Vayedaber

Yevamoth

Daf 2b

רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידַל וְרִבִּי אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין. אָמַר רִבִּי אָחָא 2b הָדָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידַל. אוֹ מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אָחָא. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בִּיבָמָה וְאַתְּ אוֹמֵר בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידַל. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בְּשֶׁאֵינָה יְבָמָה וְאַתְּ אוֹמֵר בִּיבָמָה. ואִיקְפִּיד רִבִּי אָחָא לְקוֹבְּלֵיהּ. אַמָר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא דְרִבִּי אָחָא פַּלִּיג אֶלָּא דְהוּא מְפַקַּד עַל לִישְׁנָא דְשָׁמַע מִן רַבֵּיהּ. מַה כְדוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּ(שֶׁאֵינָה) יְבָמָה. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֲפִילוּ יְבִמְתּוֹ.

Traduction

R. Benjamin b. Guidal et R. Aha étaient assis à étudier ensemble: R. Aha rappela l'avis que vient d'exprimer R. Yossé b. Hanina. -Mais, lui objecta R. Benjamin b. Guidal, ne peut-on pas tirer de l'analogie des termes une déduction contraire, en disant ceci: comme le terme '' à elle '' usité plus loin (au sujet de la sœur de l'épouse (v. 18), s'explique en dehors du cas d'un beau-frère, le terme qui est employé ici (au sujet de l'union prescrite, v. 5) est-il applicable en dehors du cas du beau-frère (17)L'on en conclurait l'interdit d'une telle union.? C'est une hypothèse inadmissible, dit R. Aha; puisque le texte parle formellement du beau-frère, celui-ci ne saurait être exclu. Cependant, observa R. Aha, au lieu de rappeler la seconde expression à elle, usitée au sujet du beau-frère, on pourrait invoquer celle qui n'a pas de rapport à ce sujet -dite au sujet de la calomnie, (Dt 22, 14). R. Aha fut irrité contre lui (de l'entendre produire des objections aussi peu fondées). Ce n'est pas, dit R. Yossé, de ce que R. Aha ait contesté cet avis qu'il était irrité, mais il l'était (18)Cf. (Eduyot 1, 3) et Midrash. du langage exprimé par son maître (malaisé à défendre). En somme, on sait qu'aux cas de parenté illicite le lévirat n'a pas lieu, puisqu'il est dit: '' son beau-frère s'unira à elle ''; or, dans l'un et l'autre versets (ib. 5 et Lv 18), il s'agit de belle-sœur; et pourtant il est dit au second: tu ne prendras pas une femme avec sa sœur. On sait donc quel est l'interdit pour cette femme même;

Pnei Moshe non traduit

הדא דר''י ב''ח. דיליף ג''ש דעליה:

או מה עליה שנ' להלן. במוציא שם רע דכתיב והוציא עליה שם רע (דברים כב):

אף עליה שנאמר כאן בשאינה יבמה. ונימא דלא אסרה תורה אחות אשה אלא שלא במקום יבום:

התורה אמרה ביבמה. דילפינן מג''ש דעליה מיבום וכמאן דכתיב בגופה דמי ואת אומר כו' בתמי':

התורה אמרה בשאינה כו'. כלומר דמאי חזית למילף מיבום ולא ממוציא שם רע:

ואיקפיד. הכעיס ר' אחא לנגדו על דמקשה לו כן. וקאמר הש''ס לא דר' אחא פליג כלומר לא דפליג על ר' בנימין בר גידל מטעמא דנפשיה ולומר מן הסברא דאית לן למילף מיבום ולא ממוש''ר:

אלא דהוא מקפיד כו'. כלומר שכך הי' מקובל מרבו דילפינן הג''ש מעליה דיבום וכדמסיק:

מאי כדון. מאי היא כדתניא ברייתא בהדיא דכתוב יבמה כו':

להלן ביבמה גרסינן:

אָֽמְרָה תוֹרָה וְאִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקַּח. אֵין לִי אֶלָּא הִיא. צָרָתָהּ מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר לִצְרוֹר. לֹא לְצָרָתָהּ וְלֹא לְצָרַת צָרָתָהּ. אֵין לִי אֶלָּא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת מְנַיִין. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. קַל וַחוֹמֶר. מַה אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מְיוּחֶדֶת עֶרְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ הֲרֵי הִוא אֲסוּרָה לְהִתְייַבֶּם. שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לָהֶן הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מַה זוֹ עֶרְוָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ אַף שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה.

Traduction

d'où sait-on qu'il existe pour son adjointe? De ce qu'il est dit (à la suite): pour la rendre jalouse, rrxl (19)La terminaison redondante sert à étendre cette règle aux adjointes même lointaines.. - On sait ainsi quelle est la règle pour la sœur de la femme; en est-il de même (20)Y a-t-il suspension de l'effet de la loi en cas de décès de l'épouse? pour les autres cas de relations illicites? On peut le savoir, répond R. Zeira au nom R. Yossé b. Hanina, par a fortiori: si la sœur de la femme, constituant un cas illicite à part, qui peut devenir libre après avoir été interdite (en cas du décès de l'épouse), reste pourtant interdite à son beau-frère au point de vue du lévirat; à plus forte raison la règle sera la même pour les autres cas des relations illicites, dont l'état interdit ne se modifie jamais. Et, comme en ce cas d'interdit, la dispense du lévirat s'étend à l'adjointe de l'épouse, il en sera de même pour l'extension de dispense dans tous les autres cas illicites. On sait ainsi quelle est la règle selon R. aqiba (qui a recours à l'interprétation par a fortiori);

Pnei Moshe non traduit

שאר כל העריות. מנין דאסורות להתייבם:

שיש לה היתר. דכשמתה אשתו מותר באחותה.

מה זו. וילפינן דשאר כל העריות פוטרות צרותיהן נמי מק''ו מאחות אשה דנפקא לן מלצרור:

עד כדון כר''ע. זו היא לשיטת ר''ע דיליף מק''ו:

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קַל וַחוֹמֶר. מַה אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מְיוּחֶדֶת עֶרְוָה שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְהִתְייַבֶּם. אַף כָּל עֶרְוָה שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת תְּהֵא אֲסוּרָה לְהִתְייַבֶּם.

Traduction

mais selon R. Ismaël (21)Il ne tient pas compte de l'interprétation des exégètes., on a enseigné qu'il faut établir la comparaison suivante: puisque pour le cas illicite d'épouser la sœur de la femme qui constitue un interdit à part, la transgression volontaire de cette défense est punie de la pénalité du retranchement, et la même faute commise involontairement entraîne le sacrifice d'expiation, de même en tout autre cas de relation illicite dont la transgression volontaire est passible du retranchement et la transgression involontaire est passible du sacrifice d'expiation, il n'y a pas lieu de procéder au Lévirat.

Pnei Moshe non traduit

כר' ישמעאל. אבל לר' ישמעאל מצינו ברייתא דיליף במה מצינו מאחות אשה ולקמיה מפרש מאי בינייהו:

תני ר' ישמעאל מה מצינו מה אחות כו' גרסי': מיוחדת ערוה כו' וכן דריש לה בבלי דף ג' וצ''ל דסמיך נמי אהיקשא דר' יונה דהוקשו כל העריות לאחות אשה דכתיב כל אשר יעשה מכל התועבו' דאי במה מצינו איכא למיפרך מה לאחות אשה שכן בידו לרבות האיסור על עצמו ולקדש כמה נשים וכדפריך בבלי דף נ''ד גבי אשת אח תו' שם:

מַה נִפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. מָאן דָּמַר עֶרְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. זוֹ הוֹאִיל וְאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְהִתְייַבֶּם. מָאן דָּמַר עֶרְוָה שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת הֲרֵי זֶה אֲסוּרָה לְהִתְייַבֶּם. זֶה הוֹאִיל וְאֵין חַייָבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת תְּהֵא מוּתֶּרֶת לְהִתְייַבֶּם.

Traduction

Entre ces deux opinions (celle de R. aqiba et celle de R. Ismaël) il y a une différence pratique, à l'égard d'une veuve (sans enfant) qui aurait pour beau-frère un grand-prêtre: d'après le premier préopinant (R. aqiba), qui tient compte du cas où, après l'état d'interdiction, il survient un état de liberté (pour la femme devenue veuve), cette veuve ne sera jamais sujette au lévirat, puisqu'à l'égard du grand-prêtre elle reste toujours à l'état interdit; mais d'après l'autre avis (celui de R. Ismaël) qui défend le lévirat dans les cas de relations illicites dont la transgression volontaire est punissable du retranchement et l'involontaire est passible d'un sacrifice d'expiation, cette veuve serait-elle sujette au lévirat? (Comment l'admettre à l'égard du grand-prêtre?)

Pnei Moshe non traduit

מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו דר''י ור''ע אם ילפינן מק''ו או מהיקש:

אלמנה לכ''ג. איכא בינייהו ולאו דוקא דהה''ד כל חייבו לאוין שאין להן היתר לאחר איסורן וחדא מינייהו נקט:

מאן דמר ערוה כו'. כלו' למאן דנפקא לי' מק''ו וא''כ ח''ל שפיר נפקא נמי מק''ו:

ולמ''ד דיליף מהיקשא מה כו' ולא נפקא לן אלא חייבי כריתות:

ותהא מותרת להתייבם. קושיא היא דלהאי מ''ד תהא באמת אלמנה לכ''ג מותרת להתייבם:

Yevamoth

Daf 3a

רִבִּי אַייְבוּ בַּר נַגָּרִי קְרִיסִפּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר. זוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא זָרָה לוֹ. אָֽמְרָה הַתּוֹרָה. לֹא תִהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה אֲפִילוּ מִצְוָה. מֵעַתָּה לֹא תְהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ. הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּחֲלִיצָה. אִי יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּיִיבּוּם. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָאֵן יַבְּמִי. זוֹ שֶׁמִּיאֵן יַבְּמִי. לֹא שֶׁמֵּיאֵינוֹ שָׁמַיִם. מֵעַתָּה לֹא תְהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. הֲוֵוי צוֹרְכָה לְהֵין דְאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ. 3a הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּחֲלִיצָה.

Traduction

⁠—Non, dit R. Aïbo b. Nagri Qrispi au nom de R. Simon b. Lakish, de ce qu'il est dit (Dt 25, 5) la femme du défunt ne devra pas se trouver au dehors, ni être à un homme étranger, on conclut qu'au sujet de la femme étrangère à un homme (c'est-à-dire qui lui est interdite), la Bible prescrit qu'elle ne saurait être sa femme, fût-il même question d'une prescription religieuse (22)Ainsi, l'exclusion du lévirat pour les femmes qui sont l'objet d'une défense légale est basé sur le texte de la loi.. S'il en est ainsi (s'il y a interdit légal du lévirat), il ne devrait pas être nécessaire non plus (23)Comme il est prescrit ci-après (2, 3). de recourir au déchaussement? C'est que, dit R. Jérémie, de l'expression finale superflue il l'épousera (ibid.), on conclut à une allusion légale relative au déchaussement. Pourquoi cette déduction ne s'étend-elle pas au devoir du lévirat? On répond à cette objection par l'enseignement de R. Ismaël, de ce qu'il est dit (ibid. 7): mon beau-frère a refusé, on conclut qu'en de tels cas on exécute la loi du lévirat, non lorsqu'il y a refus du Ciel (empêchement légal). S'il en est ainsi (24)Puisque ces mots sont dits au sujet du déchaussement., on ne devrait pas non plus avoir recours au déchaussement. Ceci prouve l'utilité de la déduction faite par R. Jérémie que la double expression ''son beau-frère'' vise la prescription du déchaussement pour certains interdits d'union.

Pnei Moshe non traduit

וקאמר ר' אייבו דמהכא נפקא ח''ל דכתיב לאיש זר זו אשה שהיא זרה לו ואסורה עליו ואמרה תורה לא תהי' לו זו לאשה ואפי' במקום מצוה:

מעתה. דמן התורה אסורין ח''ל להתייבם לא תהא צריכא חליצה והא אנן קי''ל דחולצין ולא מייבמין כדתנן לקמן פ''ב:

ומשני ר' ירמיה יבמתו ריבה. דכתיב ועלתה יבמתו השערה ומה ת''ל יבמתו דהא כתיב ברישא לקחת את יבמתו אלא דהתורה רבתה בחליצה וכן דריש בבלי דף כ' יש לך יבמה שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ואיזו זו חייבי לאוין וכדמסיק הכא לקמי' אלא דהכא מעיקרא קס''ד דקאמר סתם ריבה והילכך פריך דנימא דריבה אפילו ליבום:

ומשני כדתני ר''י מאן כו' ולא זו שמיאנה שמים לה ואסרה:

מעתה לא תהא צריכא נמי חליצה. ממיעוטא דמאן יבמי דבחליצה כתיב:

והיינו דקאמר הווי צריכה לדין דר' ירמיה. כלומר דעל כרחך צריך אתה למידרש דר' ירמיה דיליף מיבמתו ומהתם שפיר שמעינן דרבתה התורה בחליצה ולא ליבום דאי הוה כתב ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו ועלתה השערה הוי משמע דהאי דקרינא בה לקחת הוא דמצרכא רחמנא ועלתה השערה לחלוץ אבל חייבי לאוין דלא קרינן בהו לקחת לא קרינן ביה ועלתה וגו' להכי הדר כתב יבמתו למימר דיש לך יבמה אחרת שעולה השערה לחלוץ ואע''ג דלא קרינא בה לקחת שאינה עולה ליבום ושפיר שמעינן תרווייהו מהאי קרא:

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. אֶיפְשַׁר לוֹמַר קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְאַתְּ אוֹמֵר. אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי אַיילוֹנִית קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְאַתְּ אוֹמֵר. אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי אַיילוֹנִית מִטַּעַם אַחֵר הוּצֵאתָה. אֲשֶׁר תֵּלֵד. יָֽצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת.

Traduction

R. Aboun b. Hiya demanda devant R. Zeira: est-ce qu'une veuve sans enfants, dont le beau-frère ne pourrait l'épouser parce qu'il est grand-prêtre, devra procéder au déchaussement? Certes, fut-il répondu; puisqu'en cas de consécration d'un tel mariage contracté indûment, le mariage n'est pas nul, il faudra du moins procéder au déchaussement pour lévirat. Cependant, fut-il objecté, le mariage avec une femme stérile de naissance (reconnue comme telle par des signes externes) est valable, et pourtant il est dit (§ 2) qu'en cas de lévirat il faut qu'elle procède au déchaussement? Une telle femme, fut-il répondu, est exclue parce qu'il est dit (ib. 6): qu'elle enfantera, à l'exclusion de la femme stérile de naissance.

Pnei Moshe non traduit

ר' בון שאל לפני ר''ז אלמנה לכ''ג כו'. ולא שמיע ליה האי דרשה דיבמתו ריבה:

וא''ל איפשר כו'. כלומר דהשיבו ג''כ מן הסברא דאפשר דקידושין תופסין בה כדקי''ל קידושין תופסין בחייבי לאוין ואת אומר אינה צריכה חליצה בתמיה דכיון דבדיעבד תפסו בה קידושין אם קידשה זקוקה לו במקצת מיהת מיקרי שלא תצא על כל פנים בלא חליצה. אי נמי יש לומר דרבי בון נמי סבירא ליה להאי דרשא דיבמתו ומוקי לה בשאר חייבי לאוין והכא באלמנה לכהן גדול דוקא קא מבעיא ליה והיינו מן הנישואין דאיכא עשה ולא תעשה אלמנה לא יקח כ''א בתולה מעמיו יקח אשה ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה וקס''ד דהואיל וחמירא אפילו חליצה לא תיבעי וקא פשיט ליה דהואיל וקידושין תופסין בה צריכה חליצה ובבבלי שם מסיק דחייבי לאוין מדאורייתא חזו ליבום דאתי עשה דיבום ודוחה הל''ת אלא מדרבנן הוא שאינן מתייבמות דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה שכבר קיים העשה ולפ''ז לא מיתוקמא ההיא דרשא דלעיל שם מיבמתו יש לך כו' אלא באלמנה לכ''ג מן הנשואין דמדאורייתא לאו בת יבום היא ורביי' רחמנא לחליצה:

הרי איילונית. דודאי תופסין בה קידושין ובשהכיר בה מיירי ואפ''ה את אומר דאינה צריכה חליצה כדדריש לקמן:

א''ל שאני איילונית דהרי מטעם אחר הוצאתה דגזרת הכתוב הוא דכתיב אשר תלד וגו' וכדדריש לה רב אסי בבלי דף י''ב אבל לא כטעמיה דאיהו ס''ל כערוה ממש היא ואפי' צרתה אסורה בלא הכיר בה ואנן קי''ל דמותרת וכדלקמן סוף הלכה:

עד שאת למד כו'. וכקושיא דרב אחא מדפתי בבלי דף ח' דמאי חזית דאקשת לאחות אשה לאיסורא נקשינהו לאשת אח להיתירא:

למידין ב' איסורין. דהיינו כל העריות במקום יבום שניתוסף עליהן איסור אשת אח מאחות אשה במקום יבום שהיא ב' איסורין:

מאיסור אחד. אשת אח לבד וכחד תירוצא שם:

ור''א בשם ר' בון. אמר טעם אחר דכל דבר שבא מחמת הגורם כגון אשת אח שאחיו גרם לו האיסור ולפיכך כשבטל הגורם שמת אחיו בלא בנים בטל האיסור:

ודבר שאינו בא מחמת הגורם. לחוד דהיינו שאר העריות והן אשת אח אעפ''י שבטל הגורם דאשת אח איסור של העריות נשאר במקומו וכדמסיק:

מה אית לך. במה אתה אומר:

כגון אלו כו'. שמנו במתני':

שלא תאמר בתו. והה''ד כל העריות שאסורות לו עד שלא נשאו לאחיו והוי אמינא דאחר שנשאו לאחיו ומת בלא בנים מותרת להתייבם קמ''ל דשאני הכא דלאו בטל הגורם הוא אצל איסור העריות:

לוי כו'. בבלי דף ט':

אמו אנוסת אביו. שהיא מותרת לאחיו ונופלת לפני בנה לייבום:

ולמה. ומ''ט:

א''ל. בשביל דר''י אוסר באנוסת אביו לקמן ריש פרק י''א ואנן לא תנינן אלא מידי דלית בי' פלוגתא כדלקמן:

עַד שֶׁאַתְּ לָמֵד כָּל הָעֲרָיוֹת מֵאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ לְאִיסּוּר. לְמַד כָּל הָעֲרָיוֹת מֵאֵשֶׁת אָחִיו לְהֵיתֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לְמֵידִין שְׁנֵי אִיסּוּרִין מִשְּׁנֵי אִיסּוּרִין. וְאֵין לְמֵידִין שְׁנֵי אִיסּוּרִין מֵאִיסּוּר אֶחָד. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּן. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא מַחְמַת הַגּוֹרֵם בָּטֵל הַגּוֹרֵם בָּטֶל הָאִיסּוּר. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָא מַחְמַת הַגּוֹרֵם אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. וּמַה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּגוֹן אֵילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים. שֶׁלֹּא תֹאמַר. בִּתּוֹ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְאָחִיו אֲסוּרָה לוֹ. נִישֵּׂאת לְאָחִיו מוּתֶּרֶת לוֹ.

Traduction

Au lieu de conclure à l'interdit pour certains degrés de relations illicites, en les déduisant de la défense de s'unir à la sœur de sa femme, pourquoi ne pas conclure au contraire que c'est permis, par déduction du cas de la femme d'un frère défunt? C'est que, répond R. Mena, on déduit deux défenses (concernant les degrés de relations illicites) de deux autres défenses (la relation illicite avec la sœur de sa femme, ou avec la femme de sa sœur), mais non deux défenses d'une seule (le seul cas de la femme du frère). R. Éléazar au nom de R. Aboun dit (un autre motif) (25)Cf. (ci-après (3, 1) (et (4, 10).: tout interdit d'union provenant d'une cause (par quelqu'un qui le provoque), cesse dès que la cause de l'interdit n'a non plus lieu d'être; mais lorsque l'interdit est indépendant d'une telle cause, il subsiste, malgré la disparition de cette cause. Or, ceci a lieu par exemple, dit R. Yossé b. R. Aboun, dans l'une des quinze classes de femmes énoncées par la Mishna; ainsi la fille de quelqu'un est aussi bien interdite à cet homme sans être mariée à son frère, qu'après avoir été mariée à son frère et être devenue veuve.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source