Vayedaber

הלכה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף כול'. כְּתִיב כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה. הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִייָה. מָה עִבְרִייָה נִקְנֵית בַּכֶּסֶף וּבִשְׁטָר. אַף עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר. נִיחָא בַּכֶּסֶף. דִּכְתִיב וְיָֽצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. בִּשְׁטָר מְנָלָן. עִבְרִייָה לְמֵידָה מִבַּת חוֹרִין. וְעִבְרִי לְמֵידָה מֵעִבְרִייָה. נִמְצָא לֶמֶד מִלֶּמֶד. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּאִית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּלֵית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְהָא מִילָּה וְחֻפְשָׁה מִלָּה חָפְשִׁי מֵחוּפְשָׁה. בְּכָל אָתָר לֵית לֵיהּ לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד וְהָכָא אִית לֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. מְנָן תֵּיתִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁילּוּחַ שִׁילּוּחַ. מַה שִׁילּוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. וְלֹא דַמְיָא. תַּמָּן לְהַקְנוֹת לְעַצְמָהּ. בְּרַם הָכָא לְהִיקָּנוֹת לָאֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. מְכִירָה מְכִירָה. מַה מְכִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. אִי מַה לְהַלָּן בַּחֲזָקָה אַף כָּאן בַּחֲזָקָה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. הוּא עִבְרִי הוּא עִבְרִיָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אי מה להלן בחזקה. ונימא נמי דעבד עברי נקנה בחזקה אלא אמר ר' חייה בר אדא הוא עברי הוא עבריה עבריה הוא דילפינן מעברי דנפקא לן מקראי דלקמן ולאו היקש מקרי דמאי שנא עברי מעבריה וכללינהו קרא בחדא לומר דדין אחד להם:

אמר רבי מתנייה. אתיא מכירה מכירה כתיב הכא כי ימכר לך וכתיב בשדה ומכר מאחוזתו מה להלן בשטר אף כאן בשטר:

ולא דמיא. והיכי מצית יליף משילוח דכתיב באשה הא לא דמיא דהתם השטר להקנות לעצמה אבל הכא בעבד אתה רוצה ללמד שיהא הוא נקנה לרבו בשטר:

מנן תיתי ר' ישמעאל שילוח שילוח. לר''י תיתי מהכא דיליף ג''ש שילוח שילוח ולא הוי למד מלמד כתיב הכא תשלחנו חפשי וכתיב ושלחה מביתו מה להלן בשטר אף כאן בשטר:

תני לה בשם חכם. אחד מאן דהוא:

אשכח תני ר' ישמעאל להא מילה. ותו דבהדיא אשכחן דר' ישמעאל נמי אית ליה הכא למד מלמד ודריש וחפשה מלה וחופשה לא נתן לה ויליף לה לה מאשה דכתיב וכתב לה והדר יליף חפשי דכתיב בעבד תשלחנו חפשי מעמך מחופשה דשפחה וקשיא בכל אתר לית ליה לר' ישמעאל למד מלמד והכא אית ליה:

כרבי ישמעאל דלית ליה למד מן הלמד. בשום מקום מאי איכא למימר:

עד כדון כר''ע דאית ליה. בכל התורה למדין למד מן הלמד חוץ בקדשים שפיר:

נמצא. אתה אומר למד מן הלמד:

גמ' ניחא בכסף. דהעבריה נקנית דכתיב ויצאה חנם אין כסף ודרשינן לעיל מכאן שמגרעת בפדיונה וש''מ שנקנית בכסף אלא בשטר מנלן בעבריה גופה:

עבריה למידה מבת חורין. שנקנית בשטר דכתיב אם אחרת הוקשה לאחרת:

משנה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. יְתֵירָה עָלָיו 5b אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִים. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בָרְצִיעָה וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' עבד עברי נקנה בכסף. דכתיב מכסף מקנתו מלמד שהוא נקנה בכסף:

ובשטר. שנאמר באמה העבריי' אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת בשטר אף האמה בשטר וילמד עבד עברי מאמה העברייה דכתיב העברי או העבריה מקיש עברי לעברי':

וקונה את עצמו בשנים. לסוף שש שנים יוצא חפשי ואפילו היתה שמטה בתוך שש שנים עובד דכתיב שש שנים יעבוד ובשביעית פעמים שהוא עובד בשביעית:

וביובל. אם פגע יובל בתוך שש שנים מוציאו:

ובגרעון כסף. דכתיב באמה העבריה והפדה והוקש עברי לעבריה אם קנאו רבו בו' מנה והוא עתיד לצאת לסוף ו' נמצא קונה עבודת כל שנה במנה וכשבא לפדות עצמו מגרע לו רבו מפדיונו דמי עבודת השנים שעבד:

יתיר' עליו אמה העבריה. שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות דילפינן מויצאה חנם רבה לה יציאה לזו שיוצאת בסימנים:

ובמיתת האדון. שהעבד עברי עובד את הבן אם מת האדון בתוך שש דכתיב שש שנים יעבוד בין לו בין לבן אבל לא לבת ושאר יורשים דכתיב ועבדך שש שנים לך ולא ליורשים והנרצע יוצא במיתת האדון לגמרי ואינו עובד לא לבן ולא לשאר יורשים וכן אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האדון כנרצע דכתיב גבי נרצע ואף לאמתך תעשה כן:

סֶדֶר מְכִירָה כָּךְ הוּא. אֲנִי פְלוֹנִי מָכַרְתִּי בִּתִּי לִפְלוֹנִי. סֶדֶר קִידּוּשִׁין כָּךְ הוּא. אֲנִי פְלוֹנִי קִידַּשְׁתִּי בִּתִּי לִפְלוֹנִי. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֶחֱלִיף וְאָמַר. אֲנִי פְלוֹנִי לָקַחְתִּי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי. אֲנִי פְלוֹנִי קִידַּשְׁתִּי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְכָךְ. אֲבָל אִם הֶחֱלִיף לְשׁוֹן מְכִירָה בִּלְשׁוֹן קִידּוּשִׁים אוֹ לְשׁוֹן קִידּוּשִׁין בִּלְשׁוֹן מְכִירָה לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומה בכך. בין שכתב המקנה או הקונה בין במכירה בין בקידושין שפיר דמי אבל אם החליף הלשון ומשמעות של השטר שכתב מכירה בקידושין או קידושין במכירה לא עשה כלום:

החליף. והקונה כתב אני לקחתי וכן המקדש אני קדשתי בתו של פלוני מהו:

סדר מכירה כך היא. שהמוכר כותב השטר אני פלוני מכרתי כו' וכן האב אם מקדש בתו לאחר הוא כותב אני קדשתי בתי לפלוני:

בִּשְׁטָר. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. בִּשְׁטָר שֶׁלְּכֶסֶף. הָא בִשְׁטָר שֶׁל מַתָּנָה לֹא. שֶׁמָּא יַחֲזוֹר בּוֹ הָעֶבֶד. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁטָר שֶׁלְּכֶסֶף יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר בּוֹ. אָמַר לוֹ. שֶׁמָּא תָבוֹא שְׁנַת רְעָבוֹן וְיַחֲזוֹר בּוֹ רַבּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר לו. הכי קאמינא שמא יחזור רבו בעבד דחיישינן שמא תבא שנת רעבון ולא ניחא ליה בעבד ויחזור בו ולפיכך בשטר של מתנה אינו נקנה דלא סמכה דעת העבד ולא מקני נפשיה אבל בשטר של כסף שיש לו חוב עליו לא חיישינן שיחזור בו הרב:

מעתה. אם תחוש לחזרת העבד אפילו בשטר של כסף הוא יכול לחזור בו וליתן לו הכסף בחזרה:

הא בשטר של מתנה. שלא קיבל העבד כלום אלא נתן לו שטר הקנאה במתנה שיהא נקנה בו לאו כלום הוא דלא סמכה דעתי' דרביה שמא יחזור בו העבד:

בשטר. הא דעבד עברי נקנה בשטר א''ר אבהו דוקא בשטר של כסף שנתן שטר לרבו בשביל כסף מכירתו שקבל ממנו:

בַּכֶּסֶף. וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ. בַּכֶּסֶף הוּא נִגְאַל וְאֵינוֹ נִגְעַל לֹא בַּתְּבוּאָה וְלֹא בַכֵּלִים. בְּכָל אָתָר אַתְּ עֲבַד שָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף. וְהָכָא לֵית אַתְּ עֲבִיד שָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. שַׁנְייָא 6a הִיא. שֶׁשַּׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב כֶּסֶף בכֶּסֶף. אוֹף רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא יוֹדֶה שֶׁאִם בִּיקֵּשׁ לִגְרוֹעַ. שֶׁמְּגָרֵעַ וְיוֹצֵא אֲפִילוּ בִתְבוּאָה וַאֲפִילוּ בְכֵלִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְייָה. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא עֲשָׂאָן דָּמִים. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן דָּמִים כְּכֶסֶף הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדא דתימר. דאינו נגאל בתבואה וכלים בשלא עשאן דמים בשויין אלא נתן לו כך וכך מדות לשנה דגזירת הכתוב שאינו נגאל בהן אבל אם שמאן בדמים לפי שויין ככסף הוי ונגאל בהן:

שאם ביקש לגרוע. לרבו ולחשוב כפי שניו שמגרע אפי' בתבואה וכלים דלא כתיב כסף אלא בגאולה מכל שניו וקרא דבתריה ואם מעט נשאר בשנים וגו' כפי שניו ישיב את גאולתו סתמא כתיב ואפילו בתבואה וכלים נגאל ונותן לרבו בעד שנים הנותרות:

שנייא היא ששינה עליו הכתוב. דכתיב כסף ממכרו והדר כתיב מכסף מקנתו לעכב דבכסף דוקא:

והכא. אמאי לית את עביד שוה כסף כסף:

בכסף הוא נגאל. דכתיב ביה או השיגה ידו ונגאל וחשב עם קונהו וגו' ודריש דוקא בכסף ואינו נגאל לא בתבואה ולא בכלים אם נתנן לרבו:

בכסף. דכתיב והיה כסף ממכרו בעבד עברי הנמכר לעכו''ם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source