הלכה: בְּאֵי זֶה צַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ כול'. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה זֶה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁכְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. תְּלַמֵּד הֵימֶנּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּרֵשׁ וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. אִי מַה לְהַלָּן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. רִבִּי זְעִירָא עוּלָּא (בְשֵׁם רִבִּי) יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה בְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. מְלַמֵּד הֵימֶינּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּֽרְשָׁהּ וְלוֹ תִהְיֶה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן 20b גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר אַף וְלוֹ תִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֶחַד הָאוֹנֵס וְאֶחַד הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁגֵּירְשׁוּ כּוֹפִין אוֹתָן לְהַחֲזִיר. אִם הָיוּ כֹהֲנִים סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע. כלומר זה המקרא ולו תהיה לאשה האמור במוציא שם רע למה נאמר הרי היא כבר תחת ידו ולא הוי ליה למכתב אלא לא יוכל לשלחה:
ואם היו כהנים. ואסורין בגרושה סופגין את הארבעים ואין מחזירין:
כופין אותן להחזיר. לקיים העשה ולו תהיה ואינן לוקין:
אף לו תהיה האמור כאן. באונס גירש אומר לו שיחזיר ואינו לוקה על לאו דלא יוכל שלחה דכתיבא ביה דילפינן ממוציא שם רע דלאו הניתק לעשה הוא:
גירש אומר לו שיחזיר. כלומר דאינו לוקה על לאו דלא יוכל לשלחה ואע''פ שקדמו העשה ולו תהיה לאשה ולא מיקרי ניתק לעשה אפ''ה אינו לוקה אלא תקנתו שיחזירנה משום דלו תהיה לאשה דמוציא ש''ר מיותר הוא שהרי היא תחת ידו ואם אינו ענין לפניו תנהו ענין לאחריו והוי כלאו הניתק לעשה ואין לוקין עליו:
מה לו תהיה שנאמר להלן. במוציא שם רע:
ר''ז עולא בשם רבי ישמעאל וכו'. כלומר דלהכי ילפינן הגזירה שוה ולא תקשי לך מידי:
אי מה להלן וכו'. כלומר אי ממוציא שם רע ילפת לה ואימא לכולה מילתא כמוציא שם רע ונילף נמי לקנס דאין משלם אלא באשה הראויה לו ואנן קיימא לן דאפילו אינה ראויה לו משלם קנס:
מה להלן. במוציא שם רע באשה שראויה לו מדבר הכתוב דודאי לא נשא אלא אשה הראויה לבא בקהל אף לו תהיה האמור בקנס שאינו יכול לשלחה בראויה לו הכתוב מדבר:
תלמד הימנה. מדמיותר הוא דלגזרה שוה מתדרש נאמר כאן ולו תהיה וכו':
משנה: יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָֽרְסָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' האונס חייב והמפתה פטור. דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הא אחילתה גביה דמדעתה נתפתתה לו ופטור ובגמרא איפליגו בה בפירושא דמתני':
כְּהָדָא דְתַנֵּי. בְּעוּלַּת בַּעַל. לְהָבִיא אֶת הַמְקַבֶּלֶת בַּעֲלָהּ בְּבֵית אָבִיהָ וְהִיא אָרוּסָה וְהַבָּא אַחֲרָיו בְּחֶנֶק. וְלֹא סוֹף דָּבָר מִכְּדַרְכָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לָכֵן צְרִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אֲפִילוּ תֵימָא מִכְּדַרְכָּהּ לָמָּה לִי בַעֲלָהּ. אֲפִילוּ כַיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. בָּעוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. הֶעֲרוּ בָהּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְאֶחָד גָּמַר אֶת הַבִּיאָה כּוּלְּהוֹן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן גָּֽמְרוּ אֶת הַבִּיאָה. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. וּבִפְנוּיָה. בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּם בִּקְנָס. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּקְנָס וְהַשְּׁאָר פָּטוּר. בֵּירְרָה לָהּ אֶחָד מֵהֶן נִפְטְרוּ כוּלָּן מִלֹּא תַעֲשֶׂה. אָֽמְרָה. אֵיפְשַׁר. 21a בּוֹרֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹרֶרֶת. הָיָה נָשׂוּי אֶת אֲחוֹתָהּ כְּבָר נִפְטַר. מֵתָה כְּבָר נִפְטַר. מֵת אֵין כּוֹפִין אֶת הַיָּבָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מת. האונס אין כופין את היבם לייבמה וכדדריש בתוספתא דפרקין ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם:
מתה. אשתו כבר נפטר מהלאו בשעה ראשונה ואע''פ שעכשיו מותר בה:
היה נשוי את אחותה כבר נפטר. מלאו שהרי אינו יכול לישאנה ומשום סיפא איצטריך:
בוררת וחוזרת ובוררת. כלומר שעדיין הברירה בידה ועל כולן חל עדיין הלא תעשה עד שתנשא לאחד מהן:
אמרה איפשר. אפשר שאנשא לפלוני אחד מהן והר''ן ז''ל גריס אי איפשי כלומר שחזרה בה אחר שביררה לזה:
נפטרו כולן מלא תעשה דלא יוכל שלחה וקמ''ל דכל זמן שלא ביררה כולן בל''ת הן כל מי שימאן לישאנה כשתרצה:
ביררה לה אחד מהן. להנשא לו:
כולם בקנס. דעדיין בתולה היא וקסבר שלא כדרכה חייב נמי בקנס:
ובפנויה. וכן בפנויה לענין קנס:
הערו בה עשרה וכו'. דקסבר אין העראה מאחר עושה אותה בעולה כמו שלא כדרכה ומיהו סקילה חייב על העראה כעל גמר ביאה כדאמרינן בפרק הבא על יבמתו:
כולן. בסקילה. כדאמרן דאין אחר עושה בעולה בשלא כדרכה ומיהו כולן חייבין סקילה אשלא כדרכה דמשכבי אשה כתיב:
ואחד כדרכה. לבסוף:
אפילו תימא מכדרכה. כמו אי תימא אפי' מכדרכה כלומר דאי כדרכה נמי צריך קרא למה לי להשמיענו דבעלה עושה אותה בעולה אפילו בא עליה אחר כדרכה עושה אותה בעונה כהאי דתנינן בפרק ד' מיתות נערה המאורסה אינו חייב בסקילה עד שתהא נערה בתולה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק ולא איצטריך קרא אלא לשלא כדרכה דהבעל עושה אותה בעולה ולא אחר:
לא כן צריכה שלא כדרכה. לא צריך להשמיענו דהבעל עושה אותה בעולה אלא בשלא כדרכה:
ולא סוף דבר מכדרכה. ולאו דוקא בכדרכה עושה אותה הבעל לבעולה אלא אפילו שלא כדרכה:
בבית אביה. כלומר אפילו בבית אביה ולאפוקי אם מסר האב לשלוחי הבעל דאפילו אם עדיין לא בא עליה בעלה הרי היא כנשואה והבא עליה בחנק כדאמרינן לקמן פ''ד:
להביא את המקבלת כו'. אפילו בא בעלה עליה כשהיא ארוסה ובא אחר עליה בעולת בעל היא ובחנק הוא ולא בסקילה:
בעול' בעל. כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל והוי מצי למיכתב עם אשת איש:
כהדא דתני. איידי דקאמר גירש יחזיר ואינו לוקה דלא עבר בלאו שעדיין יכול לקיימו מייתי נמי להאי ברייתא דמצינו לפעמי' שפטור הוא מלא תעשה דלא יוכל שלחה כדמסיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source