Vayedaber

תַּמָּן תַּנִינָן. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. שַׁנְייָא הִיא דָּמַר. אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכא. והכא במתני' הוא אמר אכין באם אמר מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים יום דאריכא לי הדא מילתא כמכאן עד סוף העולם קאמר ואמאי לא אמרינן התם נמי אריכא לי הדא מילתא כמכאן עד מקום פלוני קאמר:

שנייא היא. הכא דאמר אחת דמשמע חדא נזירות בלבד הוא דקביל עליה והילכך האי דקאמר עד סוף העולם ע''כ אריכא לי הדא מילתא קאמר אבל התם דלא קאמר אלא הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני הילכך אמרינן שקיבל עליו נזירות כמנין הימים שמכאן עד מקום פלוני. הריני נזיר שלשים יום ויום א' נזיר שתים. ולא אמרינן מדחזי לצירוף יום אחד בהדי שלשים חדא נזירות הויא משום דיום יתירא דאמר אפסקיה:

הנותן תקוה לנזירותו. שנתן קצבה כך וכך שנים אין מתירין אותו לגלח ואע''פ שהקצבה יותר מכדי חייו הוא לא אמרינן דדין נזיר עולם יש לו ומגלח אחת לי''ב חדש דהואיל שנתן קצבה לדבריו אין זה נזיר עולם:

ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:

תמן תנינן. לקמן הלכה ה' הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני ואם יותר משלשים יום נזיר כמנין הימים:

הלכה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם כול'. בַּר קַפָּרָה אָמַר י̇ה̇י̇ה̇. תַּלְתִּין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹנָתָן. כְּנֶגֶד כ̇ט̇ פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת נָזִיר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר. וְהָא תַּלְתִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַחֵר לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ יָצָא. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. גַּדֵּל פֶרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וּבָֽכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. מַה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. יָמִים שֶׁהוּתְּרוּ. שֶׁהִתִּירָן מֹשֶׁה וּבֵית דִּינוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִל̇. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. עַד מְלֹאת הַיָּמִים. וְכַמָּה הֵן יָמִים מְלֵיאִין. ל̇ יוֹם. 4b מֵעַתָּה אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. יָמִים יָמִם כְּתִיב. חָסֵר יוּ''ד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מטילין אותו לחומרין. טעמא דסיפא דמתני' מפרש דלא אמרינן ליחזייה כמלאה קישואים ודלועים ותיהוי ליה תקנתא דליהוי נזיר כפי חשבון שהקופה מחזקת קישואים אלא רואין אותה לחומרא:

בתחילה וכו'. כלומר כל מה שאתה אומר רואין אותה כאלו מלאה באלו הפירות אני אומר שמא בקטנים ממין זה נתכוין עד שאני אומר שמא למלאה חרדל נתכוין דמגו דנתכוין לנזירות הולכין אחר ספקו להחמיר:

פונדקרין. מין שקדים:

ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:

גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:

והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:

על דעתיה דבר קפרא. שלשים שלמין בעינן ואם גילח ביום שלשים לא יצא אבל לרבי יוחנן לא רמיזי בתורה אלא כ''ט ולכתחילה בעינן שלשים ואם גילח ביום שלשים יצא:

ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:

ימים שהתירן משה ובית דינו. הראשונים קדריש והתירן משה לאלעזר ולאיתמר בני אהרן דכתיב ראשיכם אל תפרעו וסתם פרע שלשים יום:

וכמה הן ימים מלאין. ימים שצריכין למלאות שלשים יום הן שחדשה של לבנה אינה אלא כ''ט יום ומחצה ופעמים שהוא צריך להשלים החדש למנין שלשים:

מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:

אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:

רַב אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָא יְכִיל מֵימַר. שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד. הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה. הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. מָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. ל̇ וְאַחַת שָׁעָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנִין. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. שֶׁאֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא אַחַת. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְעוֹד יוֹם אֶחָד. שֶׁרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נָזִיר שְׁתַּיִם. וְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נָזִיר אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דהוי יכיל מימר שלשים ואחד יום. ומדלא אמר כן לנזירות שנייה נתכוין ואין נזירות פחות משלשים יום הילכך נזיר שתים:

מתני' פליגא על רב הריני נזיר וכו'. מסיפא דמתני' פריך דקתני הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נוזרים לשעות והאי ושעה אחת דקאמר ליום אחד נתכוין קתני מיהת שלשים ואחד יום ותו לא וקשיא לרב:

מה הוה ליה מימר. שאני מתני' דמה הוי ליה למימר בענין אחר וכי היה יכול לומר שלשים ואחת שעה בתמיה ועל כרחו היה צריך לומר שלשים יום ואחת שעה והילכך אמרינן האי שעה יום הוא וחדא נזירות היא דחזי לאצטרופי אבל הכא מדלא אמר שלשים ואחד יום ודאי לשתי נזירות נתכוין:

מתניתא פליגא על רב גרסינן. האי ברייתא ודאי פליגא עליה דקתני לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא אלא באומר ועוד יום אחד דבהא קאמר רבי ישמעאל נזיר שתים אבל באומר שלשים יום ויום אחד אע''ג דהאי יום בתרא לישנא יתירא הוא לא אמרי' לטפויי קאתי ואין נזיר אלא אחת שלשים ואחד יום:

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵיאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כָּל יָמָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואיזהו שהוא מגלח אחד לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי. דבכי הא מוכח דנזירות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו ואין הלכה כרבי:

מתני' הרי זה נזיר לעולם לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו ולא נזיר עולם ממש דאלו נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש וזה מגלח אחד לשלשים יום הואיל ותלה נזירותו בדברי חלוקים הוי כאלו נדר מנין נזירות כמנין שער ראשו ועפר הארץ מה שאין כן בנזיר עולם שלא חלק נזיריות שלו אלא נעשה הכל נזירות אחת:

רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. דכיון דאמר הריני נזיר הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לי''ב חדש כנזיר עולם:

מלא הבית. בית רקנית או קופה רקנית:

אחת גדולה נזרתי. נזירות אחת קבלתי עלי ונראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני ה''ז נזיר כל ימיו ומגלח אחת לי''ב חדש כדין נזיר עולם:

הלכה: הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כול'. אָמַר רִבִּי מַנִּי. מְטִילִין אוֹתוֹ לְחוֹמָרִין. כַּתְּחִילָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ מְלֵיאָה אֶתְרוֹגִין. וְאַחַר כָּךְ רִמּוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ אֱגוֹזִים. וְאַחַר כָּךְ פונדקרין. וְאַחַר כָּךְ פִּילְפְּלִין. וְאַחַר כָּךְ שׁוּמְשְׁמִין. וְאַחַר כָּךְ חַרְדָּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פונדקרין. מין שקדים:

ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:

גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:

והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:

ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:

מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:

אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן תִּקְוָה לִנְזִירוּתוֹ אֵין מַתִירִין אוֹתוֹ לְגַלֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יָמַיי. הֲרֵי אֲנִי נְזִיר עוֹלָם מֵאָה שָׁנָה וּמָאתַייִם שָׁנָה. אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי קָרְבָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' יהודה אף כשאמרו ב''ש לא אמרו. דנזיר הוי דאף לב''ש אינו נזיר אלא עד שיאמר הרי הן עלי קרבן ולפי שזכר קרבן שהוא שייך בנזיר הוי נזיר:

ובית הלל. סברי יש שאלה בהקדש הלכך לא הוי נזיר ומיהו נדור הוי ואסור בגרוגרות ודבילה:

מתני' הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה בית שמאי אומרים נזיר. דס''ל לב''ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר וכי הדר ואמר מן הגרוגרות ומן הדבילה מיהדר הוא דבעי הדר ביה ולא מצי הדר ביה ואפילו הוא בתוך כדי דיבור דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה והוא הדין בנזיר דכתיב ביה קדוש יהיה הלכך הוי נזיר:

כמנין ימות השנה וכו'. בגמרא מפרש לה:

מתני' פחות משלשים יום נזיר שלשים יום. שאין נזירות פחות משלשים יום:

מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוּדָה. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים מִתְאַוִּין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. וְלֹא הָיָה הַמָּקוֹם מַסְפִּיק עַל יָדָם חֵטְא וְהָיוּ נוֹדְרִים בְּנָזִיר בִּשְׁבִיל לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חוֹטְאִים הָיוּ שֶׁהָיוּ נוֹדְרִים בְּנָזִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֵּר עָלָיו מֵאַשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ. חָטָא זֶה עַל עַצְמוֹ שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וָאַתְיָא דְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק. מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אָשָׁם נָזִיר אֶלָּא פַּעַם אֶחָד. שֶׁעָלָת אֶחָד אֵלַי מִדָּרוֹם וּרְאִיתִיהוּ דְּמוּת יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי קְווּצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים. וְאָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. מַה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת הַשַּׂעַר הַנָּאֶה הַזֶּה. נִימָא לִי. רִבִּי. רוֹאֶה הָיִתִי בְעִירִי. וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת אֶת הַנִּיאָב מַיִם. וְרָאִיתִי אֶת הַבּוּבִּיָא שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִיקֵּשׁ לְאַבְּדֵינִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ. רָשָׁע. אַתָּה מְפָחֵד בַּדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ. עָלַי לְהַקְדִּישָׁךְ לַשָּׁמַיִם. וְחִבַּקְתִּיו וְנָשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. כְּמוֹתָךְ יִרְבּוּ עוֹשֵׂי רְצוֹן הַמָּקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַי֨י. רִבִּי מָנָא בָעֵי. לָמָּה לִי כְשִׁמְעוֹן הַצַּדִיק אֲפִילוּ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטָּאת חֵלֶב מִיָּמָיו. לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטָּאת דָּם מִיָּמָיו. סָבַר שִׁמְעוֹן. בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ הַקְפָּדָתָן הֵן נוֹדְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹדְרִין מִתּוֹךְ הַקְפָּדָן סוֹפוֹ לִתְהוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא תוֹהֵא נַעֲשֶׂה קָרְבְּנוֹתָיו כְּשׁוֹחֵט חוּלִין בָּעֲזָרָה. וְזֶה מִתּוֹךְ יִישׁוּב נָדַר. וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא בס''ד

מתני'. ברייתא דלקמיה אתייא כרבי יודה דחשיב ליה נזירות לזכות כמו שהיו עושין חסידים הראשונים וכל הסוגיא עד סוף הפרק כתובה בריש נדרים ושם פירשתי:

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה אֶלָּא שֶתָּלָה לוֹ נְזִירוּתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני בשם רבי יודה. לפרושי מעשה דרבי יודה במתני' קאי דקאמר כיון שהשלים מת לאשמועינן דזכות נזירות גדולה היא שראוי היה זה למיתה אלא שתלתה לו זכות הנזירות:

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי וכו'. מָה נָן קַייָמִין. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. ש̇ס̇ה̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. וְאִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. ש̇נ̇ד̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

צריכה. מיבעיא לן:

גמ' מה אנן קיימין. הא דקתני הריני נזיר כמנין ימות השנה באיזה מנין קאמר של חמה או של לבנה. א''נ דהש''ס שואל מה היא הנזירות שקבל עליו אם לנזירות של ימות השנה נתכוין שיהיו נחשבין לנזירות חדא ומונה כל כך נזירות כפי מנין ימות השנה דהיינו שס''ה פעמים שס''ה או שנ''ד פעמים שנ''ד ונזיר עולם הוי או לא נתכוין אלא לנזירות של שלשים יום ומונה שס''ה נזירות או שנ''ד של שלשים יום שהן שלשים שנה וקאמר דבהא לא מספקא לן דודאי לא קבל עליו אלא נזירות של שלשים יום ואם פירש כמנין ימות החמה מונה שס''ה נזירות כמנין ימות החמה ואם פירש של לבנה מונה כמנין ימות הלבנה אלא הא גופה קא מיבעיא לן אם אמר כמנין ימות השנה סתם לאיזו שנה נתכוין של ימות החמה או של לבנה:

משנה: 5a הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. אִם פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם וְאִם לָאו נָזִיר כְּמִינְייַן הַיָּמִים. הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה הָיָה כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובית הלל. סברי יש שאלה בהקדש הלכך לא הוי נזיר ומיהו נדור הוי ואסור בגרוגרות ודבילה:

כמנין ימות השנה וכו'. בגמרא מפרש לה:

מתני' פחות משלשים יום נזיר שלשים יום. שאין נזירות פחות משלשים יום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source