משנה: כֵּיצַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. אֲפִילוּ הִיא חִיגֶּרֶת אֲפִילוּ הִיא סוֹמָה וִאֲפִילוּ הִיא מוּכַּת שְׁחִין. נִמְצָא בָהּ דְּבַר זִימָּה אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא בְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַייְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מוכת שחין. מצורעת:
נמצא בה דבר זימה. אחר שכנסה:
רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. בְּנוֹת אֲנוּסָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. 20a פְּשִׁיטָא לִי בָאֲנוּסָה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. בִּמְפוּתָּה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. אִין תֵּימַר תְּרֵיהוֹן צְרִיכָה לֵהּ. נִשְׁאוֹל. בְּנוֹת אֲנוּסָה וּבְנוֹת מְפוּתָּה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. הֵן דִּצְרִיכָה לִי כְרַבָּנִין. הֵן דִפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן כְּתוּבַּת מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בנות אנוסה מהו שיש להן בתנאי כתובתה. דהבנות ניזונות מתנאי כתובה כדתנן לקמן פ''ד בנן נוקבן די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבין בביתי ומיתזנן מנכסיי כו' ובנות אנוסה מהו שיהא להן מזונות ולמ''ד אין לה כתובה מיבעיא ליה כדלקמן:
פשיטא ליה באנוסה דלית לה בנין דיכרין. תקנת כתובת בנין דיכרין דתנן לקמן אינהון יהון ירתין כסף כתובתך וכו' וכיון דאנוסה לית לה כתובה פשיטא דלית לה תקנת בנין דכרין ובהא לא קא מיבעיא לן:
במפותה דאית לה בנן נוקבין גרסינן. כלומר במפות' ודאי לא קמיבעיא לן דהבנות ניזונות מתנאי כתובה דהא מפותה יש לה כתובה וכן תנאי כתובה וכדמפרש ואזיל אמאי מספקא ליה באנוסה טפי מבמפותה:
אין תימר תריהון צריכה לה נשאול בנות כו'. כלומר וכי תימא מאי חזית דאנוסה מיבעיא לך ובמפותה פשיטא לך ואמאי לא מספקא לך בתרווייהו והכי נשאול בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן מזונות בתנאי כתובה:
הן דצריכה לי כרבנין. כלומר דעל זה משיב דלא היא דמאי דמספקא לן לרבנן הוא דפליגי אדרבי יוסי ברבי יהודה לקמיה וסבירא להו דאנוסה לית לה כתובה והילכך בתנאי כתובה הוא דקא מיבעיא לן מי נימא הואיל דכתובה לית לה תנאי כתובה נמי לית לה או דילמא שאני כתובה משום דטעמא מאי תיקנו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא אנוסה לא מצי מפיק לה אבל הבנות יש להן מזונות בתנאי כתובה:
הן דפשיטא לי כרבי יוסי ברבי יהודה דתני וכו'. כלומר לרבי יוסי בר''י פשיטא לן דיש להן בתנאי כתובה דהואיל וכתובה יש לה תנאי כתובה נמי אית לה והילכך במפותה נמי פשיטא לן דיש לה תנאי כתובה כמו דיש לה כתובה לכ''ע אלא בבנות אנוסה ולמזונות קא מיבעיא לן לרבנן ולא איפשיטא:
הלכה: בְּאֵי זֶה צַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ כול'. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה זֶה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁכְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. תְּלַמֵּד הֵימֶנּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּרֵשׁ וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. אִי מַה לְהַלָּן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. אַף וְלוֹ תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ וּמְשַׁלֵּם קְנָס. רִבִּי זְעִירָא עוּלָּא (בְשֵׁם רִבִּי) יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֹאמַר וְלוֹ תִהְיֶה בְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּבָר הִיא תַּחַת יָדוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה. מְלַמֵּד הֵימֶינּוּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. מִתְדָּֽרְשָׁהּ וְלוֹ תִהְיֶה וְלוֹ תִהְיֶה. מַה תִהְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן 20b גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר אַף וְלוֹ תִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן גֵּירַשׁ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּחֲזִיר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֶחַד הָאוֹנֵס וְאֶחַד הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁגֵּירְשׁוּ כּוֹפִין אוֹתָן לְהַחֲזִיר. אִם הָיוּ כֹהֲנִים סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם היו כהנים. ואסורין בגרושה סופגין את הארבעים ואין מחזירין:
כופין אותן להחזיר. לקיים העשה ולו תהיה ואינן לוקין:
אף לו תהיה האמור כאן. באונס גירש אומר לו שיחזיר ואינו לוקה על לאו דלא יוכל שלחה דכתיבא ביה דילפינן ממוציא שם רע דלאו הניתק לעשה הוא:
גירש אומר לו שיחזיר. כלומר דאינו לוקה על לאו דלא יוכל לשלחה ואע''פ שקדמו העשה ולו תהיה לאשה ולא מיקרי ניתק לעשה אפ''ה אינו לוקה אלא תקנתו שיחזירנה משום דלו תהיה לאשה דמוציא ש''ר מיותר הוא שהרי היא תחת ידו ואם אינו ענין לפניו תנהו ענין לאחריו והוי כלאו הניתק לעשה ואין לוקין עליו:
מה לו תהיה שנאמר להלן. במוציא שם רע:
ר''ז עולא בשם רבי ישמעאל וכו'. כלומר דלהכי ילפינן הגזירה שוה ולא תקשי לך מידי:
אי מה להלן וכו'. כלומר אי ממוציא שם רע ילפת לה ואימא לכולה מילתא כמוציא שם רע ונילף נמי לקנס דאין משלם אלא באשה הראויה לו ואנן קיימא לן דאפילו אינה ראויה לו משלם קנס:
מה להלן. במוציא שם רע באשה שראויה לו מדבר הכתוב דודאי לא נשא אלא אשה הראויה לבא בקהל אף לו תהיה האמור בקנס שאינו יכול לשלחה בראויה לו הכתוב מדבר:
תלמד הימנה. מדמיותר הוא דלגזרה שוה מתדרש נאמר כאן ולו תהיה וכו':
גמ' לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע. כלומר זה המקרא ולו תהיה לאשה האמור במוציא שם רע למה נאמר הרי היא כבר תחת ידו ולא הוי ליה למכתב אלא לא יוכל לשלחה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source