רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְבַר דְּרוֹסַיי. חוּת וּתְבַר כָּלֽ אִילֵּין צְלָמַייָא דְּגַו דֵּימוֹסִיֹן. וּנְחַת וּתְבַר כּוּלְּהוֹן פָּרָא חַד. וְלָמָּה כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁנֶּחֱשָׁד יִשְׂרָאֵל אַחֵר לִהְיוֹת מַקְטִיר עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שנחשד ישראל אחד להיות מקטיר עליו. להצלם הזה ואין לו ביטול עולמית ולא מהני אם ישברו אם לא:
לבר דרוסיי. כך שמו רד ושבור כל אלו הצלמים שבמרחץ טבריא ושבר לכולן חוץ מאחד מהן שהניחו:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ בִּיטּוּל. וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁתֵּיעָבֵד לְפִיכָךְ אֵין לָהּ בִּיטּוּל. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֵית כָּאן לְפִיכָךְ. אֶלָּא אֵין לָהּ בִּיטּוּל וְיֵשׁ לָהּ בִּיטּוּל. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד. דִּכְתֵיב אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן. מִיָּד. וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁתֵּיעָבֵד. דִּכְתִיב אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂה֩ פֶ֙סֶל וּמַסֵּכָ֜ה וגו'. לִכְשֶׁיָּשִׂים. וְאִית דְּמַחְלִפִין לֵיהּ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. דִּכְתִיב אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ. וְשֶׁלְּנָכְרִי עַד שֶׁתֵּיעָבֵד. דִּכְתִיב אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת כָּל הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל שָׁמַע לוֹן מִן הַדַא. אִם יָרַשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא אֱלוֹהַּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. וְאִם לָאו אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹֽרְשִׁ֥ים אֹתָם֭ אֶת אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם. 27a רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי שָׁמַע לוֹן מִן הָדָא. לֹֽא תַחְמוֹד כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙. אַתְּ אֵין אַתְּ חוֹמֵד וְלוֹקֵחַ. אֲחֵרִים חוֹמְדִין וְאַתְּ לוֹקֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ע''א של נכרי אסורה מיד לפיכך וכו'. ולקמיה משיב על זה:
לית כאן לפיכך. לא שייך כאן לפיכך שאין הדבר תלוי זה בזה אלא דין ביטול נשנה בפני עצמו במתני' של נכרי יש לה ביטול ושל ישראל אין לה ביטול:
דכתיב אבד תאבדון. לרבות אפי' אין אתם יודעין שעבדו תאבדון מיד כאשר תמצאו ע''א שלהם:
אשר יעשה פסל ומסכה וגו' ושם בסתר. לכשישים דבר שבסתר שיעבדו:
ואית דמחלפין ליה. איכא תנא דפליג על תנא דמתני' ומחליף ע''א של ישראל אסורה מיד דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל משעשאו קם ליה בארור מכלל דשם ע''א עליה ונאסרה:
של נכרי עד שתיעבד דכתיב אבד וגו' אשר עבדו שם. דוקא ולא דריש ליה אבד תאבדון דדברי התורה כלשון בני אדם:
שמע לה מן הדא. יליף לה אליבי' דהאי תנא דס''ל דשל נכרי אינה אסורה עד שתיעבד מהאי קרא דכתיב אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם דמשמע אף אלהיהם לך בירושה ומותר בהנאה וכתיב התם ונתצתם את מזבחותם וגו' ואשריהם תשרפון באש הא כיצד דרוש ביה הכי אם ירשתו כשהוא אלוה שכבר עבדו באש תשרופו ואם לאו שלא עבדו אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם הרי הן לך בירושה ומותרין בהנאה:
ר' יוחנן בשם ר' ינאי שמע לה מן הדא. אביטול קאי דנכרי מבטל ע''א שלו מהכא הוא דשמעינן דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת דרוש ביה הכי את אין את רשאי להיות חומד ולוקח אבל אחרי' חומדים כלומר כשהנכרי מבטלו מאלוה וחומדו ליקח לו רשאי את להיות לוקח שכבר ביטלו:
רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן במה. הַנָּכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּהֲוָה חֵיילָךְ עֲלָךְ. כֵּן אִית תַנָּיֵי תַנֵּי. הַנָּכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ. לָאו בְנִי. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. רַב מַתְנֵי בְשֵׁם טַעֲמָא דְאָהֵן תַּנָּייָא אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂה֩ פֶ֙סֶל וּמַסֵּכָ֜ה. לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשם טעמא דאהן תנייא. בשמו של תנא הזה דס''ל דאין לה ביטול וקאמר טעמא דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' ושם בסתר משמע לעולם הוא שם לו בסתר דלא מהני אם מבטלו:
לאו בני. לא כמו ששניתי בילדותי אלא ע''א שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם ואע''ג שיש לנכרי שותפות בה אינו יכול לבטל חלקו של ישראל:
עד דהוה חיילך עלך. בעודך בכח שלך ובילדותך את תני לנא הנכרי מבטל ע''א שלו ושל ישראל כשהם בשותפות בע''א זו ומ''ט חזרת בך:
בשם רב. אמר להדא מילתא דרבי הוה יתיב ומתני לר' שמעון בריה הנכרי מבטל ע''א שלו ושל חבירו:
בַּר קַפָּרָא אַשְׁכָּח חַד עֶיזְקָא צָר. חַד טֲלִי אֲרָמַאי הֲוָה פְרִי בַּתְרֵיהּ. הֲוָה מָחִי לֵיהּ הֲוָה מֵיקַל לֵיהּ. הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. רוֹק עֲלָהּ. וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. אַשְׁתִּין עֲלָהּ. וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. הָדָא אָֽמְרָה. נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ עַל כַּרְחוֹ. וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ טִיב עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. וְתֵיעָשֶׂה כַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ וּתְהֵא בְטֵילַה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁאִילּוּ מֵאֵילֶיהָ הִיא בְטֵילָה יִשְׂרָאֵל מְבַטְּלָהּ. וְכָל שֶׁאִילּוּ מֵאֵילֶיהָ אֵינָהּ בְּטֵילָה אֵין יִשְׂרָאֵל מְבַטְּלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכל שאילו מאליה אינה בטילה. כמו הכא דאבידה היא ושלא מדעת נפלה כשבאת ליד ישראל שוב אינה בטילה:
ישראל מבטלה. כלומר מותר הישראל ליקחה:
כל שאילו מאיליה היא בטילה. כמו התם שהניחוה מדעתם:
ותיעשה כע''א שהניחוה עובדיה. דתנן לקמן אם הניחוה בשעת שלום בטילה וה''נ כשאבדה הנכרי תהא כמו שהניחוה עובדיה:
הדא אמרה ע''א שאבדה ביד ישראל וכו' כצ''ל. כלומר אע''פ שאבדה בעלה אם באת ביד ישראל אין לה ביטול לעולם ולפיכך ביקש שיבטל זה הנכרי קודם שתבא לידו:
הדא אמרה נכרי מבטל ע''א שלו ושל חבירו. שהרי מציאה היתה ואמר לו לבטלה וש''מ בעל כרחו נמי הוי ביטול שרצה להכריחו וש''מ והוא שיודע בטיב ע''א שלו שאחרי שראה בר קפרא שאינו רוצה לבטלה מרצונו מפני שהיה אדוק בע''א שלו ביקש להכריחו כדי לבטלה:
אשכח חד עיזקא צר. מצא טבעת אחת ציירה ע''א עליה. חד טלי ארמאה הוה פרי אבתריה ונער אחד נכרי היה רץ אחריו ורוצה להגביה הטבעת וקדמו בר קפרא ולא הניחו להגביה והיה מכה את הנער ומבזה אותו שירוק עליו או שישתין עליו לבטלה ולא רצה לקבל ממנו לעשות כן:
רַב אָמַר. בִּימוֹס לָא בְטִיל. הָא אִם בִּיטְּלוֹ בָטֵל. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפי' תימר וכו'. ודחי לה הש''ס דאפ''ת דכאן וכאן בשקיטר לבימוס וכע''א עצמה היא ולא תימר כדר' אלעזר התם אלא רב כדעתיה דרב אמר מזו המיותכין לע''א נאסר מיד כצ''ל וכן אמר רב גופיה שם דע''א עצמה נאסר מיד שמעינן מהאי מתני' ורב דקאמר הכא בימוס לא בטיל הכי תידוק מיניה הא משמשין בטלו וכלומר דעל מבטל ע''א קאי דאם ביטל הע''א הבימוס לא בטיל הא משמשיה בטלו וכדתנן המבטל ע''א ביטל משמשיה והא קמ''ל דבימוס לאו בכלל משמשיה היא:
כאן בשקיטר. הא דרב הכא בשקיטר להבימוס ודינה כדין ע''א לענין אם ביטלה בפירוש ולעולם אם נפגמה מעצמה אסורה כדאמרן דלא איכפת ליה להנכרי בפגימת הבימוס וכאן במתני' דג' אבנים בשלא קיטר להבימוס ולא הוי אלא כמשמשיה ולפיכך דייק ר''א אליבא דרב מזו המתיך כוס לע''א נאסר מיד:
מחלפה שיטתיה דרב דתמן הוא אמר. לעיל בפ''ג הלכה ח' גבי ג' אבנים הן אבן שחצבה מתחילה לבימוס וכו' וקמדייק התם לר' אלעזר משמיה דרב מזו שמעת לה דהמתיך כוס לע''א נאסר מיד אע''ג דמשמשין הוי דס''ל משמשי ע''א נאסרין מיד כבימוס דמשמשיה הוי אלמא דבימוס משמשי ע''א חשיבא והכא את אמר הכין דכע''א עצמה דיינינן לה:
רב אמר בימוס לא בטיל. וקס''ד דבבימוס שאינה נעבדת עצמה מיירי אלא שנעשית להעמיד עליה ע''א והוי כמשמשי ע''א וקאמר רב דבימוס לא בטיל וכלומר דאע''ג דהנכרי ביטל הע''א עצמה ונטלה מעל הבימוס מ''מ הבימוס לא בטיל דעתיד להעמיד עליה ע''א אחרת א''נ דרב קאמר בימוס לא בטיל אע''פ שנפגם לא בטיל כשאר ע''א שנשברה דאיכא למ''ד בפרק דלעיל דבטלה מ''מ בבימוס לא איכפת ליה אע''פ שנשבר במקצת. ומדייק הש''ס הא אם ביטלו להבימוס עצמו בטל הוא כלומר מדקאמר דלא בטיל מאליו כשנפגם לפי שדעתו עוד לעבדה אלמא בימוס כע''א חשיב לה:
משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קָטַע רֹאשׁ אוֹזְנָהּ רֹאשׁ חוֹטְמָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ. פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסֵּירָהּ בִּיטְּלָהּ. רָקַק בְּפָנֶיהָ הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ גֵּרְרָהּ וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה. מְכָרָהּ אוֹ מִישְׁכְּנָהּ רִבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא בִיטֵּל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אומר ביטל. פלוגתא דרבי ורבנן בשמכרה או משכנה לנכרי אבל אם מכרה לישראל והוא צורף דברי הכל בטילה והלכה כחכמים:
אינה בטילה. דלפום שעתא רתח עליה והדר פלח לה:
גררה. בטיט סחוב והשלך:
מתני' פחסה. בפני' שמיעכה בקורנס עד שהסיר צורת פניה:
כְּתִיב לֹא תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם. לֹא הִיא עֲשִׂייָה הִיא קִימָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. עֲשִׁייָה כַתְּחִילָּה. קִימָה כָּל שֶׁאִילּוּ תִפּוֹל לֹא יְקִימֶינָּה. כְּתִיב וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת מַצֵּבוֹתָם. וּמְנַיִין לִיתֵּן אֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה וְאֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה לִצְדָדִין אִתְאֲמָרַת. אוֹ שִׁיבּוּר אוֹ גִידּוּעַ אוֹ נְתִיצָה לְכָל אַחַת וְאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לצדדין איתאמרת. כלומר דאתרוייהו קאי דודאי נתיצה במצבה מהני ושברת דכתיב גבה ללמד עליה ועל מזבחותם דלאחר שהפרדת אבני המזבח או תשבר ותגדע כל אחת ואחת או תנתץ לכל אחת ואחת ואי לא הוה כתיב אלא ונתצתם מזבחותם ומצבותם ה''א דמצבה צריך נתיצה דוקא ואי הוה כתיב ושברתם לחוד ה''א דכשמשבר המזבח והיינו שמפריד האבנים זו מזו סגי להכי כתיב תרויהו ללמדך על שניהם וצריך או שבירה או נתיצה לכל אחת ואחת:
ומנין ליתן את האמור בזה לזה. שבירה גבי מזבח ונותץ את המצבה:
עשייה בתחילה. שלא תעשו לכם וקימה היא אזהרה שאם תפול שלא יקימנה כלומר שיראה שלא יהא לה תקומה והכי נמי דרשינן לקרא דונתצתם כדמסיק:
היא עשייה היא קימה. ואמאי שני קרא בלישניה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַצֵּבָה כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. מִזְבֵּחַ כָּל שֶׁאֲבָנָיו מְרוּבּוֹת. חִזְקִיָּה אָמַר. מַצֵּבָה כֵּיוָן שֶׁנִּפְגְּמָה בִּיטְלָה. מִזְבֵּחַ צָרִיךְ לְפַגֵּם כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן. מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עֲלוֹי. נָתַצְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַנַּח לוֹ. שִׁבַּרְתָּ אֶת הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי חִייָה רִבִּי בָּא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי גִיר מְנוּפָּצוֹת. רְדוֹף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתְּקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם מִן הָעוֹלָם. בְּרַם הָכָא. שִׁבַּרְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. נָתַצְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא וכו'. פליג על מתניתא דחזקיה דלא דרשינן האי קרא הכי אלא דטעמא דקאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן מהאי קרא הוא דילפינן דכתיב בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות דצריך אתה לרדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם שלא יהיה להם שום זכרון ותנפצם כל אחת ואחת כאבני גיר ברם קרא דהכא דרשינן כן דבין נתיצה ובין שבירה אמצבה קאי שאם נתצת או שברת הנח לה וכלומר דהא דכתיב גבי מזבחותם ונתצתם ללמדך שאחר שנתצת המזבח והפרדת האבנים זו מזו והרי כל אחת מהן כמצבה וצריך אתה לשבר כל אחת ואחת וכדלקמן דנותנין את של זה לזה:
מתניתא דחזקיה. ברייתא דלקמיה דתני איהו גופיה פליגא עלוי דקתני ודריש קרא דונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ללמד דאם נתצת את המזבח הנח לו ומשמע דבנתיצה כל שהוא שלא יהו אבניו מחוברין זה לזה סגי וכמו במצבה כששברת הנח לה ואין צריך יותר ואמאי קאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן:
כיון שפגמה ביטלה. דשוב אין מקריב עליה אבל מזבח שהוא מאבנים הרבה עד שיפגום כל אבן ואבן דאז הוא מבטלו:
מצבה כל שהיא יחידית. מצבה דקרא קמפרש דאבן יחידית היא נקראת מצבה ומזבח כל שאבניו מרובות ונפקא מינה להא דחזקיה לקמיה:
רַב אָמַר. בִּימוֹס לֹא בָטֵל. הָא מְשַׁמְּשִׁין בָֽטְלוּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. 27b תַּמָּן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁהִילְּכוּ לָהֶם הַמְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ אֲחֶרֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן בשקיטר וכו'. ודחי לה כדלעיל רב כדעתיה מזו המיותכין לע''א וכו' כדלעיל:
תמן אמר רב ששת בשם רב. גבי בימסאות של מלכים דתנן לקמן הרי אלו מותרין מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין ופעמים שמהלכין להן בדרך אחרת ואין חוששין להם והשתא מדייק ג''כ כדלעיל אהא דקאמר ר''א בשמיה דרב משמשיה הוה ומחלפה שיטתיה דהא קאמר טעמא בשהילכו להם המלכים בדרך אחרת הא לאו הכי כע''א חשיבא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source