תַּמָּן תַּנִינָן. כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְשׁוֹבֵר לְאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּעֲלָהּ עִמָּהּ. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַכִּירָם. וְהַבַּעַל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אָמַר רִבִּי אַבָּא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר אֶת שְׁנֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר לָאִישׁ בַּגֵּט וְלָאִשָּׁה בְּשׁוֹבְרָהּ. רִבִּי אָבוּן בַּר חִייָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהֵבִיא אִשָּׁה אֲחֶרֶת וְגִירֵשׁ בָּהּ. אָמַר לֵיהּ. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ וְיָעִידוּ הָעֵדִים. וְלֹא כֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. עָשׂוּ עֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַשְּׁטָר כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין. תַּמָּן בְּשֶׁאָֽמְרוּ. לֹא חָתַמְנוּ כָּל עִיקָּר. בְּרַם הָכָא בְּאוֹמְרִים. בַּזֶּה חָתַמְנוּ וְלֹא חָתַמְנוּ עַל זֶה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אַבָּא. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. אִם בַּמַּכִּירָהּ בְּזֶה צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹתָם. אִית בַּר נַשׁ דְּחַכְמִין לְחַבְרֵיהוֹן בְּאַפִּין וְלָא יָֽדְעִין שִׁמְהַתְהוֹן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אִילַי. הִתְקִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיְּהוּ כוֹתְבִין. אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ. מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. מַתְנִיתָא בִּמְגָרֵשׁ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. מַה דְּאָמַר רִבִּי אִילַא בִּמְגָרֵשׁ בִּרְצוֹנוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בִּמְגָרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. מַה דְּאָמַר רִבִּי אִילַי בִּמְגָרֵשׁ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית דבעי מימר. דהכי משנינן מתני' במגרש במקומות אחרים והילכך צריך שיכירו שניהן והא דר' אילי במגרש במקומה ואין חוששין אבל האיש צריך שיכירו כדלעיל:
מתני' במגרש בעל כורחו. כלומר בעל כרחה וחששו שלא תשנה שמה בשם אחרת ולא בשבילה נכתב הגט ומה דאמר ר' אילי מרצונה ואין חוששין שתשנה. א''נ בעל כורחו ממש ובהני גיטין שכופין אותו וחששו שלא ישנה הוא שמה:
מתני' פליגא על ר' אילי. דהוא ר' לא דאמר אין צריך שיכיר האשה בגט ואמאי קתני במתני' התקין כו' אשה פלונית וכל שם שיש לה אלמא דחששו גם לאשה:
אית בר נש. כלומר הא לא קשיא שיש הרבה בני אדם שמכירים אותם בפניהם כשרואין אותם ולא נודע שמותם ומשום זה עדיין יכולין לשנות שמותן:
מתני' פליגא על ר' אבא. דאמר צריך שיכיר שניהן והא קתני בראשונה כו' ואם במכירה גם לאשה בזה צריך לשנות את שמותם כלומר בזה היאך יכולין לשנות שמותיהן והא מכירן ואמאי חששו לתקן שיהיו כותבין וכל שם:
תמן. ומשני היכא אמר ר''ל כשרוצין להכחי' עדותן ואומרים לא חתמנו כל עיקר בהא אינם נאמנים דכמי שנחקרה עדותן בב''ד דמי אבל הכא שמעידין על זה חתמנו וע''ז לא בהא ודאי נאמנין הן:
ולא כן אמר ר''ל עדים החתומין על השטר כמי שנחקרה עדותן בב''ד. ושוב אינם נאמנים לחזור מעדותן ולמה נאמין להם כשיאמרו לא זהו בעלה:
א''ל. להא לא חיישינן דכשתבא האשה להנשא בגט זה שיילינן לעדים ואינה נשאת אלא לכשיבאו העדים ויעידו ששם האיש הנכתב בגט זהו בעלה שגירשה ואם העדים אומרים אין זה בעלה לא תנשא:
הגע עצמך. לר' לא פריך דאין צריך שיכיר האשה בגט וא''כ ניחוש שמא הביא אשה אחרת וגירש אותה והיא תלך ותנשא בגט זה:
ר' לא. פליג צריך שיהא מכיר כו' כלו' לא צריך שיהא מכיר אלא האיש בגט שלא יבא לרמות ולשנות שמו כדי להגבו' לשום אשה כתובתה כדתנן הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה אבל האשה בגט לא צריך וכן בשוב' אינו צריך להכיר אלא האשה שלא תרמה לשנות שמה וליתן לאיש שגירש את אשתו ותפסיד כתובתה על ידה:
תמן תנינן. בפ' גט פשוט:
צריך שיהא מכיר את שניהן. כלומר דמפרש הא דקתני ובלבד שיהא מכירן לא תימא דאגט לאיש ואשובר לאשה קאי אלא אף בגט צריך שיכיר שניהן האיש והאשה וכן בשובר ושיהא מכירן אתרווייהו קאי:
אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה שְׁמֵיהּ רְאוּבֵן וָאַפִּיק שְׁמֵיהּ שִׁמְעוֹן. אֶלָּא אֲנִי פְלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי. יוֹתֵר מִכֵּן אָֽמְרוּ. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל. וְלוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֶחָד בִּיהוּדָה וְאֶחָד בַּגָּלִיל. וְכָתַב זֶה שֶׁבִּיהוּדָה לְגָרֵשׁ זוֹ שֶׁבַּגָּלִיל וְשֶׁבַּגָּלִיל לְגָרֵשׁ זוֹ שֶׁבִּיהוּדָה. אֵינָהּ מְגוּרֶשֶׁת. מַתְנִיתָא שֶׁהָיָה מִיהוּדָה וְכָתַב לְגָרֵשׁ בַּגָּלִיל. מִגָּלִיל וְכָתַב לְגָרֵשׁ בִּיהוּדָה. אֲבָל אִם הָיָה מִיהוּדָה וְכָתַב לְגָרֵשׁ בִּיהוּדָה. מִגָּלִיל וְכָתַב לְגָרֵשׁ בַּגָּלִיל. הֲרֵי זוֹ מְגוּרֶשֶׁת. אָמַר רִבִּי אִילַי. כַּתְּחִילָּה צָרִיךְ לוֹמַר. אֲנִי פְלוֹנִי שֶׁמִּיהוּדָה עִם כָּל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי בַגָּלִיל. אִם הָיָה שָׁרוּי בַּמָּקוֹם אֶחָד מְגָרֵשׁ לְאֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לְשֶׁעָבַר. 21a אֲבָל לְכַתְּחִילָּה צָרִיךְ לְמֵיעֲבַד כְּהָדָא דְּרִבִּי אִילַי. אָמַר רִבִּי אָבִין. אִם יָצָא לוֹ שֵׁם בְּמָקוֹם אַחֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שְׁלָשְׁתָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הגע עצמך. טעמא דמתני' מפרש שאם אינו כותב וכל שם שיש לי הגע עצמך שהיה שמו ראובן במקום אחד ואפיק שמיה שמעון במקום אחר והיאך יכול לגרש שם לפיכך צריך לכתוב אני פלוני וכל שם שיש לי:
יותר מכאן אמרו היו לו כו'. וכתב זה השם שביהודה לגרש אשתו שבגליל אינה מגורשת אף על פי שהכתיבה היה ביהודה הואיל והנתינה בגליל וצריך להזכיר שם מקום הנתינה והיינו יותר מכאן ממתני' דלא שמענו אלא בכותב במקום שיש לו שם אחר:
מתניתא. האי תוספתא שהוזכרה דוקא שהיה מיהודה וכתב כאן לגרש אשתו שבגליל או איפכא אבל אם כתב לגרש באותו מקום שהוא שם אע''פ שיש לו שם אחר במקום אחר ה''ז מגורשת הואיל והכתיבה והנתינה במקום אחד:
ר' אילי אומר. אף על פי כן לכתחילה צריך לכתוב אני פ' שמיהודה עם כל שם שיש לי בגליל הואיל והוחזק כאן בשני שמות צריך להזכיר גם שם מקום הנתינה:
אם היה שרוי במקום אחר. שלא ביהודה ולא בגליל:
מגרש לאיזה שירצה. באיזה שם שירצה מכיון דלא הוחזק שם בשני שמות:
הדא דאת אמר. דבמקום שלא הוחזק מגרש באיזה שם שירצה:
לשעבר. בדיעבד כשר הוא אבל לכתחילה צריך למיעבד כהדא דר' אילי ולכתוב עם כל שם שיש לי ביהודה ובגליל:
אם יצא לו שם במקום אחר. שם שלישי צריך להזכיר שלשתן וקמ''ל. שאע''פ שהוא עכשיו במקום שלא הוחזק אלא באותו שם ע''מ לכתחילה צריך להזכיר כל שמות שיש לו אע''ג דלא הוחזק שם באלו:
כְּהָדָא דּוֹשׁוֹ אַחֲוֵי דְדוֹדוֹ הֲוָה מַשְׁבָּק אִיתְּתֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִין אָֽמְרִין. הִיא תִתֵּן אַגְרָא. וְהָתַנִּינָן. הַבַּעַל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. רִבִּי אִילַי בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּמוֹחֶלֶת לוֹ כְּתוּבָּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
במוחלת לו כתובתה. הא דתנינן הבעל נותן שכר במוחלת לו הכתובה וכולה הנאה דידיה הוא ולפיכך הוא נותן שכר:
דושו. שם האיש אחיו של דודו היה מגרש את אשתו יאמרו חכמים היא תתן שכר הסופר:
כהדא. אהא דמייתי לעיל והבעל נותן שכר קאי:
רַב הוּנָא אָמַר. מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ זְמַן בַּגֵּט. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ וְזִינָת עַד שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. הֶָלַךְ וְהִקְדִּים זְמַנּוֹ בַגֵּט. אָמַר. מוּטָב שֶׁתִּידּוֹן כִּפְנוּיָה וְאַל תִּדּוֹן כְּאֵשֶׁת אִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני מה התקינו זמן בגט. כדתנן בפ''ב הלכה ב' ושם מבואר וע''ש ואיידי דאיירי במילי דרב הונא נקט לה הכא:
הלכה: אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין כול'. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נִשְׁבָעוֹת לַשֶּׁקֶר וְקוֹבְרוֹת אֶת בְּנֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר לַשָׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם. וְעוֹד שֶׁאֵימַת נְדָרִים עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מִן הַשְּׁבוּעוֹת. עָֽבְרָה וְנִשְׁבְּעָה. רַב הוּנָא אָמַר. אִם נִשְׁבְּעָה נִשְׁבְּעָה. רַב אָמַר לְכַלָּתֵיהּ. אִילּוּלֵיהּ דַאֲנָא וַותְּרָן אֲפִילוּ קֳלוֹסִיתֵּיהּ דְּעַל רֵישָׁךְ דִּידִי הוּא. שְׁמוּאֵל אָמַר. זָכַת בַּכֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. אֵין לוֹ לֹא בִכְסוּת אִשְׁתּוֹ וְלֹא בִכְסוּת בָּנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. דערכין מסייע ליה לשמואל דקתני התם אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסו' אשתו אלמא בגדיה שלה הן. והתם מסיק דאפ''ה הלכתא כרב דלא אקני לה אלא כל זמן שהיא תחתיו:
זכת בכלים שעליה. ואין שמין לה בכתובתה:
אפילו קלוסיתה דעל רישך. כיפה שעל ראשך שלי היא דקסבר רב אלמנה שמין כל מה שעליה לפרעון כתובתה:
אם נשבעה נשבעה. וגובה כתובתה:
ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. מפני שאוסרת דבר מה עליה ואע''פ שבאמת שבועו' חמורין יותר:
גמ' וקוברות את בניהם דכתיב לשוא הכיתי את בניכם. על עסקי שוא והילכך התקינו שתהא נודרת:
משנה: 21b אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְּתוֹמִים כָּל מַה שֶׁיִּרְצוּ וְגוֹבָה אֶת כְּתוּבָּתָהּ וְהָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. הִּלֵּל תִּיקֵּן פְּרוֹזְבּוֹל מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
הלל התקין פרוזבול. כשראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל עמד והתקין פרוזבול וזה גופו של פרוזבול מוסר אני לכם פ' ופ' דיינים שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה ואז אינו משמט:
והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. אתרווייהו קאי גבי אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו מפני תיקון העולם שיהיו הנשים נשאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן וגבי העדי' חותמין על הגט מפני תיקון העולם דהואיל ועדי מסירה כרתי שהעדים שנמסר בפניהם הגט לאשה הם עיקר הגירושין לא היה צריך שיחתמו העדים בגט אלא מפני תיקון העולם דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא:
וגובה כתובתה. ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה ואם ידירוה אחר שנשאת חיישינן שמא יפר לה בעלה כיצד יעשו משביעין אותה חוץ לב''ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה ונוטלת כתובתה אחר שנשאת וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר הרשות ביד היתומים רצו משביעין אותה חוץ לב''ד או מדירים אותה בב''ד:
התקין ר''ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו. כגון קונם מיני מזונות אלו עלי אם נהניתי מכתובתי ולא חשודה לעבור על נדרה ואפי' תעבור אין ענשן של נדרים חמור כ''כ כענשן של שבועות שנפרעין ממנו ומן כל העולם:
נמנעו מלהשביעה. שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום ואע''פ שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר שטרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה ולפיכך נמנעו מלהשביע' והיתה מפסדת כתובת':
מתני' אין אלמנה נפרעת. כתובתה מנכסי יתומים אלא בשבועה שלא נתקבלה כלום כדין כל הבא ליפרע מנכסי יתומים דהוא בשבועה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source