תַּנֵּי. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֹא מֵת נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלֲמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רַבּוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לְאִימָּא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ. אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁבָּתוֹ. וְלֹא יָצָאת שַׁבָּתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶן. לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי. אֶלָּא כָךְ אֲנִי מְקוּבָּל שֶׁכָּל תַּלְמִיד מוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם. וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵן מִבֵּית הַיְּשִׁימוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁיטִּים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְכַמָּה הֵן. שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. כְּהָדָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה הֲוָה בְחֵפֶר. וַהֲווֹן שְׁאָלִין לֵיהּ וְהוּא מוֹרֶה. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי שֶׁאָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְהָא רִבִּי חָנָא רַבָּךְ יְתִיב בְּצִיפּוֹרִין. אָמַר לוֹן יֵיתִי עָלַי דְלָא יָֽדְעִית. מִן הַהִא שַׁעְתָּא לָא אוֹרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
ייתי. יבא עלי אם ידעתי מזה שר' מנא בציפורי:
י''ב מיל כמחנה ישראל. דכתיב ויחנו וגו' וגמירי די''ב מיל הוה וכתיב ומשה יקח את האהל וגו' והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה ש''מ עד י''ב מיל אסור:
שבתו. ושם גריס שנתו:
תלמיד שהירה הלכה כו'. וכן הוא בבבלי פ' הדר דף ס''ב:
רִבִּי חִייָה רִבִּי בָּא אָמַר. 5b הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעַכּוֹ יָצָא לְחֵירוּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָבוּהּ דְּרִבִּי יוּדָן בָּעֵי. וַאֲפִילוּ מֵעַכּוֹ לְעַכּוֹ. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מִן תְּרֵין עוֹבְדוֹי דְרִבִּי אֲנָן יָֽלְפִין. עַכּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ חוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָֽמְתוּן אָֽכְלוּן פִּיתָּה נְקִייָא. אָמַר לוֹן. מַה אַתּוּן לָתִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ עַל מֵי בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מַכְשִּׁירִין. וַאֲנָן שְׁלָקִין בֵּיעִין וְלָתֶן בְּמֵיהוֹן. סָֽבְרִין מֵימַר מֵי שְׁלָק שֶׁלְּבֵּיצִים. וְלֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁלְְּבֵיצִים עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה גָֽזְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תַלְמִיד מוֹרֶה הוֹרַייָה. רִבִּי חונה בְשֵׁם רִבִּי הוּנָה אָמַר. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה אֲפִילוּ כַהֲלָכָה אֵין הוֹרָייָתוֹ הוֹרַייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יהא תלמיד מורה הוריי'. אא''כ נטל רשות מרבו כדקאמר התם דכי יהיב ליה רביה רשות מידק דייק כלישני' שלא יטעו השומעין את דבריו וש''מ מהאי עובדא דעכו מא''י היא מדהקפיד על הטהרה ומעובדא דלקמן שמעינן דיש בה נמי מח''ל:
המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. כדין המוכר עבדו לח''ל דקי''ל בפ' השולח יצא בן חורין:
ואפילו מעכו לעכו. דאמרי' לקמן עכו חציו בא''י וחציו בח''ל ואם מכר מחצי של א''י לחציו של ח''ל אם נמי כמוכר לח''ל הוי או דילמא הואיל וסתמא קאמר המוכר לעכו יצא לחירות דמשמע אפי' לאותו צד שבא''י א''כ כולה כח''ל מחשבינן לה. א''נ י''ל דרבי ישמעאל דרך תמיה קאמר על ר' חייה אמאי קאמרת לעכו אפי' מעכו לעכו נמי דינא הכי:
ואתייא. הא דר' ישמעאל כהאי דאמר ר' יעקב במס' שביעית דעכו חציו בא''י וחציו בח''ל:
מן תרין עובדוי דרבי. דלקמן שפעם אחד חשיב לה כא''י ופעם כח''ל ש''מ דיש בה משתיהן:
חמתון. ראה אותם אוכלין פת נקיה ביותר ושאל להם במה אתם מלתתין החטין להיות פת יפה ונקיה כל כך ונתכוין לידע אם נשמרו מהכשר לקבל טומאה:
ואנן שלקין ביעין. ומלתתין במים שנתבשלו בהן:
סברין. ומפרש טעותם שהיו סוברין מה שאמר התלמוד מי ביצים מי שלק של ביצים קאמר והוא לא נתכוין אלא המשקה של הביצים עצמן שהוא החלבון דהוו כמי פירות ואינן מכשירין. ובבבלי פ''ק דסנהדרין דף ה' האי עובדא בנוסחא אחרת דקאמר ואינהו סביר מי בצעי' קאמר שטעו בין ביצים לבצעים:
רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָמָא חַד בַּר נַשׁ מִכֵּיפְתָא וּלְעֵיל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ בְּרֵיהּ דְּפַלָּן כַּהֲנָא וְלֹא הֲוָה אָבוּךְ כֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ. עֵינָיו שֶׁלְּאַבָּא הָיוּ גְבוֹהוֹת וְנָשָׂא אִשָׂה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ וְחִילֵּל אוֹתוֹ הָאִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
היו גבוהות. שהלך אחר עיניו ונשא אשה גרושה שאינה הוגנת לכהן וממנה נולדתי וחילל אותי. בבלי סנהדרין שם:
לית את. וכי אין אתה בנו של פלוני שהיה כהן ואתה עומד בארץ העמים וחכמים גזרו טומאה עליה ומהאי עובדא שמעינן דעכו יש בה מח''ל:
מכיפתא ולעיל. מן הגשר ולהלן שהיה עומד שם:
עַייָרוֹת שֶׁבִּתְחוּם צִיפּוֹרִין הַסְּמוּכוֹת לְעַכּוֹ. עַייָרוֹת שֶׁבִּתְחוּם עַכּוֹ הַסְּמוּכוֹת לְצִיפּוֹרִין. מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּעַכּוֹ. כְּצִיפּוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו כו' מה את עבד לון. לענין גיטין אם כעכו נחשבין הואיל ובתחומה הן או כציפורי הואיל וסמוכין לה וכן איפכא וקאמר כעכו כציפורן תחום עכו כעכו וח''ל לענין גיטין הן ותחום ציפורי כציפורי וא''י הן:
משנה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים יִתְקַייֵם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים יִתְקַייֵם בְּחוֹתְמָיו. אֶחָד גִיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִיטֵּי נָשִׁים לְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
שוין במוליך ובמביא. שהמביא גט שיחרור צריך לומר בפ''נ ובפ''נ:
. ואינו יכול שיאמר. כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפ''נ ובפ''נ עד שנתחרש:
יתקיים בחותמיו. אם יעידו העדים על חתימת ידן או עדים אחרים יכירו חתימתן כשר:
אם יש עליו עוררים. שהבעל מערער שהוא מזויף:
מתני' המביא גט בא''י א''צ שיאמר. דגמירי' ושכיחי שיירות:
הלכה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כול'. 6a מִי עִירֵר. רַב חִסְדָּא אָמַר. הַבַּעַל עִירֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הַלְּקוּחוֹת עוֹרְרִין שֶׁלֹּא תִיטָּרֵף מִיָּדָן. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. עַד כְּדוֹן בְּעֶרֶר שֶׁחוּץ לְגוּפוֹ. עֶרֶר שֶׁבְּגוּפוֹ תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנִין דְּתַמָּן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן לֹא שַׁנְייָה. הוּא עֶרֶר שֶׁחוּץ לְגוּפוֹ. הִיא עֶרֶר שֶׁבְּגוּפוֹ. עֵרֵר שֶׁחוּץ לְגוּפוֹ עֱרָרוֹ בָטֵל. וְעֶרֶר שֶׁבְּגוּפוֹ עֱרָרוֹ קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מי עירר. דקתני במתני' דמהני קיום אם יש עוררין:
הבעל עירר. אם הוא מערער מהני קיום אבל אם אחרים מערערין אפי' נתקיים לאו כלום הוא דאין עירעור פחות משנים ותרי ותרי נינהו ומאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני דאוקי איתתא בחזקת נשואה. וכן קאמר בבבלי דף ט':
הלקוחות. אף הלקוחות יכולין לערער אם באת לטרוף מהן בשביל כתובתה וצריך קיום:
עד כדון. לאו אעירער דמתני' קאי דכיון דקתני יתקיים בחותמיו אפי' ערער שבגופו אינו כלום אלא הא דהצריכו לומר בפ''נ ובפ''נ שלא יערער הבעל ובעי עד כאן דמהני שלא יערער הבעל בעירער שחוץ לגוף הגט כגון שאומר תנאי היה בינינו:
ערער שבגופו. של גט שאמר מזויף הוא או העדים פסולין אם מהני לזה כשאומר בפ''נ ובפ''נ וקאמר תפלוגתא כו':
לא שנייא הוא עירר שחוץ לגופו הוא עירר שבגופו. ובשניהם עירערו בטל. וחסר כאן בספרי הדפוס חסרון הניכר על דעתיה דר' יוחנן ערר שחוץ לגופו בטל כו' דסבר כרבי מנא לעיל בהלכה א':
דּתַנֵּי. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא נִכְתַּב לְפָנָיו וְלֹא נֶחְתַּם לְפָנָיו. הֲרֵי מַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ. וְעוֹשֶׂה עָלָיו בֵּית דִּין וּמְקַייְמוֹ בְחוֹתְמָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אָנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
דתני. אמתני' קאי דאמרי' המביא גט ממדה''י ואינו יכול כו' יתקיים בחותמיו ומייתי ראיה נמי מהתוספתא דסגי בקיום:
הרי זה מחזירו למקומו. לעשות קיום בב''ד ושוב אינו צריך שיאמר בפ''נ ובפ''נ אלא יאמר שליח ב''ד אני דכיון שהוא מקיום סגי בזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source