Nedarim
Daf 33a
משנה: דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִיכָּֽנְסִי לְרְשׁוּתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. שֶׁמִּשֶּׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בּוֹגֶרֶת וּשֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הוֹאִיל וּבַעֲלָהּ חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ יָפֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
Traduction
Chez les savants il est d’usage, avant que la fille quitte la maison (pour son mari), de lui dire: ''Je déclare annulés tous les vœux que tu as formulé chez moi'' (pour la délier). De même, avant qu’elle entre chez lui, le mari lui dira: ''Je déclare annulés tous les vœux que tu as prononcés avant que tu entres chez moi''; car, une fois qu’elle est en son pouvoir, il ne peut plus rien annuler rétroactivement. Après qu’une fille de seconde majorité (225)Indépendante du pouvoir paternel. a laissé passer douze mois depuis ses fiançailles, ou pour une veuve fiancée après une période de trente jours, selon R. Eliézer, le futur pourra énoncer le libération des vœux, de même qu’il est tenu de pourvoir à sa nourriture; selon les autres sages, ce futur ne peut pas les délier, jusqu’à ce que la femme entre en la puissance du mari (après le mariage effectif).
Pnei Moshe non traduit
מתני' עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו. קודם שתבא לרשות הבעל:
וכן. הארוס אומר לה כן עד שלא תכנס לרשותי שמשתיכנס לרשותו אינו יכול להפר. שאין הבעל מיפר בקודמין:
בוגרת וששהת י''ב חדש. בוגרת כדינה שזמנה חלוק הוא שאם תבעה להנשא ביום הבגר נותנין לה י''ב חדש לפרנס עצמה ואם לא תבעה ביום הבגר אין לה י''ב חדש אלא מיום הבגר ואם עברה עליה י''ב חדש מיום הבגר אין לה אלא שלשים יום כמו אלמנה כמפורש בפ' אע''פ:
וששהת י''ב חדש. נערה שתבעה להנשא וזמנה קצוב י''ב חדש שמכאן ואילך הבעל חייב במזונותיה ובנוסחת הבבלי בוגרת ששהת י''ב חדש ומסיק לה בגמ' תני וששהת:
ואלמנה. ששהתה שלשים יום משתבעה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:
הואיל ובעלה חייב במזונותיה. שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת וס''ל לר''א כיון שהיא ניזונת משל בעלה מסתמא על דעתו נודרת:
אין הבעל מיפר. יחידי עד שתיכנס לרשותו והלכה כחכמים:
משנה: נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה נִתְגָּֽרְשָׁה בּוֹ בַיּוֹם נִתְאָֽרְסָה בּוֹ בַיּוֹם אֲפִילוּ לְמֵאָה אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.
Traduction
Si une telle jeune fille fiancée a formulé un vœu, puis elle est répudiée le même jour, et le même jour encore elle est de nouveau fiancée à un autre, y eut-il ainsi cent transitions de cette sorte, le père et le dernier fiancé peuvent ensemble la délier de ses vœux. Voici la règle: Aussi longtemps qu’elle n’est pas devenue une heure complète indépendante (par suite de nouvelles fiançailles immédiates), son père et son dernier fiancé peuvent s’unir pour annuler ses vœux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נתגרשה בו ביום. ששמע האב שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:
ונתארסה בו ביום. לאחר:
אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שהארוס מיפר בקודמין ואפילו נדרים שנדרה בפני ארוס הראשון דכתיב ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר:
כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. לא מחמת נישואין ולא מחמת בגר:
הלכה: נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה כול'. אָמַר רִבִּי הִילָא. הָיֹה תִהְיֶה. אֲפִילוּ מֵאָה הֲוָיוֹת אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵפֵירִין נְדָרֶיהָ.
Traduction
R. Ila dit: du verset (précité) si elle passe en puissance de mari, etc. (où le terme être est redondant), on conclut que si même il y a cent transitions de cette sorte, ''le père et le dernier fiancé peuvent délier la fille de ses vœux''. En effet, dit R. Yossé, ce sont là les termes mêmes de la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
גמ' היו תהיה. כתיב אפי' מאה הויות שנתקדשה למאה זה אחר זה בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:
אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן. לאו אדר' הילא קאי שהרי מפורש בהדיא במתני' ור' הילא דרשא דקרא אשמועינן אלא כדקאמר לעיל סוף הלכה א' שאם מת החרוס הראשון ונתארסה לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כמו בנתגרשה ומהו דתימא ה''א שאני מת דנתרוקנה רשות לאב בנדר זה קמ''ל הואיל ולא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. ואיידי דמייתי לעיל ראיה מהאי מתני' נקט לה הכא וכן דרך הש''ס הזה:
מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁהֵיפֵר הַבַּעַל אֶת חֶלְקוֹ. אֲבָל לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. 33a נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָֽדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה. נִתְגָּֽרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם. נִתְאָֽרְסָה בוֹ בַיּוֹם. אֲפִילוּ לְמֵאָה. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵיפֵירִין אֶת נְדָרֶיהָ. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת הַבַּעַל. נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
Traduction
tandis que si le mari meurt en cette condition, son droit est réversible sur le père. D’autre part, les compagnons d’étude ont cru devoir expliquer à l’inverse la fin: c’est seulement lorsque le mari a annulé le vœu en ce qui le concerne (puis meurt), que le père a la faculté de libérer définitivement sa fille du vœu;
Pnei Moshe non traduit
הוון בעיי מימר. בסיפא היו רוצין לפרש איפכא דדוקא בשהפר הבעל חלקו נתרוקנה רשות לאב אבל לא הפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב כיון שהנדר היה נראה לשניהם:
מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. עַד כְּדוֹן בִּנְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס וְנִתְאָֽרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב לַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. נֵדֶר עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה. מֵת הָאָב נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה וְנִתְאָֽרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב וְלַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
Traduction
mais si avant d’avoir libéré le vœu en ce qui le concerne le mari meut, le père n’a plus la faculté suffisante pour délier seul de ce vœu (qui incombe au père et au futur réunis). Toutefois, il résulte de la Mishna suivante (§ 3) qu’il n’en est pas ainsi, puisqu’il est dit: ''Si une telle jeune fille fiancée a formulé un vœu, puis elle est répudiée le même jour, et le même jour elle est de nouveau fiancée à un autre, y eut-il ainsi cent transitions de cette sorte, le père et le dernier fiancé peuvent la délier ensemble de ses vœux''. Or, il s’agit évidemment là du cas où le père est mort sans avoir délié le vœu pour sa part (bien que la libération du vœu incombe aux 2 ayants-droit réunis); de même, le mari fut-il mort avant d’avoir délié le vœu en ce qui le concerne, la faculté de libération passe alors entière au père. R. Hagaï demanda en présence de R. Yossa: On sait par la Mishna quelle est la règle pour les vœux énoncés par la jeune fille avant le moment de ses fiançailles (222)Alors, elle dépend du père seul dont le pouvoir n'est pas réversible sur le futur (selon la correction du comment. Pné-Mosché.; mais pour les vœux énoncés depuis les fiançailles, est-ce qu’au cas de décès du père pendant les fiançailles, la faculté de libération n’est pas réversible entièrement sur le futur? -Non, dit R. Yossa, car on sait bien qu’une jeune fille qui, ayant énoncé des vœux avant d’être fiancée, se fiance ensuite, sera seulement libérée par la double énonciation du père et du fiancé réunis. Or, il a été dit (§ 2): ''Si le père meurt avant d’être intervenu pour la libération, son droit n’est pas réversible sur le futur'' (ce dernier n’y suffit pas seul (223)Il en est de même pour les vœux faits par la fille déjà fiancée.). De même, ce qui est dit ''si le futur meurt, son droit est réversible sur le père'', est-il seulement applicable aux vœux énoncés avant les fiançailles, ou même à ceux qui ont été énoncés après (quoiqu’il s’agisse de ceux qui sont au pouvoir des 2 ayants-droit)? Certes, fut-il répliqué, car pour les vœux énoncés par une jeune fille avant ses fiançailles, qui ensuite devient fiancée, il faut l’intervention double du père et du futur pour obtenir la libération; et pourtant il est dit: ''Si le futur meurt à ce moment, son droit est réversible sur le père''; cela prouve donc aussi que, pour les vœux énoncés par la jeune fille après les fiançailles, le droit du futur mort à ce moment est réversible sur le père (qui suffira pour libérer définitivement).
Pnei Moshe non traduit
נישמעינה. לזה מן מתני' דלקמן דקתני נדרה והיא ארוסה כו' אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה וע''כ בשלא הפר לה הראשון מיירי דאל''כ למה לי הפרת האחרון הרי האב יכול להפר חלקו אחר שהפר הבעל חלקו אלא בשלא הפר הראשון וקתני אביה והאחרון מפירין ואע''ג דזה הנדר היה נראה לשניהם לאביה עם הראשון אפ''ה כיון שנכנסה לרשות האחרון להפר בשותפות האב מיפר הוא עם האב והכא נמי אפילו לא היפר הבעל חלקו כשמת נתרוקנה רשות לאב כשאין שם ארוס אחר והוא לבדו מיפר:
מת האב כו' ר' חגיי בעי. לפני ר' יוסי מי נימא דעד כאן לא קאמר אלא בנדרים שנדרה משנתארסה הואיל ובשעת הנדר היה נראה לשניהם והילכך מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
נדרים שנדרה עד שלא נתארסה. אם בזה נמי אמרינן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אע''פ דבשעת הנדר לא היה רשות שניהם עליה. והיותר נראה דאפכא גרסינן הכא בבעיא ראשונה דעד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה מפני שבשעת נדרה לא הוה עליה אלא רשות האב והילכך לא נתרוקנה רשות לבעל אבל בנדרים שנדרה משנתארסה מאי דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר היה גם רשות בעלה עליה דבכה''ג אמרינן דנתרוקנה רשות לבעל. והשתא שייך שפיר התשובה שהשיבו:
א''ל וכי נדרים שנדרה עד שלא תתארס ונתארסה. לאו דאפי' בזה כבר נראו לאב ולבעל להפר לה אחר שנתארסה:
דתימר. כלומר ואפילו הכי את אומר בהן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל והה''ד בנדרי' שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת האב לא נתרוקנה לרשות הבעל:
חסר כאן הבעיא וניכר החסרון מתוך משמעות הענין וה''ג נדרה עד שלא נתארסה נדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה לרשות האב. ואסיפא קאי מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ובעי דילמא עד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה הואיל ובשעת הנדר לא היה עליה אלא רשות האב והילכך עכשיו חוזרת לרשותו אבל בנדרים שנדרה משנתארסה וברשות שניהם היא אם בדא נמי אמרינן מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ופשיט ליה נמי הכי וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה כשנתארסה:
דתימר. ואפי' הכי את אומר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והה''ד בנדרים שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה כו':
שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ. בְּבוֹגֶרֶת אֲרוּסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
– ''Le futur, est-il dit, peut annuler les vœux d’une fille qui a atteint la seconde majorité''. Cette phrase de la Mishna doit émaner de R. Eléazar; car il a été dit en son nom (224)Ci-dessus, 1.: le verset si elle passe en puissance de mari, etc. (Nb 30,1) est applicable à une fiancée ayant atteint la 2e majorité, et qui en cet état est liée par vœu (en ce cas, le père n’a pas à intervenir).
Pnei Moshe non traduit
שהבעל מיפר בבגר. מתני' דר' אליעזר היא. דתני לעיל בבוגרת וארוסה הכתוב מדבר ולומר שבשהיא נתארסה כשבגרה הבעל מיפר לבדו ולא איירי כלל בשותפות האב:
Nedarim
Daf 33b
משנה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.
Traduction
Si une veuve (sans enfant) attend de son beau-frère le mariage par lévirat, que ce soit d’un beau-frère ou de l’un des deux, R. Eliézer autorise le beau-frère à annuler ses vœux; selon R. Josué, c’est permis si elle attend le mariage d’un seul, non si elle l’attend de l’un d’eux. R. aqiba ne le permet pas, ni si elle attend le mariage d’un seul, ni de deux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שומרת יבם כו' ר' אליעזר אומר יפר. בבבלי מוקי לה בשעשה בה מאמר מיירי וכן משמע הכא בגמ' בהלכה דלקמן וסבירא ליה לר' אליעזר מאמר קונה קנין גמור ואם היא נערה ויש לה אב אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:
רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים. דלא סבירא ליה לר' יהושע מאמר קונה קנין גמור מיהו ס''ל דיש זיקה וזיקה ככנוסה כלומר כשאר ארוסה שהבעל מיפר בשותפות האב וכשאין שם אלא יבם אחד הוא דמיפר אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהן מיפר שאין ברירה:
ר' עקיבה אומר לא לאחד ולא לשנים. דקסבר זיקה אינה ככניסה ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה והל' כר' עקיבה:
הלכה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם כול'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה מֵיפֵר לָהּ. וְהֵן דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ קִידּוּשֵׁי מֵאָה תוֹפְשִׂין בָּהּ. מִי מֵיפֵר לָהּ. וַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְייַעֲדָהּ לִבְנוֹ הַקָּטָן. מִי מֵיפֵר לָהּ. וַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ אָשָׁם תָּלוּי אֵין לָהּ. מִי מֵיפֵר לָהּ.
Traduction
D’après R. Eliézer, qui est d’avis que le beau-frère devant épouser une veuve par lévirat peut la délier de ses vœux, fussent-ils deux beaux-frères en ce cas, lequel d’eux aurait cette faculté de libération ? De même, au sujet de ce qu’a dit R. Abahou au nom de R. Yohanan (228)Tr Qiddouschin III, 1, (f. 63)., si l’on déclare à une femme vouloir l’engager dès à présent pour l’épouser après 30 jours, et qu’avant de délai un autre l’épouse, y eut-il ainsi une succession de cent prétendants, le dernier l’emporte; lequel alors des fiancés pourra libérer les vœux de cette femme? De même, R. Jacob dit au nom de R. Yohanan (229)Ibid I, 2, (f. 59). V. tr. Yebamoth III 5, fin (t. VII, p. 48). qu’un maître peut destiner son esclave (femme) même à son fils mineur (Ex 21, 9); en ce cas, est-ce le fils, quoique mineur, ou le maître, qui libère les vœux de cette femme? De même enfin, au sujet de ce qu’a dit R. Jacob b. Aha, au nom de R. Yohanan, et R. Ila, au nom de R. Eléazar (230)Ibid., XIV, 1 (p. 193)., en cas d’union adultérine avec la femme d’un sourd-muet, on n’est pas même passible du sacrifice de suspension (ce mariage est alors nul); est-ce alors le père qui a la faculté de la libérer de ses vœux ? (diverses questions non résolues).
Pnei Moshe non traduit
גמ' על דעתיה דר' אליעזר גרסינן. כלומר דבעי הש''ס לר' אליעזר דס''ל היבם מיפר ואפילו יש כאן שני יבמין דאגידא בהו והן דאמר ר' אבהו בקידושין פרק האומר גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר עשרים יום כו' דאפילו קידושי מאה תופסין בה והשתא בעי לר' אליעזר מי מיפר לה נדריה הראשון מיפר או אפילו אחד מכולן הואיל ובכלהו אגידא היא:
והאי דאמר ר' יעקב. וכן הא דאמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן בפ''ק דקידושין דמייעד אמה העבריה אפילו לבנו קטן ומי מיפר לה דקטן אין לו זכות ומי נימא הואיל ואכתי קצת אגידא ביה בהאדון הוא מיפר לה נדרה:
והאי דאמר ר' יעקב. בריש פ' חרש דאשתו של חרש ושל שוטה אפילו אשם תלוי אין בה להביא עליה מי מיפר נדרים כלומר אם האב יכול לבדו להפר נדרה הואיל דקידושי החרש לאו כלום הן או לא ולא איפשיטו כל הני בעיי:
הלכה: בּוֹגֶרֶת וְשֶׁשָׁהֲתָה שְׁנָים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול'. מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּבִמְזוֹנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. קִידֵּשׁ אִשָּׁה עַל מְנָת לָזוּן הַבַּעַל מֵיפֵר לָהּ. 33b נָשָׂא אִשָּׁה עַל מְנָת לָזוּן הָאָב מֵיפֵר לָהּ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
Traduction
Puisque l’on sait, d’après R. Eliézer, que la libération des vœux par le futur dépend de ce qu’il nourrit sa femme, s’il l’a consacrée pour la nourrir de suite, il a aussi la faculté de la délier de ses vœux (même avant qu’elle soit au domicile conjugal); mais s’il l’a épousée à condition de ne pas la nourrir de suite, le père a cette faculté. Tel est l’avis des sages. Selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan, le mari ne pourra lever aucun vœu de la femme, jusqu’à ce qu’elle ait pénétré dans sa maison.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מיסבר סבר ר''א דבמזונות הדבר תלוי. כלומר למאי דשמעינן לר' אליעזר דהפרת נדרי' של הבעל במזונו' תלוי ולפיכך קידש אשה על מנת לזון אותה מיד אע''פ שלא כנסה הבעל מיפר לה לבדו:
נשא אשה על מנת שלא לזון גרסינן האב מיפר לה. ולא הבעל דהכל במזונות תלוי:
דברי חכמים. ולטעמייהו דחכמים לעולם אינו מפר לבדו בארוסה ואפי' נותן לה מזונות כדר' יעקב בר אחא בשם ר''י לעולם כו' וקמ''ל דלא תימא דרבנן לא קאמרי במתני' עד שתיכנס לרשותו אלא לומר דאין הדבר תלוי במזונות לבד אלא עד שתיכנס גם כן לרשותו ומיהו עד שיזונה נמי בעינן קמ''ל דלא אלא משתיכנס לרשותו בלבד הדבר תלוי לדברי חכמים ואפילו אם נשא אשה על מנת שלא לזונה הבעל מיפר לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source