לָקַח מִמֶּנּוּ חִיטִּים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כָּהֲנָא. הַשַּׁעַר שֶׁהוּא יָפֶה לָעוֹלָם. פָּחוּת מִיכֵּן וַוי לִזְבוּנָא. יוֹתֵר מִכֵּן וַוי לִמְזַבְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יותר מכאן ווי להמוכר. ומילתא אגב אורחיה קמ''ל התנא דזהו השער בינוני ויפה לכל העולם כשהכור חטין נמכרין בדינר זהב:
פחות מכאן. מכור חטין בדינר זהב ווי לזבונא ללוקח שהוא ביוקר:
לקח ממנו חטים וכו' וקתני וכן השער. ומדייק הש''ס לישנא דמתני' דלא קתני כפי השער לאשמועינן דכן השער הבינוני ויפה הוא לעולם לשניהם ללוקח ולמוכר:
אֵי זֶהוּ תַרְבִּית. תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה בְרִיבִּית לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. 19a כְּתִיב אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ. אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בַּכֶּסֶף וְרִיבִּית בָּאוֹכֶל. נֶשֶׁךְ בָּאוֹכֶל וְרִיבִּית בַּכֶּסֶף מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. הִקִּישׁ נֶשֶׁךְ לְתַרְבִּית וְתַרְבִּית לְנֶשֶׁךְ. מַה נֶשֶׁךְ כֶּסֶף אַף תַּרְבִּית כֶּסֶף. מַה תַרְבִּית אוֹכֶל אַף נֶשֶׁךְ אוֹכֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה נשך כסף אף תרבית כסף. כלומר מה לאו דנשך בכסף אף לאו דמרבית דנאמר במקרא הראשון בכסף וכן מה תרבית וכו' דעובר באוכל אף על לאו דנשך:
ת''ל אל תקח מאתו נשך ותרבית. הקיש הכתוב לשניהן בפסוק אחד ולומר דעובר בכל אחד על שני לאוין:
אין לי. שיהא עובר על לאו דנשך אלא בהלואת כסף ובלאו דמרבית על הלואת אוכל ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה:
כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן את אכלך. והרי כאן שני לאוין והראשון נאמר בהלואת מעות והשני בהלואת פירות:
תני. בתוספתא שם:
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ. חַד בַּר נַשׁ אַשְׁאַל לְחַבְרֵיהּ דֵּינָרִין אַשְׁרוּנֵיהּ גַּו בֵּיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי אֲגַר בֵּיתִי. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי דֵּינָרַיי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי בָּא בַּר מִינָא. אֲמַר לֵיהּ. וְקַיֵּם לֵיהּ מַה דַהֲוָה חֲמֵי לְמִישְׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה וקים ליה מה דהוה חמי מישרי. בתמיה וכי לזה המלוה הוה קים ליה מה שהי' נראה בעיניו שמותר לעשות כן ומהיכן למד זה שעלתה על דעתו לדור בחצירו בחנם בשכר המתנת מעותיו דאפי' שלא התנה בתחלה עמו אסור הוא:
אשרוניה גו ביתיה. הניח הלוה אח''כ להמלוה לשכון ולדור בתוך ביתו ולבסוף תבע ממנו שכר הדירה וא''ל זה א''כ הב לי דינריי שאתה חייב לי ואני הייתי סבר שאינך תובע ממנו שכר דירת ביתך כל זמן שמעותיי בידך:
המלוה את חבירו לא ידור בחצירו וכו'. ומפרש האי ש''ס דאפילו לא התנה עמו בתחלה ע''מ לדור בחצירו אסור כדמוכח מהאי עובדא:
אָמַר לוֹ. תֶּן לִי חִיטַּיי שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן. בְּמַה קָנָה. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב סְבַר מֵימַר. חַייָב לְהַעֲמִיד (לַחֲבֵירוֹ) [לוֹ מִן הַדִּין. רִבִּי אַבָּהוּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָנוּ לוֹ מָעוֹתָיו דְּבַר תּוֹרָה.]
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב נחמן בר יעקב סבר מימר. דהיינו טעמא דחייב להעמיד לחבירו כלומר הקונה דבר מחבירו בעד דמי חוב שיש לו עליו חיייב להעמיד לו המקח ואם חוזר בו מקבל מי שפרע דהוי כנותן לו מעות לענין מי שפרע וכיון דכן הוא הרי כמו ברשותיה דלוקח הוא ואם היה לו יין מותר דאפי' נתייקר ברשותיה הוא דאייקור:
אמר לו תן לי חטיי שאני מוכרן וכו'. וקתני ויין אין לו דמשמע הא אי הוי ליה יין מותר ובמה קנה זה הלא אינו מקבל ממנו עכשיו כלום:
משנה: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵיר וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁיו אָתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הוּא לָךְ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לַשָּׁנָה וְאִם שֶׁלְּחֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ בְּסֶלַע לַחֹדֶש מוּתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁיו אָתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הִיא לָךְ בְּאֶלֶף זוּז וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה אָסוּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים וְאָמַר לוֹ אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה הָבֵא מָעוֹת וְטוֹל אֶת שֶׁלָּךְ אָסוּר. הִלְוָוהוּ עַל שָׂדֵהוּ וְאָמַר לוֹ אִם אֵי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה בָּייֵתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הלוהו על שדהו וכו' הרי הוא שלו. ודוקא בדא''ל מעכשיו היא קנויה לך אם לא אביא לך המעות מכאן ועד ג' שנים ואי לאו הכי הוי אסמכתא ולא קני ואם א''ל מעכשיו דין הפירות הוא שאם לא ישלם לו תוך ג' שנים הרי הן ללוקח ואם ישלם לו מקודם אין לו ללוקח הפירות ולפיכך יהיו הפירות מונחין ביד שליש שאם יחזיר לו מעותיו תוך ג' שנים יהיו הפירות להלוה והוא המוכר ואם לא יחזיר המעות עד אחר ג' שנים יהיו הפירות להמלוה לפי שהיתה השדה קנויה לו משעת הלואה ואותה הלואה דמי השדה היתה ואוזולי הוא דאוזיל גביה:
מכר לו את השדה ונתן לו וכו'. ואמר לו המוכר ללוקח אימתי שתרצה הבא מותר המעות ולכשתביא תהיה השדה קנויה לך מעכשיו אסור לעשות כן שהרי כשא''ל מעכשיו אם המוכר יאכל פירות בתוך כך ולכשיביא זה המעות נמצאת השדה היתה קנויה לו מיום המכר וזה אכל הפירות בשכר המתנת מעותיו ואם הלוקח יאכל הפירות בתוך כך שמא לא יביא לו מותר המעות וזה יחזיר לו מה שקבל ממנו ונמצא שלא היתה השדה קנויה לו דהא לכי מייתית קנה מעכשיו אמר ליה והא לא אייתי ומעות הראשונות כמלוה בעלמא היו אצל המוכר וזה אכל פירות בשכר המלוה. ואם מניחים הפירות ביד שליש מותר ואם יביא שאר המעות יתנם ללוקח ואם לא יביא יחזירם להמוכר אבל אם לא א''ל מעכשיו אנא כשתביא מותר המעות תקנה המוכר הוא אוכל הפירות עד שיביא המעות ולא הלוקח:
השדה. וה''ה מטלטלין וכל סחורה אם מכר לו יותר משוויה בשכר המתנת מעות אסור והוי אבק רבית מדבריהם ודין אבק רבית לכתחילה אסור לו ליתן להמלוה ואם נתן לו אין מוציאין מידו שאינה יוצאה בדיינים:
מתני' מרבין על השכר. בשכר המתנת מעות השכירות ואין מרבין על המכר בשכר המתנת מעות המקח וטעמא משום דקי''ל שכירות אינה משתלמת אלא בסוף הלכך כי שקיל מיניה סלע בחדש דהוו להו י''ב סלעים אין שכר המתנת המעות שהרי לא נתחייב לו לשלם השכירות עד סוף החדש והאי דא''ל אם מעכשיו תתן לי הרי הוא שלך בעשר סלעים אי הוה מקדים ליה הוה מחול ליה מדמי השכירות ואוזולי הוא דמוזיל גביה דמוגר ליה פחות משווייה אבל גבי מכר משמשך המקח דינו ליתן המעות וכי א''ל אם מעכשיו תתן לי הרי הוא לך באלף זוז הן הן דמי שוויה וכי מטפי עלייהו לגורן שכר המתנת מעות הוא:
רִבִּי לָא אָמַר בְּנוֹתֵן לוֹ שְׂכַר רַגְלוֹ. רִבִּי זֵירָא אָמַר. נַעֲשֶׂה כְּמַשְׂכִּיר לוֹ דִּירָה בְיוֹקֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זירא אמר. בה טעמא אחרינא וס''ל ג''כ דמנכין לו מחובו נגד שכר דירתו ולא הוי כמוציאין ממנו אבק רבית אלא דנעשה כמו שמשכיר לו הדירה ביוקר לפי שזה היה סבור שלא יתבע ממנו שכר דירה בשביל החוב שיש לו עליו ועכשיו אינו רוצה כ''א שישלם לו כך וכך א''כ הוי כמשכיר לו דירה ביוקר ממה שהיה נראה בעיניו של המלוה:
ר' לא אומר. דלא הוי כאלו מוציאין אבק רבית מיד המלוה אלא כנותן לו שכר רגלו כלומר שהרי אם זה צריך לפנות מן הבית לא יבצר שצריך להוציא על שכר כלים לישא המטלטלין שלו או שכר הכתפין וכפי השכר הזה עכ''פ ינכו לו מן חובו דלא הוי אלא כנותן לו שכר רגלו שלא להטריח עצמו לטלטל מבית לבית ולהוציא הוצאות על זה:
תַּנֵּי. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן רִבִּית וּמוּתָּרִין. כֵּיצַד. לוֹקֵחַ אָדָם שְׁטָרוֹת חֲבֵירוֹ בְּפָחוּת וּמִלְוָותוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ בְּפָחוּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רִבִּית וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית. 19b כֵּיצַד. קִיבֵּל הֵימֶינּוּ שָׂדֶה בְּי̇ כּוֹר חִיטִּין. אָמַר לוֹ. תֶּן לִי סֶלַע אֶחָד. אָמַר לוֹ אֵין לִי אֶלָּא כּוֹר אֶחָד חִיטִּין. טוֹל לָךְ. וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ בכ̇ד̇. אֵין זֶה רִבִּית אֲבָל אָסוּר מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ צְרִיךְ וְהַב אֲגַר כֵּלִים אוֹ אֲגַר הַכַּתָּפִין אֲקולִי וְסַב דֵּינָרָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אקולי. בתוך הסל ודוגמתו באתרא דמרי זיינא תלי כולבא רעיא קולתיה תלי ופליגי בה הני אמוראי דלקמיה כל חד לפי טעמי' אם חייב ליתן לו שכר ביתו או דאמרינן דמכיון שלא התנה עמו בתחלה ע''מ שידור בחצירו כ''א אח''כ אשרוניה בתוך ביתו בסתם. והיה זה סבור שלא יתבע ממנו כלום ועכשיו תובע ממנו אם מחייבין אותו לשלם ולנכות שכר דירה על החוב שלו הוי כאלו מוציאין ממנו אבק רבית ודין דאבק רבית הוא שאין מוציאין לא מן המלוה ללוה ולא מן הלוה למלוה:
והב אגר כלים וכו'. כלומר אין אתה צריך אלא ליתן שכר הכלים לישא המטלטלין שלך או שכר לישא המטלטלין על כתיפן בסלים ולך ותפנה מתוך ביתי והילך מעותיך:
א''ל. השיבו הלוה מאחר שאתה רוצה שאחזיר לך מעותיך אין אתה צריך לדבר הרבה בשביל כך:
א''ל לית את צריך. סיומא דעובדא דלעיל היא והפסיק האי ברייתא לפי שהן דברי ר' בא בר מנא שהיה תמה על זה שעלה על דעתו שהוא מותר לגמרי לדור בחצרו בחנם והביא הך ברייתא ללמוד ממנה דאפילו בכה''ג אמרו חכמים אסור לעשות כן לכתחלה משום הערמת רבית ומכ''ש בנדון זה שנראה שדר בחצירו של זה בשביל המתנת מעותיו. והשתא מהדר לסיים האי עובדא:
ויש דברים שאינן נראין כרבית. ואע''פ כן אסור לעשות כן לכתחלה משום הערמת רבית:
שטרות חבירו בפחות. שמקדים לפרוע לו קודם זמן שטרותיו ע''מ שימכרנו לו בפחות מסך השטר וכן במלוה ע''פ שיש לו לחבירו:
יש דברים שהן רבית. שנראין הן כרבית ומותרין לכתחלה:
תני. בתוספתא פ''ד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source