Vayedaber

חַד בַר נַשׁ אַקְדַּם פְּרִוּטִין לְאִילְפָא וּנְגַב נַהֲרָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. הָא אִילְפָא. אֵייְתֵי נַהֲרָא. אַבָּא בַּר הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא הֲוָא מַצְלֵי דִייגַב נַהֲרָא בְּגִין דְּנִיסַּב פְּרִיטוֹי. אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי אַבָּא סָֽבְרִין כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. חָֽתְכָה כְּמִי שֶׁעִיכְּבָה. נֶחְתַּךְ יָדָהּ כְּמִי שֶׁלֹּא עִיכְּבָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חתכה דדה גרסי'. ואליבא דרשב''ג קאי אם חתכה היא דדה ואינה יכולה להניק העכבה ממנה נחתך דדה אין העיכוב ממנה וה''ז גט:

ה''ג אשכחת אמר ר' יוחנן ור' בא לא סברי כרשב''ג ור''ל ורב נחמן בר יעקב סברי כרשב''ג. דרשב''ג במתני' קאמר כל עכבה שאינה הימנה ה''ז גט ויש טענת אונס כר''ל ורב נחמן אבל ר' יוחנן ור' אבא לא סברי כוותי':

אבא בר הונא. קאמר בשם רבי אבא דהוי מצלי כלו' דפליג וס''ל אין טענת אונס טענה וכשהיה מקדים מעות לבעל הספינה ורצה לחזור בו היה מתפלל שיתנגב הנהר כדי שיקח ממנו המעות בחזרה שיכול לומר הרי אין אתה יכול לעבור:

הא אילפא אייתי נהרא. כלומר דיכול לומר לו הרי הספינה מוכנת אייתי את נהרא מה אני יכול לעשות אין העיכוב ממני דס''ל לרב נחמן יש טענת אונס:

אקדים פריטין לאילפא. נתן מעות לבעל הספינה בשביל שכר הספינה שיוליך סחורתו למקום פלוני ולבסוף נתנגב הנהר:

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבּי יוֹחָנָן. סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. אֲנָא פְּלָן בַּר פְּלָן מְקַדֵּשׁ לִיךְ אַנְתְּ פְּלָנִית בַּת פְּלָן עַל מְנָת לִיתֵּן לָךְ מִיקְמַת פְּלָן ומנכסים לְיוֹם 43b פְּלָן. דְּאִין אָתָא יוֹם פְּלָן וְלָא כְּנַסְתִּיךְ לָא יְהַוֵּי לִי עָלַיִךְ כְּלוּם. אִירַע לוֹ אוֹנֶס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דְּלָא עֲבַד. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דַּעֲבָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אִין הֲוָה צְרִיךְ לְמֵיעֲבַד. וְאִין אֲתָא יוֹם פְּלָן וְלָא כְנָסָתָהּ לִי לֹא יְהַוֵּי לִי עָלַיִךְ כְּלוּם. רִבִּי יוֹחָנָן מִי דְמִיךְ פְּקִיד לִבְנָתֵיהּ דִּי יְהַווְייָן עָֽבְדָן כְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר. שֶׁמָּא יַעֲמֹד בֵּית דִּין אַחֵר וְיִסְבֹּר דִּכְווָתֵיהּ. וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִין לִידֵּי מַמְזֵרוּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר שמא יעמד ב''ד אחר ויסבר דכוותיה. דר''ל שיש טענת אונס ואם אח''כ יקדשנה אחר לא הוו קידושין דהא אליביה קידושי הראשון חלין ונמצאו בניו באין לידי ממזרות לפי שבאמת קידושי הראשון לאו כלום הן אליבא דר''י וקידושי השני קידושין ולפיכך ציוה להן שינהגו להתנות בעצמן כדאמר ר''ל וא''כ אף אותו הב''ד יפסקו דקידושי הראשון לאו כלום הן:

סדר סימפון שטר קידושין שכתוב על תנאי כך וכך ומשום דאם לא נתקיים התנאי לא הוו קידושין קרי ליה סימפון דשוברו בתוכו ומשום דלקמן נקט לה הכא:

מיקמת פלן. מתנה ודבר מסוים פלוני:

אירע לו אונס. כשהגיע הזמן ולא היה יכול לכונסה באותו יום כפי שהתנה:

אונסא כמאן דלא עבד. כמו שלא נעשה ולא נתקיים כלומר דס''ל דאין טענת אונס בקידושין ואין לי עליה כלום:

כמאן דעבד. כמו שנעשה דס''ל יש טענת אונס ונתקיימו הקידושין ויתן לה מה שפסק לה:

ע''ד דר''ל אין. כמו כן הוה צריך למיעבד ואין אתא כו' כלומר שאין כאן תקנה אחרת ולעולם יכול לפטור עצמו בטענת אונס אא''כ חזרה האשה והתנה עמו שאם יבא יום פלוני ולא תכנוס אותי אין לך עלי כלום שאז אין יכול לפטור עצמו בטענת אונס דבדידה קיימא מילתא:

ר' יוחנן מי דמיך. בשעת פטירתו ציוה לבנותיו אם יארע להן כך שינהגו לכתוב כהדא דר''ל ולהתנות בעצמן:

משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל. הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרִס וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַי וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא הוֹאִיל וְלֹא נִתְייַחֵד עִמָּהּ הֲרֵי זֶה גֵּט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הרי זה גט. אע''ג שלא עבר מנגד פניך ל' יום שהרי היה הולך ובא ה''ק הרי זה גט לאחר מכאן כשישתהא ל' יום עובר מנגד פניה וקמ''ל דלא אמרי' הואיל ומעיקרא היה הולך ובא ניחיש שמא פייס ובטל גיטא דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא לא חיישינן שמא פייס והילכך כשיתקיים התנאי וישהא ל' יום עובר מנגד פניה הוי גיטא:

כ''ז שאעבו' מכנגד פניך ל' יום. כשאשתה' ל' יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:

וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו. שהוא בקצה גבול' של א''י וחזר בתוך ל' יום בטל הגט שהרי לא הלך למדה''י וגם לא נשתהא ל' יום:

וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי. שהוא בקצה גבול הגליל:

מתני' היה הולך מיהוד' לגליל. מתני' הכי משמע דקאמר ה''ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום דהתנאי הוא מיום שאצא מכאן וקתני היה הולך מיהודה לגליל משמע שתלה הגט גם בביאתו לגליל ומפרש בבבלי דהכא מיירי שהתנה שני תנאים אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא ואי לא מטינא לגליל אי משתהינא תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא ואי לא לא ליהוי גיטא והלך והגי' לאנטיפטר' שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום בטל הגט דלא לגליל מטא ולא אישתהי תלתין יומין:

הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ כול'. לְיֵי דֶה מִילָּה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. לְבֵיתוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לִמְקוֹמוֹת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר לְבֵיתוֹ. הִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר. עַכּוֹ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִיטִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר. עַכּוֹ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִיטִּין. 44a שֶׁמָּא לִתְנַאי גִיטִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

והא לא אקדים נתינה גרסינן. ואתון אמרין אינו גט בתמיה כלומר ודאי אנתינה קפדינן שלא יהא קודם י''ב חדש אבל הכתיבה אפי' מיד דלהכי קאמר כתבו ותנו אם לא באתי ולא כדקאמר ברישא אם לא באתי כתבו ותנו:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

ר''י אמר למקומות. כלומר למקומות אלו שהוזכרו במתני' ג''כ היה תנאי שאם יגיע לשם מיד הוי גיטא ותרי תנאי הוו כדפרישית במתני':

גמ' ליידא מילה. לאיזה דבר היה התנאי דקתני אם לא באתי מכאן עד ל' יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס והא אנטיפקס ביהודה הוי קיימא ומפרש ר' אלעזר לביתו כלו' דעיקר התנאי היה אם לא יבא לביתו מכאן עד ל' יום וה''ק שהיה רוצה לילך מיהודה ממקום שהיה שם לגליל והגיע לאנטיפרס שהוא ספר ארץ יהודה וכלומר אפי' הגיע לספר וחזר לביתו קודם ל' יום כבר ביטל תנאו דעיקר הקפידה היה שלא יחזור לביתו עד ל' יום ובחדא תנאה מיתפרשא המתני' לר''א:

מתני' מסייע למ''ד לביתו. הכל לביתו היה התנאי דהא קתני בסיפא היה הולך למדינת הים והגיע לעכו וקס''ד דעכו במדה''י קיימא וא''כ מ''ד למקומות שתלה ג''כ כשיגיע למדה''י וא''כ קשיא אמאי בטיל גיטא הרי כבר הגיע לעכו אלא ע''כ דעיקר התנאי הי' בחזירה לביתו לבד קודם ל' יום והרי חזר:

תיפתר כמ''ד. בריש פ''ק עכו כא''י לגיטין ואפי' למ''ד למקומות ולמדה''י נמי היה תנאי ניחא דמשום דהגיע לעכו עדיין לא בא למדה''י:

ואפי' תימר. כלומר דדחי לה הש''ס דאפ''ת עכו כא''י לגיטין היינו לדין גיטין שאצ''ל בפ''נ ובפ''נ משום דבקיאין הן או דשכיחי שיירות כדאמרי' בפ''ק:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

וְאָסוּר לְהִתְייַחֵד עִמָּהּ מִכְּבָר שֶׁמָּא יַעֲבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנֶיהָ ל֗ יוֹם וְנִמְצָא גִיטָּהּ גָּדוֹל מִבְּנָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ה''ז גיטך לאחר החג. עד כמה הוי לאחר:

הרי גיטך ערב הפסח. כלומר לפני הפסח עד כמה מיקרי לפני ופשיט ליה אפי' כמ''ד כו' כל ל' שלפני הפסח איני כלפני הפסח גרסינן דאין למדין לפני מלאחר:

במוצאי שבת. עד כמה מיקרי מוצאי שבת:

במוצאי שבת. ממש ודאי אסור ע''ש ודאי מותר ימים שבנתיים צריכה מיבעיא לן עד כמה מיקרי אפוקי שבתא:

והכא. נמי לענין גט אם אמר ה''ז גיטך עד מוצאי שבת אם נתן לה במוצאי שבת ממש ה''ז גט ע''ש אינו גט ימים שבנתיים מיבעוא לן:

סליק פירקא בס''ד

ואסור להתייחד עמה. אסיפא דמתני' כ''ז שאעבור מנגד פניך קאי ואסור להתייחד עמה מזמן כתיבת הגט שמא יעבור כו' ולישנא מעליא נקט במתני':

משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה גֵט. אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כָּֽתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כָּֽתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָֽתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וָמֵת אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם הַמִּיתָה קָֽדְמָה לַגֵּט אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' הזורק ה''ז מגורשת. כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא:

אפילו עמה במטה. אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו:

קלתה. כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

ה''ז מגורשת. ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה:

ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י''ב חדש אחר שנכתב גט קודם שיתנוהו לה:

מתני' מת בתוך י''ב חדש אינו גט. דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י''ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:

אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה קמ''ל דאף על הכתיבה הקפיד:

ר' יוסי אומר כזה גט. מדהוי ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי ה''ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן ס''ל דל''ש הכי ול''ש הכי:

הלכה: אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּאַקְדִּים כְּתִיבָה. וְהָא אַקְדִּים נְתִינָה. וְאַתּוּן אָֽמְרִין. אֵינוֹ גֵט.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

רִבִּי חִייָה רוֹבָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵיךְ לְאַחַר הֶחָג. אָמַר לֵיהּ. כָּל ל֗ יוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. רִבִּי בִּיבוֹן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֲרֵי גִיטֵּיךְ עֶרֶב הַפֶּסַח. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. כָּל ל֗ שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. כָּל ל֗ שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח אֵינוֹ כִּלְאַחַר הַפֶּסַח. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָסוּר. עֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה. וְהָכָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת הֲרֵי זֶה גֵּט. עֶרֶב שַׁבָּת אֵינוֹ גֵט. יָמִים שֶׁבֵּינְתַּיִים צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ה''ז גיטך לאחר החג. עד כמה הוי לאחר:

במוצאי שבת. עד כמה מיקרי מוצאי שבת:

במוצאי שבת. ממש ודאי אסור ע''ש ודאי מותר ימים שבנתיים צריכה מיבעיא לן עד כמה מיקרי אפוקי שבתא:

סליק פירקא בס''ד

משנה: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵירָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵירוֹ אֶפִילוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּיטָּה אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קָלָתָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' הזורק ה''ז מגורשת. כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא:

אפילו עמה במטה. אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו:

קלתה. כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

ה''ז מגורשת. ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה:

ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י''ב חדש אחר שנכתב גט קודם שיתנוהו לה:

מתני' מת בתוך י''ב חדש אינו גט. דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י''ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:

אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה קמ''ל דאף על הכתיבה הקפיד:

הלכה: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כול'. וְכָתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. אֵין לִי אֶלָּא בְיָדָהּ. בְּגִינָּתָהּ בַּחֲצֵירָהּ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְנָתַן. וְנָתַן. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַיִקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ וְעַד אַרְנוֹן. וְכִי מִיָּדוֹ לָקַח. אֶלָּא מָהוּ מִיָּדוֹ. מֵרְשׁוּתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מ''ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:

בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי''ב חדש ומה בכך:

גמ' ת''ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר''ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס''ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א''י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source