מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. דָּבָר זֶה הִקִּינּוּי. כִּי מָצָא. אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. וּמְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמָעֲלָה בוֹ. בְקִינּוּי. מַה מְקַייֵם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֶרְוָה. עֶרְוָה שֶׁהִיא בָאָה מִכֹּחַ דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
וקאמר דהכי דריש לה ערוה שהיא באה מכח דבר. כלומר דלא דרשינן לערוה בפני עצמה דחדא קאמ' קרא כי מצא בה ערות שהיא סתירה הבאה מכח דבר אחר הקינוי וקאי כי מצא אתרווייהו דצריך להיות ע''פ שנים דאין מציאה אלא בעדים והשתא נמי אתי שפיר הא דלא יליף ר' יהושע ג''ש דדבר דבר דלא איצטריך לדידיה:
מה מקיים ר' יהושע ערוה. דלהי מילתא דריש לה:
ומעלה בו בקינוי. כלומר דלא דרשינן בו דקרא אבעל כדדריש ר''א אלא אקינוי קאי שמעלה אחר שקינא לה ונסחרה. והיותר נראה דהאי ומקנא ע''פ כו' עד בקינוי גרסי' לה לעיל בדברי ר' יוסי ברבי יהודה והתם שייכה אחר תיבת אלא בעדים וטעמיה דר''י בר' יודה מפרש דאמר מקנא לה ע''פ א' או ע''פ עצמו דדריש ומעלה בו אקינוי קאי והיינו דבעלה עצמו מקנא לה ולא כר''א דדריש לה אסתירה ועד א' מק''ו:
ומקנא ע''פ עד א' או ע''פ עצמו לא גרסי' הכא:
כי מצא בה ערות דבר. ודריש כי מצא אסתירה ודבר זה הקינוי וכי מצא אכולה מילתא קאי דצריך שיהיה ע''פ שני עדים דאין מציאה בכל מקום אלא בעדים כדלעיל:
מ''ט דר' יהושע. דאמר מקנא ומשקה ע''פ שנים:
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר. מְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם. נֶאֱמַר כָּאן כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וְאֵין מְצִיאָה בְכָל מָקוֹם אֶלָּא בְעֵדִים. מַה מְקַייֵם רִבִּי לִיעֶזֶר דָּבָר. דָּבָר שֶׁהוּא מַרְגִּיל לָבוֹא לִידֵי עֶרְוָה. עֵד אֶחָד מַהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה אִם פִּיו שֶׁאֵינוֹ זוֹקְקוֹ 1b לִשְׁבוּעַת מָמוֹן הֲרֵי הוּא מַשְׁקֶה. עֵד אֶחָד שֶׁהוּא זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעַת מָמוֹן לֹא כָל שֶׁכֵּן. קָרוֹב מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מִי קָרוֹב מִבַּעֲלָהּ. עֵד מִפִּי עֵד מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה בֵינוֹ לְבֵין הַקָּרוֹב. קָרוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר עַכְשָׁיו כָּשֵׁר הוּא לְאַחַר זְמָן. עֵד מִפִּי עֵד אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה בינו כו'. כלומר דמתמה מ''ש קרוב דפסול לעדות הוא ואפ''ה נאמן בסתירה וה''נ בעד מפי עד ומאי מספקא ליה:
תני ר' יוסי בר''י משום ר' ליעזר. איפכא דמקנא ע''פ עד אחד כו' וכן מייתי בבבלי להא דר''י בר''י והתם דריש לה מטעמא אחרינא:
נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר. ואסתירה קאי:
ואין מציאה בכ''מ אלא בעדי'. בכ''מ שנאמר בתורה כי ימצא איש שוכב וגו' וכדומה. דדוקא בעדים הוא וה''נ צריך שיהיו ב' עדים בסתירה:
מה מקיים ר' ליעזר דבר. האי ר''א דאמר ר''י בר' יודה משמי':
דבר שהוא מרגיל כו'. זו הסתירה ולא דריש לה אקינוי:
עד אחד מהו שישקה. השתא מהדר לעיל אדר''א דמתני' דקאמר משקה ע''פ עד אחד או ע''פ עצמו ויליף לה ע''פ עצמו דכתיב ומעלה בו ועד כאן שמענו ע''פ עצמו עד א' מנלן:
וקאמר דק''ו הוא מה אם פיו שאינו זוקקו לשבועת ממון. בכופר בכל דמן התורה פטור משבועה:
עד א' שהוא זוקקו לשבועת ממון. מן התורה להכחיש העד:
לכ''ש. שיהא נאמן בסתירה להשקותה:
קרוב. מהו שיהא נאמן בסתירה להשקותה אליבא דר''א:
מי קרוב מבעלה. ואפ''ה נאמן:
קרוב כו'. ודחי לה דלא דמי דקרוב מצינו שהוא כשר לאחר זמן כגון בקרוב ונתרחק אבל עד מפי עד אינו כשר לעולם ולא איפשיטא:
הֵשִׁיבוּ עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוּדָה. אִם כֵּן אֵין לְדָבָר סוֹף. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לְקַנְאוֹת לָהּ בשנים וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. אֶלָּא אַתְיָא דִי לָא עַל דְּמַתְנִיתִין. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מִפִּיו וְלוֹמַר שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ כְהָדֵין תַּנָּייָא אַתְייָא הִיא כְּמָאן דָּמַר. מְקַנֵּא לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ. הַכֹּל מִמֶּנּוּ לַקְנוֹת לָהּ מֵאָבִיהָ וּמִבְּנָהּ וּלְהָבִיא עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה וּלְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אִין תֵּימַר. מַה טִיבָהּ לְהִיסָּתֵר. הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ לְהִיסָּתֵר. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ וגו'. בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְייַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
עם אחותו. מתייחד עמה לפרקים באקראי בעלמא ואינו דר עמה בקביעו'. וכרב אסי שם דף פ''א ולא קיימא המסקנא כן אלא כדתני בתוספתא פ''ה דקידושין אחותו וחמותו ושאר כל עריות שבתורה לא יתייחד עמהן:
בתך בסתר אמך בסתר. כלומר שדיבר הכתוב בהוה לפי שהן מצויין זה אצל זה דמתייחד אדם עם אמו ועם בתו:
בתך. דכתיב בהאי או בנך או בתך:
דאמר ר''י כו'. וכדדריש לה בבלי קידושין דף פ' וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו:
ורבי מנא אמר אפילו כו'. דאפילו תימא כהאי תנא כר''י ב''י דאמר לר''א מקנא לה ע''פ עצמו והסתירה צרוך להיות ע''פ שנים אתייא נמי שפיר הך קושיא דכמ''ד לקמן הלכה ב' דמקנא לה מאביה או מבנה וא''כ הכל ממנו כו' דהרי מותרת להתייחד עם אביה ועם בנה ולא קשיא מה טיבה להיסתר דהתורה התירה וכדמסיק וכן קאמר בבבלי ד''ב דלדברי שניהם קשה אלא דהתם משמע דעיקר הקושיא לדברי ר''י בר' יהודה כדקאמר התם אף למשנתינו אין לדבר סוף ולא נחית להא דאמר הכא:
הכל ממנו לקנות לה מפיו כו'. כלומר כשירצה יקנא לה בפני שנים ואז יהא נאמן לעולם לומר שנסתרה:
מה טיבה להיסתר. כלומר דר' יוסי מקשי ע''ז דחששו שתפסיד כתובתה בחנם הי' לה להזהר בסתירה דבלאו הכי יחוד אסור מן התורה. ה''ג די לא אתיא אלא על דמתני'. הך קושיא דלא יהיה לדבר סוף על המתני' אליבא דר''א הוא דשייכא שפיר להקשות דאמר משקה לה ע''פ עצמו דהוא נאמן לו' שנסתרה:
השיבו חכמים על דברי ר' יוסי ב''י כו' הכל ממנו לקנאות לה בשנייה גרסינן. והוא כמו בשנאה כלומר דלדבריו דמקנא לה על פי עצמו אם כן אין לדבר סוף דכשישנאה יהא לעולם נאמן לומ' קנאתי לה מפלוני ויביא עדים שנסתר' דהואיל ובאמת לא קינא לה לא נזהרת היא ויבא לפוסלה מכתובתה כשלא תרצה לשתות:
עֵידֵי קִינּוּי שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִין. עֵידֵי סְתִירָה שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין אַתָּה אָמַרְתָּ לוֹקִין. 2a מַהוּ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. לֹא מִכּוֹחָן הִיא מַפְסֶדֶת כְּתוּבָּתָהּ. אוֹ ייָבֹא כַּיי דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין לְמֵידִין דָּבָר מִדָּבָר בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וְהָכָא כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
לוקין. משום לא תענה:
אתה אמרת לוקין. כלומר דזה פשיטא הוא דלוקין מכ''ש מעידי קינוי אלא הא מיבעיא לן מהו שישלמו. לה שרצו להפסיד כתובתה וכמ''ד לוקה ומשלם:
או ייבא כיי דמר רב בא כו'. או דנימא דאתיא כהאי דאמר שמואל דאין למדין דבר דבר מעדים זוממין כלומר דעדים זוממין חידוש הוא ואין לך. בו אלא חידושו כאותה שאמרו בריש מכות היכא דמעידין בפירוש שחייב לחבירו ר' זוז ונמצאו זוממין דמשלמין ואין למדין דבר אחר ממנו ולא איפשיטא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source