Baba Metsi'a
Daf 23b
הלכה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת כול'. מָהוּ לִפְסוֹק בְּשַׁעַר שֶׁלַּסִּירְקִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פּוֹסְקִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין פּוֹסְקִין. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רֵישׁ לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁעַר סִירְקִי שֶׁלְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. 23b וְתַמָּה אֲנָא אֵיךְ רַבָּנִן פְלִיגֵי. בֵּין פּוֹסֵק לַפֵּירוֹת בֵּין פּוֹסֵק לַמָּעוֹת בֵּין מִלְוָה לַפֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּמִלְוָה אִיתְפְּלִיגוּ. אֲבָל (בְּפוּנדָק) [בְּפִיסּוּק] כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּפִיסּוּק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּמִלְוָה כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמּוּתָּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אוֹמֵר. אַף עַל חַלּוֹת דְּבַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. כָּל הָעֲייָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְטִיבֵּרִיָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁעַר שֶׁלְּטִיבֵּרִיָּא פּוֹסְקִין.
Traduction
Est-il permis de déposer de l’argent chez quelqu’un pour avoir la faculté de manger ses produits, calculés au cours du marché public? R. Yohanan le permet; Resh Lakish le défend. R. Aboun b. Hiya demanda devant R. Zeira: Ne semble-t-il pas que, malgré leur divergence d’avis pour les marchés en général, Resh Lakish admette l’avis de R. Yohanan de pouvoir fixer la consommation d’après le cours du marché de Sephoris, qui ne change plus après l’adoption? En effet, dit R. Aboun b. Cahana, ce doit être, et je me demande sur quel point ces rabbins (R. Yohanan et Resh Lakish) diffèrent d’avis, s’il s’agit de déterminer la consommation des fruits, ou de savoir combien d’argent le dépositaire rendra selon le cours du jour, ou bien la discussion se réfère-t-elle seulement au prêt de fruits à rembourser par d’autres fruits à une époque ultérieure (non d’argent)? R. Jérémie répond: la discussion se réfère au cas du prêt de fruits contre fruits; mais, en cas de remise d’argent contre fixation de la faculté de recevoir plus tard les fruits au cours du jour, tous s’accordent à le défendre (139)Le cours n'étant pas encore fixé, et les fruits pouvant hausser, on craint un intérêt illégal.. R. Yossa au contraire dit: sur ce dernier cas roule la discussion; mais au sujet du prêt de fruits à rembourser plus tard par d’autres fruits, tous s’accordent à dire (même Resh Lakish) que la convention est permise. Dans l’école de R. Yanaï, on dit: on peut établir une convention pour ce qui poussera (spontanément) dans son pré (du propriétaire). De même, dit R. Yossé b. Hanina, on peut établir une convention pour le produit ultérieur des gâteaux de miel à retirer des ruches. R. Yohanan dit: pour toutes les villes proches de Tibériade, dès qu’un cours a été adopté dans cette dernière ville, il sert à fixer le montant de la convention pour toutes les localités du voisinage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו לפסוק בשער של סירקי. שוקי דטייעי הם הסוחרים הבאים באקראי ואינו שער הקבוע שכשהולכין פוסק השער ואם אפי' כשיצא השער של הסוחרים האלו מותר לפסוק על הפירות:
בעא. שאל לר' זירא אם לא מסתבר לומר דעד כאן לא פליגי אלא בשאר עיירות אבל בשער סירקי של ציפורי שהיו נוהגין לקבוע כשהשער הזה שעושין הסוחרים והואיל וקבוע הוא והשער אינו פוסק גם ר''ל יודה לר' יוחנן דפוסקין על השער כיוצא בו:
ותימה אנא. כאדם התוהא ומשתומם כלומר מסתפק אני ומחשב לידע:
איך רבנן פליגי. במאי פליגי ר''י ור''ל ובאיזה ענין ואופן:
בין פוסק לפירות וכו'. מי נימא דבכל גווני פליגי בין שהוא פוסק עמו על הפירות שיתן לו פירות לזמן כך וכך לפי השער הזה ובין שמתנה עמו שישלם לו לאותו זמן במעות כפי השער של פירות בזמן פלוני או דילמא דבמעות כ''ע מחמירין דמיחזי כרבית:
בין מלוה לפירות. ומי נימא דדוקא במלוה פירות על הפירות הוא דפליגי דהוי דרך מקח וממכר אבל בהלואת מעות על הפירות שיעמיד לו לזמן פלוני כפי השער שיצא בשוק כיון דדרך הלואה אסור הוא וכ''ע מודים דעל שער שאינו קבוע אין מלוין מעות או דילמא בהלואת מעות נמי פליגי כיון שעכ''פ מצוי הוא כפי זה השער יכול הוא עכשיו לקנות בדמים הללו:
במלוה איתפליגו. האי במלוה ע''כ לאו במלוה מעות הוא דמהיכי תיתי תהא הלואה קילא מדרך מקח וממכר אלא בהלואת סאה בסאה הוא שזה מלוה לו פירות לשלם לו פירות לזמן פלוני כפי השער וקאמר רבי ירמיה דבמלוה פירות בפירות הוא דפליגי דכיון דפירות נותן לו ופירות הוא מחזיר לו בהא ס''ל לר' יוחנן דמותר מכיון שיצא השער של עיירות דהוי כמי שיש לו סאה דמותר להלות סאה בסאה אם יש לו ללוה וה''נ הרי הוא יכול לקנות עכשיו כפי השער הזה:
אבל בפוסק צ''ל כדלקמיה כ''ע מודו שאסור. דכיון דמעות הוא נותן לו אע''ג דדרך מקח וממכר הוא כיון שהשער הזה אינו קבוע ושמא נתייקרו הפירות לזמן פלוני ומיחזי כשכר מעות:
א''ר יוסה בפיסוק הוא דאיתפלגון. אבל במלוה פירות בפירות אפי' ר''ל מודי לר' יוחנן דמותר:
פוסקין על השחת. אם יש למוכר שחת בתוך שדהו פוסק עמו שהרי היא גדילה מאיליה והוי כמי שיש לו:
אף על חלות דבש. אע''פ שלא רדה אותן מן הכורת:
כיון שיצא שער של טבריא. כל העיירות הסמוכין לה נגררות אחריה:
הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ כול'. רַב אָמַר. מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה אֶחָד פּוֹסֵק. מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים אֵינוֹ פוֹסֵק. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים פּוֹסֵק. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין כול'.
Traduction
Si le paysan a récolté la marchandise demandée avant les autres (avant la fixation du cours), il peut pourtant passer marché avec le citadin qui veut s’approvisionner du blé''. Rav dit: s’il ne manque que la dernière opération à faire aux produits avant de les livrer, on peut conclure le marché; mais s’il manque encore plusieurs opérations (140)P. ex. de les sécher, de les battre, de les vanner, etc., on ne peut pas le conclure. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux: Si même il manque encore plusieurs opérations à faire, on peut conclure le marché. Notre Mishna est opposée à l’avis précédent de Rav, puisqu’elle dit: ''Si le paysan a récolté le blé avant les autres, il peut passer marché avec le citadin'', et pourtant les travaux préliminaires ne sont pas commencés.
Pnei Moshe non traduit
רב אמר מחוסר מעשה אחד. אם אין הפירות מחוסרין אלא מעשה א' שלא נגמרה מלאכתן כגון שעדיין אינה זרויה ברוח פוסק דהוי כמי שיש לו מחוסר כמה מעשים. שצריכה לייבש ולדוש ולזרות אינו פוסק דכיון שמחוסר כמה מלאכות הוי כמי שאין לו:
והא מתניתא פליגא על רב. דקתני היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש והרי היא מחוסרת כל המלאכות הללו:
Baba Metsi'a
Daf 24a
אַבָּא בַּר זְמִינָא יְהַב חַד דֵּינָר לַקַּפֵּילָא וּנְסַב מִינֵּיהּ בְּשָׁעָה זְלִילָה דְכָל שַׁתָּא. וְלֹא מוֹדֵי רַב. רִבִּי חִייָה רוֹבָה הֲוָה לֵיהּ כִּיתָּן. אֲתוּ חֲמָרַייָא מִיזְבְּנָהּ מִינֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעְתִּי מְזַבְּנָתָהּ כְּדוֹן אֶלָּא בְפוּרְיָא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. זַבְּנָהּ לָן כְּדוֹן מַה דְאַתְּ עָתִיד מִיזַבְּנָתָהּ בְּפוּרְיָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. אָסוּר. נְפַק קְבָעָהּ בְּמַתְנִיתָא וְתַנֵּי כֵן. הָיָה חַייָב לוֹ מָעוֹת וּבָא לִיטּוֹל מִמֶּנּוּ בַּגּוֹרֶן וְאָמַר לוֹ. עֲשֵׂם עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק וַאֲנִי אַעֲלֶה לָךְ כָּל י̇ב̇ חֹדֶשׁ. 24a אָסוּר. דְּלֹא כְאִיסָּרוֹ הַבָּא בְיָדוֹ. אָמַר רַב. מוֹדֵי רִבִּי חִייָה חֲבִיבִי דִּי לָן יְהָבִין לֵיהּ וְקָנָה מִכְּבָר שָׁרֵי. אַגְרָא מִן כְּבָר וְקָנָה בָּתָר כֵּן שָׁרֵי. קָנָה מִן כְּבָר וְאַגְרָא בָּתָר כֵּן אָסוּר.
Traduction
Aba b. Zemina donnait d’avance un dinar au boulanger, puis lui achetait du pain toute l’année au bas cours; Rav les désapprouva (c’est une sorte d’usure pour l’avance faite). R. Hiya le grand ayant du lin, des âniers demandèrent à le lui acheter. -Je ne songe pas à le vendre dès à présent, dit-il, mais j’attends pour cela l’époque de Purim (= 14 Adar), où il sera plus cher. -Vends-le-nous alors, dirent-ils, au prix que tu nous demanderas à ladite époque. Il alla consulter Rabbi à ce sujet, qui lui défendit ce marché anticipé (le taxant d’usure). Aussi R. Hiya sortit et établit cette décision par l’enseignement suivant (141)Tossefta, 4.: Si un créancier propose à son débiteur de le payer en froment au cours actuel du marché de ce moment à fournir partiellement chaque mois de l’année, c’est défendu; si quelqu’un demande à emprunter un kour de blé payable au cours de la vente (ce qui est surcroît sur le prix actuel), c’est défendu (comme intérêt), car cela ne ressemble pas à la remise d’espèces pour la conclusion d’un marché de fournitures ultérieures. Toutefois, dit Rav, mon oncle R. Hiya (qui interdit le marché anticipé) reconnaît que si l’acquéreur remettant l’argent payable au comptant) obtient ainsi un rabais, c’est permis, parce qu’il achète des fruits qui sont aux mains du vendeur (présents). De même il est permis de profiter de ce qu’après la rédaction du contrat par lequel on s’engage à livrer les fruits plus tard, on les paie de suite au bas cours du moment; et R. Hiya défend seulement de passer un marché en convenant par contrat de la hausse ultérieure.
Pnei Moshe non traduit
לקפילה. לנחתום ולקח ממנו בשער הזול כל השנה ולא הודה לו רב דמיחזי כשכר המתנת טעות:
רבי חייה רובה. הוה ליה כיתנא ואתו החמרין ליקח ממנו וא''ל אין דעתי למכרן עכשיו אלא להמתין עד זמן פורייא שבעת ההיא מתייקר ואמרו לו תמכר לנו עכשיו בזה השער שלאחר זמן ואנו משלמין לך לזמן היוקר:
אסור. דהוי כמרבה על המכר בשכר המתנת מעות:
נפיק. ר' חייא וקבעה במתניתא ותני כן בתוספתא סוף פ''ד:
ובא ליטל ממנו בגורן. חטים בעד חוב שלו וא''ל עשה עלי החטים כשער של עכשיו היוצא בשוק ואני אעלה לך כפי אותו השער עד לאחר י''ב חדש ואפי' יתייקרו אתן לך בדמים הללו אסור:
דלא כאיסרו הבא לידו. שאין זה דומה לנותן לו איסר או איזה מעות בשעת הפיסוק דנוכל לומר שזה יקנה עכשיו בשוק במעות שקיבל ממנו. וחסר כאן העתקת התוספתא דהאי דינא לא שייכא כלל לעובדא דכיתנא דלעיל והכי מסיים התם בסיפא דתוספתא. אמר לו הלויני כור אחד של חטין ואני נותן לך כשער שאתה מוכר בו אסור. והתם גריס מותר וט''ס הוא. והשתא על הסיפא קאי דקבעה ר' חייא במתניתא כמו שלמד הדין מרבי:
מודי ר' חייא חביבי. אע''פ שזה אסר ר' חייא להקדים ולעשות המקח עכשיו כפי השער שלאחר הזמן התם טעמא כדמפרש לקמן אבל מודה הוא בהא:
דאילון יהבין ליה וקנה מן כבר שרי. שהפירות הן כבר ברשות המוכר והוא מוזיל גבייהו השתא שנותנין לו המעות עכשיו מותר:
אגרא מן כבר וקנה בתר כן שרי. וכן אם מקדימין שכר הפירות שנותנין לו מעות לאחר שיצא השער על מנת שיתן להם הפירות לאחר זמן כפי אותו השער שיהיה יותר בזול ג''כ שרי דהיינו מתני' פוסק עמו כשער הגבוה:
קנה מכבר אגרא בתר כן אסור. כלומר דלא אסר ר' חייה אלא כגוונא דהאי עובדא דכיתנא וכדתני בסיפא דתוספתא שהמקח נעשה עכשיו כפי השער שיתייקר אחר זמן ואז ישלמו לו שכר הפירות זהו דאסור שהרי הן מוסיפין במקח בשביל המתנת המעות:
רִבִּי לָֽעְזָר יְהַב דֵּינָר לְחַד בַּר נַשׁ. אֲמַר לֵיהּ. מַה דְהִינּוּן עָֽבְדִין מִיכָּן וְעַד חֲנוּכָּה דִידִי [וְדִידָךְ]. מִתַּמָּן וּלְהַלָּן לֵית לִי עִמָּךְ עֲסוֹק אִין פָּֽחְתִין וְאִין יְתֵירִין דִּידָךְ. בְּעָה מִיתֵּן לֵיהּ בָּתָר חֲנוּכָּה וְלָא קַבֵּיל. רִבִּי לָֽעְזָר חָשַׁשׁ עַל קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. וְתַנֵּי כֵן. קִירוּב שָׂכָר וְרִיחוּק הֶפְסֵד זוֹ מִידַּת רְשָׁעִים. קִירוּב הֶפְסֵד וְרִיחוּק שָׂכָר זוֹ מִידַּת צַדִּיקִים. קִרוּב לָזֶה וְלָזֶה רִחוּק לָזֶה וְלָזֶה זוֹ מִידַּת כָּל אָדָם. רִבִּי יִצְחָק יְהַב דֵּינָרִין לְבַר נַשׁ. בְּעָא מֵיעֲבַד לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר וְלָא קַבֵּיל עִילַוֵוי. כַּהֲנָא יְהַב מ̇ דֵּינָרִין לְבַר נַשׁ מִיזְבַּן לֵיהּ כִּיתְּנָא. יָֽקְרָא כִיתָּן. אֲתַא שְׁאַל לְרַב. אֲמַר לֵיהּ. אֵיזִיל סַב מִינֵּיהּ מ̇ כּוֹרִין רַבְרְבִין.
Traduction
R. Eléazar remit de l’argent à quelqu’un et lui dit; le profit à tirer de cet argent d’ici à la fête de Hanuka sera pour moi; après cette époque, je ne veux plus avoir aucune affaire avec toi, et quelle que soit ensuite la situation en profit ou en perte, elle te concernera seul. Lorsque le dépositaire vint (selon les conventions) apporter à R. Eléazar les bénéfices réalisés avant Hanuka, celui-ci eut des scrupules et ne voulut pas accepter, craignant que le profit ait été bien plus probable que la perte (de sorte qu’il y a crainte d’usure). Or, on a enseigné (142)Ibid.: être près du gain et loin de la perte est la mesure des impies; être près de la perte et loin du gain est la mesure des justes; tandis que la mesure commune à la généralité des hommes est d’être à égale distance de la perte et du gain (à chances équivalentes). R. Isaac remit des dinars à quelqu’un et voulut agir avec lui comme R. Eléazar (convenir de se réserver le profit jusqu’à telle époque, de le laisser ensuite eu dépositaire); mais plus tard R. Isaac y renonça aussi. Cahana remit 40 dinars à quelqu’un pour acheter du lin qu’il revendit à d’autres. Il alla ensuite consulter Rav pour savoir comment agir, et celui-ci dit: ''va prendre chez lui 40 grandes mesures de lin (143)Il doit, ou te restituer tout le lin acquis par toi, ou s'il l'a vendu te restituer tout le prix de la vente (sous peine d'usure).''.
Pnei Moshe non traduit
מה דהינון עבדין. מה שיעלה הריוח מכאן ועד חנוכה יהיה שלי ולאחר מכאן אין לי עסק עמך ויהי' הכל על חשבון שלך בין לריוח ובין להפסד:
בעא מיתן ליה. כשבא זה ורצה ליתן לו הריוח של קודם חנוכה חזר בו ר' לעזר ולא קבל כדמסיים הש''ס דהיה חושש שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד:
ותני כן. בתוספתא פ''ד:
כהדא דר' לעזר. ליתן לו הריוח של איזה זמן ואח''כ יהיה הכל עליו ולא קיבל עליה ר' יצחק:
יקרא כיתנא. ומכרו אותו לאחרים:
אתא שאל לרב. היאך להתנהג וא''ל איזיל וכו' תקח ממנו ארבעים מדות גדולות וכלומר שחייב להעמיד לך הפשתן או אם מכר אותו על שמך יתן לך הדמים כפי אשר מכר:
בִּיקֵּשׁ רִבִּי לְהַתִּיר קְלִיטוֹ שֶׁלְּיַם וְלֹא הִנִּיחוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. וְאִית דָּֽמְרִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי בִּיקֵּשׁ לְהַתִּיר וְלֹא הִנִּיחוֹ רִבִּי. מַאי קְלִיטוֹ שֶׁלְּיַם. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ ק̇ דֵּינָרִין. [אֲמַר לֵיהּ. יְבֻלִי עֶשְׂרִין דֵּינָרִין. אִין פּוֹחֲתִין דִּידָךְ וְאִין אוֹתְרוֹן דִּידָךְ. אָֽבְדוּ מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. אָמַר רִבִּי חוּנָה.] כְּגוֹן אִילֵּין דִּיהָבִין עִיבִידְתָא לְאִילֵּין דְּמַפְרִשִׂין לָרִיסִים מִתַּרְתֵּין קְסוֹסְטְבָן אוֹ מִג̇ קְסוֹסְטְבָן. אֵין זוֹ רִבִּית אֶלָּא הַטַּרְשָׁא.
Traduction
Rabbi voulut permettre le bénéfice, clitu'', du voyage maritime; mais R. Ismaël b. R. Yossé ne l’autorisa pas; selon d’autres, R. Ismaël b. R. Yossé voulut le permettre, mais Rabbi ne le permit pas. Voici d’où provient ce bénéfice: un homme donne à son prochain une certaine somme d’argent pour acheter des denrées à bon marché, à l’exemple de ceux qui font le commerce avec les voyageurs maritimes, allant jusqu’à Rissim (144)Lieu à ajouter à la géographie du T. acheter des marchandises de la contenance de 2 ou 3 sextaires; le rabais obtenu pour avance faite de l’argent n’est pas de l’usure réelle, mais en a l’apparence comme vente à temps, et c’est défendu.
Pnei Moshe non traduit
קליטו שלים. כדמפרש לקמיה:
בר נש דיהיב לחבריה מהו דינרין. איזה סך מעות להעמיד לו הסחור' בזול לאחר זמן כדמפרש ואזיל:
דיהבין עבידתא. שעושין משא ומתן עם אלו שמפרשין בספינה למקום ריסים להביא להן סחורה:
מתרתין קסוסטבן. משתי מדות או משלשה ומוזלין לגבייהו בשביל הקדמת המעות:
אין זה רבית אלא הטרשא. כלומר ודאי רבית גמורה לא הוי דלאו דרך הלואה היא ומ''מ אבק רבית הוי כטרשא דדרך מכר הוא ואסור משום אבק רבית:
רִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁנֵיהֶן אָֽ‍מְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָיָה לוֹ דָבָר מוּעָט מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה [אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה] אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל הַסֶּלַע.
Traduction
La défense exprimée dans notre Mishna par R. Yossé (de passer un marché pour la fourniture ultérieure du fumier) et l’avis exprimé ailleurs par R. Eléazar b. Azariah reviennent au même; car il a été enseigné (145)(Sheviit 3, 2).: Si l’on a peu à transporter, on peut ajouter peu à peu au monceau; R. Eléazar b. Azariah l’interdit, à moins que l’on ait une cavité de 3 palmes, ou une élévation de 3 palmes, ou qu’on le place sur le roc (en tous ces cas, on voit bien qu’il ne s’agit pas de fumer la terre, acte interdit en la 7e année agraire, ou repos).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי. במתניתין דקאמר אין פוסקין על הזבל אא''כ היה לו זבל באשפה דגזר שמא לא יהי' לו זבל ור''א בן עזריה דלקמן שניהן אמרו דבר אחד דס''ל נמי הכי:
דתנינן תמן. בפ''ג דשביעית הלכה ב' גבי עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה דלא מיחזי כמזבל שדהו בשביעית הואיל ואינו מפזרו היה לו דבר מועט שאין בו כשיעור האשפתות מוציא אותו ומוסיף עליו והולך. ר''א בן עזריה אוסר כדמפרש התם טעמא בהאי תלמודא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל אותו מקום דכשלא יהיה לו יותר נראה כמזבל שדהו עד שיעמיד ג' או עד שיגביה ג' שיהא אותו מקום ניכר ומשונה משאר השדה ולא מיחזי כמזבל או עד שיתן על הסלע שאינו ראוי לזריעה וחכמים לא חיישי להא דזבל שכיח הוא וכן הכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source