Kidouchine
Daf 16b
חָֽזְרוֹ לִהְיוֹת קוֹנִין בִּקְצִצָה. מָהוּ 16b בִקְצִצָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ הָיוּ קְרוֹבָיו מֵבִיאִין חָבִיּוֹת וּמְמַלִּין אוֹתָן קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מֵאֲחוּזָּתוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַחֲזִירָהּ לוֹ הָיוּ עוֹשִׂין כָּךְ וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לַאֲחוּזָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אַף מִי שֶׁהוּא נוֹשֶׂה אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ הָיוּ קְרוֹבָיו מֵבִיאִין חָבִיּוֹת וּמְמַלִּין אוֹתָן קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְגָֽרְשָׁהּ הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חזרו להיות קונים בקצצה. כדמפרש ואזיל שעשו הדבר לסימן ולזכר בשעת המכירה ובשעת החזרה כמפירש לעיל בסוף פרק האשה שנתאלמנה:
חָֽזְרוֹ לִהְיוֹת קוֹנִים בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. בְּכֶסֶף. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. זֶה הַכֶּסֶף. וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם אֵילּוּ עֵידֵי הַשְּׁטָר. וְהָעֵד עֵדִים. אֵילּוּ עֵידֵי חֲזָקָה. אוֹ אֵינָן אֶלָּא עֵידֵי הַשְּׁטָר. כְּבָר כָּתוּב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה. וסמכוהו אמקרא שדות בכסף יתנו כו' כמבואר לעיל הלכה ג':
רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא בַּר תַנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה טַעֲמָא. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כָּל שְׁקָלִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים. וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין. וּבַכְּתוּבִים קִינְטֵירִין. חוּץ מִשִּׁיקְלֵי עֶפְרוֹן. מַה טַעֲמָא. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנּוּ לִי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן כְּתִיב כֶּסֶף וְהָכָא כְּתִיב שְׁקָלִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי אוֹנֵס. הֲרֵי אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כֶּסֶף וְאַתְּ אָמַר שְׁקָלִים.
Traduction
vide
וְלֹא כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הִילּוּךְ קוֹנֶה. דְּתַנֵּי. הִילֵּךְ בְּשָׂדֶה לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהִילֵּךְ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחֲזִיק. הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁהִילֵּךְ בּוֹ קְנָייוֹ. מַה טַעֲמָא. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וגר'.
Traduction
vide
בִּשְׁטָר. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. בִּשְׁטָר עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִיתֵּן כֶּסֶף. אֲבָל בִּשְׁטָר עַל מְנָת לִיתֵּן כֶּסֶף לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן כֶּסֶף. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ לֹא נָתַן כֶּסֶף קָנָה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת כְּאַחַת כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן הֶחֱזִיק בְּכוּלָּם. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לוֹ אֶלָּא דְמֵי אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁלֹּא כָתַב לוֹ אוֹנוֹ אֶלָּא עַל אַחַת מֵהֶן לֹא קָנָה אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁמָּכַר לוֹ בִּלְבַד. וְכִי יֵשׁ אוֹנֵי בְּלֹא כֶסֶף. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁנָּתַן לוֹ דְמֵי כוּלָּם אֲנָן קַייָמִין. לֹא אָמַר אֶלָּא. דְּמֵי אֶחָד מֵהֶן. אֶלָּא אוֹ הָדָא אוֹ הָדָא.
Traduction
Par un contrat'' est-il dit. R. Jérémie avait cru devoir dire que le contrat suffit à constituer l’acquisition lorsqu’il ne s’agit pas d’argent à verser (d’un simple don); mais lorsque le contrat a pour conséquence une remise d’argent (s’il s’agit d’une vente), l’acquisition sera seulement achevée lors du versement de la somme d’argent (qui achève la cession). -Non, disent R. Yona et R. Yossa; selon tous deux, même avant la remise de l’argent, l’acquisition est complète par le contrat. L’enseignement suivant (97)Tossefta à Baba Batra ch. 9. confirme l’avis de R. Yona et R. Yossa: Lorsqu’on a vendu à son prochain dix champs à la fois, dès que celui-ci a pris possession de l’un d’eux, il est réputé les avoir acquis tous; mais s’il n’a versé que le montant de l’un d’eux, ou s’il a seulement rédigé l’acte d’achat wnh pour l’un d’eux, ce champ seul sera tenu pour acquis. Or, si le contrat seul ne suffisait pas pour acquérir, il ne saurait être question d’un acte de vente pour un seul champ (l’acte seul étant nul); et l’on ne saurait supposer que cette rédaction restreinte d’acte pour un seul champ sous-entend le versement des sommes d’argent pour le tout, puisqu’il a été dit d’abord que l’on a versé seulement le prix d’un champ: c’est donc qu’il suffit, pour l’acquisition, d’employer l’un ou l’autre mode (le paiement ou le contrat).
Pnei Moshe non traduit
ר' ירמיה סבר מימר. דוקא בשטר ע''מ שלא ליתן כסף שהוא שטר מתנה אבל בשטר ע''מ ליתן כסף שהוא במכר לא קנה בשטר לחודיה עד שיתן הכסף דלא גמר המוכר ומקנה עד שיקבל מעות:
אפילו לא נתן כסף קנה. בשטר לחודיה:
מתניתא. ברייתא דלקמיה מסייעה לרבי יונה ורבי יוסי:
החזיק בכלן. והוא שנתן לו דמי כלן אבל אם לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או שלא כתב לו שטר אלא על אחת לא קנה אלא אותה שדה בלבד:
וכי יש אוני בלא כסף. ואי אמרת דשטר לחודיה אינו קונה אפילו אותה שכתב עליה אונו לא ליקני דהא שטר בלא כסף לאו כלום הוא:
אין תימר בשנתן לו דמי כלם אנן קיימין. כלומר וכ''ת דהאי או שלא כתב לו אונו אלא על אחת מהן אנתן לו דמי כלם קאי וה''ק אבל אם לא נתן לו אלא דמי אחת מהן אי נמי נתן לו דמי כלם ולא כתב אוני אלא על אחת מהן:
לא אמר אלא דמי אחת מהן. כלומר הא לא קתני הכי דהא קאמר לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או שלא כתב לו אוני משמע או או קאמר דאי ארישא בשנתן לו דמי כלן הכי הוה ליה למיתני לא כתב לו איני אלא על אחת מהן או שלא נתן לו אלא דמי אחת מהן אלא לאו ש''מ או הדא או הדא או כסף או שטר בלא כסף מהני וכרבי יונה ורבי יוסי:
Kidouchine
Daf 17a
בְּכֶסֶף. רִבִּי בָּא סְבַר מֵימַר. בְּכֶסֶף עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִכְתּוֹב אוֹנֵי. אֲבָל בְּכֶסֶף עַל מְנָת לִכְתוֹב לוֹ אוֹנֵי לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיִּכְתּוֹב אוֹנֵי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי פְלִיגִין. אַתְייָא דְּרִבִּי בָּא כִּשְׁמוּאֵל וּדְרַב הוּנָא כְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי בָּא כִּשְׁמוּאֵל. שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְרַב חוּנָה. שׁוֹחֵט וְנִתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. לִרְצוֹנְכֶם. פְּרָט לְמִתְעַסֵּק. כָּתַב מַתָּנָה בִּלְשׁוֹן קִנְייָן. אֲמַר לֵיהּ. אַרְכְּבֵיהּ אַתְּרֵי רִיכְשֵׁי. אָֽמְרָהּ רִבִּי בָּא וְלֹא קִיבְּלָהּ שְׁמוּאֵל. מָהוּ אַרְכְּבֵיהּ עַל תְּרֵין רִיכְשֵׁי בַּרְקֵי. סָֽבְרִין מֵימַר. מַייְתֵי תְּרֵין סוּסְוָון שַׁטְיֵי וּמְרַכְּבִין לֵיהּ עַל תְּרֵיהוֹן וְהַהוּא אֲזִיל בְּדָא וְהַהֵין אֲזַל בְּדָא לֹא אַשְׁכָּח גַּבֵּי כְּלוּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַמְלְחָייָא. יִיפֶּה כוֹחוֹ בִּשְׁנֵי דְבָרִים. שֶׁיֵּשׁ שִׁיעְבּוּד לִמְכִירָה וְאֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה. 17a שֶׁהַמּוֹכֵר לֹא מָכַר אֶת הַכֹּל וְהַנּוֹתֵן מַתָּנָה נָתַן אֶת הַכֹּל. וּדְרַב חוּנָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. חַד בַּר נַשׁ מִי דְמִיךְ אָמַר. יִנָּֽתְנוּ כָּל נְכָסַיי לִפְלוֹנִי. חָזַר וְאָמַר. כִּתְבוּ וּתְנוּ. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים אַעֲלוֹן עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. אִם אָמַר. לִזְכוּתוֹ. דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה. וְאִם לְזַכּוֹתוֹ בִּכְתָב. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה בִּכְתָב לְאַחַר מִיתָה. מִי מוֹדִיעַ. אֶת רְבוּ. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים יוֹדְעִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים יוֹדְעִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לְעוֹלָם הַשָּׂדֶה בְחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ וּמוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָייָה.
Traduction
Avec de l’argent'', est-il dit. R. Aba avait cru devoir dire que le paiement en argent suffit à constituer l’acquisition, lorsqu’il ne s’agit pas de contrat à rédiger; mais s’il est stipulé que le versement en espèces sera accompagné d’un contrat, l’acquisition sera seulement définitive lors de la remise du contrat de vente. -Non, disent R. Yona et R. Yossa, également opposés à l’avis de R. Aba, et ils sont d’avis que la remise de l’argent suffit à valider l’acquisition. L’avis contraire de R. Aba est conforme à celui qu’expose plus loin Samuel, et celui de R. Houna (R. Yona) est en accord avec celui de R. Yohanan. Ainsi, l’avis de R. Aba est d’accord avec celui de R. Samuel, car celui-ci a demandé à R. Houna (98)Mishna, (Baba Batra 8, 5).: Si quelqu’un, en égorgeant un animal, ne se propose pas d’en faire un objet de sainteté (préoccupé d’autres objets), comment considère-t-on le sacrifice? R. Houna dit: puisqu’il est écrit (Lv 22, 15): à votre volonté (99)Le sens ordinaire est: en votre faveur, pour vous attirer la faveur divine. (au sujet des sacrifices volontaires), on conclut à l’exclusion de celui qui s’occupe seulement du sacrifice sans y porter sa pensée. Si pour faire une donation on a rédigé un contrat de vente, est-il valable? C’est, fut-il répondu, lui fournir deux chevaux de selle (100)Cf. J., ibid. ( 16b). V. Schuhl Sentences, p. 94.. R. Aba énonça cet avis; mais Samuel ne l’accepta pas. Qu’entend-on par ''monter sur deux chevaux''? (Est-ce un avantage, ou non)? On a supposé que cela équivaut à l’apport de deux chevaux sauvages que le cavalier voudrait monter; mais comme chaque bête tire de son côté, on se trouve tiraillé sans avancer (de même d’une part le don n’est pas susceptible de garantie, et d’autre part le contrat de vente en offre une). -Non, dit R. Yossé de Malhia, on entend, par cette expression, consolider la cession à l’aide d’une double base: 1° le contrat sert de garantie à la vente (contre l’aide toute revendication de créance), que n’a pas le don; 2° le vendeur ne cède pas tout (il fait des réserves), tandis que le donateur donne tout (il y a donc similitude d’avis entre Samuel qui refuse de reconnaître cette consolidation de motifs, et R. Aba qui est d’avis d’exiger la rédaction de l’acte outre le paiement pour valider une acquisition). R. Houna (d’après lequel le double mode d’acquisition a pour but de la consolider) est d’accord avec R. Yohanan. Ainsi, un homme avant de mourir donna l’ordre verbal de léguer tous ses biens à un tel; puis il dit d’écrire en faveur de cet homme un acte de donation, et de lui donner ensuite les biens (101)B., ibid., 135.. Sur quoi, R. Eléazar et R. Simon b. Yaqim allèrent porter devant R. Yohanan cette question qui pouvait être le sujet d’un litige (en raison de la présence du contrat, celui-ci seul confère l’acquisition, et d’autre part l’acte n’a plus lieu d’être après décès du testateur). R. Yohanan leur dit: Si le défunt n’a parlé de rédiger un contrat que pour mieux faire acquérir ses biens au légataire, celui-ci aura acquis les biens d’après l’avis de tous; mais si le défunt avait formellement pour but de transmettre ses biens au légataire par l’acte, tous en reconnaissent la nullité après décès du testateur; comment donc savoir quelle étaient les intentions du défunt? On peut répondre à cela qu’il y avait des témoins présents à cette déclaration (qui savent dans quel sens il faut l’entendre). Mais qu’arrivera-t-il s’il n’y pas eu de témoins présents? R. Yossé répond: le champ est toujours présumé rester en la possession de son maître, jusqu’à ce que le demandeur ait pu fournir la preuve à l’appui de sa demande. – (102)Suit une page traduite en (Pea 3, 8).
Pnei Moshe non traduit
בכסף רבי בא סבר מימר. דוקא בשהתנה על מנת שלא לכתוב שטר הוא דכסף לחוד קונה אבל בכסף על מנת לכתוב לו אוני שהיא במקום שנוהגין לכתוב שטר לא קנה בכסף לחוד דלא סמכה דעתיה דלוקח לקנות עד דנקיט שטרא:
רבי יונה ורבי יוסי פליגין. נמי אהא וס''ל דבכסף לחוד קונה בכ''מ כדמשמע מהאי ברייתא דלעיל דאו או קתני:
אתייא דרבי בא. דס''ל אם התנה על השטר אינו קונה בכסף ולא אמרינן לייפות כחו הוא דהתנה כן אלא לקנין נתכוין ועד שיכתוב לו שטר:
כשמואל. לקמן דלא ס''ל נמי האי סברא דלייפות כחו:
ודרב הונא כרבי יוחנן. בהא דלקמן:
דרבי בא כשמואל דשמואל שאל לרב הונא. הני תרי מילי:
שוחט ונתעסק בקדשים. שוחט ומתעסק בדבר אחר ולא נתכוין לשחיטת קדשים מהו:
אמר ליה לרצונכם. כתיב פרט למתעסק בקדשים שהוא פסול:
כתב מתנה בלשון קנין. ועוד שאלו שטר מתנה שכתב בה לשון קניה ומכר מהו וא''ל רב הונא ארכביה אתרי ריכשי כדמפרש לקמיה דלייפות כחו קאמר ואמר רבי בא עלה ולא קיבלה שמואל הא מרב הונא דלא ס''ל לייפות כחו נתכוין וכר' בא בהא דלעיל:
מהו. השתא מפרש לה מאי האי דקאמר ארכביה כו':
סברין. בני הישיבה מימר דלהרע כחו אמר הכי כמו המביא שני סוסים שוטים ופראים וקושרן לשניהן במרכבה זה מושך לכאן וזה לכאן ונמצא הוא על מקומו ולא הועיל כלום וה''נ כן דלשון מתנה מרע כחו באחריות דקי''ל מתנה אין בה אחריות ולשון מכר מרע כחו לענין דינא דבר מצרא דמכר אית ביה משום דינא דבר מצרא ומתנה לית בה:
אמר רבי יוסי ממלחייא. שם מקום דלא היא אלא ליפות כחו אמר רב הונא שייפה כחו בשני דברים וארכביה אתרי ריכשי כמו הקושר שני סוסים במרכבה להיות רץ במהרה כך הטיל בה שתי כחות:
שיש שיעבוד. אחריות למכירה ואין שיעבוד אחריות למתנה ולכך כתב לו בלשון מכר שיהא לו בו שיעבוד אחריות:
שהמוכר כלומר ובדבר אחר ייפה כחו במתנה שהמוכר לא מכר את הכל כהאי דתנן בפרק המוכר את הבית לא מכר לו לא את הבור ולא את הדות שהמוכר בעין רעה הוא מוכר אבל הנותן במתנה נתן את הכל שהנותן בעין יפה הוא נותן ומדחזינן דלא קיבלה מיניה שמואל משום דלא ס''ל לייפות כחו הוא נתכוין וה''נ בהא דר' בא שאם התנה ע''מ לכתוב לו אונו לא אמרינן ליפות כחו נתכוין אלא עד שיכתוב שטר:
ודרב חונה. דס''ל דאמרינן ליפות כחו נתכוין כר' יוחנן דשמעינן ליה מהאי עובדא דלקמן דס''ל הכי:
חד בר נש מידמיך. בשעת פטירתו אמר ינתנו כל נכסי לפלוני וחזר ואמר כתבו ותנו לו:
אעלון עובדא קומי רבי יותנן. מה הוא אומר בדבר זה משום דאיכא למיחש שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ואמר להן ר' יוחנן חזינן אם אמר לזכותו כגון שאמר אף כתבו ותנו לזכותו נתכוין וד''ה זכה דדברי שכ''מ ככתובין ומסורין דמי ובלאו הכי זכה זה והא דאמר אף כתבו לייפות כחו נתכוין:
ואם לזכותו בכתב. שלא נתכוין אלא להקנותו בשטר זה הכל מודים שאינו כלום דאין שטר לאחר מיתה:
מי מודיע את דברו גרסינן:
תיפתר שהיו שם עדים יודעים. איך ציוה זה ואם ליפות כחו נתכוין:
הגע עצמך שאין שם עדים יודעים. שהעדים שהיו בשעה שציוה לא היו מבינים כוונתו מהו:
לעולם השדה בחזקת בעליה. היורשים וזה המקבל מתנה מוציא מחבירו ועליו הראיה:
מְנַייִן לִנְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת שֶׁהֵן נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֵרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי יוֹנָה רִבִּי חֲנִינָא תִּרְתָּייָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה. כְּתִיב וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרִים בְּצוּרוֹת בִּיהוּדָה. עַד כְדוֹן כְּשֶׁהָיוּ קַרְקַעוֹת וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. הָיוּ קַרְקַעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַעֲשֶׂה בִּמְרוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה דָּר בִּירוּשָׁלָם וְהָיוּ לוֹ מְיטַלְטְלִין הַרְבֶּה וּבִיקֵּשׁ לְחַלְּקָן. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל אֶלָּא אִם כֵּן קָנִיתָ קַרְקַע. מֶה עָשָׂה. הָלַךְ וְקָנָה סֶלַע אֶחָד בְּצַד יְרוּשָׁלֶם. אָמַר. חֶצְייָהּ צְפוֹנִי אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי עִם מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. חֶצְייָהּ דְּרוֹמִית אֲנִי נוֹתֵן לִפְלוֹנִי עִם מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁלְּשֶׁמֶן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא שְׁכִיב מְרָע הוּא. לְפִי שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה אֶלָּא בִּכְתָב. וְכָאן אֲפִילוּ בִדְבָרִים. לְפִי שֶׁבְכָל מָקוֹם אֵין אָדָם מְזַכֶּה עַד שֶׁיְּהוּ קַרְקַעוֹת וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכָאן אֲפִילוּ קַרְקַעוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד וּמְטַלְטְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְרִבִּי לִיעֶזֶר הוּא. שַׁנְייָא הִיא שְׁכִיב מְרָע דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הוּא שְׁכִיב מְרָע דְּרַבָּנִין. אֲמַר לֵיהּ. שְׁכִיב מְרָע דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבָרִיא דְּרַבָּנִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
עד כדון. שמענו כשהיו במקום אחד כדמשתעי קרא שהיו המתנות בערי בצורות:
היו הקרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר. מהו אם בעינן צבורין המטלטלין בתוך הקרקע או לא:
אמר להן ר' אליעזר. בפ' מי שמת פליגי התם ר' אליעזר וחכמים במחלק נכסיו על פיו דקסברי חכמים במסוכן לא בעי קנין דדברי שכ''מ ככתובין וכמסורין הן ור''א אומר בין בריא בין מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה ואמר להן ר''א ראיה לדבריו:
במדוני אחד. על שם מקומו:
וביקש לחלקן. ולא היה לו קרקע להקנות אגבה:
וקיימו את דבריו. ור''א לטעמיה דס''ל שכיב מרע היה וצריך קנין ושמעינן מהא מדקאמר סלע אחד משמע קרקע גבוה וחדוד שאי אפשר להעמיד עליה כל אלו אלמא לא בעינן צבורין:
ולא שכיב מרע הוא. לדברי ר''א שמביא ראיה מכאן ע''כ שמעינן דשכ''מ היה וא''כ לא שמעינן מידי מהא לענין צבורין דשאני שכ''מ הואיל ומצינו שהקילו חכמים בו לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב ובשכ''מ אפי' בדברים והוא הדין נמי לענין צבורין לפי שבכ''מ בעינן צבורין ובשכ''מ לא בעינן ואין ראיה מכאן למתנת בריא:
א''ל. ר' ענא לא כר' אליעזר היא וכי שנייא הוא לר''א בין בריא לשכ''מ שהרי הוא שכיב מרע דר' אליעזר הוא בריא דרבנן וכמו לרבנן בריא בעי קנין ה''נ לר''א בשכ''מ ומדלא הצריך צבורין בשכ''מ ה''נ בבריא לא בעינן צבורין:
א''ל. אין ודאי שכ''מ דר''א כבריא דרבנן ושפיר נפשטה הבעיא דלא בעינן צבורין:
תַּמָּן תַּנִּינָן. קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַייָב בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַהוּ טָב. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וּמַרְגְלִית טְמוּנָה בוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ''ג דפיאה קרקע כל שהוא חייב בפאה ובבכורים ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות:
קרקע כל שהוא מה טב. למאי חזי הא אי אפשר להעמיד בה מטלטלין וש''מ נמי מהכא דלא בעינן צבורין:
תיפתר שהיה שם מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו. והקנה אותה אגב קרקע כל שהוא זו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source