הלכה: הָיָה רָכוּב עַל הַבְּהֵמָה כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. הָדָא הִילְכְתָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם לֹא מֵרֹאשָׁהּ וְלֹא מִסּוֹפָהּ. 2b הָיָה רָכוּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְרָאָה אֶה הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. תְּנֵיהָ לִי. נְטָלָהּ וְאָמַר. אֲנִי זָכִיתִי בָהּ. זָכָה בָהּ. אִילּוּ אָמַר. זְכֵה לִי. זָכָה. הֲוֵי לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם לֹא מֵרֵישָׁא וְלֹא מִסֵּיפָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הדא הלכתא. דלקמן וכלומר דין דהמגביה מציאה לחבירו ומשום דפלוגתא היא בעלמא דגרסינן לעיל במס' פיאה פ''ד דפליגי ר''י ור''ל דר' יוחנן סבר אדם זוכה לחבירו במציאה אם הגביה מציאה לחבירו ובשבילו קנה חבירו ור''ל סבר אין אדם זוכה לחבירו במציאה וקאמר ר' יצחק הכא דהדא הלכתא לית שמע מינה דמתני' כלום ואע''ג דלכאורה היינו דינא דמתני' אפ''ה לית ש''מ מהכא ולא תפשוט האי דינא לא מרישא דמתני' ולא מסיפא כדמפרש ואזיל:
היה רכוב ע''ג בהמה וכו' זכה בה. כלומר אם תרצה לפשוט מרישא דהמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו דהא קתני דהמגביה הוא שזכה ולא חבירו הא ליתא דאיכא לדחוי כדמסיק:
אלו אמר זכה לי זכה. כלומר רישא ה''ט דלא זכה זה משום דאמר תנה לי ולא עשאו שליח שיזכה בשבילו והלכך אע''פ שהגביה בשבילו יכול הוא לחזור בו ולזכות בה לצורך עצמו הא אילו אמר לו זכה לי בה זכה זה מיד כשהגביה בשבילו ושוב לא היה יכול לחזור בו ואע''פ שעדיין לא נתנו לידו דהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו וכן מסיפא לא תפשוט איפכא דהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דשאני התם שכבר נתנו לידו הילכך ודאי מה שאמר אני זכיתי בה מתחלה לאו כלום הוא אבל אם עדיין לא נתנו לידו יכול הוא לזכות בו לעצמו דהמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו:
הוי לית ש''מ כלום וכו'. וכלומר דהשתא מלמדינו במה דחוזר ואומר הוי לית ש''מ דלא תימא למאי דאמר דמרישא לא תידוק מינה דלא קנה חבירו דמשום דלא אמר לו זכה לו א''כ דוק מינה לאידך גיסא טעמא דלא אמר זכה הא אמר זכה לי זכה וש''מ המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דליתא משום דאיכא למימר הא דלא תני ברישא זכה לי לאשמעינן רבותא בסיפא הוא דנקט הכי והא קמ''ל דאע''ג דאמר תנה לי לא מהני במה דא''ל אני זכיתי בה תחילה ומשום דכבר נתנו לידו אבל אם עדיין לא נתנו אע''פ שאמר לו זה זכה לי יכול המגביה לזכות לעצמו דלא קנה חבירו בהגבהה בשבילו והיינו דקאמר הוי כי דייקת לית ש''מ כלום לא מרישא ולא מסיפא לא להאי גיסא ולא לאידך גיסא:
משנה: רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה אַחַר צְבִי שָׁבוּר אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פֵירֵיחוּ וְאָמַר זָכָת לִי שָׂדִי זָכָת לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גוֹזָלוֹת מִפְרִיחִין וְאָמַר סָכָת לִי שָׂדִי לֹא אָמַר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' זה שהחזיק בה זכה בה. ודוקא אם היתה המציאה ברשות הרבים דקי''ל אין ד' אמות של אדם קונות לו בר''ה אלא דוקא בסימטא שהוא שביל שאינו של רבים או בצידי ר''ה שם קונות לו ד' אמות שלו כל מציאה והפקר שסמוכין בתוך ד' אמותיו ואין אחר רשאי לתופסו ותקינו לה רבנן כי היכי דלא ליתי לאנצויי. א''נ היכא דנפיל עלה גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה דליקני וכדאמר בגמ':
אחר צבי שבור. שאינו יכול לרוץ וכגון שהוא משתמר בתוך שדהו אם לא יטלהו אחרים והוי כמציאה:
זכת לו. שדהו ודוקא שעומד בצד שדהו וכן נמי בעינן שיכול לרוץ אחריהן ולהגיען קודם שיצאו משדהו דכיון דאחרים רצין אחריהן בעינן עומד בצד שדהו ושיוכל לרוץ ולהגיען. בתוך ד' אמות שלו. ברשות הרבים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source