Vayedaber

הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהָנוֹת לוֹ כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמַּדִיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּמַדִירָהּ מִגּוּפוֹ. בְּרַם הָכָא בְמַדִירָהּ מִנְּכָסָיו. וְיֵשׁ אָדָם נוֹדֵר שֶׁלֹּא לִפְרוֹעַ אֶת חוֹבוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לְגָֽרְשָׁהּ וְלִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּה וּלְמָעֵט מִמְּזוֹנוֹתֶיהָ כְּמִי שֶׁאֵין בּוֹ חוֹב. וּתְהֵא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת. וְאִם גֵּירַשׁ הֲרֵי יָפֶה. וְאִם לָאו יַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מְזוֹנוֹת הָאִשָּׁה מִדְּבַר תּוֹרָה. כְּהָדָא דְּתַנֵּי. אֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לְאִשָּׁה מְזוֹנוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אֲבָל נִיזּוֹנֶת הִיא אֶצֶל בַּעֲלָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָהּ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדא אמרה שאין עושין אותה וכו'. דשאני פועל בפחות משוה פרוטה דלאו ממון הוא אבל אשה הואיל ומזונותיה חובה עליו מתקנת חכמים הילכך אין פוסקין בתחילה מזונותיה בפני עצמה אלא ניזונת עם בעלה דבכה''ג מותר הואיל ואין חובה עליו מן התורה:

ויעשו. כלומר אם אין מזונות האשה מדבר תורה א''כ יעשו אותה כפועל שאין בפעולתו שוה פרוטה דרשאי לפורעו מדמי שביעית ואמאי אין פוסקין לה בתחילה אפילו בפני עצמה:

אבל ניזונת היא אצל בעלה בשביעית. משום דאין משועבד לה מד''ת ואין כאן משום אין פורעין חוב מדמי שביעית כדתנן פ''ז דשביעית דהוי כסחורה ורחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה ואפ''ה לכתחילה אין פוסקין:

אין ב''ד פוסקין לאשה מזונות מדמי שביעית. משום דמיחזי כפריעת חוב:

כמ''ד. כלו' אלא דטעמא לאו מש''ה אלא דאתייא כמ''ד מזונות האשה מדבריהן הוא וחל הנדר אפילו אינו רוצה לזונה ורבנן הוא דתיקנו שיעמיד לה פרנס שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו ותו לא כדלקמן כהדא דתני בתוספתא:

ותהא יושבת וממתנת. אי דטעמא משום שיכול לפטור עצמו ממזונותיה א''כ אמאי ממתנת עד שלשים יום ותו לא תהא יושבת וממתנת עד שיגרשנה או שיעלה לה מזונות לעולם ע''י פרנס:

מכיון שהוא עתיד לגרשה. כלומר כיון שבידו הוא לגרשה ויתן לה כתובתה ושוב אינו חייב במזונותיה כמי שאין בידו חוב דמי שהרי יכול לפטור עצמו מחוב זה והילכך חל הנדר:

ומשני תמן במדירה מגופו. ואינה יכולה לסבול יותר משבת אחת אבל הכא במדירה מנכסיו מיירי כדפרישית במתני' דבלשון הזה אינו חל אלא על הנכסים ותמתין עד שלשים יום:

גמ' תמן תנינן. בפרק אע''פ המדיר את אשתו מתשמיש המטה שבת אחת יוציא ויתן כתובה והכא את אמר הכין דתמתין שלשים יום:

ויש אדם נודר שלא לפרוע חובו. והיאך הנדר חל על מזונותיה הא מחויב הוא לפרנסה:

משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהָנוֹת לוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד לָהּ פַּרְנָס. יוֹתֵר מִיכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַייֵם וּשְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה 43a וּבַכֹּהֶנֶת שְׁנַיִם מְקַייֵם וּשְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובכוהנת. אשת כהן ואם יגרשנה לא יוכל להחזירה יהבו ליה רבנן זימנא טפי:

בישראל. אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו:

יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. דעד שלשים יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא טפי משלשים יום שמעי אינשי ואיכא זילותא:

יעמיד לה פרנס. שיפרנסנה ובאומר כל הזן אינו מפסיד דאלו שליח לא מצי משוי דשלוחו של אדם כמותו:

מתני' המדיר את אשתו מליהנות לו. שהדירה ליהנות מנכסיו דאלו מתשמיש אין הנדר חל משום דמשועבד לה כדאמר בגמרא אלא דוקא באומר הנאת תשמישך עלי לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו:

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בַּכֹּהֲנוֹת פְּלִיגִין. יוֹתֵר מִיכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בְּסוֹף שְׁנַיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בְּיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַייֵם. וּשְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בְּסוֹף שְׁנַיִם. וּבַכֹּהֲנוֹת שְׁנַיִם יְקַייֵם. שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בִּתְחִילַּת שָׁלֹשׁ. וְתַנֵּי פְלִיג בְּסוֹף שְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. הֵן דְּלָא תַנִּיתָהּ פְּלִיגָא אַתְּ עֲבַד לֵיהּ פְּלִיגָא. אֶלָּא בְיִשְׂרָאֵל פְּלִיגִין. יוֹתֵר מִיכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בִּתְחִילַּת שְׁנַיִם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַייֵם וּשְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בִּתְחִילַּת שְׁנַיִם. וּבַכּוֹהֲנוֹת שְׁנַיִם יְקַייֵם. שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. בְּסוֹף שְלֹשָׁה. וְתַנֵּי כֵן. בְּסוֹף שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי הַכֹּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ה''ג בדברי ר' יוסי בכהנת פליגין יותר מכאן וכו' בתחילת שנים רבי יהודה אומר וכו' בתחילת שנים ובכהנת וכו' בתחילת שלש ובדברי ר' מנא גרסינן ר' יודה אומר כו' בסוף שנים ובכהנת וכו' ועל פלוגתא דמתני' קאי וה''פ ר' יוסי אומר בכהנת פליגין משום דקשיא ליה דהא ת''ק נמי קאמר שלשים יום ומאי אתא ר' יודה לאשמעינן בישראל חדש אחד יקיים והילכך קאמר דבאמת בישראל לא פליגי ועיקר משום פלוגתא דכהנת קתני ומפרש ר' יוסי דהא דקאמר ר' יודה שנים ושלשה לאו אחר שנים ושלשה קאמר אלא הכל אתחילת חדש קאי אלא דשמעי' לת''ק דקאמר יותר מכאן יוציא ויתן כתובה והיינו בתחילת שנים אחר שלשים יום ולא מחלק בין אשת ישראל לאשת כהן וקא''ל ר' יהודה באשת ישראל מודינא לך חדש אחד יקיים תחילת שנים יוציא ויתן כתובה אבל בכהנת שנים יקיים תחילת שלש יוציא ויתן כתובה:

ותני פליג בסוף שלשה דברי ר''מ. כלומר דבתוספתא קתני הכי ובכהנת שלשה חדשים דברי ר''מ ולר' יוסי מפרשינן דר''מ פליג אדר' יודה דהרי שלשה חדשים קאמר ומשמע בסוף שלשה הוא דיוציא לר''מ ורבי יודה בתחילת שלשה קאמר וג' מחלוקת בדבר לת''ק בין ישראל בין כהנת מתחילת שנים יוציא ולר''י כהנת בתחיל' שלשה ולר''מ בסוף שלשה:

אמר ליה ר' מנא הן דלא תניתא פליגא. מה שלא שנינו מחלוקת בין ר''מ לר''י את עביד לה פלוגתא חדשה בתמיה:

אלא בישראל פליגין. כלומר ת''ק ור''י במתני' פליגי אף בישראל וניחא ליה לר' מנא לפרש דפליגי אף בישראל מכיון דחזינן דפליגי במתני' מלמיעבד פלוגתא חדשה בין ר''מ לר' יודה בכהנת והילכך מפרש ר' מנא דברי ר' יודה דעל סוף חדש קאי ולת''ק יותר מיכאן יוציא ויתן כתובה בתחיל' שנים ופליג עליה ר' יודה בישראל נמי וקאמר ושנים יוציא ויתן כתובה בסוף ב' ובכהנ' בסוף ג':

ותני כן בסוף ג' ד''ה. כלומר השתא מה ששנינו בתוספתא ובכהנ' שלשה תדשים דמשמע בסוף שלשה דברי הכל היא כלומר בין ר''מ בין ר''י מודים בה וליכא אלא פלוגתא דמתני':

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁלֹשִׁים יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד שְׁלֹשִׁים. מָאן דָּמַר. שְׁלֹשִׁים. מְסַיּיֵעַ לְרַב. וּמָאן דָּמַר. עַד שְׁלֹשִׁים. מְסַיּיֵעַ לִשְׁמוּאֵל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אית תניי תני. במתני' שלשים יום ואית תני עד שלשים יום:

מ''ד שלשים מסייע לרב. דשלשים יום אלמטה קאי וה''ק המדיר את אשתו מליהנות לו לעולם שלשים יום יעמיד פרנס:

ומ''ד עד שלשים מסייע לשמואל. והמדיר את אשתו עד ל' יום קאמר ובכה''ג יעמיד פרנס:

וְיַעֲמִיד פַּרְנָס. כְּהָדָא. אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר מִמֶּנִי הֲנָייָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. יַעֲמִיד פַּרְנָס. 43b רְשׁוּת בְּיַד אִשָּׁה לוֹמַר. אֵי אֶפְשִׁי לְהִתְפַּרְנֵס מֵאַחֶר אֶלָּא מִבַּעֲלִי. וְהָתַנִּינָן. הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ. כָּאן בְּשֶׁקִּיבְּלָה עָלֶיהָ וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלָה עָלֶיהָ. אִי בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלָה עָלֶיהָ אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד לֹא יַעֲמִיד. מְגַלְגֶּלֶת עִמּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁמָּא יִמְצָא פֶתַח לְנִדְרוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּמַדִירָהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל בְּמַדִירָהּ לְעוֹלָם מִיָּד יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי אֲבִינָא בְשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ בְּמַדִירָהּ לְעוֹלָם מְגַלְגֶּלֶת עִמּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁמָּא יִמְצָא פֶתַח לְנִדְרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שמואל אמר. הא דקתני במתני' שלשים יום יעמיד פרנס דוקא במפרש ומדירה לשלשים יום דסמכה דעתה להתגלגל עמו אבל במדירה לעולם כופין אותו מיד להוציא ויתן כתובה ובבבלי גריס פלוגתייהו איפכא לשמואל אפילו בסתם ולרב במפרש דוקא:

ואפילו במדירה לעולם. רוצה היא להמתין שלשים יום אולי ימצא פתח לנדרו:

מגלגלת עמו. רוצה היא בכך להתגלגל עמו וליזון ע''י פרנס שלשים יום שמא בין כך ימצא פתח לנדרו:

אי בשלא קבלה עליה. מתני' דהכא אפי' יום אחד לא יעמיד פרנס אלא יוציא מיד:

כאן. מתני' דהתם בשקבלה עליה מרצונה:

והתנינן. לעיל פרק אע''פ המשרה את אשתו ע''י שליש אלמא רשות ביד בעלה לפרנסה ע''י אחר:

ומשני רשות ביד האשה לומר. גנאי הואלי ואי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי הילכך אחר ל' יום יוציא ויתן כתובה:

כהדא. כלומר ומאי שנא מזה דשנינו פ''ד דנדרים איש פלוני מודר ממני הנייה יעמיד פרנס כדתנן התם הולך אצל חנווני ואומר לו איש פלוני מודר ממני וכו' והוא נותן לו ואח''כ נוטל שכר מזה:

ויעמיד פרנס. לעולם ואמאי קתני אחר שלשים יום יוציא ויתן כתובה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source