משנה: וְקוֹרֵא מִתְּחִילַּת אֶלֶּא הַדְּבָרִים עַד שְׁמַע וּשְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כִּי תְכַלֶּה לֲעַשֵּׂר וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת [וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ] עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלָּֽרְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ודבר אל העם בלשון הקודש. כדיליף בגמ':
מתני' משוח מלחמה. כהן שנתרבה לכך:
המלך מברך אותן. אחר קריאתו:
ברכות שכ''ג מברך אותן. ביה''כ אחר מקרא הפרשה:
מתני' וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע. שבואתחנן ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע שבפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות ומדלג וקורא עשר תעשר ומשם מדלג וקורא כ תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומה ומעשרו' ואף על פי שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר הי' קורא אותם יחד שלא להפסיק במעשרות ואח''כ ברכות וקללו' שהן גזירות ועונשים של תורה וחוזר למפרע וקורא פרשת המלך שום תשים עליך מלך ואי משום שיש כאן דילוג בתורה בכדי שיפסיק המתורגמן במקום המלך ומפני כבודו אין חוששין לכבוד הציבור:
אלא שנותן של רגלים. מקדש ישראל והזמנים מברך תחת ברכות של מחילת העין ביה''כ:
תַּנֵּי. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. 34a הַרְבֶּה חֲלָלִים נָֽפְלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הרבה חללים נפלו. מישראל באותו היום שהחניפו לו לאגריפס כדאמר בבבלי באותה שעה נתחייבו כו' דאע''ג דאמו מישראל הויא גבי מלך קפיד קרא מקרב אחיך עד שיהא ממוצע מאביו ואמו מישראל והוא מלך בזרוע שלא כדין והיה להם לשתוק ולא להחזיקו:
משנה: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וְדִבֵּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵיבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם. עַל אוֹיְבֵיכֶם וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם. לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִן שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
ודבר אל העם בלשון הקודש. כדיליף בגמ':
מתני' משוח מלחמה. כהן שנתרבה לכך:
המלך מברך אותן. אחר קריאתו:
ברכות שכ''ג מברך אותן. ביה''כ אחר מקרא הפרשה:
מתני' וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע. שבואתחנן ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע שבפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות ומדלג וקורא עשר תעשר ומשם מדלג וקורא כ תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומה ומעשרו' ואף על פי שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר הי' קורא אותם יחד שלא להפסיק במעשרות ואח''כ ברכות וקללו' שהן גזירות ועונשים של תורה וחוזר למפרע וקורא פרשת המלך שום תשים עליך מלך ואי משום שיש כאן דילוג בתורה בכדי שיפסיק המתורגמן במקום המלך ומפני כבודו אין חוששין לכבוד הציבור:
אלא שנותן של רגלים. מקדש ישראל והזמנים מברך תחת ברכות של מחילת העין ביה''כ:
הלכה: אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְלָמָּה קוֹרִין עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. כִּי תְכַלֶּה לֲעַשֵּׂר. עַל יְדֵי שֶׁיָּֽצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית. שֶלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֶי רִבִּי יוֹסֵי. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר הִבְדִּיל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא בס''ד
כבר הבדיל מראש השנה. דמראש השנה כבר נפסקה קדוש' שביעית והתחילה שנת השמינית אלא דבמעשרות ראו עכשיו להזכירם מפני שהוא זמן האסיף והפרשות המעשרות:
ואינו צריך להבדיל. מקדושת שביעית כלומר דלמה אין עושין נמי שום סימן והיכר שידעו עכשיו שיצאו מקדושת שביעית ויכירו שנתחייבו בדברים שהיו פטורין בשביעי' כגון בהמת שביעית דאמרינן בפרק מעשר בהמה דפטורה מן הבכורה וכה''ג וכמו שעושין סימן בקריאת הפרשה להזכירם המעשרות:
לשמינית. עכשיו מתחילין המעשרות לנהוג לכך קורין בענין הפרשה שלא לשכח זמן וסדר המעשרות:
גמ' על ידי שיצאו ישראל משביעית. שלא הי' מעשרו' נוהג:
משנה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיָּקוּמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִׁבְיָה וְכָל מַעֲרוּמֵיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל. עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כמה שנאמר להלן. גבי פקח בן רמליהו שנלחם עם אחז דכתיב וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף וגו' ושם היה נביא עודד שמו והוכיחן לבני ישראל ואמר להם בחמת ה' על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע ועתה אתם אומרים לכבוש לעבדים ולשפחות וגומר שמעוני והשיבו השביה וגו':
לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא וּפָֽקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וְאַחַר כָּךְ וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֵּר אֶל הָעָם. מָאן דִּי מַתְקֵן לוֹן הוּא מַשְׁמַע לוֹן. אֵין מִקְרָא אָמוּר עַל סֵדֶר. בִּסְפָר אַתְּ אָמַר. שׁוֹטֵר שׁוֹמֵעַ מִפִּי כֹהֵן פָּרָשָׁה וְאוֹמְרָהּ לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. אֲבָל בְּעַרְכֵי הַמִּלְחָמָה מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. כְּמָה דְתֵימַר בִּסְפָר. שׁוֹטֵר שׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִפִּי כֹהֵן וְאוֹמְרָה לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. וֶאֱמוֹר גַּם בְּעַרְכֵי הַמִּלְחָמָה כֵן. הָתִיב רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאַחַר כָּךְ וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֵּר אֶל הָעָם. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. אֵין מִקְרָא אָמוּר עַל הַסֵּדֶר. לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא מסתברא דלא ופקדו כו'. אקרא דייק דכתיב והיה כקרבכם וגו' ונגש הכהן וגו' ובסוף הפרשה והיה ככלות השוטרים וגו' ופקדו שרי צבאות בראש העם ולא מסתברא אלא איפכא דמקודם ופקדו שרי צבאות ואח''כ ונגש הכהן וכדמפרש ואזיל:
מאן די מתקון לון. לאחר שמתקן להן מערכות המלחמה ולפקוד שרי צבאות אז צריך שישמיע להן ולדבר מענייני מלחמה ולא מקודם שעדיין לא תיקן להם עיקר המערכות:
אין מקרא אמור על סדר. דאין מוקד' ומאוחר בתורה ובאמת מתחילה פקדו שרי צבאות:
בספר את אמר כו'. דשנינו בתוספתא פ''ז והובאה בבבלי ריש פרקין פעמיים מדבר עמם אחת בספר כשיצאו מארצם ואחת בערכי המלחמה והילכך קאמר דבספר שוטר שומע מפי כהן דהא דכתיב ודברו השוטרים וגו' הכהן אמר להן והשוטרים משמיעים להעם:
בכל לשון. דהכהן לבד צריך שיאמר בלה''ק והשוטרים משמיעים בכל לשון שהם מביני':
אבל בערכי מלחמ'. מה שהכהן אומר בערכי מלחמה אל ירך לבבכם וגו' הוא לבדו אומר ואין השוטרים משמיעים מפני שאין שהות כ''כ במלחמה לפי שעוסקין בסיפוק מים ומזון כו' ואין להם פנאי:
ואמור אף בערכי המלחמה כן. דהכהן מדבר ושוטר משמיע כמו בספר ומנא לך האי טעמא דאמרת מפני שמספקין כו':
התיב רבי חייה בר אדא. על דברי ר' חגיי לא מסתברא דלא כו' כלומר דאתה כמסתפק ושואל למה לא נאמר כן בערכי המלחמה טפי היה לך להקשות דע''כ הכי הוא דאל''כ לא מסתברא דלא היה צריך לכתוב בפסוק אלא כן מתחילה והיה ככלות השוטרים וגו' ואחר כך ונגש הכהן ודבר וגו' דהרי הכהן לבדו הוא מדבר בערכי המלחמה אחרי שכבר פסקו השוטרים מלהשמיע לעם דבריהן אלא ע''כ דגם בערכי המלחמה היו משמיעים דברי הכהן אל העם:
א''ל מכיון. דאמרי' לעיל אין מקרא על הסדר אין את יכול לשמוע מן המקרא כלום ולדייק למה לא נאמר כן במקרא ולפיכך שואל אני בלשון בעיא דנימא אף בערכי המלחמה כן:
הלכה: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה כול'. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לָמָּה. בְּגִין דִּכְתִיב וְדִיבֵּר. הֲרֵי קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי כָתוּב בָּהּ וְדִבַּרְתָּ בָּם וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אֶלָּא בְגִין דִּכְתִיב בָּהּ אֲמִירָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי כָתוּב בָּהּ אֲמִירָה וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת רִבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת כְּפוּלִין הֵן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. 34b נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה נגישה שנאמר להלן. היה הדיבור שם בל' הקודש:
נאמר כאן נגישה. וילפינן נגישה נגישה מקרא גופיה דבמשה וכן בעגלה ערופה:
כר''י. אלא לרבי ישמעאל דאמר בכ''מ לשונות כפולין הן ודברה תורה כלשון בני האדם מנלן דבלשון הקדש. פלוגתא דר''ע ור''י בפרקין דלעיל ובהרבה מקומות:
עד כדון כר''ע דאמר לשונות ריבויין הן. בכ''מ שתמצא במקרא כפל הענין כמו הכא וענו ואמרו לרבות הוא:
ונאמר להלן. בעגלה ערופה ונגשו וגו' מה להלן בלה''ק דכתי' וענו ואמרו דמיותר הוא וילפינן מלת הכפל בג''ש דכתיב להלן וענו הלוים ואמרו מה להלן כו':
אלא בגין דכתיב בה אמירה. ואמר אליהם וכרבי יודה דאמר בפרקין דלעיל דאמירה לחוד נמי בלה''ק הוא:
הרי כתיב ודברת. ולא ילפינן בג''ש מהתם אלא ע''כ דלא ילפינן ג''ש אם לא היכי דמיות' הוא כדלקמן:
בגין דכתיב ודבר. וילפינן בג''ש דכתיב משה ידבר וגו' מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלה''ק:
גמ' משיח מלחמה למה. בלשון הקודש דמנלן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source