הלכה: לא יִתְייַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי יָשִׁים כול'. אָמַר רִבִּי אָבִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּכְשֵׁירִין. אֲבָל בִּפְרוּצִין לא תִתְייַחֵד אֲפִילוּ בְּמֵאָה אִישׁ. תַּנֵּי. בֶּן יוֹמוֹ שֶׁמֵּת הֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכָל קְרוֹבָיוּ כְּחָתָן שָׁלֵם. לֹא סוֹף דָּבָר בֶּן יוֹמוֹ חַי אֶלָּא אֲפִילוּ יָצָא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּחַייִם. וְיוֹצֵא בַּחֵיק וְנִקְבַּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּבִשְׁתֵּי נָשִׁים. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי לְאַבָּא שָׁאוּל. אַבָּא שָׁאוּל לֹא מוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין יֶצֶר הָרָע מָצוּי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מסתברא ר''ש. דקאמר במתני' אף באיש אחד עם ב' נשים אין בו משום יחוד מסתברא הוא דמודי לאבא שאול דנקבר באיש אחד וב' נשים דהא אפי' בעלמא ס''ל אין כאן יחוד אבל אבא שאול לא מודיי לר''ש דס''ל בעלמא יש בו משום יחוד והכא טעמא שאין יצה''ר מצוי בבית הקברות:
ונקבר באשה אחת ובשני אנשים. דאין בזה משום יחוד כת''ק דמתני':
ויוצא בחיק. ולא במטה ולא בכליבה:
אלא אפי' יצא ראשו ורובו בחיים. לאו כנפל הוא ומתאבלין עליו. ובפ' יוצא דופן מוקי לה בדקים ליה שכלו חדשיו:
כחתן שלם. להיו' מתאבלין עליו:
גמ' בד''א בכשירין. אשה מתייחדת עם ב' אנשים:
משנה: 47b לא יִתְייַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְייַחֶדֶת עִם שְׁתֵּי אֲנָשִׁים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִתְייַחֵד עִם שְׁתֵּי ‌‌‌‌נָשִׁים בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּפוּנְדָקִי מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרַתּוּ. מִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּקֵירוּב בָּשָׂר. וְאִם הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יִלְמַד רַוָוק סוֹפְרִים וְלֹא תִלְמַד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יִלְמַד סוֹפְרִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה רַוָוק אֶת הַבְּהֵמָה. וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָוקִים בְּטַלִּית אַחַת וַחֲכָמִים מַתִּירִים. כָּל שֶׁאִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְייַחֵד עִם הַנָּשִׁים לְעוֹלָם. וְלֹא יִלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִייָה וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין לָךְ אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן. הָאוּמָּנוּת וְאֵין עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אוּמָּנוּת וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְצַעַר וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי וְכָךְ מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְצַעַר. וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְצַעַר אֶלָּא שֶׁהֲרֵיעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂיי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. אַבָּא גּוֹרְיוֹן אִישׁ צַיידָן אוֹמֵר מַשּׁוּם אַבָּא שָׁאוּל. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר גַּמָּל סַפָּר סַפָּן קַדָּר רוֹעֶה וְחֶנְוָונִי שֶׁאוּמְנָתָן אוּמָנוּת לִיסְטִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ הַחַמָּרִין רוּבָּן רְשָׁעִים. הַגַּמָּלִין רוּבָּן כְּשֵׁירִים. הַסַּפָּנִין רוּבָּן חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנָּם. כָּשֶׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שׁוּתָפוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק.
Pnei Moshe (non traduit)
כשר שבטבחים שותפו של עמלק. לפי שספיקי טרפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן ועוד שהוא אכזרי כעמלק:
טוב שברופאים לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואיני משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:
הספנים רובן חסידים. שפורשים למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:
הגמלין רובן כשרים. שפורשים למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים ויראים לנפשם ומשברין לבם למקום:
החמרין רובן רשעים. מפני לסטיות:
ר' יהודה אומר. משמו של אבא שאול:
חנוני. מלומד באונאה להטיל מים ביין וצרורות בחטין:
חמר גמל ספן. שכל אלו אומנות. לסטות לפי שלנין בדרכים ונכנסים ולוקטים פירות ועצים מן הכרמים ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:
רועה. בהמות שלו שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:
מתני' לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:
אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. שהאחד בוש מחבירו:
בזמן שאשתו עמו. מותר להתייחד מפני שאשתו משמרתו וכן הלכה אבל בלאו הכי אסור להתייחד אשה אחת עם שני אנשים וכל שכן איש אחד עם שתי נשים אלא אם כן היו נשים צרות או יבמות או אשה ובת בעלה או אשה וחמותה מפני ששונאות זו את זו ואין מחפות זו על זו וכן עם אשה שיש עמה תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה להביאה שהיא מתייראת מפניה שמא תראה ותגיד ומותר להתייחד עם הבהמה ועם הזכור שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:
ואם הגדילו זה ישן בכסותו כו'. והוא שתהיה הבת מי''ב שנה ויום אחד והבן מי''ג שנים ויום אחד ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה אפי' בפחות מכאן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:
רווק. פנוי בלא אשה לא ילמד סופרים לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים מלמדי תינוקות מפני אמותיהן של תנוקות שמצויות אצלו להביא בניהן אל הספר:
ולא תלמוד אשה סופרים. לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות מפני אביהם שבאים אצלה להביא את בניהם:
אף מי שאין לו אשה. אע''פ שאינו פנוי ויש לו אשה אלא שאינה שרויה עמו לא ילמד סופרים ואין הלכה כר' אליעזר:
וחכמי' מתירין. והלכה כחכמים שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:
כל שעסקו עם הנשים. שמלאכת אומנותו נעשית לנשי' והנשים צריכות לו:
לא יתייחד עם הנשים לעולם. ואפי' עם הרבה נשים לפי שלבן גס בו ומחפות עליו ואלו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן ולא שלש וארבע שפיר דמי:
ויתפלל לפני מי שהעושר שלו. ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:
משנה: רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לָעוֹלָם הַבָּא וּשְׁאָר אוּמָנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. שֶׁאִם נִכְנַס אָדָם לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי מִידָּה שֶׁל יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ הֲרֵי הוּא מֵת וּמוּטַּל בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָּעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ. בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתָי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה. שכל אומנות אינה עומדת לאדם אלא בימי נערות בזמן שיכול לעסוק בה ואין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להן בשעתן אבל תורה מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו אוכל מן הקודמות:
עוד ינובון בשיבה. יצמחו צמח ויתיחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו:
פִּיסְקָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִייָה כול'. מַה יַעֲשֶׂה אָדָם. יִשְׁתַּדֵּל וִילַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת קְטַנָּה וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין לָךְ אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיִים וַעֲשִׁירִים. אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּת הָאָדָם. רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל. אֲרִי קַייָץ. שׁוּעַל חֶנְוָונִי. זְאֵב מוֹכֵר קְדֵירוֹת. וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. וְלָמָּה נִבְרְאוּ. לְשַׁמְּשֵׁינִי. וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וַחוֹמֶר. וּמָה אִם אֵילּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי כָּךְ הֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִין שֶׁאֱהֵא מִתְפַּרְנֵס בְּלֹא צַעַר. וּמִי גָרַם לִי לִהְיוֹת מִתְפַּרְנֵס בְּצַעַר. הֲוֵי אוֹמֵר. חַטָּאַיי. עַל שֶׁהֲרֵיעָתִי מַעֲשַׂיי קִיפַּחְתִּי פַּרְנָסָתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
אומנות קטנה. כלומר נקיה וקלה כדאמר בבבלי מחטא דתלמיותא מעשה מחט על שם שהתפירות עשויות כתלמים תלמים:
ארי סבל. נושא משאות:
קייץ. מייבש קציעות בשדה:
והן מתפרנסין בלא צער. שאין מזונותיהם תלוים בידי אחרים כבני אדם שזה סבל וזה חנווני כו' והכל מזונותיהם תלוים בידי אחרים שישאו ויתנו עמהן וישתכרו להן וזה דבר קשה מאד לפי שכל א' עינו רעה בשל חבירו ואם שהוא משתכר על ידו ואפי' מי שאינו צריך לאחרים כגון חורש וקוצר וכיוצא בזה מצטער הוא במלאכתו הכבדה והקשה ועל זה נאמר בזעת אפך תאכל לחם:
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִכָּל מָקוֹם אָדָם מִתְפַּרְנֵס. אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת מְעוּלָּה. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת פְּגוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''מ אדם מתפרנס. כלומר כמה וכמה אומנות יש ובאיזו שיהי' יתפרנס:
אשרי מי שרואה את הוריו. ילדיו באומנות מעונה שמתפרנס ממנה בלי שום עבירה:
פִּסְקָא. אַבָּא אוֹרְייַָן אִישׁ צַיידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא שָָׁאוּל כול'. רוֹב חַמָּרִים רְשָׁעִים. רוֹב גַּמָּלִין כְּשֵׁירִין. רוֹב סַפָּנִין חֲסִידִים. רוֹב מַמְזֵירִין פִּקְחִין. רוֹב עֲבָדִים נָאִים. רוֹב בְּנֵי אָבוֹת בּוֹייְשָׁנִים. רוֹב בָּנִים דוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם. כָּשֵׁר שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנָּם. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שׁוּתָף עֲמָלֵק. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּגּוֹיִם הֲרוֹג. הַטּוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצַץ אֶת מוֹחוֹ. הַכְּשֵׁירָה שֶׁבַּנָּשִׁים בַּעֲלַת כְּשָׁפִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
רוב ממזרים פקחין. שהן דומין לאביהן בעלי ערמה ומתנכלים בתחבולות לפתות הנשים ולהסתיר מעשיהם מבני אדם:
רוב עבדים גאים גרסינן. שע''פ הרוב הגאוה מצויה בהן וכמו בכל בזויי המשפחות:
רוב בני אבות. המיוחסים ביישנים הן דומים לאבותיהם ונ''מ מהני דקחשיב אם יש לעז עליהם ורואה בהן סימנים הללו יש להתרחק מהן:
ורוב בנים דומין לאחי האם. והנושא אשה צריך שיבדוק באחיה כדאמרינן ביש נוחלין:
טוב שבנחשים. אע''פ שנראה בן תרבות ורגיל בבית אין לבטוח בו וכן הבטחה שבנשים אין להאמין בה. בטלת כשפים. כדאשכחן במעשה דבנתות דר''צ בפ''ד דגיטין. א''נ דהרמז בזה שמראה עצמה כשיר' ומחזקת בחסידו' ובזה מסתרת מעשיה מבנ''א כדרך בעלי הכשפים:
אשרי מי שעושה רצון המקום. משום דקחשיב הכא מהמראין עצמן לבני אדם לכשרים ואינם לכך אמר אשרי מי שעושה רצון המקום באמת ובתמימות:
פִּסְקָא. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים כול'. תַּנֵּי. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר וְגַמָּל וְסַפָּן קַדָּר קָרָר רוֹעֶה חֶנְוָונִי מִפְּנֵי שֶׁאוּמְנוּתָן אוּמָנוּת לִיסְטִין.
Pnei Moshe (non traduit)
תני לא ילמד כו'. ומוסיף בברייתא קרר והן בעלי קרנות שמשכירין עצמן לילך ממקום אל מקום ואומנתן אומנת לסטים שהם נשכרין ומעבירין על תנאם:
פִּסְקָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה רַוָוק אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא יִשְׁנוּ שְׁנֵי רַוָוקִים בְּטַלִּית אֶחָד וַחֲכָמִים מַתִּירִים. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין. חַס וְשָׁלוֹם לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לֹא עַל הַזָּכוֹר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה. וְהָתַנִּינָן. לֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים. מִשֻּׁם שֶׁאִמּוֹ בָּאָה עִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בָאָה עִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
והתנינן לא ילמד רווק סופרים. וקס''ד משום חשש משכב זכור דתינוקות ומשני משום אמו ואחותו של התינוק שבאה עמו להביאו לבית הספר הוא דחששו:
פִּסְקָא. וְלֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים וְלֹא תְלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים כול'. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר. אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְאֵינָן עִמּוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד חַד מַתְנַייָן הָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
עבד חד ומתניין הכן. מלמד תינוקת אחד עבד כר''א שלא היתה אשתו שרויה אצלו ולא רצה ללמד עמהן עד שהביאה אצלו:
אף מי שיש לו אשה ואינה עמו. לפרושי מילתא דר''א קאתי כדפרישית במתני' ובנים אגב גררא נסבה:
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. 48a בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְייַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ. וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּקֵירוּב בָּשָׂר. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל. הַבַּת אֵצֶל הָאָב עַד בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבֵּן אֵצֶל הָאֵם עַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. תַּנֵּי. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִים בְּמִיטָּה אַחַת זֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא וְזֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא. אִם הָיוּ בְנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים מוּתָּר. תַּמָּן אָֽמְרִין. אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְאִישׁ וְאִשָּׁה נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לאיש ואשתו נצרכה. מיבעיא לן אם מותר דהואיל ורגיל בה ליכא הירהור כולי האי או לא:
תמן. בבבל אמרי איש ואשתו נמי מותר כשזה מחזיר פניו כו' דאי לאו הכי אסור משום הרהור:
אם היו בנו ובתו קטנים. שמותר לישן עמהן בקירוב בשר וליכא משום הירהור מותר:
זה מתכסה בכסות עצמו וקורא. ק''ש כלומר מחזיר פניו ומתכסה כדאמרי' פי' הי' קורא:
אמך בסתר בתך בסתר. כלומר רמז רמזה התורה עם אמך ועם בתך תוכל להיות בסתר ולהתייחד עמה אבל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source