָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן תִּקְרָה וּלְוָוחִים וְעֶלְיוֹן נוֹתֵן הַמַּעֲזֵיבָה. בְּאֵי זוֹ מַעֲזֵיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מַעֲזֵיבָה עָבָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מַעֲזֵיבָה בֵּינוֹנִית. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לְהַדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת. בְּרַם אִין הֲוָה בָּעֵי מְשַׁזְגָּא מָאנִין אוֹף רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי בְמַעֲזֵיבָה עָבָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה לְאִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי שֶׁיְּהוּא שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת הַתִּקְרָה וְאֶת הַלְּוָוחִין. דְּאִינּוּן זְקוּקִין מֵיסַק חַמְרֵיהוֹן תַּמָּן וּמֵיסַק פֵּירֵיהוֹן תַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משזגא מנין. אבל אם דרכו לכבס בגדים בעליה הכל מודים שצריך לעשות מעזיבה עבה שלא ירדו השופכין למטה:
דאינון זקוקין. שלפעמים צריכין בני עליה ג''כ להחזקת התקרה לפי שדרכן להכניס החמרין שבאין אצלן בתבואות ופירות שלהן ולפיכך הורה ר' חנינא שיהו בני עליה סייעים לבני התחתונים בעשיית התקרה ולווחים:
לא אמרו. לא פליגי בשיעור מעזיבה אלא בשהעליון אין דרכו להשתמש בשופכין הרבה אלא כגון להדיח את הכוסות:
מעזיבה עבה. שלא ירדו השופכין שלו למטה:
התחתון נותן את התקרה ולווחים. הנסרים והתקרה דקא' מעשה תקרה הוא והנסרים ג''כ הוא נותן:
הלכה: הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁלִּשְׁנַיִם כול'. תַּנֵּי. נִפְחַת מְקוֹם הַתַּנּוּר יוֹרֵד לְמַטָּה. מְקוֹם הַכִּירָה יוֹרֵד לְמַטָּה. אֶלָּא דּוּ אֲמַר לֵיהּ. עֲבִיד לָךְ סוּלָּם דְּלָא תִיהֲוֵי עֲלִיל וּנְפִיק גַּו בֵּיתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אלא. כלומר אלא דהך מיבעיא לן:
בעל הבית מבקש לבנות. הבית ובעל העליה אינו רוצה לבנות כותל העליה:
מהו שיאמר לו גופינו. צריך אתה לעשות המעקה וכותל עליה שע''ג הבית. גופינו תכסנו ומלשון גיפופי ומעקה הוא ועשית מעקה תרגום ירושלמי ותעביד גיפוף:
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פי''א:
היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו. והתם גריס בצד גינתו של חבירו והיינו הך. עמד הלה ובנאה. וגדר את הגינה או החורבה של חבירו:
ויתן לו את כל יציאותיו. מה שהוציא בגדר הזה ולא יכול לומר לו הרי הכותל שהוא מצד חורבתך אתה צריך לו מפני שזה יכול לומר לא הייתי רוצה לסתום החורבה שלי כלל. ומיירי שזה היה בונה הגדר בלאו הכי והכי מוכח בהתוספתא דקתני מגלגלין עליו יציאותיו של כותל בדרך שהוא בונה:
הדא אמרה. עכ''פ שמענו שאין זה יכול לומר לו גופינו ותסתמנו מן הצד וכך אינו אומר לו גופינו מלמעלן:
אלא דו אמר ליה. כלומר דמסתברא דהאי הוא דיכיל אמר ליה עכ''פ אעשה לך סולם לעלות ולירד בו כל זמן שאתה צריך לילך למטה ולא תהא נכנס ויוצא דרך ביתי תמיד אם אין לך להשתמש כלום בביתי:
נפחת מקום התנור. כלומר אפי' לא נפחת אלא מקום התנור או מקום הכירה יורד למטה וצריך זה לתקנו:
גמ' תני. בברייתא לפרושי נפחתה דקתני במתני' בכמה:
משנה: 36a הַבַּיִת וְהָעֲלִייָה שֶׁל שְׁנַיִם נִפְחֲתָה הָעֲלִייָה וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִייָה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִייָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הבית והעליה של שנים. בית לזה ועליה לזה:
אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות. החומה והתקרה המוטלין עליו לבנות:
הרי בעל העליה בונה את הבית. כמו שהיה ויושב ודר בתוכו עד שיתן לו זה יציאותיו ואח''כ יוצא ממנו ויבנה עלייתו אם רצה:
אף זה דר לתוך של חבירו. אם כן הוא אף בעל העליה הזה כשזה מחזיר לו מעותיו נמצא שהוא דר בכל ימים הללו בתוך של חבירו ואע''פ שזה לא חסר דהא בלאו הכי לא הוי בני לה איהו צריך להעלות לו שכר דהא הוא נהנה מיהת שאלולי בית זה לא היה לו מקום לדור שם וקסבר זה נהנה וזה אינו חסר חייב:
אלא. בונה וגומר את הכל ומקרה את העליה למעלה וכל הצריך לה ויושב בבית התחתון דהוה ליה זה לא נהנה שהרי עלייתו מוכנת לו לדור בה וזה לא חסר דהא לא הוה בני לה ולא חזיא ליה ואין הלכה כר' יהודה:
והעליון את המעזיבה. טיח של טיט שנותנין על התקרה דקסבר ר' יוסי מעזיבה אשוויי גומות היא ועל העליון לאשויי הגומות וחכמים סברי מעזיבה אחזוקי תקרה היא ועל התחתון לאחזוקי התקר' והלכה כחכמים:
יורד ודר למטה. לגמרי דהא שעביד ליה ביתי':
נפתחה העליה. בארבעה טפחים ואם בא זה להשתמש בעליה צריך שישתמש חציו למעלה וחציו למטה ואין בעל הבית רוצה לתקן את העליה:
מתני' הבית והעליה. התם מוקי לה במשכיר ושוכר שהשכיר לחבירו עליה שע''ג ביתו וא''ל עליה זו שע''ג בית זה אני משכיר לך דהשתא שעביד הבית לעליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source