משנה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִיחְצוּחַ חֲרָבוֹת. אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי הֲנָפַת הַתְּרִיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלִּגַּסִים. אַל תַּחְפְּזוּ מִקּוֹל קְרָנוֹת אַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת. כִּי י֙י אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אוֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. הֵן בָּאִין בְּנִצָחַת בָּשָׂר וְדָם וְאַתֶּם בָּאִין בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיַת מֶה הָיָה בְסוֹפוֹ. לַסּוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָֽפְלוּ עִמּוֹ. אֲבָל אַתֶּם אֵין אַתֶּם כֵּן אֶלָּא כִּי י֙י אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם וגו' זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
זה מחנה הארון. בגמ' מפרש:
הקלגסים. חיילות. והרמב''ם פירש העמדת השרביטין שראשיהן עקומין והם מקלות מכין בהן האבנים וע''י כך קופצין ומכין בקרסולי האנשים והסוסים ומפילין גבורתן וכחן:
והם נפלו עמו. ובנוסחת הבבלי מוסיף בני עמין באו בנצחונו של שובך מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו:
מתני' צהלת סוסים. צנף סוסים קרוי צהלה בלשון המקרא:
הגפת תריסין. הכאת מגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים על שכנגדם:
ושפעת. לשון ריבוי:
הלכה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ כְגוֹן אֵילּוּ שֶׁהָֽיְתָה סִפֵּיקָה [בְיָדָם] לִמְחוֹת אַל יִמְחֶה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא̇ לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 35a אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִשְׂרוֹף אִם לִתְלוֹת. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִייָה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.
Pnei Moshe (non traduit)
סיגנם. אות ודגל שלהן ובערוך גרי' סגניות ופי' חכמה וישוב הדעת שלהן:
כנגד החרבות שלהן צחצוח. החרבו' שלהן מתלהטין כברק:
תיבות תיבות. כמו כיתות כיתות והחצים מפזרין אותן והברקים באים כנגדם ובורחין מהן ומכניסין אותן והכל כדי להמם ולערבבם:
מלמד שהיו. חציו מפזרין אותן למצרים:
כנגד הלפידים שלהן. והיא כמו רעם היוצא ממנו ברק:
טרמנטן. אבנים הנתונים בקנה סוללות ונזרקית ע''י אש והנפט מה שנדלק בתוכן ועל ידי כן האבנים יוצאות בכח והולכות למרחק:
בליצטירא. אבני בליסטראות:
עברו כנגד הכותים. רובי החיילות שלהן:
כנגד טומיות שלהן. במוסף הערוך גריס טורמיות ופי' בלשון רומי כת של פרשים:
גמ' כתיב מנוגה וגו'. איידי דאיירי במתני' בדרשת קרא מענייני מלחמות אייתי להאי קרא דדריש נמי להכי ובמכילתא דריש לה על המצריים:
גמ' כל שאינו כגון אילו. דכתיב התם ויקמו אנשים מראשי אפרים עזריהו וברכיהו וגו' על הבאים מן הצבא ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה וגו' שהיתה סיפוק בידם למחות אבל מי שאין סיפוק בידו למחות אל ימחה ביד עושי רשעה ולומר דמוטל עלי מצות הוכח תוכיח דלא נאמר אלא על מי שסיפוק בידו ולפיכך פרטן הכתוב להאנשים אשר נקבו בשמות ללמדך דדוקא כגון אלו:
כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. להוכיח למי שמקבל הימנו. וכן אמרי' בבבלי יבמות דף ס''ה:
כשם שאסור כו'. איידי דקאמר להא דלעיל נקט נמי להאי:
כך אסור לטמא את הטהור. שלא לומר לא אטריח את עצמי לעמוד על הדבר והואיל ומסופק אני אם הוא טמא או טהור אטמאנו שאסור לעשות כן:
ר' בא כו'. פליג על ר' לעזר שאם באת הלכה תחת ידיך ומסופק אתה מה דינו אם בשריפה או לתלות לעולם הוי רץ אחר השריפה ואף שבתליית הדבר עדיין אפשר לעמוד על ודאו ולטהרו. א''נ דמילתא אחריתא היא דאם אינו יכול לעמוד על הדין ונשאר בספק הוא אם טמא ודאי ודינו בשרפה או דינו לתלות לעולם הוי רץ אחר השריפה ואפי' הספק בקדשים הוא:
שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפים. שדמן נכנס לפנים והן בשריפה ור' יוסי בעי על זה וכי למדין דבר שאין מצותו לכך ולשרוף קדשים מספק מפרים ושעירים הנשרפין דעיקר מצותן בכך:
הלכה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם כול'. כְּתִיב מִנּוֹגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָֽבְרוּ. כְּנֶדֶג טוּמִיּוֹת שֶׁלָּהֶן. עָֽבְרוּ. כְּנגֶד הַכִּיתִּים שֶׁלָּהֶן. בָּרָד. כְּנֶגֶד בַּלִּיצְטֵירָא שֶׁלָּהֶן. וְגַחֲלֵי כְּנֶגֶד טָרְמֶנְטֹן שֶׁלָּהֶן. אֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּפְטְ שֶׁלָּהֶן. וַיַּרְעֵם מִשָּׁמַיִם. כְּנגֶד הַלַּפִּידִּים שֶׁלָּהֶן. וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. כְּנגֶד קוֹל הַקְּרָנוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיִּשְׁלַח חִצָּיו. כְּנֶגֶד הַחִיצִּים שֶׁלָּהֶן. וַיְפִיצֵם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְפַזְּרִין אוֹתָן. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין תֵּיבוֹת תֵּיבוֹת וְהָיוּ הַחִיצִּים מְפַזְּרִין אוֹתָן וְהַבְּרָקִים מַכְנִיסִין אוֹתָן. בְּרָקִים. כְּנגֶד הַחֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיְהוּמֵּם. הָֽמְמָם וְעִירְבְּבָם וְהִפִּיל סִיגְנֻם שֶׁלָּהֶן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין לָשׁוֹן הַזֶּה וַיְהוּמֵּם אֶלָּא לְשׁוֹן מַגֵּיפָה. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר וְהֻמָּם מְהוּמָה גְדוֹלָה עַד הִשָּֽׁמְדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
סיגנם. אות ודגל שלהן ובערוך גרי' סגניות ופי' חכמה וישוב הדעת שלהן:
כנגד החרבות שלהן צחצוח. החרבו' שלהן מתלהטין כברק:
תיבות תיבות. כמו כיתות כיתות והחצים מפזרין אותן והברקים באים כנגדם ובורחין מהן ומכניסין אותן והכל כדי להמם ולערבבם:
מלמד שהיו. חציו מפזרין אותן למצרים:
כנגד הלפידים שלהן. והיא כמו רעם היוצא ממנו ברק:
טרמנטן. אבנים הנתונים בקנה סוללות ונזרקית ע''י אש והנפט מה שנדלק בתוכן ועל ידי כן האבנים יוצאות בכח והולכות למרחק:
בליצטירא. אבני בליסטראות:
עברו כנגד הכותים. רובי החיילות שלהן:
כנגד טומיות שלהן. במוסף הערוך גריס טורמיות ופי' בלשון רומי כת של פרשים:
גמ' כתיב מנוגה וגו'. איידי דאיירי במתני' בדרשת קרא מענייני מלחמות אייתי להאי קרא דדריש נמי להכי ובמכילתא דריש לה על המצריים:
גמ' כל שאינו כגון אילו. דכתיב התם ויקמו אנשים מראשי אפרים עזריהו וברכיהו וגו' על הבאים מן הצבא ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה וגו' שהיתה סיפוק בידם למחות אבל מי שאין סיפוק בידו למחות אל ימחה ביד עושי רשעה ולומר דמוטל עלי מצות הוכח תוכיח דלא נאמר אלא על מי שסיפוק בידו ולפיכך פרטן הכתוב להאנשים אשר נקבו בשמות ללמדך דדוקא כגון אלו:
כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. להוכיח למי שמקבל הימנו. וכן אמרי' בבבלי יבמות דף ס''ה:
כשם שאסור כו'. איידי דקאמר להא דלעיל נקט נמי להאי:
כך אסור לטמא את הטהור. שלא לומר לא אטריח את עצמי לעמוד על הדבר והואיל ומסופק אני אם הוא טמא או טהור אטמאנו שאסור לעשות כן:
ר' בא כו'. פליג על ר' לעזר שאם באת הלכה תחת ידיך ומסופק אתה מה דינו אם בשריפה או לתלות לעולם הוי רץ אחר השריפה ואף שבתליית הדבר עדיין אפשר לעמוד על ודאו ולטהרו. א''נ דמילתא אחריתא היא דאם אינו יכול לעמוד על הדין ונשאר בספק הוא אם טמא ודאי ודינו בשרפה או דינו לתלות לעולם הוי רץ אחר השריפה ואפי' הספק בקדשים הוא:
שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפים. שדמן נכנס לפנים והן בשריפה ור' יוסי בעי על זה וכי למדין דבר שאין מצותו לכך ולשרוף קדשים מספק מפרים ושעירים הנשרפין דעיקר מצותן בכך:
פִּיטּוּם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וגו'. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁהֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מָנִים. וְשֶׁמֶן זָיִת הִין. שֶׁהֵן שֶׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹלֵק אֶת הָעִיקָּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹלְקִין הָיוּ בַמַּיִם וְנוֹתֶן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּיהֶן. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ הָיָה מַעֲבִירוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁהַפַּטָּמִין עוֹשִׂין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִילָעִי אוֹמֵר. שֶׁמֶן מִשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשֶׂה בוֹ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הָעֵצִים לֹא הָיָה מַסְפִּיק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין וְהַיּוֹרֶה בוֹלַעַת. וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּילָיו. הַשׁוּלְחָן וְכָל כֵּילָיו. הַמְנוֹרָה וְכָל כֵּלֶיהָ. מִמֶּנּוּ נִמְשַׁח אַהֲרֹן וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵינוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר קוּם מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה. אֵין בְּנוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֶן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֶן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טְעוּנִין מְשִׁיחָה. וְכוּלּוֹ קַייָם לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
פיטום שמן המשחה. איידי דאיירי לעיל משמן המשחה מייתי לה הכא:
שהן אלף ות''ק מנים. כדכתיב מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מאות:
שהן שנים עשר לוג. דהין הוא י''ב לוגין:
את העיקרין. שרשים של בשמים האמורים בפרשה:
שולקן היה במים. דאלו בשמן לא היה מספיק אפי' לסוך את העיקרין כדמסיק:
ונותן. ואח''כ היה נותן שמן ע''ג כדי לקלוט את הריח:
הדא היא דכתיב כו'. דזה יהיה כתיב ומתחיל' לא היה אלא י''ב לוגין ולא היה בו כשיעור אפי' לסוך העיקרין אלא במים היה שולקן ור''מ ס''ל דמעשה ניסים היו בו כדלקמיה:
כל שבעת ימי המילואים. כדמפרש בפ''ק דיומא דכתיב שבעת ימים ימלא את ידכם ואיתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם:
אפי' עד עשרה דורות. לאו דוקא אלא כלומר עד עולם טעונין משיח' כדקאמר התם דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו ונימא והכהן תחתיו מבניו מאי המשיח אלא הא קמ''ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ''ג ואי לא משח לא הוי כ''ג:
זה לי לדורותיכם. זה בגימטריא י''ב לוגין וכולו קיים לדורותיכם:
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוּחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גְנָזָן. יוֹשִׁיָּהוּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ י֙י אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ [אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ עָמַד וּגְנָזָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַי֙י תְּנוּ אֶת אָרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף. אָמַר אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֵל [עוֹד] אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת י֙י אֱלֹהֵיכֶם וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ומקלו של אהרן. אתיא במשמרת משמרת מצנצנת דכתיב ביה למשמרת לאות לבני מרי:
וארגז כו'. דכתיב באשם אשר השיבו תשימו בארגז מצדו ומדמצינו דארגוז בצד ארון קאי שמעינן דבהדי ארון נגנז:
יולך ה' אותך. ודאג שמא יגלה הארון לבבל:
תנו את ארון הקדש בבית. והרי התם קאי אלא גניזה היא:
אין אתם מחזירין אותו למקומו. אם יגלה עמכם לבבל שוב אין אתם מחזירין אותו בכתפיכם לפי שאפשר שהמלך יעכב את הארון מפני חשיבותו ולפיכך גנזו:
וצלוחית שמן המשחה. אתייא דורות דורות כתיב בצנצנת למשמרת לדורותיכם וכתיב בצלוחית שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם:
צנצנת המן. כדדריש שם בג''ש שמה שמה כתיב בארון אשר אועד לך שמה וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר:
משנגנז הארון. ברייתא הובאה בבבלי יומא דף נ''ב:
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה הַשֵּׁם שֶׁהָיָה נָתוּן בָּאָרוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶן לָקִישׁ אוֹמֵר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָֽיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת מוֹנָחִין בְּתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָֽיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה נָתוּן בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הָדָא הִִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית י֙י וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. וְזֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. אֶחָד הָיָה. וּפַעַם אַחַת יָצָא וּבִימֵי עֵלִי נִשְׁבָּה. קִרְייָא מְסַייֵעַ לָהֶן לָרַבָּנִין. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵינוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים [הָאַדִּירִים] הָאֵלֶּה. מִילָּא דְלָא חָמוֹן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לָאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מַאִי עָֽבְדִין לֵיהּ רַבָּנִין. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. וּקְרָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסוּכּוֹת. 35b וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מֶה עָֽבְדִין לֵיהּ רַבָּנִין. סְכָךְ שֶׁהָיָה בְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והלא ארון בציון היה. דודאי דוד לא היה משלחו עמהן למלחמה אחרי שכבר נענשו בימי עלי ע''ז אלא דארון אחר היה. סכך שהיה בקירוי כלומר בסוכות דקאמר לא שהיה עמהן במלחמה אלא שהוא יושב בסכך קירוי דרך עראי שעדיין לא נבנה בית המקדש וכיון דאיכא תרתי לריעותא דישראל היו במלחמה יושבין בסוכות וגם הארון אינו במקדש היה אוריה רוצה להחמיר על עצמו ולפרוש מן האשה:
וקרא. ועוד קרא אחר מסייע לריב''ל דשתי ארונות היו:
היה נכנס. ל''ג וכן ליתא להא בשקלים:
הגישה אלי הציץ. כלומר דהארון הזה היה ארון שבו החשן ואפוד ואורים ותומים שהוצר' לשאול בהם ואין נשאלין אא''כ לבוש הכ''ג בשמנה בגדים וזכר כאן הציץ לפי שהוא החשוב שבהן:
והלא ארון בקרית יערים היה. כדכתיב (שמואל א ז) ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה עד שהעלהו דוד משם כדכתיב (שמואל ב ו) אלא ודאי ארון אחר היה וזה היה עם שאול במלחמה:
מי לא דלא חמין מן יומיהון. דבר שלא ראו מימיהן שיהא הארון במלחמה ולפיכך נבהלו עכשיו:
קרייא. זה הקרא מסייע להן לרבנן דאחד היה ולא יצא עמהן:
אחד היה. והלוחות ושברי הלוחות מונחין בתוכו ולא היה יוצא עמהן במלחמה כ''א פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה:
שהיתה התורה. לוחות השניות וס''ת נתונה בו. הדא הוא דכתיב וארון וגו'. גבי מעפילי' כתיב כלומר דמביא ראיה שהיה שם ארון. אחר שהיה נכנס ויוצא עמהן במלחמה ובאותו פעם לא זז מקרב המחנה מפני שהלכו למלחמה נגד רצון משה:
זה השם שהיה נתון בארון. כדאמר בבבלי דף מ''ד השם וכל כינויו מונחים בארון היוצא עמהן במלחמה. דתני ר' יודא בן לקיש כו'. מדריב''ל מייתי ראיה שהיה ארון הנכנס ויוצא עמהן במלחמה והוא הארון שהיו שברי לוחות מונחין בתוכו כדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source