משנה: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן אֲבָל לֹא רִיפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר אֲבָל לֹא בֵינוֹ לְבֵינוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מתרפין מהן ריפוי ממון. בהמתו:
רפוי נפשות. גופו ואם אומר לו סם פלוני יפה לך אפי' ריפוי נפשות מותר להתרפאות ממנו לפי שהוא מתירא שמא שואל לאחרים ג''כ ולא מרע נפשיה:
אבל לא בינו לבינו. כלומר במקום שאין בני אדם מצויין כל כך דבינו לבינו ממש בלאו הכי אסור להתייחד עמהן והלכה כחכמים ואם מסתפר במראה מותר דמימר אמר הואיל ומסתפר בהכי אדם חשוב הוא ומתיירא להורגו:
אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְנָהּ שֶׁלְּבַת יִשְׂרְאֵל׃ דִּכְתִיב וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַיִיךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ 10a מֵינִ֣יקוֹתַיִיךְ. תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ מִן הַנָּכְרִית וּמִן בְּהֵמָה טְמֵיאָה וּמֵבִיאִין לוֹ חָלָב מִכָּל מָקוֹם. וְאֵנוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שֶׁקֶץ וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מיניקותייך. ומכאן רמז להיתר החלב שלהן מיהו ברשות הישראלית בעינן כדתנן במתני':
לא משום שקץ ולא משום טומאה כצ''ל. ממה שאוכלת הנכרית ולא ממה שמביאין לו חלב מכל מקום:
הלכה: וּמִתְרַפִּין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. רִיפּוּי מָמוֹן בְּהֶמְתּוֹ. רִיפּוּי נְפָשׁוֹת גּוּפוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם הָיָה נֶחְמָם אָסוּר. כְּהָדָא רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְחַמֲתָא דְגָדֵר. לָקָה בְאֶצְבָּעֵיהּ יְהַב עֲלֵיהּ אִסְפְּלָנִי. חֲמִתָהּ מִתְחַלְחָלָה וּקְלָמָהּ. וְלָא שְׁמִיעַ כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְלֹא דָֽמְייָא. תַּמָּן נָחְמַס מוּתָּר. בְּרַם הָכָא נָחְמַס אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא דמייא תמן נחמם מותר. בתמיה כלומר דלא דמיא להא דהתיר ר' יוחנן ברופא אומן דלא התיר אלא בסתמא אבל אם נראה לעין שנגרעה והוחמה המכה מחמת רטיה ואספלנית שלו כמו הכא שראה שנתחלחלה המכה ודאי לא התיר ואסור להשתמש עוד ברפואתו דהא חזינן דמרע האומן נפשיה א''נ נחמם כמו נהמם ומלשון גדר ושרט הוא. לא תתגודדו תרגומו לא תתהממון. ורב יהודא מפרש דהא דאמרינן ריפוי גופו אסור היינו אם היה אפי' נהמם גדר ושרט בעלמא אסור להתרפאות ממנו כהדא וכו' ולא היה כ''א איזה גדר בעלמא מחמת שלקה באצבעו ואפ''ה הסיר הרטיה שנתן לו הנכרי ופריך ולא שמיע וכו' וה''נ רופא אומן הוה ומשני תמן נחמם מותר כלומר ר' יוחנן מיירי באין בו סכנה ונחמם כזה הוא מותר אבל הכא שראה המכה מתחלחלה ויש בה סכנה ונחמם כזה אסור אפי' מרופא אומן:
ולא שמיע כהאי דאמר וכו'. אם היה רופא אומן מותר ואמאי לא סמך על שהיה זה הנכרי רופא אומן:
חמיתה מחלחלה. ראה אח''כ שהמכה נתחלחלה וירדה בעומק יותר:
וקלמה. כמו וקנפה והסירה להאספלנית וחבטה מאצבעו:
גמ' אם היה נחמם אסור. אם רואה שנתחממה המכה מחמת רפואה שנתן לו הנכרי אז לעולם אסור ואפי' מרופא אומן ולא יעסוק עוד יותר ברפואה שלו כדלקמיה:
כהדא. עובדא שר' אמי עלה עם ר' יודן נשיאה לחמתה דגרר ולקה באצבעו ונתן עליו אספלנית מרופא נכרי אומן שהיה שם:
מָהוּ מִיכְחוֹל מִינְּהוֹן. רַב אָמַר. מָאן דְבָעֵי מִיסְתַּמְיָא אִיסְתְּמִי. לֵוִי אָמַר. מָאן דְבָעֵי לְמַמֵּת יָמוּת. רַב לָא עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. לֵוִי עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהָא אֲנָן חֲמֵיי לוֹן טְעָמִין הָדָא קִילוֹרִיתָא. נֵימַר כַּדִי טָבָא הוּא טָעֵם לָהּ. כַּד לֵית הִיא טָבָא הִיא קַייְמָא וְסַמְייָא. אָהֵן אוֹפִּיּוֹן סַכָּנָה. הָדָא תֵורְייָקֵי. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
מותרת. ואין חשש סכנה ליקח מהן:
הדא תורייקי. טרייאקו הוא בלעז:
אהן אופיון סכנה. אופיון. פי' הערוך מלשון יוני הוא והוא מין עשב הנקרא פרגין ועושין אותו לרפואה ואם לא נותן בכמות הראוי סם המות הוא ולפיכך סכנה הוא ליקח מרופא נכרי:
נימר. אפ''ה אין לסמוך עליהן דסוף סוף איכא חששא דאיכא למימר שעושה זה בכוונה וכשהקילורית היא טובה הוא טועם אותה כדי שיסמכו עליו וכד לית היא טבא וכו' כלומר ולאחר כן יעשה את שלו וישים בתוכה סם חריף ורע והיא עומדת ומסמא את עינים:
והא אנן חמיי לון. והרי אנחנו רואין אותן שטועמין בפיהם להקילורית שמשימין בתוך העינים לכחול לרפואה ובכה''ג נימא דליכא חששא מידי:
רב לא עבד עינא כחל לה. וקאמר הש''ס דרב לא היה נוהג לכחול את עיניו ולא נגלה לו טוב הכחול שיכול להמית אם משימים בתוכו סם המות ולפיכך לא אמר אלא חשש סמיות עינים אבל לוי היה נוהג לכחול עיניו והיה יודע מכח הכחול עד היכן הוא הולך ולפיכך קאמר שאם משימין בתוכו סם המות אע''פ שאינו בולע לתוך גופו מ''מ יכול הוא להמית:
לוי אמר מאן וכו'. דאפי' סכנת מיתה איכא כשיתן עכו''ם זה סם חריף בתוך הכחול:
מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. מי שרוצה לסמות עיניו יכחול מהנכרי ויסתמא כלומר דנהי דסכנת מיתה ליכא סכנת סמיות עינים מיהא איכא:
מהו מיכחול מינהון. אם מותר לכחול העינים מרופא נכרי:
חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא. הָא אֲנָן תְּנָן. הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמַּא בָּהֶן חוֹמֶץ. לֹא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים הֵן. 10b רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הֶחָלָל וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין עֶצֶם שֶׁלְּרֹאשׁ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי חִייָה בַּר מָדַייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין בְּנוֹת אָזְנַיִם בַּשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַיִן שֶׁמָּרָדָה מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. תַּמָּן אָֽמְרִין בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גַּבּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם סַכָּנָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן סוּמְקָא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹקְטִין לוֹ עוֹקֶץ עַקְרָב בַּשַּׁבָּת. רַב אָמַר. חַמְרָא לְבַר מֵעַיְנָא שָׁרֵי. לְגֵיו מִן עַיְנָא אֲסִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְאָהֵן רוֹק תָּפֵל אָסוּר לָעַיִן בַּשַּׁבָּת. מִינֵּיהּ אַתְּ יְלִיף לַחֲזָזִיתָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִי אָֽמְרֵי. הָדָא עוּרְדְּעָנָא סַכָּנָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. הָדָא עַכְשְׁבוּנִיתָא סַכָּנָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא גוּמַרְתָּא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חָמֵץ בַּפֶּסַח. אָהֵן בְּלָעָה שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מַחַט שֶׁל יָד לִטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. דִּלֹא כֵן מַה בֵין קוֹץ מַה בֵין בָּלַע. אָהֵן עַייָמָא דְעַייְנָא. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִרְמְיָה. אֲמַר לוֹן. הָא רִבִּי בָּא קֳדָמֵיכוֹן. שְׁאָלוּן לְרִבִּי בָּא וְשָׁרָא לוֹן. אֲמַר לוֹן. אוּף אֲנָא שָׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא אמרה כן. ממתני' שמענו דמותר לכתחילה הוא דתנינן בפ' כל הכלים מחט של יד ניטלת בשבת ליטול בה את הקוץ שנכנס בבשרו וה''ה שמותר להפיס את המורסא:
דלא כן. דאם לא כן אלא דלהפיס את הבלע והיא המורסא אסור אם כן מה בין קוץ שהתירו לכתחילה ומה בין בלע שאסרו אלא ודאי בשתיהן מותר לכתחילה:
אהן עיימא דעינא. עין שהוכהה. והנה כהה הנגע תרגומו והא עמיא מכתשא:
ושרא לון. לעשות לו רפואה בשבת:
אוף אנא שרי. אם ר' בא מתיר אף אנא כוותיה סבירא ליה:
עין שמרדה. שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא:
כל שהוא מן השפה ולפנים. כל מכה שהיא לפנים מן השפה יש בה סכנה ומרפאין אותה בשבת. וגרסינן לכל הסוגיא בפ' שמנה שרצים הל' ד':
לא מן השפה ולפנים הן. ואמאי לא התירו:
ר' זעירא לא אמר כן. כדאמרי חברייא כל שהוא מן השפה ולפנים וכדקשיא ליה ממתני' אלא הכי אמר בשם ר' אבא בר זבדא דוקא כל מכה שהוא מחלל הגוף ולפנים מרפאין אותה בשבת:
עצם של ראש. כשהוא נחלש וגורם לכאב הראש מעלין אותו לקשרו ולחזקו:
בנות אזנים. גידי אזנים לפעמים נופלין מחמת פיסוק שפותח האדם פיו בכח ומעלין אותן אפי' בשבת מפני שהוא סכנה:
שרי. לכתחילה להוציא הליחה ממנה בשבת:
נבות ידים ורגלים סכנה. מכה שעל גב היד והרגל. הרי הן כמכה של חלל ומרפאין אותה בשבת:
ר' אבהו. אמר דהכי אמר ר' יוחנן אהן סומקה סכנה אם נתאדם המכה שעל גב היד והרגל אז היא סכנה:
לוקטין לו עוקץ עקרב. אם עוקצו עקרב לוקטין לו העשבים לרפואה בשבת מפני שסכנה הוא:
חמרא. יין שמשימין לרפואת העין מותר לתת אותו מחוץ לעין בשבת והוא נכנס מאליו לתוכו אבל להשים בתוך העין אסור:
ואהן רוק תפל. דמרפא אסור למשוח בו לעין בשבת:
מיניה את יליף לחזיזתיה. לחזזית שבתוך העין ומכאן אתה למד מה שהוא מותר בשבת ברפואתו ומה שהוא אסור ובבלי גיטין דף ס''ט לחזיזתא משמע מתרגום גרב או ילפת בהרן וחזיזן ואינו ענין לכאן:
הדא עורדענא. צפרדעים תרגומו עורדעוניה ולפעמים עולה מכה בגופו של אדם כצורת צפרדע וסכנה היא ומרפאין אותה בשבת:
עכשבוניתא. עכביש וזהו ג''כ מכה כצורת עכביש וכן גומרתא כצורת הגחלת והיא בועה אדומה וכולן סכנה ומותר לרפאותן בשבת:
נותנין עליה חמץ בפסח. מרטיה שעושין עליה ואפי' חמץ בפסח הוא ואסור בהנאה מותר מפני הסכנה:
אהן בלעא. מורסא הזה ועל שם שהליחה מכונסת ובלועה בתוכה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן צִפְדּוֹנָה סַכַּנְתָּא. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה לֵיהּ וַהֲוָה מִיתְסֵי קוֹמֵי דְתֵימִטִיָנִיס בְּטִיבְּרִיָּא. בָּעֲרוּבְתָא נְחַת לְגַבָּהּ. אֲמַר לָהּ. מִצְרוֹךְ אֲנָא לְמָחָר כְּלוּם. אָֽמְרָה לֵיהּ. לֹא. וְאִין צָֽרְכַת סַב גַּרְעְינִין דְּתוּמָרִין. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דְּנִיקֹלַבְסִין בְּפַלְגֵּיהוֹן יְקִידִין וְאוּר דִּשְׂעָרִין וְצוֹאַת קָטָן נְגִיבָה וּשְׁחוֹק וּטְפוֹל וְלָא תֵימַר קוֹמֵי בַּר נַשׁ. לְמָחָר אָעַל וּדְרָשָׁהּ בְּבֵי מִדְרָשָׁא. שְׁמָעָת וְחָֽנְקָה גַּרְמָהּ. וְאִית דְּאָֽמְרִין. אִיתְגַּיירֲת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת. שְׁמַע מִינָהּ. אָהֵן צוּפְדָּנָה סַכַּנְתָּא. שְׁמַע מִינָהּ. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. שְׁמַע מִינָהּ. כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
אהן צפדונא. חולי השינים סכנתא לפי שמתחיל בפה וגו' בבני מעי' ומרפאין אותה בשבת:
והוה מיתסי קומי דתימטיניס. ובפ' שמנה שרצים קמי ברתיה דדמיטיניס. שהיה עוסק ברפואה מלפני בתו של הנכרי דימתינוס בטיברייא:
בערובתא. בערב שבת בא לפניה ושאל אותה אם יצטרך למחר לעשות הרפואה ואמרה ליה לא צריכת ואם תצטרך קח גרעיני תמרה וא''ד גרעינין של הפרי נקליבס ושרוף אותם לחציין וקליפת שעורין וצואת קטן נגובה ושחוק אותם ביחד ותטפול על המכה ולא תגלה רפואה זו לשום אדם:
וחנקת גרמה. על שגילה הרפואה וא''ד לא עלתה לה כך אלא נתגיירה היא:
ש''מ אהן צופדנא סכנה. מדעשה הרפואה בשבת:
אם היה רופא אומן מותר. להתרפאות מן הנכרי:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה לֵיהּ קוֹלוֹס וְהוֹרוּן לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן מִישְׁחוֹק תַּחְלוּסִין וּמִיתַּן גַּו חַמְרָא עֲתִיקָא וּמִישְׁתֵּי וְלָא יִסְכָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה ליה קולוס. חולי בני מעיים שקורין קוליקוס בלע''ז:
מישחוק תחלוסין. לשחוק שחליים בשבת. במדרש איכה יעיב ולמה קורין אותה כפר שחליים דהוו מרבין בניהון כאילין תחלסייא:
בַּר בְּרֵיהּ הֲוָה לֵיהּ בָּלַע. אֲתַא חַד וּלְחַשׁ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ בֶּן פָּנְדֵרָא וְאִינְשָׁם. מִי נְפַק אֲמַר לֵיהּ. מַאיי אֲמָרַת עֲלֵיי. אֲמַר לֵיהּ. מִילַּת פַּלָּן. אֲמַר. מָה הֲוָה לֵיהּ אִילּוּ מִית וְלָא שְׁמַע הָדָא מִילְּתָא. וַהֲווָת לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
Pnei Moshe (non traduit)
בר בריה. דריב''ל הוה ליה בלע מורסא בתוך גרונו א''נ שבלע נימא ושרץ:
ולחש ליה. ונתרפא:
מי נפק. כשהיה רוצה זה לצאת שאלו מה הלחש הזה אשר אמרת וא''ל ממלה פלוני ופלוני אמר מה עשית מוטב היה לו שימות ולא ישמע הדבר הזה:
רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בַּכֹּל מִתְרַפִּין חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. עַד כְּדוֹן. כְּשֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים סְתָם. וְהֵבִיא לוֹ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי אָחָה הֲוָה לֵיהּ צְמַרְמוֹרִין. אַייתוֹן לֵיהּ מִן זִכְרוּתֵיהּ דְּדוֹהִי וְלֹא אִישְׁתָּה. אַייתוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וְאִישׁתִּי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה רִבִּי יוֹנָה אַבָּא יְדַע מֵאָן הֲוווֹן לָא הֲוָה שָׁתֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כדון כשאמר לו. בפירוש הבא לי עלים מע''א להתרפאות:
סתם והביא לו מע''א. מהו:
נישמעינה מן הדא. דאפי' באמר לו סתם והביא מע''א אסור כדאמר ר' מנא אילו הוה ידע וכו':
צמרמורין. חמימות. בפ''ט דנידה כמין צמרמורות אוחזין אותה:
מן זכרותיה דדוהי. מן המעיין המקלח דרך ע''ז ששמה דוהי. א''נ דוהי כינוי לגנאי כדלקמן בהל' ד' דוהין של מימי רגלים זכרותיה הוא מקור המעיין של המים כדאמרינן בבכורות דף נ''ה זכרותיה דירדנא ממערת פמייס והביאו לו מים מהמקלחין דרך ע''ז זו שהיו מחזיקין אותה לרפואה ולא שתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source