Vayedaber

הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּּוֹדִים כול'. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ. וּכְבָר נוֹלְדוּ. מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. הִנֵּה בֶּן נוֹלַד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. וְעַדַּיִין לֹא נוֹלַד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בג''ע. שחושב בדעתו שתועיל לו זכות אבות והקב''ה גוררו ומוציאו משם ומראה לו שאין לו זכות אבות שלא נקרא זרע אברהם ויצחק:

ממי דרך כוכב שעתיד לעמוד מיעקב. והוא נמי רמז למה שנאמר וספור הכוכבים כה יהיה זרעך מי שנאמר בו דרך כוכב הוא זרעך אבל לא ישמעאל ועשו:

בי''ת תרי. הוא רמז על יעקב בן שעתיד לנחול ב' עולמות:

ביצחק. כתיב במקצת יצחק ולא כל יצחק:

כי ביצחק וגו' כתיב ובאותו זרע נדר:

גמ' ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם. בתמיה:

מ''ט דרבנין. דאמר ילודים בכלל נולדים דשם נולדים כולל שניהם דכתיב הנה בן נולד וגו' ועדיין לא נולד באותו שעה ובבבלי מקשי מקרא קמא לר' מאיר ומסיק. דמשמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ובהא פליגי דר''מ סבר בלשון בני אדם לא מיקרו נולדים אלא העתידים להוולד וחכמים סברי דגם בלשון בני אדם כולל שתיהן כמו בלשון תורה וכן צריך לפרש הכא והא דמייתי קרא דועתה וגו' לר''מ לומר דאין הולכין אחר לשון תורה דהא כתיב נמי הנה בן נולד וגו' ומשמע הכי ומשמע הכי:

גמ' מ''ט דר''מ. דאמר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים דלא הוי בכלל נולדים דכתיב ועתה שני בניך הנולדים וכבר נולדו כלומר דמשמע אותן שנולדו נולדים מיקרי ולא שעתידין להוולד:

משנה: הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה אָסוּר אַף בְּסוּמִין שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ. הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת וּמוּתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים. הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים מוֹתָּר בַּנּוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים רִבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא נִתְכַּוֵון זֶה 12a אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוָולֵד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יהנה לאומות. דלא תימא דהוי נדר שאי אפשר לעמוד בו ודמיא לההוא דאמר כריש פ''ב שבועה שלא אישן ג' ימים מכין אותו וישן מיד וה''נ יהנה לאלתר קמ''ל דלא כיון דאיכא תקנתא באומות אע''פ שקנה רחוקה היא לו:

אין שומעין לו. אין בחירק כלומר אם שומעין לו דלית ליה תקנתא אלא אם ירצה חבירו לקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:

שישראל נהנין לי. משלי לוקח בפחות או מוכר ביותר:

לוקח ביות' ומוכר בפחות. ומוקי לה בבבלי בזבינא מציעתא דלא הוי זבינא חריפא שאין עליו קופצים הרבה וגם לא רמיא על אפיה שלא יהו עליו קופצים כלל והילכך כל שהוא נמכר שוה בשוה איכא הנאת לוקח ומוכר:

שאיני נהנה לישראל. משל ישראל:

ומותר באומות. ואפי' באותם שהם מזרע אברהם כדמפרש בגמ' דלא הוי זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד:

אסור בישראל. וגרים נמי בכלל זרע אברהם הם דכתי' כי אב המון גוים נתתיך:

ואסור באומת. ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:

מתני' מותר בישראל שיצאו מכלל בני נח:

מתני' למי שהחמה רואה אותו. מדלא קאמר מן הרואים:

אסור בקרחים ובעלי שיבות. מדלא קאמר בבעלי השער אף קרחים בכלל וכיון דשחורי הראש לגבי קרחים לאו דוקא לבעלי שיבות נמי לאו דוקא:

שאינן נקראין שחורי הראש אלא אנשים. לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמי' מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשי' אבל נשים לעולם הולכות ראשן מכוסה והקטנים לעולם בגילוי הראש הולכין ומש''ה לא נקראו שחורי הראש אלא אנשים הגדולים:

מן הילודים. שנולדו כבר מותר בנולדים שעתידין להוולד:

ר' מאיר מתיר אף בילודים. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדי':

אלא במי שדרכו להוליד. כגון אדם ובהמה לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילין בצים:

ואסור בכותים. אבל לא בעכו''ם שאין בכלל דבריו אלא מצווין ועושין וכותים שהם גרים מצווין ועושין הם:

מאוכלי השום. אחד מעש' תקנות שתיקן עזרא שיהיו אוכלין שום לילי שבת מפני שמרבה הזרע וליל שבת הוא זמן עונה של ת''ח וכותים נמי נהגו בתקנה זו:

ומותר בכותים. שאינם עולים לרגל ואף על גב דמדאורייתא הוא מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:

משנה: הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בַּכּוּתִים. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ מוּתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאוּמּוֹת. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי אַבְרָהָם אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּאוּמּוֹת. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל לוֹקֵחַ בְּיֵתֶר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיֵתֶר אִין שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶם וְהֵם לִי יַהֲנֶה לָאוּמּוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין שומעין לו. אין בחירק כלומר אם שומעין לו דלית ליה תקנתא אלא אם ירצה חבירו לקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:

שישראל נהנין לי. משלי לוקח בפחות או מוכר ביותר:

שאיני נהנה לישראל. משל ישראל:

ומותר באומות. ואפי' באותם שהם מזרע אברהם כדמפרש בגמ' דלא הוי זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד:

אסור בישראל. וגרים נמי בכלל זרע אברהם הם דכתי' כי אב המון גוים נתתיך:

ואסור באומת. ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:

מתני' מותר בישראל שיצאו מכלל בני נח:

מתני' למי שהחמה רואה אותו. מדלא קאמר מן הרואים:

מן הילודים. שנולדו כבר מותר בנולדים שעתידין להוולד:

אלא במי שדרכו להוליד. כגון אדם ובהמה לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילין בצים:

ואסור בכותים. אבל לא בעכו''ם שאין בכלל דבריו אלא מצווין ועושין וכותים שהם גרים מצווין ועושין הם:

ומותר בכותים. שאינם עולים לרגל ואף על גב דמדאורייתא הוא מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:

הלכה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ. מוּתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאוּמּוֹת. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם. אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּאוּמּוֹת כול'. וְאֵין יִשְׁמָעֵאל בִּכְלַל זַרְעוֹ שֶׁלָּאַבְרָהָם. כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְאֵין עֶשָׂיו בִּכְלַל זֶרַע יִצְחָק. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. בְּיִצְחָק. בְּמִקְצָת יִצְחָק. רִבִּי הוּנָא אָמַר. בֵּית תְּרֵי. בֶּן שֶׁהוּא עָתִיד לִנְחוֹל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. רִבִּי גֵרשׁוֹם בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. מִמִּי דָּרַךְ כּוֹכָב וְעָתִיד לַעֲמוֹד. מִיַּעֲקֹב. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא. עָתִיד עֵשָׂיו הָרָשָׁע לַעֲטוֹף טַּלִּיתוֹ וְלֵישֵׁב עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן לֶעָתִיד לָבֹוֹא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹרְרוֹ וּמוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. מַה טַעֲמָא. אִם תִּגְבִּיעַ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאוּם י֨י. וְאֵין כּוֹכָבִים אֶלָּא צַדִיקִים. כְּמַה דְּאַתְּ אֲמַר וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוּלָם וָעֶד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בי''ת תרי. הוא רמז על יעקב בן שעתיד לנחול ב' עולמות:

ביצחק. כתיב במקצת יצחק ולא כל יצחק:

כי ביצחק וגו' כתיב ובאותו זרע נדר:

גמ' ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם. בתמיה:

עֲבוֹדָה זָרָה קָשָׁה מִכּוּלָּם. וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בַּר פָּזִי. חִילּוּל הַשֵּׁם קָשֶׁה מִכּוּלָּן. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יי֨ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ גִּילוּלָיו לְכוּ עֲבוֹדוּ וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ וגו'.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חילול השם. בפרהסיא יותר קשה מכולן כדכתיב ועתה וגו' איש גלוליו לכו עבדו בצנעא רק ואת שם קדשי לא תחללו ודרך משל ותוכחה הוא:

קשה מכולם. מכל המצות שהיא ג''כ שקולה כנגד כולן כדכתיב וכי תשגו וגו' ועל ע''ז קאי דכתיב אשר צוה ה' אליכם וזהו אנכי ולא יהיה לך שמפי הגבורה שמענו:

בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. אֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַה אֲנִי מְקַייֵם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוֹמָת. אַף בְּמִילָה. מַה אֲנִי מְקַייָם בַּשְּׁמִינִי יִמּוֹל. חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַיּוֹם. אֲפִילוּ בְשַׁבָּת. בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִּים מָצִינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. בַּתּוֹרָה. דִּכְתִיב עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמוֹר מִצְווֹתַי וְתוֹרוֹתָיי. וּכְתִיב רְאוּ כִּי יי֨ נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. בַּנְּבִיאִים. דִּכְתִיב וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים בְּחוּקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ וגו'. וּכְתִיב וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִילְּלוּ מְאוֹד. בַּכְּתוּבִּים. דִּכְתִיב וְעַל הַר סִינַי יוֹרַדְתָּ וּכְתִיב וְאֶת שַׁבָּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וגו'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי אַבּוּנָא. מִצְווֹת שַׁבָּת מָלֵא. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֵיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה וְהַמִּילָה דוֹחָה אוֹתָהּ. מָשָׁל לִשְׁנֵי מַטְרֹנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָאוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ גְדוֹלָה מֵחֲבֵירָתָהּ. זוֹ שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת מִפְּנֵי חֲבֵירָתָהּ אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵירָתָהּ גְּדוֹלָה מִמֶּנָּהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מצוות שבת מליא. בהאי קרא כתיב מצוות מלא ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות חקים ותורה צוית להם להודיעך שהיא שקולה כנגד כל המצו' שבתורה כמו מילה שהיא ג''כ שקולה כנגד כל המצות ואעפ''כ המילה דוחה שבת שהיא יותר גדולה והיינו דקאמר משל לשתי מטרוניו' כלומר שהן נראות במעלה אחת וממה שאתה רואה האחת יורדת מפני חבירתה אתה יודע שחבירתה גדולה ממנה:

מצוותי ותורתי. ולא כתיב התם אלא ראו כי ה' נתן לכם השבת אלמא שקולה היא כנגד כל המצות שבתורה:

ה''ג מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות או אינו אף במילה ומה אני מקיים בשמיני כו' וכן הוא במכילת' ובפ' ר''א דמילה:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה. כְּתִיב בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יי֨ בְּרִית אֵֶת אַבְרָם לֵאמוֹר וגו' עַד וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק וגו'' שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו' עד ואת בריתי אקים את יצחק י''ג בריתות הן והאי קרא ביום ההוא וגו' לאו דוקא נקט לה דלא בפרשת מילה כתיבא אלא בכריתות ברית בין הבתרים דקדמה טובא אלא צ''ל וירא ה' אל אברם וגו' ואתנה בריתי וגו':

משנה: 12b קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים מוּתָּר בְּעָרֵילֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָאוֹלֵם. שֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵילִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֶה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דוֹחָה שַׁבָּת הַחֲמוּרָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַּדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רִבִּי אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל שֶׁנֶּאֱמַר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁאִלְמָלֵא הִיא לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה אָמַר יי֨ אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וְלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי. דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה הַמִּילָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה דַּם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יי֨ עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הנה דם הברית. ואע''ג דהאי קרא לאו בדם מילה כתיב ה''ק הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם מכבר שקולה על כל הדברים האלה ומדלא כתיב אשר כורת קדריש ובנוסחת הבבלי האי ד''א ליתא:

לא נקרא שלם עד שמל. דכשצוהו על המילה אמר לו הקב''ה התהלך לפני והיה תמים:

שהיא דוחה את הנגעים. דכתיב ימול בשר ערלתו ואפי' יש שם בהרת יקוץ ואע''פ שיש בה עשה ול''ת דכתיב השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו' השמר ל''ת ולעשות עשה:

מלא שעה. אלא מיד שנתרשל בקש המלאך להורגו:

שהיא דוחה שבת החמורה. ששקולה כנגד כל המצות שבתורה כדאמר בגמרא ואע''פ כן מילה דוחה אותה דכתיב וביום השמיני ימול ביום ואפי' בשבת:

שי''ג בריתות. נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:

ואסור במולי עכו''ם. כגון ערבי וגבעוני מהול:

מותר בערלי ישראל. כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:

מתני' לערלים. דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה ולמולים המאמינים בברית מילה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source