מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רִבִּי לִעֶזֶר. מִפְּנֵי מַה חֵט אַחַת בְּמַעֲשֵׂה הָעֶגֶל וְהֵן מֵתִים בָּהּ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ. אֵין חָכְמָתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה אֶלָּא בְפִילְכָהּ. דִּכְתִיב וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוּרְקִנוֹס בְּנוֹ. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְהָשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִיבַּדְתָּ מִמֶּנִּי שְׁלֹשׁ מְאוֹת כּוֹר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה. אָמַר לֵיהּ. יִשְׂרְפוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמְסְרוּ לְנָשִׁים. וּכְשֶׁיָּֽצְתָה אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לְזוֹ דָחִיתָה בְקָנֶה. לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִׁיב. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. עֵדִים וְלֹא הַתְרָייָה הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָייָה הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסִי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. זִיבַּח קִיטֵּר נִיסַּךְ הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִיפַּח רִיקֵּד שִׂיחֵק הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. שָׂמַח בְּלִיבּוֹ הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
טפח. טפח בידו ריקד כו' דאין בהן מיתות ב''ד:
זיבח קיטר ניסך. הן עבודות שחייבין עליהן מיתות ב''ד:
שלש מיתות. מיתת סייף כדכתיב שימו איש חרבו ומיתת מגפה ויגף ה' את העם ומיתת הדרוקן וזו היא דקרי לה לקמן נבדק כסוטה כדאמרינן בבבלי ע''ז דף מ''ד ויזר על פני המים לא נתכוון משה אלא לבודקן כסוטות בלצבות בטן:
מפני מה חטא אחת במעשה העגל. שכל עבודותיו שוין לאיסור:
איבדת ממני כו'. שהיתה רגילה ליתן לו בכל שנה:
וּבֵן עַזַּאי דְּלֹא כְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּתָנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וְרִבִּי אֶלְעָזָר חַסְמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים מִיַּבְנֶה לְלוֹד. 16a וְהִקְבִילוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּבְקִיעִין. אָמַר לָהֶן. מַה חִידּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם. וְאָֽמְרוּ לוֹ. הַכֹּל תַּלְמִידֶיךָ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים. אָמַר לָהֶן. אֲפִילוּ כֵן אֵי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ דָבָר חָדָשׁ בְּכָל יוֹם. מִי שָׁבַת שָׁם. אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וּמַה הָֽיְתָה פָרַשְׁתּוֹ. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף. וּמַה אָמַר בָּהּ. הוֹאִיל וְהָאֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמוֹד וְהַנָּשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמוֹעַ. הַטָּף לָמָּה בָא. אֶלָּא לִיתֵּן שָׂכָר לַמְּבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶן. אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְתוֹכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מי שבת שם. שבת של מי היתה בדרשה:
מעשה כו'. בבלי ריש חגיגה:
ובן עזאי. דקאמר במתני' חייב אדם ללמד בתו תורה לא ס''ל כראב''ע דדריש לקמן והנשים באות לשמוע דמשמע לשמוע לקיים המצות לבד ולא משום שידעו שזכות תולה:
אִשָּׁה פְרוּשָׁה. זוֹ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַלְעֶבֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָבוֹא. וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בְּלַּיְלָה הוּא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כִּבְיָכוֹל הָיָה בַמַּחֲשָׁבָה. הוּא לְבַדּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעְתָּהּ אֶלָּא בִשְׁבִיל לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים.
Pnei Moshe (non traduit)
כביכול היה במחשבה כו'. איידי דנקט להני קראי מפרש לה דהכתוב מעיד עליה שלא היתה דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים ולכך נאמר היא:
ומלעב' בד''ת. מלעגת על המקראות וקשה לה הענין שנכתב כך ומחזקת עצמה לצניעו' בשביל זה:
רָשָׁע עָרוּם. רִבִּי זְרִיקָן בְשֵׁם רַב הוּנָא. זֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה קַלּוֹת עַל עַצְמוֹ וַחֲמוּרוֹת לָאַחֵרִים. וַאַתְייָא כְּהָדָא דְתַנֵּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר וְהַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר. עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִים הֵן. אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם. וְאֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רַב בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דתני כו'. דהנוהג בקולות נקרא רשע והכא רשע ערום נקרא שעושה בערמה ומחמיר לאחרים שלת ירגישו בו:
אֵי זֶהוּ חָסִיד שׁוֹטֶה. רָאָה תִינּוֹק מְבַעְבֵּעַ בַּנָּהָר. אָמַר. לִכְשֶׁאַחֲלוֹץ תְּפִילַּיי אַצִּילֶּנּוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ תְּפִילָּיו הוֹצִיא זֶה אֶת נַפְשׁוֹ. רָאָה תְּאֵינָה בִּכּוּרָה. אָמַר. בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִילָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ. רָאָה נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. וְהָיָה רָץ אַחֲרֶיהָ. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הָרוֹדֵף אַחֲרֵי חֲבֵירוֹ לֲהוֹרְגוֹ. אַחַר הַזָּכוֹר. אַחַר נַעֲרָה מְאוֹרָסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והי' רץ איש אחריה גרסינן. שראה אחד רץ אחריה וניתן להצילה בנפשו הוא כדתנן בסנהדרין הרודף אחר נערה המאורסה מותר להורגו והוא לא רצה להורגו שלא לשפוך דם וזהו חסיד שוטה.
במי שאפגע בו תחלה אתננה לו. שלא ליהנות ממנה כביכורים וזה שטות הוא דבזמן הזה אין ביכורים.
איזה. חסיד שוטה. דקתני במתני'.
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים כול'. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְּאָרְרִים כול'. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַמִּתְנַוְונָה מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. וְאַתְייָא כְהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֲפִילוּ טְהוֹרָה שֶׁשָּׁתָת סוֹפָהּ שֶׁהִיא מֵתָה בְתַחֲלוּאִים רָעִים. מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָה עַצְמָהּ לְמִסְפֵּק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' המתניונה מותרת לביתה. ואין חוששין שמא טמאה היא וזכות תלה לה כדמסיק:
אפי' טהורה ששתת. מתנוונת ומתה כו' על שהכניסה עצמה לספק מרובה הזה בסתירתה:
משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים מַדְהֵא אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלָת לָהֶן זְכוּת. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָֽרְרִים וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאִינָהּ מַשְׁבַּחַת אֶלָּא מִתְנַוְונָא וְהוֹלֶכֶת לַסּוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אתה מדהה את המים. מחסר ומחשיך בלשון משנה נקרא הגוון החסר דיהה כדמצינו זה הרבה במסכת נגעים ונדה:
מתנוונה והולכת. נחלית והולכת:
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בְּתוּלָה צֵייְמָנִית וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. בְּתוּלָה צֵייְמָנִית. מְצַייְמָה אוֹבֶדֶת בְּתוּלֶיהָ. וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית מִי חָֽגְלָה נְסִבָת שֵׁם בִּישׁ. וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. זֶה שֶׁהוּא גָדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא בְּפִירְקוֹ וּמְבַזֶּה גְדוֹלִים מִמֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֶה שֶׁהוּא בֶן תֵשַׁע וְאֵיבָרָיו נִרְאִין כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהוּא בָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת בַּתּוֹרָה וְהֵן מֵיתוֹת עַל יָדָיו וְהוּא פָטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
הוסיפו עליהן. על הא דחשיב במתני'. בתולה ציימנית עושה עצמה צנועה ומתענה ובתוך כך מזנת ואובדת בתוליה ובבבלי גרם צלייני':
ואלמנה שובבית מיחגלה נסבת שם ביש. מיחגלה מלשון יחוגו וינועו שנעה והולכה תמיד לשכנותיה לבקר אותן ומתוך כך עושה להן שם רע בדברים שמקבלת מהן א''נ מירגלה גרסי' מורגלת בכך:
ותינוק שהוא עולהי לחדשיו. כלומר שלא כלו ועדיין עולה הוא לחדשיו וכדמפרש ואזיל:
ואיבריו נראין כבן י''ב כו'. וזה נמי מכלה עולם הוא שאינו חושש לבא על העריות הואיל ופטור הוא ומביא לאחרים לידי מיתה:
חַד תַּלְמִיד מִדְּרִבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דֵּינָר. וַהֲוָה רִבִּי יְלֵיף זְכִי עִימֵּיהּ חָדָא לִתְלַת שְׁנִין מַעֲשֵׂר מִסְכֵּינִין. חַד זְמָן עַבְדִּין בֵּיהּ תַּלְמִידוֹי עַיִן בִּישׁ וּמָלוּן לֵיהּ. אָתָא בְּעֵי מִיזְכֵּי עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אִית לִי שִׁיעוּרָא. אָמַר. זֶה מַכַּת פְּרוּשִׁים נָֽגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְאַעֲלוּנֵיהּ לְקַפֵּילִין וְחַסְרוּנֵיהּ חַד קִרַט. וּזְכָה עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
חד זמן. נתנו התלמידים בו עין הרע ומלאו לו הדינר למאתים ואז אסור לקבל:
אתא. היה רבי רוצה לזכות עמו כפי שהיה רגיל ואמר לו יש לי כפי השיעור ומעתה אסור לי לקבל:
רמז. רבי לתלמידיו והכניסוהו לקפילין והוא חנות שמוכרין שם מיני מאכל וחסרו ממנו ע''י הוצאה. חד קרט. מטבע רובע דינר וחזר ונתן לו מעשר עני:
וּמַכַּת פְּרוּשִׁים. זֶה שֶׁהוּא נוֹתֵן עֵצָה לִיתוֹמִים לְהַבְרִיחַ מְזוֹנוֹת מִן הָאַלְמָנָה. כְּהָדָא אַרְמַלְתָּה דְרִבִּי שׁוּבְתַי הֲוָות מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַייָא. אֲתוֹן יָֽתְמַייָא וְקָֽרְבוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נַעֲבִיד לְכוֹן וְאַתּוּן שַׁטְייָן. נְפַק כְּתוֹבָה. אָמַר לוֹן. נֵימַר לְכוֹן מֵימַר. עִיבְדּוֹן גַּרְמֵיכוֹן מְזַבְּנִין. וְהִיא תָֽבְעָה פּוֹרְנֶה וּמוֹבְדָה מְזוֹנָהּ. עָֽבְדִין כֵּן. 16b בְּרוֹמֲשָׁא אָתָת וּקְרֵבַת גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר. זוּ מַכַּת פְּרוּשִׁין נָֽגְעוּ בָהּ. יָבוֹא עָלַי אִם נִתְכַּוַונְתִּי לְכָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
זו מכת פרושין נגעו בה. באותה עצה יבא עלי כך וכך אם נתכוונתי לזה אלא דעתי היתה שישלמו לה הכתובה ברצונה. מאתים זוז חסר דינר. דאז מותר לקבל מעשר עני והיה רבי רגיל לתת לו בשנה השלישית שהוא זמן מעשר עני:
ברומשא. לעת ערב באת האשה לפני ר''א וצעקה:
עיבדון גרמיכון. תעשו עצמיכם כאלו אתם מכירים הנכסים ומחמת זה תתבע כתובתה מכם ואז תאבד מזונותיה כדין האלמנה התובעת כתובתה דאין לה מזונות משעת התביעה:
אמר לון נימר לכם מימר כו'. איש אחד שהיה שם כשאמר ר''א זה אמר להיתומים אני אומר לכם מה כוונת ר''א בזה:
ומה נעביד לכון ואתם שוטים נפק כתובה. כלומר דדעתו היה שיפרעו לה הכתובה אולי תתרצה בזה ויפטרו מהמזונות:
וקרבון. היו צועקין:
הוות מבזבזא. שהיתה מוציאה יותר מדאי למזונות:
להבריח מזונות. שמשיא עצה להיתומים שיגרמו לה לתבוע כתובתה ומתוך כך תפסיד מזונותיה כדלקמן ובבבלי קרא להני גוונא רשע ערום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source