Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 4a
משנה: 4a לֹא חוּלִים לֹא אוֹכַל לָךְ לֹא כָשֵׁר לֹא דְכִי טָהוֹר וְטָמֵא נוֹתָר וּפִיגּוּל אָסוּר. כְּאִמְרָא כַּדִּירִיים כָּעֵצִים כָּאִישִּׁים כַּמִּזְבֵּחַ כַּהֵיכָל כִּירוּשָׁלֵם נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלֵם לֹא אָמַר כְּלוּם.
Traduction
Celui qui dit: ''Ce que je mangerai de ce qui t’appartient sera pour moi comme non profane (mais sacré), ou non approprié pour moi, ni permis, que ce soit pur ou impur, qu’il s’agisse d’un reliquat de sainteté (resté après son temps), ou de ce qui est devenu repoussé (par suite d’un pensée défectueuse lors de l’offre (25)Tous ces termes sont applicables au sacrifice.)'', se rend cet objet interdit. Mais s’il dit: ''Je le considère comme un agneau (à offrir), ou comme les cellules (du Temple), ou comme les bois (à brûler sur l’autel), ou comme les feux, ou comme l’autel, ou comme le parvis sacré, ou comme Jérusalem'', si enfin il a formulé son vœu par l’un des ustensiles de l’autel, bien qu’il n’ait pas mentionné le mot sacrifice, c’est un engagement qui entraîne le sacrifice. R. Juda dit: contracter un engagement, en disant ''Jérusalem (26)''Sans dire: '''' Comme Jérusalem ''''.'''', est non avenu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא חולין לא אוכל לך. דמשמע הא מה שאני אוכל לך לא יהיה חולין אלא קרבן כדמפרש בגמ' דמכלל לאו אתה שומע הין ובנוסחת הבבלי לחולין שאוכל לך ובפתח (צ''ל בקמץ) הלמ''ד דמשמע לא חולין אלא קרבן:
לא כשר לא דכי. מה שאני אוכל לך:
טהור וטמא נותר ופיגול. אם אמר טהור או טמא שאוכל לך דהיינו קדשים שנוהג בהם טומאה וטהרה ואע''ג דתרומה נמי שייך בה טומאה וטהרה סתם נדרים להחמיר:
נותר. קדשים שניתותרו:
פיגול. שחישב עליהן בשעת עבודה לאכלם חוץ לזמנן או חוץ למקומן:
כאימר'. כטלה הקרבן:
כדירים. כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:
כעצים. כגזרי עצים של מערכה:
כאישים. כקרבנות שעל האש ובגמרא מפרש כאש המזבח:
כמזבח. כקרבנות של המזבח וכן כהיכל כירושלים:
משמשי המזבח. כף ומחתה ומזרקות כדמפרש בגמ':
האומר ירושלים. בנא כ''ף לא אמר כלום ות''ק פליג עליהו ומתני' דקתני בכולהו בכ''ף ר''י הוא ואין הלכה כר''י:
כדיריים כו'. כדפרישי' במתני':
הלכה: לֹא חוּלִין לֹא אוֹכַל לָךְ כול'. הָא מַה דָנָא אֲכִיל מִן דִּידָךְ לָא יְהוּ חוּלִין אֶלָּא קָרְבָּן.
Traduction
Il faut entendre ainsi la Mishna: ''Ce que je mangerai du tien ne sera pas pour moi comme profane, mais considéré à l’égal des sacrifices (sacré);
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא מה דאנא אכיל. פירושא דמתני' נקט כדפרישית במתני':
לֹא כָשֵׁר לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ.
Traduction
ce sera inapproprié à moi, mais valable pour l’autel;
Pnei Moshe non traduit
לא כשר. דעתו לא כשר לי אלא למזבח:
לֹא דְכִי לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ.
Traduction
ni permis à moi, mais à l’autel;
טָהוֹר לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִי.
Traduction
ce sera pur pour l’autel, non pour moi,
Pnei Moshe non traduit
טהור למזבח ולא לי. כדפרישי' במתני' שאמר טהור שאוכל לך או טמא שאוכל לך ולפיכך אנו מפרשים טהור למזבח ולא לי קאמר או טמא לי ולא למזבח דודאי דעתו הי' שיהא כקרבן מה שאוכל לך:
טָמֵא לִי וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ. כָּשֵׁר וְדָכִי מִטָּהוֹר וְטָמֵא. לֹא כָשֵׁר לֹא דְכִי מִלְּטָהֵר וְטָמֵא.
Traduction
ou impur pour moi et convenable à l’autel''. En d’autres termes: même l’objet approprié ou permis ne sera pas pur pour moi, mais impur; ou bien: ce ne sera ni approprié, ni permis, de façon à être considéré comme pur, mais impur
Pnei Moshe non traduit
כשר ודכי מטהור. כמו לישנא אחרינא הוא דהכי מיתפרשא כשר ודכי מלהיות טהור שטמא אי נמי לא כשר ולא דכי מלטהר וטמא כלומר דבמתני' מיירי שאמר לכלהו לא כשר ולא דכי טהור וטמא ודעתו שלא יהיה כשר ודכי מלטהר אלא טמא שאני אוכל לך:
פִּיגּוּל. לֹא שַׁנְייָא. הִיא פִיגּוּל שֶׁלָּעוֹלָה הִיא פִיגּוּל שֶׁלִּשְׁלָמִים. נוֹתָר שֶׁלָּעוֹלָה הָיָה לוֹ שְׁעַת כּוֹשֶׁר. נוֹתָר שֶׁלִּשְׁלָמִים לֹא הָיָה לוֹ שְׁעַת כּוֹשֶׁר. אָמַר הֲרֵי עָלַי כַּנּוֹתָר שֶׁלִּשְׁלָמִים מָהוּ.
Traduction
. Quant à ce qui est devenu repoussé, il importe peu qu’il s’agisse d’un holocauste qui a été l’objet d’une pensée défectueuse lors de l’offre, ou qu’il s’agisse de sacrifice pacifique; mais pour le défaut par reliquat après le temps légal, il y a cette distinction à établir que l’holocauste devient impropre de suite (et l’interdit ainsi énoncé devient formel), tandis que le sacrifice pacifique a une plus longue latitude de temps, jusqu’à ce que le reliquat devienne impropre (27)En ce cas, il y a doute sur la portée de l'interdit, qui peut se référer au commencement.. Or, si quelqu’un adopte pour formule d’interdit ces mots: ''Cet objet me sera aussi sacré que le reliquat de sacrifice pacifique'', de quel instant s’agira-t-il? (Question non résolue). – Par le terme ''comme l’agneau'' que faut-il entendre?
Pnei Moshe non traduit
פיגול לא שנייה היא כו'. כלומר בפיגול ודאי אין חילוק בין פיגול של עולה לפיגול של שלמים ובשניהם לא היה להם שעת הכושר מעולם דהרי נשחט חוץ לזמנו:
ניתר. אבל בנותר יש חילוק דשל עולה לא היה לו שעת הכושר ואפילו קודם שניתותר לא יצא מידי מעילה לעולם ואם אמר כנותר של עולה בהא פשיטא לן דאסור:
נותר של שלמים היה לו שעת הכושר. כלומר בנותר שלמים ודאי הי' לו שעת הכושר קודם שניתותר ולפיכך בעי האומר הרי עלי כנותר של שלמים מהו אם בעיקרא קא מתפיס ודעתו היה כקודם שנעשה נותר ומותר אי כדהשתא קא מתפיס ואסור. וכה''ג בעי דלא איפשיטא היא בבבלי דף י''ב:
כְּאִימְרָא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּאִימָּר תְּמִידָא. תַּמָּן אָֽמְרִין. כִּוְולַד חַטָּאת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה מְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כְּאִימְרָא דְלָא יְנַק מִן יוֹמוֹהִי. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיתְנֵי. כָּעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נִיתְנֵי. כְּקָרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיתְנֵי. כְּדִישׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְנוֹרָה.
Traduction
Selon R. Yohanan, on le compare à l’agneau du sacrifice quotidien; selon les sages de là-bas (de Babylone), ce sera semblable au petit de la victime du péché (que l’on fera périr); selon R. Simon b. Lakish, ces mots rappellent le bélier du patriarche Abraham offert lors du sacrifice projeté d’Isaac, (Gn 22, 13). R. Hiya a enseigné un avis conforme à celui de R. Simon b. Lakish, en disant (28)Rabba à (Gn ch. 26. qu’il s’agit d’une victime n’ayant jamais sucé le lait de sa mère (soit le bélier d’Abraham). Toutefois, fut-il observé, d’après l’avis des sages babyloniens (qu’à défaut de victime offerte sur l’autel, il peut s’agir d’autre sacrifice en cas de vœu), la Mishna devrait admettre comme formule d’interdit l’expression ''comme au parvis''. De même, dit R. Abin, d’après l’avis de R. Simon b. Lakish, la Mishna devrait parler de la formule d’interdit ''comme les sacrifices offerts à l’autel'' (y compris le bélier d’Abraham). Enfin, dit R. Yossé b. R. Aboun, même d’après l’explication de R. Yohanan, on peut observer que la Mishna devrait admettre aussi comme formule d’interdit les expressions: ''Comme l’enlèvement des cendres de l’autel intérieur, ou du chandelier sacré''.
Pnei Moshe non traduit
כאימרא. ופליגו בה כאיזה אימרא:
תמן. בבבל אמרין כוולד חטאת כלומר אע''פ שלא אמר כדבר הקרב על המזבח כאימרא דתמיד אלא כוולד חטאת דלמיתה אזלא ה''ז נדר בקרבן:
תני ר''ח. בתוספתא מסייע לר''ל דקתני כאימרא דלא ינק מן יומוהו וזהו אילו של אברהם אבינו:
על דעתין דרבנן דתמן ניתני כעזרה. כלומר דהש''ס מדייק לדברי רבנן דתמן דאף שאין דעתו בקרב ע''ג המזבח נדר בקרבן א''כ ניתני נמי במתני' אם אמר כעזרה. א''נ הואיל ואין שייך למזבח הוי ליה לפרש ולומר כאימרא בעזרה ושפיר הוי מפרשינן דעתו על ולד חטאת דבעזרה הוא דמשכחת לה כגון שילדתו שם והיינו דקאמר בעזרה משום דלא שייכא על המזבח:
ניתני כקרבנות המזבח. סתם וכאילו של אברהם אבינו שהיה קרבן מזבח ובשלמא לר' יוחנן ל''ק דלהכי נקיט כאימרא משום דדעתו על התמיד וסתם תמיד אימרא הוא:
על דעתי' דרבי יוחנן. נמי איכא למידק דמאי שנא כאימרא דתמידא דנקט ואי משום שהוא תמיד בכל יום א''כ ניתני נמי כדישון מזבח הפנימי והמנורה שהן נמי בכל יום:
Nedarim
Daf 4b
משנה: הָאוֹמֵר קָרְבָּן עוֹלָה וּמִנְחָה חַטָּאת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכַל לָךְ אָסוּר וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הַקָּרְבָּן כַּקָּרְבָּן קָרְבָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר. לַקָּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוֹנָם פִּי הַמְדַבֵּר עִמָּךְ וְיָדִי עוֹשָׂה עִמָּךְ וְרַגְלִי מְהַלֶּכֶת עִמָּךְ אָסוּר.
Traduction
Quelqu’un dit: ''ce que je mangerai de toi me sera comme un holocauste, ou comme une offrande de farine, ou comme un sacrifice de péché, ou comme une action de grâce, ou une offrande pacifique''; l’objet ainsi visé devient alors interdit; R. Juda en permet la jouissance. S’il dit: ''Ce que je mangerai de toi sera pour moi le sacrifice'', ou ''comme un sacrifice'', ou (tout court) ''sacrifice'', l’objet visé sera interdit. S’il dit: ''au sacrifice (30)Littéral: en non-sacrifice. La Guemara l'explique., je ne mangerai rien de toi'', R. Meir (seul) l’interdit. Si l’un dit à son prochain: ''qu’il soit interdit à ma bouche de parler avec toi'', ou ''à ma main de travailler avec toi'', ou ''à mon pied de marcher avec toi'', ces paroles constituent les interdits.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האומר קרבן עולה כו'. כל הני בקרבנו' חובה איירי ותודה דמיא נמי לחובה דארבעה צריכין להודות וסד''א דאין זה נדור בדבר הנדו' קמ''ל וטעמא משום דאפשר שיביא ע''י נדר שידור בנזיר ומתחייב להביא חטאת וכן כולם אפשר נמי ע''י נדר:
ור' יודה מתיר. מפני שאמרן בלא כ''ף ודמי לנשבע בחיי הקרבן ואין כאן לא נדר ולא שבועה:
הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור. אע''ג דכל הני שמעינן להו כבר הקרבן איצטריכא לי' דס''ד אמינא בחיי הקרבן קאמר קמ''ל והא דתנן לקמן פ''ב קרבן שאוכל לך מותר מפרש לה בבבלי שאמר הא קרבן דבחיי קרבן משמע:
לא קרבן כו'. מפרש בגמ':
קונם פי מדבר עמך. אסור ואע''ג דהדיבור אין בו ממש ואי נדרים חלים על דבר שאין בו ממש מ''מ כשאמר קונם פי מדבר עמך אסור שהפה דבר שיש בו ממש הוא וכן אם אמר יאסרו ידי לעושיהם ורגלי להלוכן וכל כיוצא בזה:
אסור. דעינים ואזנים דבר שיש בו ממש הן:
הלכה: הָאוֹמֵר קָרְבָּן עוֹלָה וּמִנְחָה. כול'. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. הָקָרְבָּן מוּתָּר. כַּקָּרְבָּן אָסוּר. מַה פְלִיגִין. קָרְבָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹמֵר קָרְבָּן כָּאוֹמֵר הָקָרְבָּן וְהוּא מוּתָּר. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. קָרְבָּן כָּאוֹמֵר כַּקָּרְבָּן וְהוּא אָסוּר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי בָּאוֹמֵר שְׁבוּעָה כָּאוֹמֵר הָשְׁבוּעָה וְהוּא אָסוּר. וָכָא הָאוֹמֵר קָרְבָּן כָּאוֹמֵר כַּקָּרְבָּן וְהוּא מוּתָּר. וְרַבָּנִין מַטִּילִין אוֹתוֹ לַחוּמְרִין. הָאוֹמֵר שְׁבוּעָה כָּאוֹמֵר הָשְׁבוּעָה וְהוּא אָסוּר. וָכָא הָאוֹמֵר קָרְבָּן כָּאוֹמֵר הָקָרְבָּן וְהוּא אָסוּר.
Traduction
Tous reconnaissent que l’expression ''le sacrifice (31)C'est l'animal encore vivant, non encore sacrifié, ni sacré.'' n’entraîne pas d’interdit, mais l’expression ''comme le sacrifice'' l’entraîne; il n’y a de discussion qu’à l’égard du terme sacrifice (tout court): selon R. Juda, dire ''sacrifice'' équivaut à la 1re expression, et il n’y aura pas d’interdit; selon les autres sages, c’est analogue à l’expression ''comme les sacrifices'', et l’interdit subsiste. R. Juda leur observa ceci: puisque vous êtes aussi d’avis qu’en cas de serment, soit en ajoutant l’article (le), soit en l’omettant, il y a interdit, vous devriez admettre de même que le terme ''sacrifice'' (tout court) équivaut au même terme avec l’article, de sorte qu’il n’y ait pas d’interdit. Les sages répliquèrent qu’en raison du doute ils adoptent l’avis le plus sévère aux divers cas, tant pour le serment que pour l’emploi du terme sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל עמא מודיי הקרבן מותר. באומר הא קרבן בשתי תיבות דבחיי קרבן משמע:
כקרבן אסור. דמתפיס בקרבן הוא ולא פליגי אלא אם אמר קרבן כדפרישית במתני':
אין אתם מודין לי. דאין חילוק בשבועה בין אומר בה''א או לא ובשניהם אסור וכן הכא בקרבן נמי אין חילוק בין אמר קרבן או הקרבן להיתר:
ורבנן. מספקא להו ומטילין אותו בתרוייהו לחומרא:
חָלִיל הֶחָלִיל לְחַלִיל בֶּחָלִיל. בֵּין שֶׁאוֹכַל לָךְ בֵּין שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ. מוּתָּר. לָחוּלִין שֶׁאוֹכַל לָךְ. אָסוּר. חוּלִין שֶׁאוֹכַל לָךְ. מוּתָּר.
Traduction
Pour celui qui a employé les expression ''flûtes'', ou ''la flûte'', ou ''à la flûte'', ou ''comme la flûte'', ''soit que je mange du tien, soit que ne j’en mange pas'', il n’y a pas d’interdit (32)Ce ne sont pas des consécrations à l'autel.; mais en disant: ''ne sera pas profane (sacré) ce que je mangerai du tien'', on s’engage, de façon à provoquer l’interdit, lequel n’est pas applicable à l’expression ''sera profane ce que je mangerai du tien''.
Pnei Moshe non traduit
חליל כו'. אם אמר בלשונות הללו בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר דאין כאן משמעות קרבן ולא מיקרי משמשי מזבח:
לחולין. בפתח (צ''ל בקמ''ן) הלמ''ד דמשמע לא חולין אלא קרבן מה שאוכל לך:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר מִמַּשְׁמַע לָאו אַתְּ שׁוֹמֵעַ הֵין. לֹא קָרְבָּן מִזֶּה. דְּלָ נָא אֲכִיל מִן דִּילָךְ. הָא מַה דָנָא אֲכִיל מִן דִּידָךְ חוּלִין הוּא. לֵית הוּא קָרְבָּן.
Traduction
– R. Yassa dit au nom de R. Yohanan (33)Ibid., 4, 10.: l’avis exprimé par la Mishna au nom de R. Meir (qu’en disant ''non sacrifice ce que je ne mangerai pas du tien'', on provoque l’interdit) doit être compris en ce sens, qu’il y a lieu de conclure de la tournure négative quel est l’avis positif; en d’autres termes: il n’est pas un sacrifice de là, car je n’en mangerai pas, et, par contre, s’il m’arrivait de vouloir manger du tien, ce ne sera pas profane, mais aussi sacré qu’un sacrifice (donc, il y aura interdit).
Pnei Moshe non traduit
דברי ר''מ. אמתני' קאי דקתני לא קרבן לא אוכל לך ר''מ אוסר ומפרש טעמא דר''מ דממשמע לאו את שומע הין כדמפרש ואזיל לא קרבן מזה דלא אנא אכיל מן דילך דמשמע הא מה דאנא אכיל מן דילך לית הוא חולין אלא קרבן הוא גרסינן:
כַּדִּירִיִים. כְּדִירִים שֶׁלָּעֵצִים. 4b כְּדִירִיִים שֶׁלַּקָּרְבָּנוֹת. כָּעֵצִים. כִּשְׁנֵי גֵּיזֵירֵי עֵצִים. כָּאִישִּׁים. כְּשַׁלְהֲבוֹת שֶׁלָּאֵשׁ. כַּמִּזְבֵּחַ. כְּקָרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כָּהֵיכָל. כְּקָרְבְּנוֹת הַהֵיכָל. כִּירוּשָׁלֵם. כְּקָרְבְּנוֹת יְרוּשָׁלֵם.
Traduction
Par ''cellules du Temple'', on entend celle au bois, ou celle aux victimes. Par ''bois'', on entend les fagots à brûler sur l’autel. Par ''feux'', on entend les flammes; par ''autel'', les victimes à y offrir; par ''le parvis sacré'', les victimes présentées là; par ''Jérusalem'', les sacrifices offerts là.
נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ. כְּגוֹן כַּף וּמַחְתָּה וּמִזְרָק.
Traduction
– ''S’il a formulé son vœu par l’un des ustensiles de l’autel'', savoir la pelle, la poêle, ou la fourche.
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹמֵר כִּירוּשָׁלֵם לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון אֶלָּא לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים שֶׁבָּהּ. כַּתּוֹרָה. הֲרֵי זֶה מוּתָּר. כִּקְדוּשַׁת תּוֹרָה כַּכָּתוּב בָּהּ. הֲרֵי זֶה אָסוּר כַּקָּרְבָּנוֹת הַכְּתוּבִין שֶׁבָּהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כַּתּוֹרָה וְכַכָּתוּב בָּהּ. הֲרֵי זֶה מוּתָּר. רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׁאֵין בְיָדוֹ חִיטִּין וּפָטוּר עַל הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כַּתּוֹרָה. כִּקְדוּשַׁת תּוֹרָה. כַּכָּתוּב בָּהּ. כִּקְדוּשַׁת כְּתוּבַיָּא.
Traduction
''R. Juda dit: contracter un engagement en disant Jérusalem, est non avenu'', parce qu’alors la pensée ne se reporte pas sur ce qu’il s’agit d’y sacrifier, mais sur ses bois et ses pierres. Si quelqu’un formule un vœu en disant ''par la Loi'', l’objet visé reste permis, parce qu’alors on a seulement en vue la sainteté de la Loi, qui ne comporte pas d’interdit; mais si l’on a dit: ''par les préceptes qui y sont inscrits'', l’interdit est applicable, car alors on a en vue les sacrifices qui sont énoncés là. Selon un autre enseignement, même un vœu basé sur les expression ''par la Loi et ses préceptes'' n’entraîne pas d’interdit. -Un tel avis, dit R. Abin b. Cahana, doit émaner de R. Simon, puisqu’au dire de R. Yohanan (29)Shevuot 2, 4., R. Simon est d’avis qu’en cas de contestation d’un dépôt de froment, d’orge et d’épeautre, il suffit, selon lui, que la véracité de l’assertion pour le froment soit prouvée par entraîner la dispense du serment au sujet du reste (de même ici, où il y a connexité des expressions ''par la Loi'' et ''par ce qui y est écrit'', l’interdit n’est pas applicable, en raison de son inapplication du 1er terme). Toutefois, dit R. Yossé, tous sont d’avis qu’en ce cas il n’y a pas d’interdit, parce que la 1re expression ''par la Loi'' vise sa sainteté, et en ce cas le 2e terme vise aussi la sainteté de l’écrit (non des sacrifices).
Pnei Moshe non traduit
ר' יהודה אומר האומר כירושלים לא אמר כלום. האי תנא דברייתא אליבא דר''י סבר דאפי' אמר כירושלים בכ''ף לא אמר כלום שלא נתכוון לדבר הקרב בה ופליג אתנא דמתני' וכן קאמר בבלי דף י''א תרי תנאיי ואליבא דר' יודה:
כתורה. אם התפיס דבר בתורה ואמר ככר זה עלי כתורה ה''ז מותר כדמפרש טעמא כקדושת תורה קאמר כלומר דעתו היה על קדושת התורה ואין זה דבר המקודש בידי אדם ולא הוי מתפיס בדבר הנדור:
ככתוב בה. אם התפיס בדבר הכתוב בה ה''ז אסור משום דדעתו היה בקרבנות הכתובין שבה והוי מתפיס בדבר הנדור:
אית תניי תני. אם התפיס בשניהם בתורה ובכתו' בה ה''ז מותר:
וקאמר ר' אבין דר''ש היא דאמר ר' יוחנן דברי ר''ש נמצא שאין בידו חיטין פטור על השאר. בפ' שבועת הפקדון תנן תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין חייב על כל א' ואחת וקאמר שם בהאי תלמודא לדברי ר''ש אם נמצא שאין בידו חטין ואישתכח דכי אשתבע אחטין בקושטא הוא משתבע פטור נמי על השאר כדקאמר טעמ' התם דמיירי במתפיס שאמר שעורין יהו כחטין כוסמין יהו כחטין וכלומר דהואיל והתפיס כולן בחטין ועל החטין לא חיילא שבועה מש''ה לא חיילא נמי אשעורין וכוסמין ואע''ג דאי לא אדכר חטין הוי חיילא שבועה אשעורין וכוסמין וה''נ אע''ג דאי לא אמר אלא ככתוב בה לחוד הוי חיילא כיון דאמר כתורה וככתוב בה כמאן דהתפיס כתוב בה בתורה דמי ומגו דלא חיילא אתורה לא חיילא נמי אכתוב בה:
א''ר יוסי ד''ה היא. ושאני הכא דכ''ע מודים בה דמכיון שאמר בתחלה כתורה ודעתו היה על קדושת התורה ומשום הכי כי אמר אח''כ ככתוב בה אמרינן נמי דדעתו היה כקדושת כתוביא כקדושה של הכתוב בה ואכתי לא הוי מתפיס בדבר הנדו' דלא היה דעתו אקרבנות הכתובים בה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source