הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל תַּעֲנִית שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזִרִין לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאל בַּר רַב יִצְחָק. נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק. אֲבָל אִם גָּֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק עוֹבְרוֹת וּמֵנִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. וְתַנֵּי כֵן. עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת כְּדַרִכָּן בְּתִשְׁעָה בְאַב [וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים] וּבְשָׁלֹֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלֹֹשׁ הַשְּׁנִיּוֹת. אֲבָל בְּשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן מִתְעַנּוֹת בָּהֶן. אַף עַל פִּי כֵן אִינָן מְנַהֲגוֹת עַצְמָן בְּתַפְנוּקִים אֶלָּא אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת כְּדֵי קִיּוּם הַווְלָד. לֹא בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלָּא לְהַפְסִיק. אֲתַא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפֵילוּ גָֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':
והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה''כ הוא:
גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ''ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:
אתא ר' בא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן דלא כן הוא אלא אפי' גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם ודלא כהתוספתא בג' תעניות הללו:
ותני כן. בתוספתא שלהי פרק שני עוברות ומיניקות מתענין בט' באב וביו''כ ובג' תעניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ואלו הן שבע אחרונות הואיל ואריכי הן כולי האי לא גזרו עליהן אעפ''כ וכו'. קתני מיהת דג' הראשונו' והשניות מתענות בם. וקשיא לר' יוחנן דאמר במקום שגזרו להפסיק אין מתענו' אלא לאו דנראין הדברים כדדיייקינן לאידך גיסא דכשגזרו סתם דכבר הוא שלא להפסיק בהא הוא דקאמר שאין מתענות בם והתוספתא מיירי שגזרו מיד להפסיק והלכך אף בג' הראשונות מתענות בם דצורך שעה הוא:
אבל אם גזרו מיד להפסיק. כלומר שראו הב''ד שהוא צורך השעה להחמיר על הצבור וגזרו אף על ג' ראשונות להפסיק מבעוד יום אף עוברות ומיניקו' מתענות בם הואיל וצורך השעה הוא ביד ב''ד הוא להחמיר:
נראין דברים. הא דקאמר ר' יוחנן דבאלו שב''ד גוזרין להפסיק אין מתענות בם ואיכא למידק מדבריו להאי גיסא ולהאי גיסא או דנאמר דבאלו ג' ראשונות דמתני' דתנינן בה שאוכלין ושותין משחשיכה מתענות בם אף עוברות ומיניקות לפי שאינן מצטערות כל כך. א''נ לאידך גיסא דה''ק ר' יוחנן אפי' אלו השניות דחמירי שמפסיקין בהן אעפ''כ אין עוברות ומיניקות מתענות בם ומכ''ש הראשונות דקילי שאין מתענות בה להכי מפרש ר' שמואל דנראין הדברים דכך הם דהכל לפי צורך השעה דודאי מסתברא טפי לומר דג' הראשונות ג''כ אין מתענות בם והיינו כשגזרו כבר שלא להפסיק כבר הן הן הקודמין וכלו' כשגזרו סתם שלשה תעניות על הצבור וסתמן כבר הוא שלא להפסיק מבעוד יום כדתנן במתני' ואין מתענות בם:
גמ' כל תענית שב''ד גוזרין להפסיק. מבעוד יום כגון אלו דתנן לקמן עברו אלי ולא נענו ב''ד גוזרין ג' תעניות וכו' ואוכלין ושותין מבעוד יום אין עוברות ומיניקות מתענית בם דחמירא עלייהו להפסיק מבעוד יום ולהתענות כל כך:
נַשְׁייָא (דִנְהִיגָן) [דִנְהִיגִין] דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בְפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפְּנֵי סִדְרָא מִנְהָג. בַּתְּרִייָא וּבַחֲמִשְׁתָּא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפַּנֵּי תַעֲנִיתָא [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דַעֲרוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. מִן מִנְחָה וּלְעֵיל [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דְיַרְחָא מִנְהָג. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. נַשְׁייָא דִנְהִיגָן דְּלָא לְמִשְׁתַּייָא מִן דְּאָב עֲלִיל מִנְהָג. שֶׁבּוֹ פָּֽסְקָה אֶבֶן שְׁתִייָה. מַה טַעֲמָא כִּי הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן.
Pnei Moshe (non traduit)
נשייא דנהגן וכו'. גרסי' להא לעיל פ' מקום שנהגו בהלכה א' עד והוא נוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו ושם מפורש:
הלכה: רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְתַעֲנִית צִיבּוּר כְּעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה טַעַם. קַדְּשׁוּ צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃ וְהָא תַנֵּי. הַלַּיְלָה מוּתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. קִייְמָהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אִסְפוּ עָ֞ם. מִשְּׁעַת אֲסִיפַת עַם.
Pnei Moshe (non traduit)
קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':
והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה''כ הוא:
גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ''ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:
אתא ר' בא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן דלא כן הוא אלא אפי' גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם ודלא כהתוספתא בג' תעניות הללו:
ותני כן. בתוספתא שלהי פרק שני עוברות ומיניקות מתענין בט' באב וביו''כ ובג' תעניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ואלו הן שבע אחרונות הואיל ואריכי הן כולי האי לא גזרו עליהן אעפ''כ וכו'. קתני מיהת דג' הראשונו' והשניות מתענות בם. וקשיא לר' יוחנן דאמר במקום שגזרו להפסיק אין מתענו' אלא לאו דנראין הדברים כדדיייקינן לאידך גיסא דכשגזרו סתם דכבר הוא שלא להפסיק בהא הוא דקאמר שאין מתענות בם והתוספתא מיירי שגזרו מיד להפסיק והלכך אף בג' הראשונות מתענות בם דצורך שעה הוא:
אבל אם גזרו מיד להפסיק. כלומר שראו הב''ד שהוא צורך השעה להחמיר על הצבור וגזרו אף על ג' ראשונות להפסיק מבעוד יום אף עוברות ומיניקו' מתענות בם הואיל וצורך השעה הוא ביד ב''ד הוא להחמיר:
נראין דברים. הא דקאמר ר' יוחנן דבאלו שב''ד גוזרין להפסיק אין מתענות בם ואיכא למידק מדבריו להאי גיסא ולהאי גיסא או דנאמר דבאלו ג' ראשונות דמתני' דתנינן בה שאוכלין ושותין משחשיכה מתענות בם אף עוברות ומיניקות לפי שאינן מצטערות כל כך. א''נ לאידך גיסא דה''ק ר' יוחנן אפי' אלו השניות דחמירי שמפסיקין בהן אעפ''כ אין עוברות ומיניקות מתענות בם ומכ''ש הראשונות דקילי שאין מתענות בה להכי מפרש ר' שמואל דנראין הדברים דכך הם דהכל לפי צורך השעה דודאי מסתברא טפי לומר דג' הראשונות ג''כ אין מתענות בם והיינו כשגזרו כבר שלא להפסיק כבר הן הן הקודמין וכלו' כשגזרו סתם שלשה תעניות על הצבור וסתמן כבר הוא שלא להפסיק מבעוד יום כדתנן במתני' ואין מתענות בם:
גמ' כל תענית שב''ד גוזרין להפסיק. מבעוד יום כגון אלו דתנן לקמן עברו אלי ולא נענו ב''ד גוזרין ג' תעניות וכו' ואוכלין ושותין מבעוד יום אין עוברות ומיניקות מתענית בם דחמירא עלייהו להפסיק מבעוד יום ולהתענות כל כך:
משנה: עָבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ונועלין את המרחצאו'. הא קמ''ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:
אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע''י בתעניות הללו:
מתני' הגיע ר''ח כסליו וכו' ב''ד גוזרין שלש תעניות על הצבור. בה''ב ואין מתחילין לגזור תענית בחמישי כדתנן בפרק דלקמן:
משנה: 6a הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּיבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ונועלין את המרחצאו'. הא קמ''ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:
אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע''י בתעניות הללו:
מתני' הגיע ר''ח כסליו וכו' ב''ד גוזרין שלש תעניות על הצבור. בה''ב ואין מתחילין לגזור תענית בחמישי כדתנן בפרק דלקמן:
אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגדַּל צְבָעַייְא. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבֲד בְּהוֹן עֲבִידָא. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתֵיכֶם בָּהֶם בְּאִיסּוּר אַל תְּשַׁנּוּ מִנהַג אֲבוֹתֵיכֶם נוּחֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּן. 6b כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר וְהוּא טוֹעֶה בוֹ בְאִסּוּר נִשְׁאַל וּמַתִּירִין לוֹ. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְאִיסּוּר נִשְׁאַל וְאֵין מַתִּירִין לוֹ.
בִּרְחִיצָה. זְעוּרָה בַּר חָמָא יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּתַעֲנִית צִיבּוּר מַרְחִיץ יָדָיו וּפָנָיו [וְרַגְלָיו] כְּדַרְכּוֹ. בְּתִשְׁעָה בְאַב מַרְחִיץ יָדָיו וּמַעֲבִירָן עַל פָּנָיו. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַרְחִיץ יָדָיו וּמְקַנְּחָן בְמַפָּה וּמַעֲבִיר אֶת הַמַּפָּה עַל פָּנָיו. רִבִּי יוֹנָה תָרִי מַרְטוּטָה וִיהַב לָהּ תּוּתֵי כַדָּה. וְהַא תַנֵּי. אֵין בֵּין תִּשְׁעָה בְאַב לְתַעֲנִית צִיבּוּר אֶלָּא אִיסּוּר מְלָאכָה. בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ אֵצֶל בִּתּוֹ וְעָבַר בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. נִיטַּנְּפוּ רַגְלָיו מַטְבִּילָן בַּמַּיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הוֹרֵי רִבִּי בָּא כָּהֵין תַּנָּייָא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קִיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל. לִכְשֶׁיְּבוֹאוּ לָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.
בְּסִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. וְהָא תַּנֵּי. שָׁווַת סִיכָה לִשְׁתִייָה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. לֹא יְחַלְּל֔וּ. לָרַבּוֹת אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. אִין לֵית כָּאן סָךְ לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹֹֹכֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מַחְמַת שְׁנֵי לָאוִין מִצְטָרֵף.
מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. וְלֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּנּ֭וּ לְמֵ֑ת. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לֹו אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. דָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי. לַחַי הוּא אָסוּר. לֹא כָל שֶׁכֵּן לָמֵת. אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לָמֵת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.
בִּנְעִילַת סַנְדָּל. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָֽמְרוּ אֲסוּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל. יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל. הִגִּיעַ לְכַרַךְ חוֹלֵץ. וְכֵן בְּאָבֵל וְכֵן בִּמְנודֶּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בִּאִנְפִּלִיָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. יוֹצְאִין. בִּאִנְפִּילִיָּא שֶׁלְבֶּגֶד. מָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִייָא שֶׁלְעוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא. נְפַק לְגַבֵּי לְבוּשׁ סוֹלְייָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָה. נְפַק לְגַבֵּהּ לְבוּשׁ סוֹלְייָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנִי. רִבִּי שַׁמַּי חֲמוּנֵיהּ נְפִיק לְבִישׁ סוֹלְייָסֵיהּ בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְחַד מִן קְרִיבוֹי דִנְשִׂייָא לְמִילְבּוֹשׁ סוֹלְייָסֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִן הָדָא. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אַיסְתְּנֵיס אֲנִי.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source