חַד תַּלְמִיד מִדְּרִבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דֵּינָר. וַהֲוָה רִבִּי יְלֵיף זְכִי עִימֵּיהּ חָדָא לִתְלַת שְׁנִין מַעֲשֵׂר מִסְכֵּינִין. חַד זְמָן עַבְדִּין בֵּיהּ תַּלְמִידוֹי עַיִן בִּישׁ וּמָלוּן לֵיהּ. אָתָא בְּעֵי מִיזְכֵּי עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אִית לִי שִׁיעוּרָא. אָמַר. זֶה מַכַּת פְּרוּשִׁים נָֽגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְאַעֲלוּנֵיהּ לְקַפֵּילִין וְחַסְרוּנֵיהּ חַד קִרַט. וּזְכָה עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
רמז. רבי לתלמידיו והכניסוהו לקפילין והוא חנות שמוכרין שם מיני מאכל וחסרו ממנו ע''י הוצאה. חד קרט. מטבע רובע דינר וחזר ונתן לו מעשר עני:
אתא. היה רבי רוצה לזכות עמו כפי שהיה רגיל ואמר לו יש לי כפי השיעור ומעתה אסור לי לקבל:
חד זמן. נתנו התלמידים בו עין הרע ומלאו לו הדינר למאתים ואז אסור לקבל:
וּמַכַּת פְּרוּשִׁים. זֶה שֶׁהוּא נוֹתֵן עֵצָה לִיתוֹמִים לְהַבְרִיחַ מְזוֹנוֹת מִן הָאַלְמָנָה. כְּהָדָא אַרְמַלְתָּה דְרִבִּי שׁוּבְתַי הֲוָות מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַייָא. אֲתוֹן יָֽתְמַייָא וְקָֽרְבוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נַעֲבִיד לְכוֹן וְאַתּוּן שַׁטְייָן. נְפַק כְּתוֹבָה. אָמַר לוֹן. נֵימַר לְכוֹן מֵימַר. עִיבְדּוֹן גַּרְמֵיכוֹן מְזַבְּנִין. וְהִיא תָֽבְעָה פּוֹרְנֶה וּמוֹבְדָה מְזוֹנָהּ. עָֽבְדִין כֵּן. 16b בְּרוֹמֲשָׁא אָתָת וּקְרֵבַת גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר. זוּ מַכַּת פְּרוּשִׁין נָֽגְעוּ בָהּ. יָבוֹא עָלַי אִם נִתְכַּוַונְתִּי לְכָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ברומשא. לעת ערב באת האשה לפני ר''א וצעקה:
זו מכת פרושין נגעו בה. באותה עצה יבא עלי כך וכך אם נתכוונתי לזה אלא דעתי היתה שישלמו לה הכתובה ברצונה. מאתים זוז חסר דינר. דאז מותר לקבל מעשר עני והיה רבי רגיל לתת לו בשנה השלישית שהוא זמן מעשר עני:
להבריח מזונות. שמשיא עצה להיתומים שיגרמו לה לתבוע כתובתה ומתוך כך תפסיד מזונותיה כדלקמן ובבבלי קרא להני גוונא רשע ערום:
הוות מבזבזא. שהיתה מוציאה יותר מדאי למזונות:
וקרבון. היו צועקין:
ומה נעביד לכון ואתם שוטים נפק כתובה. כלומר דדעתו היה שיפרעו לה הכתובה אולי תתרצה בזה ויפטרו מהמזונות:
אמר לון נימר לכם מימר כו'. איש אחד שהיה שם כשאמר ר''א זה אמר להיתומים אני אומר לכם מה כוונת ר''א בזה:
עיבדון גרמיכון. תעשו עצמיכם כאלו אתם מכירים הנכסים ומחמת זה תתבע כתובתה מכם ואז תאבד מזונותיה כדין האלמנה התובעת כתובתה דאין לה מזונות משעת התביעה:
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בְּתוּלָה צֵייְמָנִית וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. בְּתוּלָה צֵייְמָנִית. מְצַייְמָה אוֹבֶדֶת בְּתוּלֶיהָ. וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית מִי חָֽגְלָה נְסִבָת שֵׁם בִּישׁ. וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. זֶה שֶׁהוּא גָדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא בְּפִירְקוֹ וּמְבַזֶּה גְדוֹלִים מִמֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֶה שֶׁהוּא בֶן תֵשַׁע וְאֵיבָרָיו נִרְאִין כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהוּא בָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת בַּתּוֹרָה וְהֵן מֵיתוֹת עַל יָדָיו וְהוּא פָטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיבריו נראין כבן י''ב כו'. וזה נמי מכלה עולם הוא שאינו חושש לבא על העריות הואיל ופטור הוא ומביא לאחרים לידי מיתה:
ותינוק שהוא עולהי לחדשיו. כלומר שלא כלו ועדיין עולה הוא לחדשיו וכדמפרש ואזיל:
ואלמנה שובבית מיחגלה נסבת שם ביש. מיחגלה מלשון יחוגו וינועו שנעה והולכה תמיד לשכנותיה לבקר אותן ומתוך כך עושה להן שם רע בדברים שמקבלת מהן א''נ מירגלה גרסי' מורגלת בכך:
הוסיפו עליהן. על הא דחשיב במתני'. בתולה ציימנית עושה עצמה צנועה ומתענה ובתוך כך מזנת ואובדת בתוליה ובבבלי גרם צלייני':
משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים מַדְהֵא אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלָת לָהֶן זְכוּת. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאִינָהּ מַשְׁבַּחַת אֶלָּא מִתְנַוְונָא וְהוֹלֶכֶת לַסּוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מתנוונה והולכת. נחלית והולכת:
מתני' אתה מדהה את המים. מחסר ומחשיך בלשון משנה נקרא הגוון החסר דיהה כדמצינו זה הרבה במסכת נגעים ונדה:
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים כול'. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְּאָרְרִים כול'. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַמִּתְנַוְונָה מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. וְאַתְייָא כְהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֲפִילוּ טְהוֹרָה שֶׁשָּׁתָת סוֹפָהּ שֶׁהִיא מֵתָה בְתַחֲלוּאִים רָעִים. מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָה עַצְמָהּ לְמִסְפֵּק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' טהורה ששתת. מתנוונת ומתה כו' על שהכניסה עצמה לספק מרובה הזה בסתירתה:
גמ' המתניונה מותרת לביתה. ואין חוששין שמא טמאה היא וזכות תלה לה כדמסיק:
תַּנֵּי. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרֵב הַקּוֹמֶץ. מֵתָה הִיא וּמֵת בַּעֲלָהּ. הַשְּׁיֵּרִיים אֲסוּרִין שֶׁעַל סָפֵק בָּאת מִתְּחִילָּתָהּ. כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָֽלְכָה לָהּ. בָּאוּ לָהּ עֵידִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִנְחָתָהּ אֲסוּרָה. מַהוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ. בֵּין שֶׁהִקְטִיר וּבֵין שֶׁלֹּא הִקְטִיר. רִבִּי אִילָּא אָמִר. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ בְּשֶלֹּא הִקְטִיר. אֲבָל אִם הִקְטִיר הַשְּׁיֵּרִיים מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שלא קרב הקומץ. ואחר שקדשה בכלי דהמנחות טעונין שתי פעמים מתן כלי אחת שהוא נותן בכלי שרת לקדשה קודם הקמיצה ואחת לאחר הקמיצה דשוב נותן הקומץ לכלי שרת שני ומקדשו כדשנינו בברייתא דסדר מנחות הובאה בבבלי דף י''ד יכולה ברייתא מיירי דעדיין לא שתתה דכ''ע מודים דהקריב ואח''כ השקה כשירה כדאיתא לעיל הלכה ב':
מתה היא. או שמתה היא או שמת בעלה ושוב אינה שותה דאמרן בעינן למשרייה:
השיריים אסירין. דהרי היא ככל המנחות שאירע בהן פסול בין קמיצה להקטרה וישרפו בבית הדשן:
כפרה ספיקה והלכה לה. האי כפרה לאו כפרת העון הוא אלא כפרה הראוי' לה כלומר בשעת קדושת כלי עשתה מה שיש עליה לעשות דבהכשר קדשה וכיון שקדשה בהכשר קדושת הגוף טעונה שרפה כשאר פסולי הזבח:
בין כך ובין כך מנחתה אסורה. כדמפרש ואזיל דאפי' אם לאחר הקטרת קומץ באי עדים השיריים אסורין:
אבל אם הקטיר השיריים מותרין. באכילה ואפי' בבאו עדים אח''כ דכיון דבהכשר קרבה אמרינן בזה כפרה ספקה והלכה לה לענין הכשר הקרבה ויהו שיריה נאכלין:
וְהָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי. לֹא כְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ הִיא. וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ יֵלְכוּ הַמָּעוֹת לְיַם הַמֶּלַח. דַּמְייָא לְאָשָׁם תָּלוּי. אִם לְאָשָׁם תָּלוּי. אֲפִילוּ מִשֶּׁקָֽדְשָׁה בַכֶּלִי. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. דַּמְייָא לְאָשָׁם תָּלוּי שֶׁנִּשְׁחַט. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ. הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והאומרת כו'. אמתני' פריך דקתני האומרת טמאה אני נשרפת מנחתה בעזרה ככל פסולו בקודש ואמאי:
לא כחטאת שמתו בעליה היא. בתמיה דבמנחת קנאות מזכרת עון כתיב וכחטאת היא וכמתו בעליה דמיא כדלקמיה:
וחטאת כו'. כלומר דקי''ל בפ''ד דתמורה דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא וכל היכא דאי הוי חטאת מתה במעות נמי אזלי לים המלח כגון שהפריש מעות לחטאתו ומת והכא נמי כיון דאמרה טמאה אני תו לא חזיא להקרבה ודין מעות חטאת שמתו בעליה יש לה דלא שייכא בהו מיתה והולכות לים המלח ותתפזר נמי המנחה לים המלח ואמאי טעון שריפה בעזרה:
ומשני דמיי' לאשם תלוי. דאמרינן בריש פ''ו דכריתות המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא דכיון דלבו נוקפו גמר ומקדיש ונחתא ליה קדושה וה''נ שעל ספק הופרשה המנחה מתחלה גמר בלבו ומקדיש וכיון דנחתה לה קדושה טעונה שרפה בעזרה:
אם לאשם תלוי. את מדמית לה א''כ תיקשי לך טפי דאפי' משקדשה בכלי ואמרה טמאה אני נמי לא תשרוף בעזרה דקס''ד דלאשם תלוי שלא נשחט מדמינן לה והתם אמרי' אליבא דרבנן דאם עד שלא נשחט נודע לו שלא חטא ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה וגבי מנחה דלא שייכא בה רעיה תלך לים המלח ואפילו קדשה בכלי:
ומשני רב מתניי'. דה''ק דדמיא לאשם תלוי שנשחט ונודע לו שלא חטא דתנינן התם הדם ישפך לאמה שבעזרה והבשר יצא לבית השריפה דהוי כזבח פסול שטעון שרפה וה''נ כיון שקדשה בכלי טעונה שרפה:
ואתייא כמ''ד דאינה ניכרת. והילכך שפיר אשמועינן דאינו חושש:
יכול אף היא לא תחוש. אם יודעה בעצמה שטמאה היא אלא שתלת לה זכות:
ונקה האיש מעון. כתיב ופשיטא דמנוק' מעון דאיהו מאי קעביד ולפיכך דריש דמנוקה מעון אח''כ הוא ואינו חושש לה לאסור על עצמו דשמא הא דלא בדקוה מפני שתלת לה זכות:
ולמה לא הוכרה. כלומר דלא תימא דלמה לא בדקוה ולא הוכרה כלל מפני שתלת לה זכות קמ''ל דלא תלינן בזכות ובעיקרא דדינא לא פליגי רבי יצחק ורבי יודא אלא תרווייהו ס''ל דאין המים בודקין לסוטה אפי' יש לה עדים במדה''י כדמוכח מהאי ברייתא:
א''ר יודא ואתייא כו'. כלומר דר' יודא פליג אאוקמתא דר' יצחק דס''ל דלעדי שקר לא חיישינן כלל כדאמרינן מעיקרא ולא איצטריך לאשמועינן היא גופה שלא תאמר כו' ולא אתייא אלא כמ''ד הזכות תולה ואינה ניכרת כדאמרן:
א''ר יצחק כן אנן קיימין. דלעולם אפי' כמ''ד דניכרת אתייא ולא בא למעט דלא תלינן בזכות אלא היא גופה קמ''ל דלא תאמר מאחר ששתת ולא בדקוה דעדי שקר הן וטהורה היא קמ''ל דהיינו טעמא דלא בדקוה שאין המים בודקין באשה שהיא אסורה לבעלה שהרי יש לה עדים ואפי' לא היו כאן כששתת:
ואתייא כמ''ד כו'. לאו אסיפא קאי דפשיטא היא דסיפא לא אתייא אלא כמ''ד אינה ניכרת אלא ארישא קאי שבאו לה עדים כו' וה''פ דהא ע''כ מיירי שבאו לה עדים אחר דשתיא דאי מעיקרא צריכה למימר דטמאה היא אלא ודאי הא קמ''ל דאין המים בודקין אפי' יש לה עדים במדינת הים ולא אמרינן הא דלא בדקוה מפני שיש לה זכות וא''כ לא אתייא אלא כרבנן דאמרי הזכות תולה ואינה ניכרת דלא מתנוונה כלל וקמ''ל דלא תלינן בזכות. ברם. אלא לר' דא' הזכות תולה וניכרת דמתנוונה היא קשיא מאי קמ''ל דפשיטא דלא תלינן בזכות דהרי לא הוכרה וקס''ד דלעדי שקר לא חיישינן כלל:
אם לא נטמאה האשה וטהורה. וי''ו יתירא למעוטי שתלתה לה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרעה זרע:
ואם לא נטמאה האשה וטהירה היא. ונקתה ונזרעה זרע והוי ליה למכתב ואם לא נטמאה ונקתה וגו' וטהורה היא לדרשה. זו טהורה. היא דונקתה וגו' ולא שניצולת מן המים מפני שהיו עדים בטומאתה דאין המים בודקין אותה כדאמרינן בפ''ק:
הלכה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָֽדְשָׁה בַכֶּלִי כול'. תַּנֵּי. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָֽדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. מִשֶּׁקָּֽדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני כו'. כלומר דתנינן בברייתא כמו דתנינן במתני' ותוספתא היא פ''ב דסוטה והתם מוסיף עלה דקתני משקדשה כו' תעובר צורתה ותצא לבית השריפה דכל הקדוש קדושת הגוף טעון עיבור צורה ונשרף בבית הדשן בעזרה:
משנה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָֽדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. וְאִם מִשֶּׁקָּֽדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לַכֹּהֲנִים מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ותשרף. שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:
האומרת טמאה אני לך. משום דדמיא לאשם תלוי כדמפרש בגמ':
וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות. ואפי' קרב הקומץ כהלכתו ולא נטמאו נשרפים שירים על בית הדשן כדמפרש בגמרא:
ותפדה. ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:
מתני' הרי היא ככל המנחו'. שנטמאו עד שלא קדשו בכלי כדתנן ריש פ' י''ב דמנחות דיש להן פדיון:
וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְאַתְייָא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְנִיכֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּן אֲנָן קַייָמִין כְּשֶׁשָּׁתָת וְלֹא בָֽדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. שֶׁלֹּא תֹאמַר. עֵידֵי שֶׁקֶר הֵן. לְפִיכָךְ לֹא בָֽדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. אָתָא מֵימַר לָךְ שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. 17a אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְאַתְייָא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. וְלָמָּה לֹא הוּכְּרָה. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָלָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְאַתְייָא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
והאומרת כו'. אמתני' פריך דקתני האומרת טמאה אני נשרפת מנחתה בעזרה ככל פסולו בקודש ואמאי:
לא כחטאת שמתו בעליה היא. בתמיה דבמנחת קנאות מזכרת עון כתיב וכחטאת היא וכמתו בעליה דמיא כדלקמיה:
וחטאת כו'. כלומר דקי''ל בפ''ד דתמורה דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא וכל היכא דאי הוי חטאת מתה במעות נמי אזלי לים המלח כגון שהפריש מעות לחטאתו ומת והכא נמי כיון דאמרה טמאה אני תו לא חזיא להקרבה ודין מעות חטאת שמתו בעליה יש לה דלא שייכא בהו מיתה והולכות לים המלח ותתפזר נמי המנחה לים המלח ואמאי טעון שריפה בעזרה:
ומשני דמיי' לאשם תלוי. דאמרינן בריש פ''ו דכריתות המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא דכיון דלבו נוקפו גמר ומקדיש ונחתא ליה קדושה וה''נ שעל ספק הופרשה המנחה מתחלה גמר בלבו ומקדיש וכיון דנחתה לה קדושה טעונה שרפה בעזרה:
אם לאשם תלוי. את מדמית לה א''כ תיקשי לך טפי דאפי' משקדשה בכלי ואמרה טמאה אני נמי לא תשרוף בעזרה דקס''ד דלאשם תלוי שלא נשחט מדמינן לה והתם אמרי' אליבא דרבנן דאם עד שלא נשחט נודע לו שלא חטא ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה וגבי מנחה דלא שייכא בה רעיה תלך לים המלח ואפילו קדשה בכלי:
ומשני רב מתניי'. דה''ק דדמיא לאשם תלוי שנשחט ונודע לו שלא חטא דתנינן התם הדם ישפך לאמה שבעזרה והבשר יצא לבית השריפה דהוי כזבח פסול שטעון שרפה וה''נ כיון שקדשה בכלי טעונה שרפה:
ואתייא כמ''ד דאינה ניכרת. והילכך שפיר אשמועינן דאינו חושש:
יכול אף היא לא תחוש. אם יודעה בעצמה שטמאה היא אלא שתלת לה זכות:
ונקה האיש מעון. כתיב ופשיטא דמנוק' מעון דאיהו מאי קעביד ולפיכך דריש דמנוקה מעון אח''כ הוא ואינו חושש לה לאסור על עצמו דשמא הא דלא בדקוה מפני שתלת לה זכות:
ולמה לא הוכרה. כלומר דלא תימא דלמה לא בדקוה ולא הוכרה כלל מפני שתלת לה זכות קמ''ל דלא תלינן בזכות ובעיקרא דדינא לא פליגי רבי יצחק ורבי יודא אלא תרווייהו ס''ל דאין המים בודקין לסוטה אפי' יש לה עדים במדה''י כדמוכח מהאי ברייתא:
א''ר יודא ואתייא כו'. כלומר דר' יודא פליג אאוקמתא דר' יצחק דס''ל דלעדי שקר לא חיישינן כלל כדאמרינן מעיקרא ולא איצטריך לאשמועינן היא גופה שלא תאמר כו' ולא אתייא אלא כמ''ד הזכות תולה ואינה ניכרת כדאמרן:
א''ר יצחק כן אנן קיימין. דלעולם אפי' כמ''ד דניכרת אתייא ולא בא למעט דלא תלינן בזכות אלא היא גופה קמ''ל דלא תאמר מאחר ששתת ולא בדקוה דעדי שקר הן וטהורה היא קמ''ל דהיינו טעמא דלא בדקוה שאין המים בודקין באשה שהיא אסורה לבעלה שהרי יש לה עדים ואפי' לא היו כאן כששתת:
ואתייא כמ''ד כו'. לאו אסיפא קאי דפשיטא היא דסיפא לא אתייא אלא כמ''ד אינה ניכרת אלא ארישא קאי שבאו לה עדים כו' וה''פ דהא ע''כ מיירי שבאו לה עדים אחר דשתיא דאי מעיקרא צריכה למימר דטמאה היא אלא ודאי הא קמ''ל דאין המים בודקין אפי' יש לה עדים במדינת הים ולא אמרינן הא דלא בדקוה מפני שיש לה זכות וא''כ לא אתייא אלא כרבנן דאמרי הזכות תולה ואינה ניכרת דלא מתנוונה כלל וקמ''ל דלא תלינן בזכות. ברם. אלא לר' דא' הזכות תולה וניכרת דמתנוונה היא קשיא מאי קמ''ל דפשיטא דלא תלינן בזכות דהרי לא הוכרה וקס''ד דלעדי שקר לא חיישינן כלל:
אם לא נטמאה האשה וטהורה. וי''ו יתירא למעוטי שתלתה לה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרעה זרע:
ואם לא נטמאה האשה וטהירה היא. ונקתה ונזרעה זרע והוי ליה למכתב ואם לא נטמאה ונקתה וגו' וטהורה היא לדרשה. זו טהורה. היא דונקתה וגו' ולא שניצולת מן המים מפני שהיו עדים בטומאתה דאין המים בודקין אותה כדאמרינן בפ''ק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source