מְנַיִין שֶׁהוּא זָקוּק לְהֶעָרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוּרָבִין. יָכוֹל מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ עַל קַרְנֹתָ֔יו אַחַת֭ בַּשָּׁנָ֑ה. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. אוֹ נֵימַר. דַּם הַפָּר אַחַת בַּשָּׁנָה. לֹא שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁהוּא צָרִךְ לְהֶעָרוֹת. דִּכְתִיב [שֶׁבַע] וָלֹא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל [מודים] בשבע הזאות שלמטן. על המזבח לאחר שנותן על הקרנות מזה הוא על טהרו של המזבח שבע כדכתיב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וגו' וכדתנן לקמן הזה על טהרו וכו' ובקרנות פליגי תנאי בברייתא דאיכא מ''ד דס''ל דאין מערבין לקרנות אלא נותן מזה בפני עצמו ומזה בפ''ע ומיהת הכל מודים באלו שבע שלמטה על טהרו שזקוק הוא להערות ולערבן וליתן משניהם ולא מכל אחד בפ''ע דכתיב שבע פעמים ולא ארבע עשרה:
תני ר' ישמעאל. דהדר כתיב מדם חטאת הכפורים אחת בשנה וגו' ללמד על כל חטאת הכפורים שיהא דוקא אחת בשנה בין מהפר ובין מהשעיר ולפיכך זקוק להערות וליתן מדם שניהם אחת בשנה:
או נימר. דלא קפיד קרא אלא מדם הפר לא יהא אלא אחת בשנה אבל יכול לחזור וליתן עליו מדם שעיר:
ת''ל. גבי ועשית מזבח מקטר קטרת בפ' תצוה וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה א''כ אחת בשנה היא דמכפר ולא שיתן עליו מזה ומזה בפ''ע דא''כ הוי שתים בשנה:
יכול. לא יהא מערבן אלא דה''ק שיתן מזה בפ''ע ומזה בפ''ע:
ת''ל ונתן. ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב:
מנין שהוא זקוק להערות. ולערב דם הפר עם דם השעיר:
.נָתַן מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לִתוֹךְ כְּלִי חוֹל פָּסַל. הָא מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לִתוֹךְ כְּלִי קוֹדֶשׁ לֹא פָסַל אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. עֵירָה 28b דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. נֵימַר. מִדַּם הַפָּר שֶׁהוּא מָלֵא לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא רֵיקָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר מָלֵא. מִיכָּן וָהֵילַךְ חוֹזֵר ובּוֹלְלָן לְתוֹךְ כֶּלִי אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּבָּֽלְלוּ כָל צוֹרְכָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסול. כלומר בהא פשיטא לן שאם נתן הדם מכלי קדש לכלי חול שפסול הוא כל זמן שלא יחזיר לכלי חדש כדתנן בפ''ג דזבחים קיבל בכלי קדש ונתן בכלי חול יחזיר לכלי קדש ומשמע הא מכלי קדש לתוך כלי קדש אחר לא פסל א''נ לשון שאלה היא מי נימא הא לתוך כלי קדש אחר לא פסל או דילמא צריך שיחזיר להכלי קדש שקיבל בו ולזרוק ממנו:
מתני' אמרה כן. דלא פסל דקתני לעיל עירה דם הפר לתוך דם השעיר וזהו מכלי קדש לכלי קדש אחר:
ופריך מה את שמע מינה מהכא. הרי אין כאן אלא עירוב הדמים זה בזה. ולעולם אם עירה הדם מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר ריקן אפשר שפסל:
א''ר יוסי בר' בון עירה דם הפר לתוך דם השעיר מלא. כלומר דר' יוסי בר' בון מתרץ להא דר' חניי דאכתי האי מילתא ש''מ ממתני' דודאי מה דקתני עירה דם הפר לתוך דם השעיר היינו לתוך דם השעיר מלא ובהא מודינא לך אלא מכאן והילך חוזר ובוללו לתוך כלי אחר כדי שיבללו ויתערבו כל צרכן וא''כ ש''מ שיכול להערות מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר:
אמר ר' מנא וכו'. כלומר דר' מנא מסיק הקושיא וכי נימר כאן שמערה מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם בתמיה והלא דם לתוך דם הוא מערה ולא לכלי אחר ריקם:
קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן זָקוּק לְהֵעָרוֹת. וְיֵשׁ אָדָם מְחַשֵּׁב חֲצִי כַפָּרָה. אֶלָּא כֵינִי. קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת [וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת] לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. וּמֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. וּמֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי זְעוּרָה וּדְרִבִּי הִילָא. דְאִיתְפַּלְּגוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא כיני קיבל מדם הפר בשלשה כוסות ומדם השעיר בשלשה כוסות וכו'. כלומר לא תימא שקיבל מכל אחד ואחד בכוס בפ''ע ובשלשה לשלשה העבודות אלא כך שקיבל מדם הפר בשלשה כוסות ובאותן שלשה כוסות בעצמן קיבל ג''כ מדם השעיר וחישב מאחד מהן על הבדים שיזה בשביל דם הפר ואח''כ יזה בשביל דם השעיר וכן מכוס השני על הפרוכת וכן על מזבח הזהב ונמצא כל הכוסות כולן עומדות איזה מהן הוא זקוק להערות וכלומר למאי דאמרי' לעיל שאחר שנותן דם הפר לתוך דם השעיר חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיתערבו יפה יפה וכאן שיש שלשה כוסות מדם שניהן מספקא לן אם לאחר שנתן מהן המתנות על הבדים ועל הפרוכת זקוק הוא להערות מכל א' וא' ולערבן יפה בכלי אחר דעל כל כוס וכוס אמרי' שמא זה הוא שחישב עליו שיזה מהן על מזבח הזהב או דילמא אינו זקוק להערות אלא כוס אחד מהן ואיזה שירצה שלאחר שנתן מהן על הבדים ועל הפרכת נוטל כוס א' ומערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב או אותו כוס שניתן ממנו אותן המתנות אותו מערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב:
תפלוגתא. האי מילתא תליא בתפלוגתא דר''ז ודר' הילא במאי דפליגי בשעירים שאם הגריל על שלשה זוגות שעירים וליתן מהשעיר אשר לה' מאחד מהן על הבדים ומאחד מהן וכו' ונמצא שיש כאן שלשה שעירים שנפל עליהן הגורל לעזאזל ואיזה מהן משתלח:
קיבל מדם הפר בשלשה כוסות. וכן מדם השעיר בשלשה כוסות אחרים אחד מזה ליתן ממנו על הבדים וכו' וכן ליתן מאחד מזה על הבדים וכו' איזה מן הכוסות הוא זקוק להערות זה עם זה שיתן מהן על המזבח:
ויש אדם מחשב חצי כפרה. בתמיה לדידך שקיבל כל א' וא' מהן בשלשה כוסות בפני עצמן וא''כ בתחלה לא חישב אלא על חצי כפרה בכפרת המזבח שהרי קיבל כל א' וא' בפני עצמו והא כבר שמעינן דאין כפרת המזבח אלא משניהן יחד ובכה''ג דאמרת הקבלה שלא כהוגן היתה:
הִגְרִיל שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן מִשְׁתַּלֵּחַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. לְכַפֶּ֥ר עָלָי֑ו. אֵת שֶׁהוּא מְכַפֵּר בּוֹ חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. רִבִּי הִילָא אָמַר. לְכַפֶּ֥ר עָלָי֑ו. אֵת שֶׁהוּא גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן מִשְׁתַּלְּחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ מִשְׁתַלֵּחַ אֶלָּא אַחֲרוֹן בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ז אמר לכפר עליו. כתיב יעמד חי לפני ה' לכפר עליו את שהוא מכפר בו המתנות חבירו של זה הזוג הוא שמשתלח וכלומר אפי' אינו מכפר בו כל המתנות אלא אחת מהן בלבד כגון על בין הבדים או על הפרוכת או על מזבח הזהב יכול הוא להשתלח לחבירו של זה הזוג שכיפר בו כפרה אחת ואת שאינו מכפר מהזוג כלל כגון שכיפר כל הכפרות בהאחרים אין חבירו שלו משתלח:
ר' הילא אמר וכו'. איך הדבר תלוי אלא בזה שהוא גומר בו כל הכפרה שנתן ממנו על המזבח הזהב שהוא גמר כל המתנות וחבירו של זה הוא שמשתלח ואת שאינו גומר בו וכו' ואפי' כיפר ממנו איזה כפרה כגון על הבדים ועל הפרוכת אין חבירו משתלח:
על דעתיה דר''ז. אשכחן ששלשתן משתלחין אם כיפר אחת משלשה המתנות בכל אחד ואחד על הבדים מאחד מהן ועל הפרוכת מאחד מהן ועל מזבח הזהב מאחד מהן כל השלשה של אלו הזוגות משתלחין הן ולר' הילא אינו משתלח אלא האחרון בלבד אותו שכיפר מחבירו המתנות שעל מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה:
וְהָכָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִזָּה מִמֶּנּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והכא וכו'. והשתא הכא נמי פליגי בכוסות לר''ז שלשתן הוא זקוק להערות ולערבן למתן שבע על טהרו של מזבח הזהב שהרי כולן ראוין וניתן מהן לכפרה אחת מן המתנות הקודמים ולר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו על הקרנות של מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה מן המתנות:
קִיבֵּל דַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. דִּאִיתְפַּלְּגוֹן. חַטָּאת שֶׁקִיבֵּל דָמָהּ בְּאַרְבָּעָה כוֹסוֹת. נָתַן מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. מְנַיִין שֶׁכּוּלָּם נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת דָּמָהּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. יָכוֹל אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּם נִשְׁפָּכִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת כָּל דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. הָא כֵיצַד. הוּא נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד וְהֵן נִשְׁפָּכִין לָאַמָּה. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. מְנַיִין אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן אֶלָּא מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּן נִשְׁפָּכִין עַל הָיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. כּוּלְּהוֹן נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי. אֵין לָךְ נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִיזָּה מִמֶּנּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מנין שכולן נשפכין על היסוד ת''ל ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח. כצ''ל. בחטאת יחיד כתיב ואת כל דמה ולעיל בחטאת נשיא כתיב ואת דמו ישפך וגו':
קיבל דם הפר וכו' איזה מהן ישפך על היסוד. איזו מהן נקרא שיריים שהן נשפכין על היסוד המזבח וקאמר דתליא בתפלוגתא דפליגי רבי ור''א בר''ש בתוספתא דזבחים סוף פ''ח:
חטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות. וחטאת טעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות:
ונתן מזה אחד וכו'. כלומר מכל כוס וכוס נתן מתנה אחת על קרן אחת ובתוספתא גריס בהדיא אם נתן מכילן על ארבע קרנות:
יכול אפי' לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהו כולן נשפכין ליסוד ת''ל ואת דמו ישפך. כצ''ל ונתחלף בספרי הדפוס בטעות:
הא כיצד הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה דברי רבי. דס''ל כוס אחד עושה חבירו דיחוי. דכשלא נתן כל המתנות אלא מאחד נדחה חבירו ואין זה שיריים שיהו נשפכין ליסוד אלא נשפכין הן לאמה שבעזרה:
ר''א בר''ש וכו' ת''ל ואת כל דמה ישפך. כצ''ל דר''א בר''ש ס''ל כוס אחד עושה חבירו שיריים ויליף לה מכל דמה דחטאת יחיד:
על דעתיה דר''א בר''ש וכו'. והשתא בעיין קיבל דם הפר בשלשה כוסות וכו' תליא נמי בהך פלוגתא דלר''א בר''ש כולן נקראו שיריים ונשפכין על היסוד ולרבי אין נקראין שיריים אלא אותו הכוס שהזה ממנו המתנות והשאר נשפכין הן לאמה:
חֲבֵרַיָּא אָֽמְרֵי. נִתְפַּגֵּל זֶה נִתְפַּגֵּל זֶה. אָֽבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה. הַכֹּל מוֹדִין בְּפַר מָשִׁיחַ וְעֵדָה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. אֵימוּרִין כְּשֵׁירִין שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִפְסוּלִין עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל כְּשֵׁירִין. מַה פְלִיגִין. בְּדַם שְׁנֵי חַטָּאוֹת שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. רוֹאִין אֶת הַדָּם. אִם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה וּכְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֲפִילוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת [מִשֶּׁל שְׁנֵיהֵֶן]. כָּשֵׁר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. יֵשׁ שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן. אֵין שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. נִתְפַּגֵּל זֶה נִתְפַּגֵּל זֶה. אָֽבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חברייא אמרי נתפגל זה נתפגל זה וכו'. אדלקמן קאי כדמסיק דחברייא ס''ל דלא פליגי רבי ור''א בר''ש בחטאת אחת שקיבל דמה בד' כוסות אלא בדם שני חטאות שנתערבו הוא דפליגי ואם נתפגל אחד מהן במחשבת פיגול נתפגל חבירו מפני שדמן נתערב הוא והוי כדם חטאת אחת שאם פיגל במקצתו כולו פיגול הוא אבל אם אבדו אמורין של זה עדיין יש אימורין של זה שהרי הן לא נתערבו ומזין על אלו אמורין כלומר בשביל אלו שהן עומדין להקטיר:
הכל מודין בפר משיח ופר העדה. שאם הפריש שנים ונתערבו דמן שאינו צריך אלא עד שיהא שם כדי מתנה אחת מכל שניהן וכלומר דבשאר שני חטאות שנתערבו פליגי כדלקמן ובפר משיח ופר העדה מודים שאם יש אפי' משל שניהן כדי מתנה אחת שצריך ליתן מהן דיו:
חברייא אמרי. ועוד אמרי דהכל מודים באמורין כשרין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשרין כלומר מהדם שאמורין של חטאת זה כשירין הן צריך. שיהא בו כדי מתנה ואינו מצטרף הדם אחר של זה שנפסלו אמוריו:
מה פליגין וכו'. השתא מפרש דחברייא סברי דלא פליגי רבי ור''א בר''ש אלא בדם שני חטאות שנתערבו דלרבי צריך שיהא שם כדי מתנה מזה וכדי מתנה מזה וכדמסיק ואזיל דרבי ס''ל יש שיעור להמתנות וצריך שיהא שיעור מתנה מכל אחד ואחד ורבנן סברי אין שיעור למתנות ואם יש בו כדי מתנה אחת וכלומר כדי ליתן איזו מתנה אפי' משל שניהן כשר:
הדא אמרה נתפגל וכו'. כלומר היינו דאמרי' לעיל דנתפגל זה נתפגל זה והיינו לרבנן דמחשבי לתרוייהו כמו שהן אחד ולדידהו ש''מ דנתפגל זה בפגול של חבירו אבל באימורין לא שייכא הכי וכדאמרן שהרי הן לא נתערבו:
משנה: 29a הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מִשָּׁם הָיָה גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. עַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָֽיְתָה לְפָנָיו שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' זה מזבח הזהב. דאלו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא כדקאמר בגמרא:
התחיל מחטא ויורד. האי תנא ס''ל שהיה הכהן מקיף ברגליו לכל קרן וקרן וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו ולהכי נקט מחטא ויורד כלומר שהיה נותן המתנה מלמעלה למטה לפי שבקרן שלפניו אם יתן מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד שלו ומטנף את בגדיו:
מהיכן היא מתחיל מקרן מזרחית צפונית וכו'. בגמ' קאמר דאתיא כר' יוסי דאמר לעיל לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד ופרופה מן הצפון וכשגומר מתנות שלפני ולפנים ויוצא דרך צפון פוגע תחלה בצפונית מערבית של המזבח אלא דבההיא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח ובא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין:
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון. שהיא דרומית מזרחית כדתנן בפ' איזהו מקומן שם גומר המתנות על מזבח הפנימי וקמ''ל דדרך ימין הוא מקיף:
ר''א אומר במקומו היה עומד ומחטא. דס''ל שלא היה מקיף ברגל אלא מכיון שכל המזבח אינו אלא אמה על אמה יכול הוא לעמוד בקרן אחת ומשם הוא נותן המתנות על כל הקרנות ואין הלכה כר''א:
על כולן הוא נותן מלמטה למעלן. האי מילתא אתיא אף לת''ק דס''ל שהיה מסבב והולך לכל קרן וקרן ומזה וכלומר דעל כל הקרנות שאינן לפניו בסמוך היה נותן מלמטה למעלה לפי שיכול הוא ליתן קצת מרחוק ואח''כ מקיף ברגל מקרן לקרן חוץ מזו והיינו קרן אחרונה שהיתה לפניו ובסמוך לו שהרי אינו זז ממנה עד שיתן ועליה היה נותן מלמעלה למטה כדי שלא יתלכלכו בגדיו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source